אבולוציה – בעד ונגד

מאת: ר.ל.

הנושא נטחן בכל סוגי ההתיחסויות, ארוכות וקצרות, ספקניות ומתלהמות, על כל צדדיו השונים.

כמה מלים על שני הצדדים מלמעלה באופן כללי.

הממסד אומר: האבולוציה היא תיאוריה מדעית לכל דבר, בדומה לשאר התיאוריות המדעיות.

המתנגדים אומרים: זו תיאוריה גרועה מלאה חורים.

איך יודעים מה האמת?

מסתבר שהכל תלוי בסיפור שאנשים מספרים לעצמם.

כשמישהו נכנס לדיון האם האבולוציה נכונה, כן או לא. משמעות הדבר שהוא שוקל, לפחות לצורך הדיון שני צדדים?

הצד השני של האבולוציה, הוא כמובן בריאה.

הטענה לבריאה היא טענה להתרחשות שאינה במישור הפיזי. התוצאה היא פיזית כמובן, היווצרות המין. אבל על היווצרותו אין ויכוח, הויכוח הוא מה הגורם: האם סיטואציות שנוצרו ע"י חוקי הטבע והאקראיות, או רצון של כח עליון, שזו התרחשות שאינה במישור הפיזי.

ניתן לטעון שגם הצורה הפיזית של ההיבראות ע"י אבולוציה או ע"י אלהות תהיה שונה, אבל זו סברא בעלמא, תיאולוגיה, ולא מדע או לוגיקה. שכן אין לנו דרך לדעת כיצד אלהות בוראת את עולמה או כיצד ראוי לה לברוא את עולמה.

לכן השאלה הזו, האם הגורם הוא אקראי או אלהי, נשארת בעל כרחנו פתוחה, ואינה ענין בכלל למדע. אין טעם ואין משמעות לומר "המדע הוכיח שמין פלוני או כל המינים נבראו ע"י אבולוציה ולא ע"י מתכנן תבוני", שכן המדע אינו עוסק בישים בלתי פיזיים, וכשם שאינו יכול לאשרם אינו יכול גם לשללם. ולא רק בתורת 'מדע' בהגדרה פורמלית. אלא גם מבחינה לוגית או הגיונית, אין דרך לשלול היווצרות מין או כל המינים ע"י מתכנן תבוני.

ובכן, האם שני הצדדים שקולים?

לא, כאן מגיע הסיפור. באותה מדה ניתן לטעון שכח המשיכה אינו פועל על פלסטיק, הסיבה שפלסטיק נופל גם הוא לאדמה, היא משום שפיית הפלסטיק אומרת לחש, בכל פעם שפלסטיק נופל. אין דרך מדעית או בלתי מדעית להפריך זאת. אבל הסיפור הזה פשוט לא מקובל על רוב האנשים השפויים, ולכן אין טעם לדון בו. המדע אינו חושף אמת מוחלטת אלא את ההסבר הטוב ביותר, מי שמאמין שפיית הפלסטיק הוא ההסבר הטוב ביותר, הוא מוגן מבחינה לוגית. אבל ייחשב כהזוי, וזו בעיה שלו או שלנו.

זה בדיוק ההבדל בין האבולוציה לבין האמונה, האם הסיפור של הבריאה בכלל ראוי להיתפס כאפשרות.

איש מדע שעוסק בישים פיזיים בלבד, וכפוף למטריאליזם מעצם עיסוקו במדע, במדה ואין סיפור הבריאה תופס מקום בתודעתו, אין שום סיבה שיבדיל בינו לבין פיית הפלסטיק. מבחינתו האבולוציה היא תיאוריה ככל התיאוריות המדעיות.

נכון, שישנם שטוענים שהתיאוריה של האבולוציה גרועה  מתיאוריות אחרות, ויש הגיון בטענה, כיון שמדובר בהתרחשויות בעבר, אין דרך באמת להתחקות אחריהן באופן מלא ואפילו לא חלקי. והשימוש בממצאים כדי להסיק מהם על העבר הרבה פעמים רק זורע בלבול יותר גדול. אבל גם מציאות זו לא מטרידה את איש המדע שיש לו רק סיפור אחד, ברור שהחיים התפתחו בדרך פיזית מטריאליסטית, ואם יש פערי ידע או הבנה או שמשהו לא מסתדר, נמשיך לחקור והוא יסתדר או לפחות יתקדם.

המסקנה היא: כשאיש מדע או סתם אדם אומר "האבולוציה היא תיאוריה מדעית מאוששת", זה לא סותר בשום צורה את הבריאה, מי שיש לו סיבה לחשוב על בריאה, לא צריך  להתייחס כלל להגדרה זו, שכן תיאוריה מדעית באה במקום בריאה, כסיפור שיותר מקובל על המספר. אבל לא כמשהו שיותר מוכח או יותר קרוב ל'אמת'.

ניתן גם לדון בטיעוני המכחישים את האבולוציה כתיאוריה מדעית, וטוענים שהיא תיאוריה גרועה. וההיתממות כלפיהם כאילו מדובר רק באידיוטים או בכמרים, איננה נכונה, יש ביניהם הרבה אנשים בעלי תארים רלבנטיים במקצועות בהם עוסקת האבולוציה. באופן כללי הטענה שלהם חייבת לעורר מחשבה. נניח שאנחנו מסכימים למנגנון של האבולוציה, אבל האם מנגנון זה יכול ליצור הכל? מכיון שמוסכם מן הסתם על כולם, שבמשך 1000 שנה לא תוכל האבולוציה ליצור את כל המגוון הקיים, וכן שגם במשך מליון שנה היא לא תוכל ליצור מליארדי זנים של חלליות, ז"א שישנן מגבלות לכושר הייצור של האבולוציה, בהתאם לתנאים ולזמן. האם יש להניח שבהכרח הממצאים שלפנינו תומכים בכך שהזמן והתנאים מספיקים היו לייצור כל מה שאנו רואים סביבינו? ברור שיש מקום לדון האם התיאוריה תואמת את המציאות או לאו.

ה'סיפור' אינו מסתיים רק בהנחת היסוד. אדם שמאמין באבולוציה, במדה והוא בעל ענין, כגון שאמונה זו מגדירה אותו כאתאיסט, או שהוא סתם אוהב להיכנס לויכוחים ולהצדיק את עמדתו כעמדה הנכונה ביותר. במקרה זה הוא חייב להסביר לעצמו מדוע כל השאלות עליה שגויות, והוא בהכרח מספר את הסיפור על 'בריאתנים' שמשקרים כדי להוכיח את אמונתם (זה מפורש במכתב מאליהו!!), על אנשים שבהכרח הם גם רמאים, שנזרקו מעבודתם, שנתפסו בשקרים, וכו'. הסיפור כולל שהאמת בצד אחד, ואין בצד השני טענות אמיתיות (כי אם היו, אין טעם להניח שהאבולוציה תיאוריה כה אמיתית ומעודכנת ונכונה ששום שאלה עליה לא תצלח…) אלא הכל שקרים וקונספירציות ותעמולה.

במדה ואנו מוצאים טענות הנראות ראויות להתייחסות, מיד מגגל התועמלן ומוצא מאמר נגדי, את המאמר הראשון הוא מכנה 'הטעות' ואת השני 'ההפרכה'. כמובן שהאיש שמחזיק בסיפור ההפוך פועל להיפך, הוא מספר לעצמו את הסיפור שכל ההתפתחותנים קשרו קשר להוכיח את המטריאליזם, המאמר שלהם הוא 'הטעות' ושל הצד השני הוא 'ההפרכה'.

האמת היא שאין שום צורך להיכנס לסיפור הזה, ההתפתחותנים לא צריכים להיות אתאיסטים ולא להיות נגד שום דבר. הם פשוט לא מתייחסים לסיפור של בריאה, או משום שלא מאמינים בו, או משום שאינו מתאים לגישה מדעית. ומכאן יש להם רק סיפור אחד, ולכן אין שום סיבה בעולם ואין לצפות שמישהו מהם יטיל ספק באבולוציה גם אם יש בה פערים או בעיות. בדיוק כמו שבתורת הקואנטים אף אחד לא ניסה לפתור בעיות בהתערבות אלהית, וגם בעיות של אנרגיה אפלה או חומר אפל לא נפתרות ע"י חומר אלהי, פשוט משום ששם אין סיפור כזה אצל אף אחד.

המהות של הדיונים נגד האבולוציה, היא נסיון לגרום לאתאיסטים אמיתיים להודות שאין להם הסבר. אבל הנסיון הזה הוא לא יעיל, כי מי שלא מקבל את הסיפור של הבריאה, לא יתרשם מבעיות או פערים באבולוציה, הם לא סותרים את הסיפור שלו, בדיוק כמו חומר אפל, אנרגיה אפלה, ועוד פערים מדעיים אחרים.

צריכים להבין את הנקודה של סיפור הבריאה, הרי אין ויכוח ש'עולם כמנהגו נוהג', גם מי שמאמין בבריאה מבין שהעולם מתנהל על פי חוקים, כאן מתפרץ הר געש וקובר תחתיו אנשים ובעלי חיים, כאן מוצפת יבשה והופכת לים, או להיפך. מחזור המים מתנהל גם הוא על פי איזו שהיא חוקיות. הויכוח הוא על נקודת ההתחלה, מה שעושה המדע בן זמננו הוא להסיט לאחור את נקודת ההתחלה, תיאור של מוצא המינים בדרך טבעית, ואילו למוצא החיים עושים הפרדה וטורחים להדגיש ש"קוראים לזה אביוגנזה" ולא אבולוציה, ההפרדה הזו היא בריחה מהסיפור של ההתחלה. מכיון שברור שהאביוגנזה רופפת הרבה יותר מהאבולוציה. בנוגע לסיפור של ההתחלה המטריאליסטים לא מתביישים לדבר על 'פנספרמיה' – זריעה מהחלל, וכדו', בטענה שבכל מקרה גם מתכנן תבוני צריך מתכנן וכו'. (אמנם, הטענה הזו שגויה מבחינה פילוסופית, ברגע שיוצאים מהמרחב-זמן שלנו לא יתכן לדבר על סיבתיות, סיבה מחייבת זמן, היא באה לפני התוצאה).

האם בכלל מישהו משתכנע מהדיונים הללו?

כאן יש לנו סקופ מעניין, מקרה מעניין קרה לג'ון זמיראק, עריכת ספר בריאתני, גרמה לו לשנות את דעתו על האבולוציה. הוא מתאר:

"ניגשתי לעריכת הספר, מתוך גישה די עויינת להנחות היסוד שלו, אבל – וזה קרה לי רק חמש או שש פעמים בחיי – שיניתי את דעתי, מי שמכיר אותי יודע עד כמה זה אמיתי, צ'בראק (מחברו של הספר הבריאתני) לא השאיר לי ברירה ואם  תקרא את הספר שלו, זה גם מה שיקרה לך, אתה תפסיק להאמין בטיעון השחוק על 'אלהי הפערים', תראה שאין דרך ליישב את ההנחה המרכזית של דארוין, שכל מגוון החיים ומורכבותם נוצרו בתהליך עיוור".

זה הספר למי שרוצה לבדוק בעצמו.

 

(סקירות על הספר ב'חדשות האבולוציה' כאן וכאן).

אפרופו מי שמשנה את דעתו, כדאי לשים את הפוקוס שוב על הרופא והביוכימאי ד"ר מייקל דנטון, הבלתי נלאה, מי שבראשית שנות ה80 הוציא לאור את הספר המפורסם " Evolution – תיאוריה במשבר", שנחשב כספר הבריאתני הראשון הרציני, אלא שבזמנו לא היה שום מושג לגבי הקשר בין גנטיקה לאבולוציה,  גנטיקה אגב, נעשה לאחד מתחומי ההתמחות שלו. בספריו החדשים הוא חוזר בו ומתעדכן עם התקדמות המדע, וספרו האחרון שיצא לאור בחדשים האחרונים הוא 'ילדי האור – המאפיינים המדהימים של אור השמש', בו הוא מראה עד כמה אור השמש החיוני לכל פרט בחיים על פני כדוה"א, מכוונן בצורה מדוייקת שלא משאירה מקום למקריות. מה שאומר, לא רק הממסד המדעי מתעדכן, גם הבריאתנות צריכה להתעדכן…