נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

אגדת הביג דאטא

רבות אנו שומעים בשנים האחרונות מפי מלומדים ו’עתידנים’ על העתיד הקרוב שלנו, בו ינוהל העולם ע”י ביג דאטא, מחשבי על שיחשבו וישקללו את ה-כ-ל, אולי אפילו המח שלנו יהיה מחווט למחשב שיקבל החלטות טובות בשבילינו. למה אולי? ודאי יהיה מחובר! אין ספק שתוך כך וכך שנים לכל אחד יהיו רכיבי מחשב במח, ואלו יקבלו את ההחלטות הטובות ביותר.

דוגמאות וסיפורים על נפלאות הבינה המלאכותית נוכל לקרוא בכל הספרים האלו, מההיסטוריה של המחר להררי, ועד מדריכים מעשיים למצוא תשובה לכל שאלה בערימות הביג דאטא.

זו שגיאה לוגית, וחוסר היכרות עם המציאות. המחשב למרות שהוא מבוסס על טכנולוגיה קואנטית, צורת הפעולה שלו היא בלתי קואנטית בעליל, ז”א הוא מוכרח לחשוב כפי שהוא חושב, לעולם אין לו שתי אפשרויות, וכל המחשבים בעולם יגיעו לאותה מסקנה.

החשיבה האנושית אינה רציפה, כל אדם רואה את הדברים מעט אחרת. המלים הם רק ביטוי של איזו חויה נפשית, שבה החויה של האחר סגורה מאיתנו ואיננו יכולים אלא לקבל סימנים ורשמים ממנו. ז”א מקור הידע היחיד שלנו על העולם, אינו ניתן להגדרה ולניתוח, אנו תלויים בחשיבה האנושית, שתמיד יהיה אחד שיחשוב אחרת מאחרים. הקשר בין שני חכמים הוא רק סטטיסטי, אם למשל אני אנסה להסביר לידיד מדוע אני חושב שרעיון מסויים נכון. אנחנו לא נבין את הדברים אותו דבר, תמיד יהיו הבדלים קטנים. וגם אם נאמר באותם מלים, מלה אחת יכולה לשמש לשתי משמעויות. וגם אם ננסה לפרוט לפרוטות, תמיד יהיו הבדלים. לכן היכולת ליצור חכמה אנושית היא לא יצירה בעלת רצף הגיוני, אלא רק סטטיסטית, המצב שהרבה פעמים ישנה הסכמה כללית על רוב הנקודות ורוב הניואנסים, יוצרת מראית עין של חכמה (כולם יסכימו שצעד מסויים הוא טפשי, ולא משנה איך יגדירו בדיוק את כל הפרטים). המחלוקות הן רק ביטוי של ההבדלים הראשוניים.

תעודת הביטוח של החכמה האנושית היא השינויים הקטנים האלו, אם החשיבה היתה מקובעת וכולם היו מגיעים לאותה צורה ובאותם ניואנסים, העולם היה נחרב, לא ניתן היה ללמוד ולהחכים מלבד בדרך של איסוף נתונים. השונות הזו, מקבילה לשונות בהיווצרות המינים והטבע, ולשונות של מבנה האטום שגם הוא פועל רק סטטיסטית. אין מקום למורכבות בלי איזו שהיא היעדר חוקיות. מהות החכמה היא יצירת איזו שהיא חוקיות סטטיסטית במקום של היעדר חוקיות.

האדם חושב בדרך היוריסטית, ועל זה הראו כהנמן וטברסקי איך אדם חכם יכול לטעות. אבל זה רק צד אחד של המטבע. הצד השני של צורת החשיבה האנושית הרבה יותר משמעותי, והיא שהקשר בין נתונים למסקנות הוא אף פעם לא חד חד ערכי, אין דבר כזה, תמיד כשהאדם מגלה משהו חדש, או לכל הפחות הרבה פעמים, הוא צריך לוותר על הנחת יסוד. כמו בדוגמא המפורסמת כשאיינשטיין שינה את הנחת היסוד הניוטונית, וקבע שהזמן והמרחב הם יחסיים. מחשב לא יכול לעשות זאת, שכן קביעה זו נסמכת על אינטואיציה ולא על נתונים (המהר”ל בגבורות ה’ כתב שהזמן והחומר הם אחד, וכבר העיר ד”ר פריז שיש כאן נצנוץ אינטואיטיבי של תורת אינשטיין). אם המחשב מתמודד עם ניסוי בו קרני האור מתעקמות, האפשרות שכח המשיכה של כוכב מעוות את המרחב היא רק אחת מתוך מאות אחרות של הנחות יסוד שאפשר לשבור. הוא יכול להניח שהטכנולוגיה שעליה מבוססת מכשיר המדידה שגויה באחת מההנחות שלה, הוא יכול להניח שהצפיה האנושית היא יחסית, שהמחשב קולט דברים באופן יחסי, שהמתמטיקה יחסית, רק האדם בונה תיאוריה מכח היכולת שלו לקפיצות לוגיות. מכח העובדה שכל אחד מבין קצת אחרת, וכל פעם הדברים מובנים קצת אחרת, זה יותר כמו שדה של תובנה, מאשר עיבוד נתונים. המח אינו מחשב, ואין בו מבחינה טכנית את היכולת לעבד בצורה של מעבר אפשרות אפשרות, הוא חושב בצורה אחרת, התודעה שלו היא יצור עצמאי. המדע לא באמת מתקדם בדרך האינדוקציה. זה יותר תהליך היוריסטי שמתורגם ומעובד למצג של אינדוקציה. כמו שמתאר תומס קון ‘המבנה של מהפכות מדעיות’.

אם ביג דאטא היה מנהל את העולם, הוא היה לוקח מסקנה ראשונית, ומורה לכל האנושות לפעול על פיה. גם מחקר גדול הוא בסה”כ מחקר, וכמה פעמים קרה וקורה שמחקר מביא למסקנה שמזון מסויים גורם נזק כל שהוא, או להיפך. המחשב לא יכול לחשוב על זה מחוץ לקופסא, הוא הקופסא בעצמו. אם לא יימצא שום נימוק פורמלי, הוא יורה לכל האנושות לעשות משהו. כולם יהפכו לגלמים ולמטומטמים. אנחנו מתמודדים כל הזמן עם מצבי כאוס, שלשום מחשב לא יהיו נתונים מספיקים כדי לפתור אותם. הנתונים שאפשר להכניס היום בביג דאטא מבוססים על תובנות אנושיות של אלפי שנים, אבל ברגע שהגורם האנושי יצא מהתמונה, והמחשב ינסה להבין ולפענח וליצור דפוסים לבדו, הוא יצור מהר מאד דפוסים מטומטמים, ולנו לא תהיה שום יכולת להתווכח איתו, אנחנו נהפוך בעקבותיו למטומטמים. האפשרות היחידה להתמודד בתחום המרכזי של הבעיות של חיינו הPNS  היא דרך תבונה אנושית, אין ספק שדוקא בתחום זה המחשב יכול להביא המון תועלת, אבל רק בניווט אנושי.

אנשים לא שמים לב שכל התועלת בביג דאטא היא רק כשמישהו מתכנן ומנווט, זה כלי עזר מדהים לאדם, אבל רק דרך החשיבה האנושית, אותה קפיצה לוגית שמאפשרת לאדם לעבור את המכשול של משפט אי השלמות של גדל, היא זו שמאפשרת לו לנהל מדע עם זיקה למציאות.

העולם הפנימי של כל אדם שונה, ולכן אין מערכת מחשב יכולה למלא את צרכו. גם הסקת מסקנות על העולם והפיזיקה עוברים בתוך עולם פנימי אנושי, וכל מערכת מחשב בעלת פעולה חד ממדית צריכה תמיד מאיתנו את האישור. נתאר לעצמנו את יובל הררי מעניק לתכנת העל את יכולת ניהול העולם, כל הנתונים מחושבים על ידיה. קם איש מדע אחד ואומר: המחשב מתעלם ממשהו שאני מבין, תשובתו של הררי תהיה: בא נשאל את המחשב, המחשב כמובן ישלול. ברגע הזה שתיווצר ‘מחלוקת’ בין מחשב לאדם, בדיוק בנקודה זו של החשיבה האנושית, כבר לא תהיה משמעות לכל מה שנגיד, גם אם מליון מומחים יאמרו שהמחשב מגיע למסקנה שגויה, הרי המחשב יותר חכם מהם. שום דבר לא יעזור. מכיון שזה אבסורד, הרי זה מובן מראש שחשיבה חד ממדית לא מביאה לתוצאות טובות עבורינו.

לו הביג דאטא היה נבנה בימי אריסטו, הוא לא היה יכול לצאת מהמקובעות האריסטוטלית, כי הנחות היסוד של העיבוד נקבעות בידי בני אדם, תלמידי אריסטו, לא היתה לו דרך לשבור את המעגל הזה, ובודאי לא בדרך שקאנט וניוטון שברו אותו, הוא היה יכול להמציא דרכים בדויות שטכנית מסתדרות עם ההגדרות באותה מדה, אבל מנוגדות לכל התובנה האנושית שהיא זו שמעניקה את המשמעות למדע או לכל דבר אחר שאנו מכירים.

הד”ר רועי צזנה מדמיין אחרת במאמרו: “מה יישאר לרופאים כשמחשבים יבינו רגשות?”, לדעתו “ראייה כוללת של הטכנולוגיה כיום מובילה באופן בלתי-נמנע למסקנה שמנועי בינה מלאכותית יוכלו להתמודד גם עם חלק גדול מהאינטראקציות האנושיות ולייחס להן משמעות נכונה”. אך הוא מסתמך על אותה השגיאה הנפוצה:

“קיימות תחזיות לפיהן עד שנת 2020 נגיע למספר של 200 מיליארד חפצים שיהיו מחוברים לאינטרנט של הדברים. אפילו התחזיות הפסימיות ביותר מניחות שעד שנת 2020 צפוי כל אדם להחזיק 6.3 בממוצע חפצים מקושרים. רופאים אנושיים אינם מסוגלים להתמודד עם המידע המתקבל מכל החיישנים הללו, אך בינות מלאכותיות יוכלו בקלות להתמודד עמו ולהצליב אותו כדי להגיע למסקנה סופית בנוגע למצבו הנפשי והרגשי של החולה. הן יוכלו לדעת אם החולה ישן בלילה היטב, כיצד הוא מדבר בחיי היום-יום, האם הוא נהנה ללכת לבית-הספר או לעבודה (לפי מצבו הרגשי כפי שנמדד באמצעות קצב פעימות הלב, הזעה, קצב נשימה ופרמטרים אחרים) וכן הלאה. כך ששוב – בינות מלאכותיות יוכלו לפענח מצבים רגשיים ונפשיים טוב יותר מרופאים אנושיים”.

איך אנחנו יכולים לדעת שהמחשב אכן מגיע לתוצאות טובות יותר? אך ורק על ידי האישור האנושי לתוצאות שלו, אך לא מספיק לאשר פעם אחת, שכן המציאות האנושית משתנה כל הזמן, ביג דאטא שהיה מתמנה למנהל העולם במאה ה19, לא היה מבין כלום בחיים שלנו, וכך גם ביג דאטא שיתמנה למנהל בזמננו, לא יבין כלום בתרבות ובצורת החיים ברצונות ובביטויים של שנת 2020, ואם הוא יתחיל לקבל החלטות וכולם יאמינו לו זה יהיה קץ האנושות, לבדוק אותו כל הזמן יהפוך גם לבלתי אפשרי, הוא חייב להיות רק בהפעלה אנושית, שכל ההנחות שלו ייבדקו כל הזמן. זה כלי עזר נפלא, אבל לעולם לא מעבר. לא הייתי רוצה לחיות בעולמו של ד”ר צזנה, בו רשת של מליוני מחשבים תאלץ אותי לבלוע תרופה נגד דיכאון משום שההתנהגות שלי מתפרש בעיני המחשב כדיכאון. ותגובת הנגד שלי תתפרש כהתפרצות של תסמונת כל שהיא מה שישלח אותי לאשפוז וכך הלאה.

לא יאומן מה חושב צזנה על הנושא:

“מה יישאר לרופאים אנושיים?

הם יכולים להרשים עמוקות את החולים בחלוקם הלבן ובקולם העמוק והסמכותי, בלחיצת ידם החסונה ובמבט העמוק לעיניים. כל אלו הם מאפיינים של טיפול בעולם הפיזי, שקשה להאמין שרובוטים יחליפו בעשורים הקרובים.

או במילים אחרות – עבודתם האחרונה של הרופאים האנושיים תהיה במשחק תיאטרון, בו הם עדיין מעמידים פנים שיש לדעתם חשיבות כלשהי, והחולים משתתפים כקהל מרצונם. עבודתם של הרופאים תהיה ‘לרמות’ את הפסיכולוגיה של החולים. להסתמך על ההטיות הקוגניטיביות האנושיות הבסיסיות שלהם”.

זה כל הקרדיט שהוא נותן לחשיבה האנושית על פני המלאכותית שעדיין לא הוכיחה את עצמה מעבר לאיסוף ומיון נתונים. מי שחושב שאיסוף ומיון נתונים יש בהם די לדעת על מהות החויה האנושית, לנהל אותה ולנווט אותה, נמצא בבעיה קשה.

לנושא זה נדרש גם הגיאולוג פולביו מצוקי, במאמרו “האם הביג דאטא יביא לקץ התיאוריות המדעיות?”

בתוך מאמרו הוא מתמקד בספרם של מאייר שנברגר וקוקרם, המתאר את המעלות של המחקר באמצעות הביג דאטא, לטענתם, אנו יכולים להפסיק לחפש מודלים. אנו יכולים לנתח את הנתונים ללא השערות אלא פשוט לזרוק את המספרים לאשכולות המיחשוב הגדולים ביותר שאי פעם ראה העולם ולתת לאלגוריתמים סטטיסטיים למצוא את הדפוסים.

על כך כותב מצוקי: התיאוריה “ללא תיאוריה” עומדת בניגוד לעובדה שאוסף הנתונים אינו רק פעילות אמפירית. המדע אינו אוסף נתונים באופן אקראי. הניסויים מתוכננים ומתבצעים במגבלות תיאורטיות, מתודולוגיות ואינסטרומנטליות. מכשירים מעוצבים על בסיס תיאוריות וידע קודמים, אשר קובעים מה מכשירים אלה מצביעים על האובייקט הנחקר. המחקר אינו בוחן כל מניפולציה אפשרית, אלא בוחר את הרלוונטית לאור נקודת מבט מסוימת, לפעמים כדי להתאים תחזיות תיאורטיות עם ניסיון.

גילויו של בוזון היגס נעשה לאחר השקעה אדירה ובניית המכונה הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם על ידי בני אדם למטרה מסויימת, כדי ליצור התנגשויות מספיק חזקות כדי ליצור את בוזון היגס.  שום מערכת של ביג דאטא לא היתה שולחת אותנו לעשות זאת, הניסוי היה מונע מתיאוריות אנושיות, תחזיות תיאורטיות.

מחקר מדעי אינו מתרחש בסביבה תיאורטית ורציונאלית גרידא של עובדות, ניסויים ומספרים. הוא מבוצע על ידי בני אנוש שעמדתם הקוגניטיבית נוצרה במשך שנים רבות תוך שילוב ופיתוח של רעיונות תרבותיים, חברתיים, רציונליים, דיסציפלינריים, תפיסות וערכים, יחד עם ידע מעשי. מדענים יוצרים את הרעיונות וההשערות שלהם על רקע תיאורטי ודיסציפלינרי ספציפי, אשר שוב הם תוצאה של עשרות או אפילו מאות שנים של היסטוריה של מחשבה מדעית ופילוסופית. כפי שאומר אנרי פואנקרה, ניסויים אינם יכולים להתבצע ללא רעיונות מראש…

נתונים – אפילו נתונים מדעיים – אינם “שם בחוץ”. הנתונים צריכים להיחשב כנתונים, בדיוק כמו שאובייקטים או עובדות צריכים להיחשב אובייקטים או עובדות. אבל זה רחוק מלהיות תהליך טריוויאלי. כמה פעמים בהיסטוריה של המדע היו אובייקטים, עובדות או נתונים מסוימים שנחשבו “אמיתיים” למרות שאנו יודעים, היום, שזו היתה טעות מדעית…

הגישה מונחית הנתונים מהווה כלי חדש למחקר מדעי. עם זאת, אין בכך כדי לרמוז על כך שהיא יחליף תהליכים קוגניטיביים ומתודולוגיים, אשר זוקקו במהלך מאות שנים של מחשבה פילוסופית ומדעית. לא “קץ התיאוריה” אלא רק הזדמנויות חדשות…

עד כאן מצוקי.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of