האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

אזכורי הכהנים בתורה ובנביאים

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

אזכורי הכהנים בתורה ובנביאים

אחת הטענות המושמעות בכדי לבסס את תורת התעודות, היא שלפי נ”ר הלויים הם כהנים פוטנציאליים, וברצונם יקריבו, וכן בס”ד אין אלא “הכהנים הלויים”, ואילו בת”כ עזרא נחמיה ודה”י מוזכר תמיד “בני אהרן” ותו לא.

הבעיה הבסיסית של התיאוריה היא, שאם לפי תורת התעודות דברים התקבל בימי יאשיהו, וכי ס”כ בא לבטל אותו?

האמת היא שההכללות האלו כלל אינן נכונות, בדברים נכתב כך:

“והלכת אל המקום אשר יבחר ה’ אלהיך לשכן שמו שם:  ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה’ אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה’ לאבתינו לתת לנו:  ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה’ אלהיך” (דברים כו).

כאן מדובר רק על ‘כהן’ שעומד בבית המקדש ומקבל את הביכורים ומביאם למזבח.

וכן:

“ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה’ לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם” (דברים יט).

גם כאן מדובר על כהנים בלי הכינוי ‘בני לוי’, הכהן שנושא במשרת הוראה ולימוד התורה.

את הלויים מתאר דברים בנפרד:

“בעת ההיא אמר ה’ אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה..  בעת ההוא הבדיל ה’ את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה’ לעמד לפני ה’ לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה:  על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ה’ הוא נחלתו כאשר דבר ה’ אלהיך לו” (דברים י)

כאן מדובר  על שבט הלוי כקבוצה של צאצאי לוי, דברים מתייחס במפורש לס”כ, (גם כשהוא אומר ‘בעת ההיא’ דהיינו בעת שעוסק בה י’ א’ וכן הפסוקים הבאים, אחרי חטא העגל, אז נבחר שבט לוי, כאמור בשמות לב’ כו’ שהם היחידים שנקבצו אל משה לה’) באמרו “ה’ הוא נחלתו כאשר דבר ה’ אלהיך לו”, היכן בדיוק דיבר ה’ על כך שמשה מציין זאת לעם כדבר שהם אמורים לדעתו? בספר במדבר: “ויאמר ה’ אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל: ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם.. כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה’ תרומה נתתי ללוים לנחלה” (במדבר יח).

דברים מדבר על שלש משרות, המיועדות ל’שבט הלוי’, לשאת את ארון ברית ה’ (לויים), לעמוד לפני ה’ לשרתו (כהנים ולויים, כל אחד משרת בתפקיד שלו), ולברך בשמו (כהנים, גם זה נאמר להם בספר במדבר ו’ כג’ וכאן מוזכר כדבר ידוע).

לסיכום: ספר דברים משתמש אמנם בביטוי ‘הכהנים הלויים’ 4 פעמים, וב’הכהנים בני לוי’ פעמיים. אבל הוא גם מזכיר את הכהנים לבד והלויים לבד. ה’כהנים’ לבד מוזכרים שבע פעמים (יז’ יב’, יח’  ג’ פעמיים, יט’ ז’, כ’ ב’, כו’ ג’ ד’), כעומדים לשרת כזובחי זבח ומקבלי מתנות, וכמנהיגים דתיים. והלוים לבד מוזכרים 16 פעמים, כעוסקים בתפקידים לא פולחניים, וכעניים בשערים (-ברחבי הארץ) הצריכים תמיכה. בולט הדבר למשל בפרשת ביכורים (פכ”ו) בה מתוודה האדם לפני הכהן המקבל את הבכורים לפני ה’ שהוא נתן מן המעשר ללוי. הרי שדברים מבדיל בצורה ברורה בין כהן ללוי, מה שמלמד הרבה יותר מהביטוי ‘הכהנים הלויים’ שנמצא בפועל גם פחות, ומתפרש שפיר ‘הלויים שקיבלו כהונה’. והרי עזרא ונחמיה ודברי הימים משתמשים בו גם הם כמה וכמה פעמים למרות הבדלתם בין כהנים ללויים.

מסקנה:  לוי הוא שם של שבט, כהן הוא מי שמכהן בפועל, אין זהות בין שני המונחים. דברים לא מדבר רק על ‘כהנים לויים’, אלא גם על ‘שבט הלוי’ ככלל, וגם על ‘כהן’ בפרט, מכיון שהוא משתמש בשלשה מושגים, מן הראוי לפרש את דבריו באופן שתהיה סבה לכינויים השונים.

בנוגע לטענה 2: לפי כל נ”ר הלויים הם כהנים פוטנציאליים וברצונם יקריבו.

האמנם?

ביהושע מוזכר שבט לוי לחוד פעמיים בפרק יג’, פעמיים בפרק יד’, בפרק יח’, ועוד 8 בפרק כא’. הכהנים מוזכרים כישות נפרדת למעלה מעשרים פעמים. ואילו הביטוי ‘הכהנים הלויים’ מופיע פעמיים.

בשופטים לא מוזכרים כמעט עניני הפולחן, אבל מוזכר בו פנחס בן אלעזר בן אהרן (כ’ כח’). וכן מוזכר בו שבבמה פרטית היתה עדיפות ללוי שיעבוד ויהיה כהן מאשר לישראל. לכן שמח מיכה. לפי הפשט, וכן דעת חלק מהתנאים, אין ס”כ אוסר על שירות זרים אלא במקדש המרכזי.

בשמואל מוזכר המונח כהן כ35 פעמים, והמונח לוי מוזכר פעמיים. הסבה פשוטה מאד: בזמן שמואל לא היה מקדש מרכזי, ולכן ללויים לא היתה שום תעסוקה, בבמה פרטית לא היו צריכים לויים לעבודות השירות. אעפ”כ בתחילת הספר בית שילה קיים, ושמואל הלוי מוקדש לה’ לשרת שם את עלי הכהן. שמואל לא נעשה כהן. בשמואל א’ ב’ כח’ כתוב במפורש שה’ בחר את בית אביו של עלי מכל שבטי ישראל עוד במצרים, אבל מחמת חטאו יישמד בית אביו ובית אב אחר יהיה לכהנים. הרי שהכהונה היא לבית אב נבחר מתוך הלויים, אבל גם לאחר עונש בית עלי מוזכר שם שהם יהיו כהנים ויתחננו להסתפח לאחת הכהונות. בשמואל מוזכרים הכהנים כזובחי הזבח ומשפט הכהנים, (ע”פ דברים), מוזכרים הכהנים נושאי אפוד אורים ותומים, מדליקי הנר במשכן מקטירי קטורת ומניחי לחם הפנים, וגם עיר כהנים, שבה כולם מבית אב אחד (כב’ יא’). וכן מזכיר שמואל את הלויים פעמיים כישות נפרדת, כאמור.

מלכים לא משתמש בשום מקום במונח ‘הכהנים הלויים’, אלא מדבר על כהנים נושאי משרות במקדש. ואת הלויים מזכיר אכן רק פעם אחת. בפסוק הקודם שם מוזכר שאת הארון נשאו הכהנים והעלוהו, ואת האהל וכל כלי הקודש העלו הכהנים הלויים. משמע שאת הארון נשאו דוקא כהנים, ואילו את שאר הכלים נשאו הכהנים הלויים, דהיינו לויים שהיתה להם כהונה זו של נשיאת הכלים בין שאר תפקידיהם. יש כאן הבדלה בין הכהנים בסתם לבין הכהנים שהם לויים או הכהנים והלויים.

ירמיה משתמש תמיד בלשונו של ס”ד ולכן מכנה בפל”ג את הכהנים ‘הכהנים הלויים’, ובהמשך להיפך על דרך הוריאציה. אבל בסוף דבריו הוא מדבר על הלויים המשרתים, שהם אלו מבין הלויים המשרתים, ואפשר שכולל גם את הכהנים וגם את הלויים בעלי התפקיד.

לסיכום: נ”ר מבדילים יפה בין לוי כשבט, ובין כהנים כאלו שנבחרו לעבוד.

גם הנביאים הושע יואל ועמוס משתמשים במונח ‘כהן’ לבד, שאין פירושו אדם משבט לוי, אלא מישהו שנתמנה לכהן.

בנוגע לטענה 3:  בס”כ עזרא נחמיה ודה”י תמיד “בני אהרן” ותו לא.

ויקרא נוקט תמיד ‘כהנים בני אהרן’ כי רק הכהנים שהם בני אהרן הוכשרו לשרת במשכן. עד אז היו כהנים שונים ואפילו מלכי צדק שהיה נכרי היה כהן לאל עליון, ולכן חייבים לומר הכהנים בני אהרן. ויקרא נאמר בזמן שנבחרו בני אהרן, והם היו היחידים המשמשים, רק לאחר מכן הובטחה הכהונה לזרעם, ולזרעם בלבד.

לאחר כמה עשרות שנים כבר מתו בני אהרן, והמשמשים היו נכדיו וניניו משפחה גדולה, אבל עדיין ‘כהנים’ לבד אינו אומר אלא ‘מי שמכהן’, כמו יתרו שהיה ‘כהן מדין’, ועדיין יש צורך לפרש ‘כהנים לויים’ משפחת הכהנים מבני לוי, שרק היא כשרה לכהן. ולא סתם ‘כהנים’ שפירושו מי שמכהן בפועל בכור, איש חשוב, וכל מיני דברים שהיו נוהגים ומקובלים בכל העמים וכן בבמות בישראל לאחר מכן.  עזרא נחמיה ויחזקאל לא מדברים על ‘בני אהרן’. יחזקאל אומר בפרק מח’ בחלוקת הנחלות שיהיה ‘גבול הכהנים’ ו’גבול הלויים’. וגם ביחזקאל מה’ הוא מזכיר את ה’לויים משרתי הבית’ שמשתמע כלויים בעלי תפקיד בלתי פולחני.

גם ספר נחמיה המתאר בפירוט ובאריכות את קבוצת הכהנים וקבוצת הלויים שעלו מן הגולה ואיך בדקו כל אחד את יוחסיו, כותב בפרק יא’ כ’ “הכהנים הלויים בכל ערי יהודה איש בנחלתו”. וזאת לא משום שלא ידע להבדיל בין כהן ללוי.

וכן כדאי להזכיר את הגן הכהני, המוכיח שהכהנים מעיקרם היו משפחה אחת נפרדת משאר העם. ושהם כולם צאצאי אב קדמון מלפני כ3000 שנה.

פרופ’ מ. הרן קובע (‘תקופות ומוסדות במקרא’, עמ’ 149 ו165):

“אפשר להבחין בהסכמה ניכרת בין כל המקורות (ס”י סי”א ס”כ וס”ד) למעשה שהרי לא זו בלבד שהכל מודים שאין כהונה מחוץ לשבט לוי אלא שהכל אף מכירים שבפועל היא מתקיימת רק במשפחות מסויימות מתוך השבט במשפחת אהרן או צדוק או במשפחות שנתכהנו במקדשים.. הוכח לנו היטב שאישיותו של אהרן ידועה למחברי סי”א וס”ד ואף הם מכירים בכהונתו, משמע שגם לפי תפיסתם משפחת אהרן היא המשפחה (ואת”ל אחת המשפחות) מתוך שבט לוי שהכהונה מוגשמת בה למעשה.. רשאים אנו בהחלט לומר שאין בעניין זה הבדל ממשי בהנחותיהם של המקורות ז”א שגם לפי הנחת סי”א וס”ד ודאי מיוצגים צאצאיו של אהרן בעיקר ע”י הלוים היושבים בקרב שבטי הדרום”.

ראה עוד מאמרו של הרב ד”ר תמיר גרנות: הכהנים והלויים.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
14 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Ben
Ben
5 days ago

לדעתי לא הבנת הנקודה ולכך דחית אותו בקש, הטענה אינו שבכל מקום שמזכיר כהן מזכיר בני לוי, אלא שהכהנים אינם מוגדרים כבני אהרן רק כלוים, ואכן אין ספק כדבריכם “לוי הוא שם של שבט, כהן הוא מי שמכהן בפועל”, וכאן השאלה מיהו זה שמכהן בפועל? בס”ד ונ”ר הם מוגדרים רק כלוים ותו לא, ואין מוזכרים אף במקום אחד כבני אהרן. ובאמת הוא פסוק מפורש שכל הלוים יכלו לשמש ככהנים (דברים יח ו-ז) “וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה’. ושרת בשם ה’ אלקיו ככל אחיו הלוים העמדים… Read more »

Ben
Ben
5 days ago

כוונתי היתה למאמרים של אליאך בנושא זו כאן וכאן בשופטים ושמואל לא מוגדרים הכהנים כבני אהרן, הזכרת פינחס בן אלעזר בן אהרן אינו ראיה לכלום. לגבי בית עלי – שם המדובר בכהונה גדולה שהשם בחר באהרן לשרת ככהן גדול, וכמבואר במלכים שאביתר נדחה מכהונה גדולה בעון עלי אין ראיה שיש “משפחות” המשרתות, אלא שיש משרתים ויש לא, כמו שיש אברכים לומדים בכולל ויש שאינם לומדים הפסוק בדברים יח לא יכול לדבר בשירות הלוים, שהרי ממשיך לומר “חלק כחלק יאכלו” וכמבואר במפרשים נא להבהיר היכן מבדיל ס”ד בין כהנים ללוים באופן שאין לפרש כדברי אם אין חותכים הפסוק נמצא שכל שבט… Read more »

Last edited 5 days ago by Ben
Ben
Ben
5 days ago

1 – וכל שכן שאיני מחפש “לוי” לפדיון הבן. אם פשוט לס”ד כל כך שהם בני אהרן (הגם שבס”כ הזכירו שוב ושוב מבלי ליאות) ודאי פשוט שהם לוים. ואם לאפוקי מכהנים כמו מלכי צדק, מה יותר טוב ב”לוים” מ”בני אהרן”. ועין פקוחה יראה תיכף שהכינוי כהנים הלוים הוא תחליף לכהנים בני אהרן. לגבי כהונה גדולה, זה לא נתון במחלוקת שאהרן היה כהן גדול, והיות שלא יתכן יותר מכהן גדול אחד – מטבע הדברים שיעבור לבניו, וכן הוא בפסוק (שמות כט כט-ל) ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם. שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו… Read more »

Ben
Ben
5 days ago

1 – עדיין לא ברור לי מה עדיף לחפש כהן משבט לוי יותר מכהן מבני אהרן, ואדרבה, דייקא מהך סברא שאמרת. שהרי אם בא לאפוקי זרים ששימשו בזמנים שונים, מסתמא היה ביניהם גם משבט לוי שלא היו מבני אהרן, וא”כ ההגדרה נכונה לכהן שאנו מחפשים יהיה כהן מבני אהרן, או כהן סתם כבזמנינו, מה זה כהנים לוים? 1.2 – לגבי כהונה גדולה, רציתי להתעקש על דברי, אלא שעיינתי שוב בתוך הפסוקים וראיתי שאין צורך בזה, שהרי גם הפסוק שם מדבר משבט לוי בכללות “הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה. ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על… Read more »

Last edited 5 days ago by Ben
Ben
Ben
4 days ago

1 – בפסוק לא כתוב “משפחה נבחרת”, ולכך הגדרה זו אינו מוציא שאר כהנים מבני הלוים שלא מבני אהרן הם שהיו כהנים במקומות שונים ובזמנים שונים. אם הכתוב רוצה להוציא גם הם מן הכלל, היה לו לומר בני אהרן. ואם הדבר פשוט במי מדובר יאמר כהנים ותו לא 1.2 – שבט נקרא כמה פעמים בית אב (במדבר א ד, יז יז ועוד הרבה), ומאידך גיסא הכינוי “שבט” אינו מתייחס רק לי”ב שבטים. הטענה שבחירת בני אהרן לכהנים יש שייכות עם בחירת השבט מוכחשת מתוך הפסוקים והא לך מדברי אליאך לפי ס”כ הכהנים אינם “לויים נבחרים” אלא “ישראלים נבחרים”, ואסביר.באופן שטחי… Read more »

Ben
Ben
3 days ago

הסעיפים הם חדשים, לא קשורים לתגובות קודמים אני שואל: למה נשתנה הכינוי שבס”כ “כהנים בני אהרן” ל”כהנים הלוים” בס”ד? אתה מתרץ: שלא היה צורך יותר לפרט שהם מבני אהרן. וע”ז אני שואל ממה נפשך, אם יודעים במי מדובר, יאמר כהנים ותו לא. ואם צריך לפרט לאפוקי משאר כהנים שאינם מבני אהרן, לא הועיל בכינוי הכהנים הלוים, שהרי מסתמא בין הלוים שאינם מבני אהרן היה מהם ששימשו בזמנים קדומים ולטעמיך מי ניחא, אם בית אביו מדובר על אהרן, האם יכרתו כל בני אהרן מן הכהונה גדולה? דבר זה קשה בכל אופן, ויש לי שני אופנים ליישבו אלא שאינו נוגע לויכוח שלנו… Read more »

Last edited 3 days ago by Ben
Ben
Ben
2 days ago

אם הבנתי נכון אתה אומר שהכינוי “בני אהרן הכהנים” הוא כינוי הלכתי, והכינוי “הכהנים הלוים” היא כינוי סתם, מיהו לא בארת למה בס”כ ובדה”י משתמש לעולם בכינוי משפטי, ובס”ד לעולם בכינוי סתם אם כן בית אב דרישא לאו היינו בית אב דסיפא, וא”כ ניתנה לי רשות לומר דבית אב דרישא היינו שבט לוי, ולכך מכונים שבט. ואין אזכור למשפחת אהרן הנבחרת הנפקא מינה היא לייחס דברים ששייכים לכהונה כשמדברים על בחירת שבט לוי לא היתה שאלה רק התייחסות לסעיף 3 סוף סוף לבחירת כהנים לא היה קשר עם ה”עת ההיא”, וגם לא נכון להגדיר בחירתם כבחירת שבטם, הם נבחרו מ”תוך”… Read more »

14
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x