1

איום ושמו: גלגול נשמות

| 4 ביוני 2018

בעקבות פרסומים על תכנית טלויזיה שתשדר את סיפורו של ילד דרוזי שהתחיל לדבר אנגלית כשפת אם, נזעקו פנאטים שונים מן הצד השני של המפה, מבלי להיכנס לשאלה אם באמת מדובר בגלגול נשמות, ומה זה מוכיח, ניכנס לשאלה: מה זה מוכיח על המתנגדים והשוללים, התוצאה הרבה יותר גרועה מגלגול נשמות…

זה מה שמציע אמנון לוי לצופים (הכתבה המלאה כאן):

 

ומה מגיבים ה'מבקרים'?

נפתח בדברי הבור והפנאט רוגל אלפר, נכון שהמטריאליזם זו הבעיה הקטנה שלו, לעומת השנאה העצמית והאוטואנטישמיות שמאפיינת אותו. אבל זה לא גורע מעצמת הבורות והפודמנטליסטיות המשתקפת מכל מלה שלו:

לקדימונים חיים משל עצמם. הם לא רק מעוררים עניין בצפייה בתוכנית עתידית, אלא נחווים כיצירות טלוויזיוניות עצמאיות. הקדימון לתוכנית של אמנון לוי מחר מספר סיפור שלם עם התחלה אמצע וסוף, ומתיימר, באורח סנסציוני, להבטיח כי הפרק הקרוב של "פנים אמיתיות" – "יגרום לכם להאמין בגלגול נשמות". הציניות של אמנון לוי צורמת תמיד.

כדי שנשמה תוכל להתגלגל מאדם לאדם עליה להתקיים מחוץ לזמן ולמרחב הפיזיקליים, באופן שאיננו מדיד או ניתן לתצפית על-ידי אף מכשיר מדעי מוכר; עליה להתקיים באופן שאיננו תלוי במוח ובפעולותיו הנוירוכימיות; ולבד מחיי נצח באיזה מרחב עלום שלא מוכר לפיזיקה, עליה למצוא דרך לעבור מאדם אחד שמת לאדם אחר שנולד: קרי, ברגע היווצרות האדם בהתעברות אמו, כשביצית ברחמה מופרית על-ידי זרע, על אותה נשמה להיכנס לתוך הרחם. ובהיותה ממרחב שאיננו פיזיקלי, כלל לא ברור איך היא בכלל יכולה לבוא באינטראקציה עם הגוף שבתוכו היא שוכנת.

האמונה בגלגול נשמות, חרף אופנתיותה, כרוכה בהכחשת רבות מאמיתות מדעי הפיזיקה והביולוגיה האלובציונית, שהוכיחו עצמן שוב ושוב ככלים אמינים ויעילים להסבר וניבוי התנהלות העולם. הפיזיקה והביולוגיה עומדות, באופן כללי, בהבטחותיהן. הפרכתן אינה עניין של מה בכך. מה שמבטיח הקדימון המתלהם והציני שרקח אמנון לוי, המלווה בפסקול הכי דרמטי שאפשר להעלות על הדעת – כולו רצוף גלי הדף מהדהדים, שטיחים אווירתיים חד-גוניים בתדרים נמוכים ומבהילים, וכלי הקשה יוצרי מתח וחרדה – הוא לא פחות ממהפכה מוחלטת בהשקפת העולם המדעית השלטת.

אותה השקפה שבנתה את מערכת "כיפת ברזל" ומטוס ה"אדיר" החמקן שישראלים כה אוהבים באחרונה. האמונה בגלגול נשמות מחייבת הנחות מסורבלות מאוד ובלתי סבירות בעליל. אפשר לקבוע כבר עכשיו, שלוי סתם מקשקש. בולשיט. התוכנית שלו לא תגרום לי, ולא לכל אדם רציונלי אחר, להאמין בגלגול נשמות.

אם נניח את השנאה לאדם, שאינה מענינינו כאן, ונראה מה טוען רוגל אלפר, אז כך: ראשית, הוא גילה את הבעיה הפסיכופיזית, אם יש נפש איך היא משפיעה על המרחב הפיזיקלי? שאלה טובה, כל עוד יש לנו תודעה, השאלה קיימת.

דבר שני: "האמונה בגלגול נשמות כרוכה בהכחשת רבות מאמיתות מדעי הפיזיקה והביולוגיה האבולוציונית", למה? קיומה של נפש באדם או גלגולה לא 'מפריך' שום דבר מדעי, נכון שהוא לא מסתדר עם תפיסת העולם המטריאליסטית, אלא שזו אינה מדע ואינה פיזיקה אלא רק השקפה והנחת יסוד. שום דבר בעובדות הפיזיות לא סותר את מציאות הנשמה.

השימוש השטחי והמגוחך בכיפת ברזל ובהישגי הטכנולוגיה, דבר אין לו עם שאלת הנפש ומהותה.

אלפר אפילו לא מנסה להתייחס לטיעונים, האם יש הסבר חילופי לידיעת אנגלית אצל ילד כה קטן? האם אכן מדובר ברמאות ספציפית במקרה הזה, והרי ישנם מאות מקרים כאלו המתועדים בידי אנשי מדע? (ראה בתגית: גלגול נשמות)

מבקר אחר מנסה גם הוא את כחו:

לוי וצוותו נסעו לרמת הגולן כדי לבדוק את המקרה המוזר. דרוזים רבים מאמינים בגלגול נשמות, וכך גם מוסגר הסיפור. כביכול הוצג לנו תחקיר: הוצגו אחות ואחראית חינוכית (שתיהן נשים יהודיות) שבאו במגע עם הילד והשתכנעו, וכן קלינאית תקשורת מומחית (נציגת המדע) שלא הצליחה לזהות את מקור התופעה. אלא שיותר מאשר שצוות "פנים אמיתיות" ביקש למצוא הסבר הגיוני, הוא התענג על ההסבר הלא-הגיוני על פניו. המרואיינים נשאלו שוב ושוב אם הם מתחילים להאמין בגלגול נשמות, או אם ייתכן שלא מדובר בגלגול נשמות. הרעיון אומץ בהתלהבות כזו על ידי התכנית, עד שהדברים הגיעו עד כדי ראיון רציני לחלוטין ולא ביקורתי עם מתקשרת.

זאת לא ממש ספקנות, זו התמסרות. נכון, המדע אינו יודע הכל. כל חוקר מכל תחום יודע לומר שלתאוריות יש חורים ומגבלות, והן אינן מסבירות כל תופעה. אלא שאם תופעה אינה מוסברת על ידי המדע, אין זה אומר שההסבר הלא-מדעי, האמוני, מוכח. בלי לזלזל באמונותיו של איש, הרי שאמונה היא דבר סובייקטיבי, שלא ניתן להוכיח או להפריך. תכנית תחקירים לא אמורה להצדיק אמונה או להוכיח אותה, אלא לספק תשובות, להציע פתרונות והקשרים. איש אינו מצפה מאמנון לוי להוכיח את חציית ים סוף, ואם תחקיר יוביל אותו למסקנה שהוא אכן נחצה, יתכבד ויעבור לסוגה טלוויזיונית אחרת.

יש מה לדון באמונות בטלוויזיה באופן ביקורתי ורגיש, לנסות ולהבין מה המשמעות שלהן עבור הקהילה, אלו השלכות מעשיות וערכיות יש להן, מה הן יכולות לקדם ומה הן עשויות לסכן – אלה רק דוגמאות בודדות לשאלות שתחקיר יכול לתת להן תשובה. השאלה אם נשמתו של אדם מדרום לונדון התגלגלה באמת לגופו של ילד מצפון הארץ אינה שייכת למשפחה הזאת. זה סיפור שהתחקיר אינו מעניק לו שום עומק משום סוג.

וזאת הצרה האמיתית עם "פנים אמיתיות": היא מתמכרת לביזארי, לחריג, לצהוב ולסנסציוני במסווה של מסע עיתונאי אחרי האמת ובזמן שהיא עוסקת במושאיה באופן שטחי לחלוטין. במקום לכבד אותם בדיון ענייני, היא הופכת אותם למופעים בקרקס של טריקים ומוזרויות ומהפנטים וליצנים; קרקס שהתגלגל אל תוך גופה של תכנית תחקירים בפריים טיים ואיש אינו מבין כיצד או מדוע.

ובכן, מה היה לנו כאן? אפס התייחסות לטיעון, "צוות פנים אמיתיות לא ביקש הסבר הגיוני" – האמנם? אולי יש באמתחתו של המבקר איזה הסבר הגיוני להציע? (אגב, איך הוא יודע את זה מתוך הפרומו? בסרט המלא דוקא נראה שעורבו כמה וכמה אנשי מקצוע ומנסים לבדוק את כל האפשרויות שבאות בחשבון) ומכאן למנטרה: "אם המדע לא מסביר זה לא אומר שההסבר האמוני נכון", לאמור: סירוס היכולת לדעת משהו בלתי מטריאליסטי, העובדה שהדבר לא מוסבר באופן פיזי לא משנה, אין זה מוכיח שזה לא פיזי. יש להניח שבכל אופן הכל פיזי. – מדוע הטיעון ההפוך אינו תופס: העולם הוא רוחני, ואם משהו מוסבר באופן פיזי זה לא אומר שההסבר הפיזי נכון? העובדה שכיפת ברזל עובדת אינה מוכיחה שהפיזיקה נכונה, שכן 'הרוחניות לא מסבירה הכל וזה לא אומר שההסבר הפיזי נכון', נשמע טוב?

הבעיה המרכזית שעיסוק בנושא מעניין ומרתק כל כך, הוא חריג סנסציוני ביזארי וכו', זה קרקס. במקום לדון בשאלה האמיתית, אם יש הסבר למה שנראה בצורה מוחשית מאד כדבר לא טבעי, מגדירים את הנושא שמעניין את רוב האנשים הרבה יותר מכל הכתבות של רוגל אלפר וחבריו כ'ביזארי וחריג'. כנראה שהרבה יותר מעניין לראיין פסיכולוגית שתדבר על הנברוזה התת רשתית של מקרי דחק בילדי עשירים, או להציג דיאטת סושי חדשה… כמה קל להתעלם מנתונים באמצעות השמצות, מנטרות, ופודמנטליזם מטריאליסטי…

כאמור לעיל, בלי שום רצון להיכנס לבדיקה וביקורת של הסיפורים, מדובר בתופעה עתיקה ומוכרת, שנחקרה ותועדה במקרים רבים מאד, כמו שהוזכר במאמרים שלונקקו לעיל, ונצרף גם וידאו: