נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

אנושות בכבלים

ניקולאס קאר, מחבר הספר  Utopia Is Creepy (2016)(אוטופיה מצמררת), מפרסם חלק מתוכן ספרו, במאמר בשם: הטכנולוגיה הכלוב הרחב בעולם, נביא כאן מעט מתוכן הדברים (תרגום חפשי של קטעים מתוך המאמר).

בקיץ 2005 הגיע   Web 2 , האינטרנט המסחרי, אתרי ענק קמו על רגליהם, אנשים התעשרו, הרשתות החברתיות החדשות, הבלוגוספירה המתנפחת במהירות, ויקיפדיה שגודלת בלי הגבלה, נראה היה כאילו כל אלו מבשרים משהו ענק, מהפכה שתשנה את החברה לנצח.

מדובר בכת הגדולה ביותר שנוצרה בדורות האחרונים, יותר מעדי ה’, יותר מכנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים, אפילו יותר מאשר הסיינטולוגיה, זו דת הטכנולוגיה, התחזיות מן המאות היט’ והכ’ שאמריקה תהפוך לגן עדן, סעודה מתמשכת ומסיבות תענוגות של חידושים אינסופיים, התגשמו בצורה של המשכיות בין אדיסון ופורד, אל ביל גייטס ומארק צוקרברג, אלו משיחי הדת החדשה.

המרחב הקיברנטי, עם קולותיו חסרי הגוף, אווטרים שמימיים, נראה מיסטי מלכתחילה, המרחב העצום שלו הוא כלי קיבול לגעגועים הרוחניים ולטיפוסים של ארה”ב, “איזו דרך טובה יותר”, כתב הפילוסוף מיכאל היים ב’ארוטולוגיה האירוטית של המרחב הקיברנטי (1991) ‘כדי לחקות את הידע של אלוהים, מאשר ליצור עולם וירטואלי שנוצר על ידי פיסות מידע”?

בשנת 1999, השנה שבה עברה גוגל ממוסך של פארק מנלו לפאלו אלטו, כתב מדען המחשב של ייל, דיוויד גלרנטר ,מנשר שחזה את “ההתגלות השניה של המחשב”, מלא בתמונות גסות של “סייברבודיות נסחפות” קומפוזיציה חישובית ‘ו’אוספים יפים של מידע, כמו גנים ענקיים ללא רבב’.

הרטוריקה המילנארית התנפחה עם הגעתו של Web 2. 0 לעולם, “הכריז ווירד ב’סיפור כיסוי’ באוגוסט 2005: אנחנו נכנסים ל”עולם חדש”, מופעל על ידי חסד האל, אבל על ידי “זרם משותף” של האינטרנט.  זה יהיה גן העדן של כולנו, “מיוצר על ידי משתמשים” מאגרי ההיסטוריה יימחקו, המין האנושי יאותחל מחדש.

ההתגלות נמשכת עד עצם היום הזה, גן העדן הטכנולוגי נצץ תמיד באופק.   ב-2014, קרן ההון סיכון, מארק אנדריסן, שלחה סדרה של טוויטים רספודיים – הוא כינה אותה “טוויסטורם” – והודיעה כי מחשבים ורובוטים עומדים לשחרר את כולנו מן ה”אילוצים של צרכים פיזי”, במין מארקסיזם מתחדש הוא הכריז כי “לראשונה בהיסטוריה” האנושות תוכל לבטא את מלוא אופייה האמיתי: “נהיה מי שאנחנו רוצים להיות, “תחומי העשייה האנושית העיקריים יהיו תרבות, אמנות, מדעים, יצירתיות, פילוסופיה, ניסויים, חקר, הרפתקה.

אפשר לפטור את הדברים האלו כלהג של עשירים שהכסף עלה להם לראש, אבל אי אפשר להתווכח על דבר אחד: האמירות האלו עיצבו את דעת הקהל, ע”י הפצת השקפה אוטופית של דת הטכנולוגיה, השקפה המגדירה את ההתקדמות האנושית כטכנולוגית במהותה, הם עודדו אנשים לסגור את הפקולטות החשובות שלהם, ולהעניק ליזמים ולמקצועי עמק הסיליקון שליטה חופשית בתרבות, כדי שזו תיוצר לאינטרסים המסחריים שלהם. אם יזמי הטכנולוגיה יוצרים עולם כה נפלא, האינטרסים שלהם חייבים להיות מעל החברה, כדי שאף אחד לא יעכב את החזון הנפלא שמתגשם למול עינינו.

הקו הזה אליו חינך עמק הסיליקון את העולם כולו, זכה לתרומה ולתמיכה מהאקדמיה, מתיאורטיקנים בתחומי מדעי הרוח השונים, אלו הציגו את האינטרנט כטכנולוגיה של שחרור, כאפשרות של בריחה מאילוצים חברתיים, תאגידיים, וממשלתיים, המדכאים את ההמון. מעודד ייצור חברתי ורווחה לעמונין, כפי שטען פרופ’ יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד, בספרו המשפיע “עושר הרשתות” (2006) , הקריאה למהפכה אינה הגזמה כאן, לפי בנקלר.

כוונתו וכוונת חבריו לדעה היתה טובה, אבל הנחת העבודה שלהם היתה רעה מאד, הם הכירו את האינטרנט כאשר המבנים המסחריים לא היו עדיין תלויים בו, ומשתמשיו היו מדגם מוטה של האוכלוסיה. הם לא ראו את העתיד הקרוב, כיצד האינטרנט והטכנולוגיה ינוהלו וינוטרו בידי קבוצה מצומצמת של מליארדרים שמתכננים את הכל כדי שהכסף יזרום לכיוונם. כל העולם המערבי משמש כמריונטות בידיהם. אנחנו מכורים לפרוייקט העשרת הקבוצה הזו. עבדיהם של הפרעונים המודרנים.

הרשת בהחלט מייצרת עושר כמו שנאמר, אבל מייצרת אותו עבור קבוצה מצומצמת, היא בהחלט מייצרת תרבות, אבל זו מאופיינת בהפקה וצריכה מטורפים ההופכת את כולם למכורים. זו תרבות של הסחת דעת שאין דרך לצאת ממנה, עולם שלם פיתח תלות.

אין הכוונה להכחיש את היתרונות של הגישה למידע, אלא רק את המיתוס שבכדי שתהיה לנו גישה למידע, הרשת צריכה להיות בשליטה הדוקה של מייקרוסופט, גוגל, ופייסבוק.

בסוף חייו, הכלכלן ג’ון קנת גלבריית’ טבע את המונח ‘תרמית תמימה’. הוא השתמש בו כדי לתאר שקר או חצי אמת, כאשר אלו מתאימים לצרכים או להשקפות של השלטון, מוצגים הם כעובדה. אחרי שחוזרים עליו “מספיק פעמים”, השקר נהפך לחכמה נפוצה, “כולם חפים מפשע, הדבר נעשה ללא אשמה מודעת”, כתב גלבריית’ בשנת 1999. כך בדיוק, הרעיון של רשת המחשוב כמנוע לשחרור הוא תרמית תמימה.

המהפכה היא כבר לא במחשבים, כותב ניקולס נגרופונט, מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסט ב1995 (בספרו רב המכר ‘להיות דיגיטלי’), היא בחיים עצמם. עמק הסיליקון היה מוכר גאדג’טים, כעת הוא מוכר אידיאולוגיה. האמונה התקבעה במסורת של טכנו-אוטופיזם בארה”ב, אבל עם טוויסט דיגיטלי. זו תרבות מטריאליסטית אכזרית, מה שלא ניתן למדידה אין לו משמעות. אך גם הטבע עצמו נחשב כרע, לדעתם בעיותיו של העולם נבעו מהפיזיולוגיה שלו, מהחמריות הנוקשה שלו, תרופת הפלא היא העולם הוירטואלי, קודי המחשב המופשטים, הם גן העדן הבנוי מחלקיקי רשת מרחפים, הם החזון אליו יש להתחבר.

הכמיהה שלנו להתחדשות באמצעות וירטואליות היא הביטוי האחרון של מה שתואר (ע”י סוזן סונטג ב1977) כ”חוסר הסבלנות האמריקאי למציאות”, קשה היה לאמריקאים לחשוב שהם חיים בעולם המתנהל ע”פ תסריט שלא אנו כתבנו, אנו מחפשים טכנולוגיה כדי לכתוב את התסריט של העולם, אנו רוצים להרגיש גיבורים דרך זה, אבל אין כאן גבורה, זה פרויקט שנולד מתוך חרדה. מתוך אימה שהעולם המבולגן והאטומי ימרוד בנו. מה שעמק הסיליקון מוכר ואנחנו קונים הוא לא התעלות אלא נסיגה. המסך מספק מקלט, עולם מתווך כי הוא צפוי יותר, יותר נשלט, ומעל הכל בטוח יותר מהעולם הסורר של הדברים האמיתיים. אנחנו נוהרים לווירטואלי כי האמיתי דורש יותר מדי מאיתנו.

ישנה דרך להשתמש בטכנולוגיה ככלי, מבלי להפוך אותה לאידיאל, מבלי לההיפך לחסידים של דת ומבלי לראות בה גאולה.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of