האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

אפולוגטיקה של אתאיסט מצוי: פרק רביעי בסדרה

צוות האתר

צוות האתר

שוב אנחנו נדרשים ל'קו האתאיסטי' ולשגיונותיו, פרק חדש בעלילה
image_printלחץ לגירסת הדפסה

תקציר הפרקים הקודמים:

הסיפור התחיל בהתייחסות שלי, לסרטון של האתאיסט המצוי:

לוגיקה של אתאיסט מצוי

לאחר שבמשך יותר  משנה, סירבו חברי ‘הקו האתאיסטי’ לבקשות רבות להתייחס למאמר, העושה צחוק – לכאורה – מטיעוניהם, לפתע נפתחו שערי השמים, והחברים החביבים מהקבוצה הנ”ל, התחילו לנסות את כחם בהפרכת הדברים.

זה הוא הפרק השני בסדרה:

אפולוגטיקה של אתאיסט מצוי, פרק שני בסדרה

וזה הפרק השלישי

אפולוגטיקה של אתאיסט מצוי, חלק שלישי בסדרה

 

לשמחתינו הרבה, גלעד ניסה את כחו להתייחס להמשך המאמר, כאן, בקבוצת התמיכה לאתאיסטים.

אני מעתיק כאן שוב את כל החלק במאמר המקורי, אליו התייחס גלעד.

גלעד: ההערות של גלעד באו בצורת ציטוט, כך

וההתייחסויות שלי מהיום – באו בגופן נטוי בצבע כחול

לוגיקה של אתאיסט מצוי – המשך המאמר

…אבל האתאיסט לא אומר את הרקע האמיתי לאתאיזם, הוא מתחפש לפילוסוף, וכך הוא אומר:

זה תקף באותה מדה גם על כל מסקנה מדעית: ‘האם העובדה שחפצים נופלים = חוק משיכה? כלומר ‘אני לא מבין משהו – לכן חוק’?

גלעד: המילה “חוק” – גם בעברית וגם באנגלית – מתארת שני דברים שונים למדי.
1. חוק נקוב = ציווי (prescriptive)
2. תיאור הדברים כהוויתם (descriptive).
חוקי הטבע הם המקרה השני.

חן חן על המידע האטימולוגי, לא רלבנטי בכלל לטיעון. כדי להגיע למסקנה ש’תיאור הדברים כהוייתם’ הוא שיש חוק משיכה, צריכים להוכיח את העובדה שיש חוק כזה, ההוכחה היא שזה ההסבר היחיד לתופעות ההימשכות של עצמים שונים במגוון סיטואציות. ובמלים אחרות: אנחנו לא מבינים משהו (את ההסבר לכל מה שנראה כחפצים הנמשכים לעצמים בעלי מאסה גדולה), ומכאן שיש חוק משיכה.

אם אתה לא מבין מדוע אובייקטים נופלים לקרקע, אז יש חוק משיכה? ‘משיכת הפערים’?

גלעד: אני לא בטוח כמה יושר אינטלקטואלי יש מאחורי ההתרסה הזאת.

אין בעיה שכשיהיה לך טיעון – תשתמש בו, זה בסדר.

מהותו של המדע בפרט, ושל התבונה בכלל, היא הענקת הסברים לתופעות. אנחנו בוחרים את ההסבר הטוב ביותר. ולכן הפערים הם יסוד מהותי במדע ובתבונה.

גלעד: אחלה.
ש: מה אומרים במדע על פערים?
ת: לא יודעים.
ש: מה אומרים בדת על פערים?
ת: . . . ולכן אלוהים.
יש מבין?

בעיה קשה בהבנת הנקרא, זה מה שקורה שבמקום לנסות לקרוא את הטיעון אתה מגיב בקריאות ביניים של ‘כמה יושר’… כשיש פער מהותי במדע, ישנן שתי אפשרויות: א. לא יודעים, אין הסבר. ב. יודעים, יש הסבר, ההסבר הזה מקבל תוקף ע”י הפער שהוא מסביר.

ובקיצור – במדע אומרים על פערים שהם הוכחה להסבר. במדה ויש הסבר.

נכונה העובדה שלא כל פער הוא סיבה לחפש הסבר חילופי, שכן כל הסבר סובל מאיזה שהוא פער, לכן יש להבדיל בין פער מהותי, ובין פער אינפורמטיבי. כפי שהתבאר בהרחבה כאן.

גלעד: כפי שהתבאר בהרחבה כאן” נכתב בלשון עבר.
נבדוק בהמשך אם כך הדבר, אבל עד לנקודה זו להד”ם.
בשלב הזה אני לא יודע איזו הבחנה עושה הכותב “בין” מהותי ובין “אינפורמטיבי”.

גלעד, אתה כבר ילד גדול ואפשר לגלות לך איך הדברים עובדים, אם עד היום חשבת שדפי אינטרנט נפתחים – כי החסידה פותחת. אז האמת היא שזה לא כך: כשאתה פוגש את המלה “כאן” בצבע כחול, אתה מניח עליה את העכבר (לא באמת עכבר, הכוונה לרכיב שקיים במחשב), אתה לוחץ קלות, ונפתח לך דף אינטרנט חדש, קוראים לזה “לינק”, או “קישורית” בעברית יפה, נסה את זה, ותיווכח שזה עובד. ושם גם תגלה על ההבדל בין מהותי ובין אינפורמטיבי.

האתאיסט לא מבדיל בין פערים מקומיים, או אינפורמטיביים, ובין פער מהותי. כיום אנחנו כבר יודעים שאין ולא תהיה פרפטומבילה. מה שלא מפריע לאתאיסטים להאמין שהעולם הוא פרפטומובילה, שהוא מוסבר מתוך עצמו.

גלעד: אבל לשיטתך אלוהים פטור, כן? Special Pleading

שמח שאתה מתעניין, ואנחנו תמיד כאן כדי להסביר לך מה שלא הבנת. המגבלה של פרפטום מובילה היא פיזית, היא סותרת את חוקי הפיזיקה, כל הנושא שלנו כאן הוא – להוכיח שההסבר לעולם הוא ברובד שמעבר לחוקי הטבע, שלא מוגבל לחוקי הטבע.

גלעד: פה נכנס החוק השני של התרמודינמיקה:
1. אתה לא יודע שהיקום הוא מערכת סגורה.
2. אם היקום הוא מערכת סגורה, אתה לא יודע שהחוק השני של התרמודינמיקה תופס מחוץ ליקום.
3. יש התרחשויות והיווצרות של חלקיקים גם בוואקום . . . והמרחב מתפשט. מאיפה מגיע עוד מרחב? אנחנו לא יודעים בשלב זה, אבל זה קצת שובר לך את הקונספציה שהיקום לא יכול להיות פרפטומבילה. composition fallacy.

מי דיבר על החוק השני של התרמודינמיקה?

ולגבי 3 שמעת על המושג ‘הוכחה מעגלית’? כי זה מה שאתה עושה כאן (ואגב, זה גם חטא חמור של כשללוגי שצריכים עליו כפרה ותשובה מיוחדת, פנה לוידוי אצל הכומר האתאיסטי הקרוב שיתקן לך סדר תשובה).

ההנחה שלא תיתכן פרפטומובילה נשענת על הידע שלנו בפיזיקה, ולכן אם משהו נראה סותר את ההנחה הזו, הוא סותר את חוקי הטבע, והתשובה היא אחת מן השתיים: א. לא יודעים, אולי בעתיד נדע. ב. מאחורי היקום המוגבל לחוקי הפיזיקה, ישנה מציאות בלתי מוגבלת בחוקי הפיזיקה.

אני מצדד באפשרות ב. למרות שלא עסקנו בנושא התפשטות המרחב, אבל להוכיח מכאן נגד אפשרות ב, זה אפילו יותר גרוע מהוכחה מעגלית.

כל ההסברים הם נגזרות של מה שעומד מאחורי היקום, של החוקים, ושל הקיום. אבל לא יכולים להסביר גם את החוקים והקיום עצמם, מתוך עצמם. כל הסבר יכול רק לתלות א’ בב’, אבל לא להסביר את א’ וב’ מתוך ריק ואין. ולכן הפער הוא מהותי. כמו שמיכה קצרה, שלמרות שתמיד תכסה את רוב הגוף, תמיד משהו יבלוט. כך גם כאן, שום הסבר לא יכול להסביר את הכל.

גלעד: ושוב אני אשאל: אבל לשיטתך אלוהים פטור, כן? Special Pleading

זה בדיוק הנושא, האם ישנה מציאות שאינה מוגבלת בחוקי הפיזיקה, ראה כאן ו4. (זה לינק, כן? רק לוודא שאתה מבין).

כאן, האתאיסט המצוי משתמש בהגחכה שאין מאחוריה שום טיעון לוגי. אין שום הבדל בין הקדמונים שחשבו שהברק הוא התעטשות של זאוס, ובין אנשי המדע שמציעים את ההסבר שמדובר בהתפרקות חשמלית. כל אחד הציע הסבר שנראה לו הגיוני, מבחינה לוגית זה אותו מודל.

גלעד: איפה אילן טוען שאין שום הבדל בין הקדמונים ובין אנשי המדע?!

אני רוצה תגית זמן. אם תספק אחת כזאת, אני אישית אעלה לשידור ואאמת אותו עם דבריו – בהנחה שהקונטקסט של דבריו לא יישב את התקלה לכאורה.

הבנת הנקרא, עברית קשה שפה. לא אמרתי שאילן טוען. להיפך, אמרתי שאילן משתמש בהגחכה, כשהוא משווה את הדעה שיש רובד לא פיזי מאחורי העולם, לעיטוש של זאוס. על כך אני מגיב שאין הבדל פורמלי בין ההסבר המודרני לברק, ובין ההסבר הקדמוני.

עובדה היא שכיום אף אחד לא מאמין שהברק הוא עיטוש של זאוס או שיהוק של תור, ומן הצד השני עובדה היא שרוב מכריע של האנושות ושל התרבות המערבית כן מאמינים שהעולם נוצר ע”י יוצר.

גלעד: אוכלוסיית העולם מונה קרוב ל-8 מיליארד בני אדם.
הדתות המונותאיסטיות כוללות כ- 3.5 מיליארד בני אדם.
רוב זה לא. בוודאי שלא רוב מוחלט.

איך הגעת לדתות מונותואיסטיות? דיברתי על אמונה שהעולם נוצר ע”י יוצר, גם הדתות הלא מונותואיסטיות  לא  מוכנות לקבל את הדעה שהעולם הוא הסיבה לעצמו, והעובדה שיש אצלם הרבה אלים, לפעמים, לא רלבנטית

למרות שהנתונים שלך שגויים, כל חיפוש בגוגל יגלה לך ש55% מאוכלוסיית העולם משתייכים לדתות המונותואיסטיות. ואילו האתאיזם היא אחת הדתות הקטנות ביותר בעולם.

אז ההגחכה הזו היא סתם זלזול באינטלגנציה. (שכחתי לציין שהגחכה היא עבירה חמורה לחוקת הכשללוגי, שכן היא מהווה ‘פניה אל הרגש’!)

גלעד: אכן ההגחכה עלולה לעורר רגש, אבל:
1. זו אינה *פנייה* אל הרגש.
2. מהיכרותי עם אילן, הוא לא מסתמך על מניפולציה רגשית ככלי טקטי לבניית הטיעונים שלו.

לך תנסח עשרת הדברות של כשללוגי דור 3.0 בהן יבא החילוק בין שימוש בדבר שעשוי לעורר רגש, ובין ‘פניה’ פורמלית למשרדו של רגש במסמך רשמי מאת הפונה בשלשה עתקים.

לא מכיר את אילן, מכיר את הסרט הזה שהגבתי עליו מילה אחרי מילה. ומתחיל להכיר אותך, שמתעלם מרוב התוכן, או שסתם לא מבין את הטקסט.

גם האמונה האלילית לא עמדה בסתירה לחוקי טבע, הרי חכמי יוון שיצרו מעין הסברים של חוקיות בטבע, היו אליליים והאמינו בזאוס, לפחות חלק מהם. ובודאי לא ראו סתירה בין חוקיות בטבע, ובין העובדה שיש כחות אלהיים.

למרות אפסות ונלעגות הטיעון, היינו מצפים מהאתאיסט, שלפחות לא יסתור את עצמו. שהרי סתירה עצמית היא כשללוגי, לכל הפחות.

והנה, למרות שהוא טוען שאי אפשר להוכיח הסבר מכח העובדה שיש פערים שאינם מוסברים מבלי להניח את קיומו. כי הרי זה ‘אלהי הפערים’, שזה כידוע עברה גדולה, וגם מונח שיש לו תרגום ללועזית.

הוא משתמש באותו טיעון, ויוצר ‘אתאיזם פערים’:

גלעד: הבדל קטנטן, אך מהותי: אילן *לא מצהיר “אין אלוהים”*

(אני כן, אבל זה לא נושא הדיון פה, אז אל תנסה אפילו להסיט את הדיון לשם)

לא מטריד אותי מה הוא מצהיר, התייחסתי לטיעון שהוא העלה – נגד קיומו של אלהים.

ואף אחד לא מסיט את הדיון, אל דאגה, את אילן  לארוחת בוקר, ואותך לארוחת ערב.

זו הגירסה המצויה של ‘אתאיזם הפערים’, אם יש לך פער בהבנה למה אלהים עשה משהו, זה מוכיח שההסבר הנכון למציאות הוא: מתוך עצמה, ללא אלהים.

הבעיה כאן היא, שלא מדובר אפילו בפער, אלא בסתם אמירה טפשית. מה ‘אכזרי’ ביקום שרובו לא מלא חיים?

גלעד: אם לשים את הדברים בקונטקסט – במציאות שבה אלוהים קיים, היקום אכזרי. מישהו עשה אותו ככה.
במציאות שבה אלוהים אינו קיים, היקום פשוט שרירותי. הכל מקרי, אין יד מכוונת.

כשאתה אומר “אם לשים את הדברים בקונטקסט”, אתה מתכוין אם להוציא אותם מהקשרם? או לכתוב משהו אחר במקום מה שהאתאיסט המצוי בסרט אומר?

כי מה שהאתאיסט אומר בסרט, הוא שהיקום אכזרי משום שאינו מלא חיים. השאלה ששאלתי, מה אכזרי למשל, בכך שבירח אין חיים? יש תשובה?

(יש כשל לוגי שנקרא אד מיסריקורדיאם – בשם המסכנות…), כשאנשים עשירים בונים אחוזות, מדובר באחוזות ענק, למען אנשים בודדים.

זו לא רק אמירה טפשית, אלא גם תחום שאינו שייך כלל ללוגיקה, מדובר בתיאולוגיה. שהרי לפי מה יכול אתאיסט מצוי או נכחד לדעת מה ‘מתאים’ או ‘ראוי’ שהאל יעשה? הרי אפילו מה חתול יעשה, אין דרך לדעת בלי תצפית.

גלעד: קלי קלות – ספר החוקים.
יש משפט שאומר “נאה דורש נאה מקיים”.
אחרת אנחנו שוב ב- Special Pleading עבור אלוהים.

איך זה קשור לנושא המאמר? אוסף הפתגמים הזה מציל את האתאיסט המצוי מהכשל הלוגי בטיעון שלו? לא רואה איך.

אם כוונתך סתם כך לשאול על הדרך, איך תיאולוגים יודעים מה ‘מתאים’ לאלהים? התשובה היא שהם לומדים זאת מהטקסט שהוא נתן ע”י התגלות.

היי חבר, שכחת על מה התחיל הדיון כאן? כוכב נודד באפלה לא מאפשר חיים, כדי שכדור הארץ הקטן שלנו יישאר בחיים ולא יימעך, או יתפשט לאבק, הוא צריך איזון. האיזון מושג ע”י כל היקום כולו. אם המסה של היקום היתה שונה, או שהקבועים היו שונים, היקום היה מתפזר לאיטו לאבק אינסופי, או קורס לתוך עצמו.

גלעד: או במילים אחרות: so much for all-powerful.
יכול להיות שאתה מנסה לשחק ברמזים, כדי למנוע יכולת הפרכה, שכן אף אחד לא יוכל להוכיח מה בדיוק אתה רוצה, מה שלא היה קורה אם היית כותב ברור.

בכל מקרה, אם כוונתך לשאול: האם אלהים הכל יכול לא יכל ליצור איזון בדרך אחרת? זו שאלה חסרת משמעות, שהרי אם היה בוחר בדרך אחרת, היית שואל מפני מה לא בחר בדרך זו, אם אין בעיה עם הדרך הזו, מדוע הוא צריך לבחור אחרת?

אחד ה’מגידים’ סיפר על כפרי שהתעשר ורכש נכסים מכל הבא ליד, לימים רכש אניה גדולה, וכשבא לסייר בה, כעס מאד על כל חדרי המכונות המלוכלכים, תנורי הקיטור הענקיים והארובות המפוייחות, וציווה לסלקם מיד… אז ידידינו האתאיסט, ממש עושה עדנה למשלי המגיד מדובנא…

אז זו תמצית האתאיזם המצוי, גאוה נלעגת, ברור שאתה היית עושה ‘יותר יפה’, מת לראות את הארמון שאתה בונה בחול על שפת הים, בלי ספק הרבה יותר ידידותי למשתמש ומתוחכם מהיקום שלנו, מכל העצמה ההוד היופי והשגב שיש ביקום וברגשות של התודעה האנושית…

גלעד: https://youtu.be/79UAYyMYk7I?t=2239
(37:19 – 45:35)
מעבר למקטע הנ”ל, אם יש בך יושר אינטלקטואלי, צפה בכל ההרצאה וחזור אלינו עם תובנות.
כל ההמשך אח”כ שנוגע בתכנון תבוני כבר מכוסה עד תום ע”י ההרצאה הנ”ל.
אין אבן אחת שנשארת לא הפוכה.

צר לי שאין לי אפשרות לצורך הדיון הזה, לצפות בסרט בכזה אורך, אם יש לך טיעון, אתה מוזמן להשתמש בו.

אין שום קשר ליושר אינטלקטואלי, אם אני אשלח אותך לצפות בסרט של שעה “אם יש בך יושר אינטלקטואלי”, אתה תלך לצפות ולכתוב התייחסות?

אני משקיע מספיק אנרגיה בלהתייחס לכל טיעון שמועלה בהקשר של הדברים שלי, זה הפוסט החמישי בנושא, לא כולל עשרות רבות של תגובות בהקשר הספציפי של קבוצת התמיכה שלכם. להתייחס לכל טקסט או וידאו רלבנטי שקיים ברשת – זה כבר לחרוג ממסגרת הדיון.

מלבד זאת התייחסתי להמון סרטים של אתאיסטים למיניהם, ואמשיך להתייחס, לפי הצורך. אבל זה לא פוטר אותך מלהגן על עמדתך המתמוססת.

ועכשיו, פשוט ‘נצלול’ לעומק הטיעונים הסטטיסטיים הנלעגים של האתאיסט המצוי…

ובכן, למשלי המגיד מדובנא היתה עדנה, ניתן להסביר את הקרון האחרון, בכך שהקרון הלפני אחרון מושך אותו, נפלא!

אם היקום נראה לך בנוי ממאות פרמטרים מותאמים למטרה, יתכן שהוא מוכרח לזה, למה? כי ‘המנגנון שיצר אותו’ מכריח אותו, לכן יש לו רק אפשרות אחת…

אהה, ולמה ‘המנגנון שיצר אותו’ מאפשר רק אפשרות אחת שמותאמת במאות פרטים לחיים? זה נושא אחר…

עכשיו, תראו תראו איך שהאתאיסט המצוי סתם מתלונן, הרי יכול להיות שיש אינסוף יקומים, עמוסי חיים, ממש ממש ידידותיים למשתמש. ורק היקום האחד שלנו הוא כזה אכזר וכל כך קצת חיים יש בו, ועל האחד הקטנצ’יק הזה אתה מתלונן? זה כולה המחסן של החומר האפל, צריכים להניח אותו היכנשהוא, לא?

ובכן, הלוגיקה האתאיסטית המצויה, היא, שאין משמעות למדע הסטטיסטיקה, שכן יתכנו אינסוף יקומים. ובהם, מתרחש כל מה שצריך להיות מבחינה סטטיסטית. יקומים שלא מאפשרים חיים.

הבעיה הקטנה היא, שזו שגיאה לוגית.

אי אפשר להכניס למשוואה סטטיסטית, משתנה שאין לך עליו שום ידע.

הרי באותה מדה יתכן שבכל האינסוף יקומים, יש חיים, ומדהימים הרבה יותר מאשר החיים כאן. ולכן ריבוי היקומים אינו מחליש את החריגה יותר מאשר מחזק אותה, הוא פשוט לא רלבנטי עבור הבדיקה הסטטיסטית שלנו.

מדגם סטטיסטי, בודק אחוז, או רבע אחוז, מתוך המכלול. וכל עוד אין לנו שום ידע אחר על המכלול, הוא הידע המייצג היחיד. נניח שבדקנו רק 1000 חולדות מתוך מליארדים בכל כדוה”א. ומצאנו לגביהן חריגה סטטיסטית, משהו שלא יכול להיווצר במנגנון המוכר לנו. האם ניתן לומר: הרי יש מליארדי חולדות, יכול להיות שבידינו דוקא אלו החריגות? טכנית זה יתכן כמובן, אבל סטטיסטית זה לא תקף. (נכון שהמדגמים בטלויזיה לא תמיד מדייקים, אבל זה מסיבות אחרות… כאשר הסוקר הינו אתאיסט מצוי, הוא מתחשב במספר הסמולנים העצום ביקומים מקבילים ומכניס אותם לדיווח, מליון בכיכר רבין, רוב למועמד הסמול וכו’).

וכמו שאומר האתאיסט, לא צריך להיות מתמטיקאי כדי להבין או כדי להפריך את זה. אם נכניס למשוואה הסטטיסטית אינסוף יקומים, ונטען שלכן אין להסיק מתוך המידע שביקום שלנו, אין שום משמעות לשום בדיקה סטטיסטית. כפי שכתבנו כאן: “לעומת כל ניסוי נוכל לטעון כי באלפי מקומות אחרים בעולם נערך ניסוי דומה במשך ההיסטוריה האנושית (או באלפי יקומים נערכו אלפי ניסויים כאלו), ועל כן אין לראות את התוצאה הסטטיסטית כמייצגת דגימה מקרית…”

כמו כן, נפנה את הקוראים אל הסרטון של הפיזיקאית התיאורטית סבין הוסנפלדר, הנקרא בפשטות: “ריבוי יקומים הוא דת ואינו מדע“. כדאי גם לקרוא את מאמרו של ג’ים באגוט, שאני מסכם בפשטות בכותרת: “ריבוי יקומים כבלבול מח“, כאן תוכלו לקרוא את דברי פרופ’ בריאן קיטינג על בדיחת ריבוי היקומים (היי, היי, מישהו כאן פונה אל הסמכות? עזבו את הפרופסורים, תמיד תוכלו לחזור אל הסמכות הישנה והטובה של האתאיסט המצוי).

גלעד: זה לא דת בקהילה שבה נולד הרעיון:
https://en.wikipedia.org/wiki/Multiverse
רעיון הרב-יקום זאת השערה שיש לה מוטיבציה.
להוכיח אותה? ברור שאין אפשרות כיום.
קצות היקום “בורחים” לנו, לכן כל עוד אין בידינו כלים לגלות גורמים סופר-לומינאליים, אין לנו דרך לבחון מה קורה מחוץ ליקום הנגלה.
אלה שטוענים נחרצות שמודל הרב-יקום נכון בהכרח – אלה אכן דתיים במובן מסוים, אבל לא לגמרי, כיוון שאין להם דוקטרינות וריטואלים שנובעים מאמונתם.

לא באמת חשוב להתווכח על הניסוח של אותה פיזיקאית האם זה ‘דת’ או ‘לא דת’, מה שברור שהמודל הזה חסר ערך לבעיות הקשורות בסטטיסטיקה, משהו שבכותרת גלעד התייחס אליו בזלזול, אבל כשהגיע לטיעון עצמו – נאלם דומיה…

ההצגה לא נגמרה, יש עוד:

זה אפילו לא כשללוגי, זה סתם קשקוש חסר פשר.

האם כשמציגים את כח המשיכה בתור הסבר לתופעות, ניתן לחשב ‘הסתברות’ לקיומו?

גלעד: תמצא מסה שלא מפעילה משיכה ונוכל לדון באמירה הנ”ל.
בינתיים ההסתברות היא 100% עגול ושלם.

זה אפילו לא נראה כמו טיעון, ולא קשור בכלל לטיעון אליו אתה לכאורה מתייחס.

תגיד לי גלעד יקר, מענישים אצלכם על הבנת הנקרא? ואפילו אם כן, האם לא שווה לספוג את העונש, ובכל אופן להבין קטע של טקסט? לא מתים מזה, תנסה ותראה.

איך קשורה כאן מסה שלא מפעילה משיכה?

האם דובר כאן על הסבר שלא יכול להסביר הכל? (זו היתה הגדרתו של כח המשיכה, אם היינו מוצאים מסה כזו)

הרי מדובר על הסבר שמסביר את כל התופעות, והוא ההסבר היחידי הידוע לנו – ולכן אין משמעות לחישוב ‘הסתברות’ שלו, הסתברות מחשבים כאשר לא ידוע לנו על אירוע, ההתפלגות אקראית, או ידועה לנו, וכך אנו מחשבים מה ההסתברות שהאירוע יתרחש.

כאן לא מדובר על התרחשות של אירוע, אלא על הסבר – הסבר יחידי שידוע לנו. אין קשר למונח ‘הסתברות’, זה כמו לדבר על צבע של הסבר או על משקל שלו.

לכן טענתו של אילן על ‘הסתברות’ ההסבר של אלהים, שקול  מבחינה לוגית ל’הסתברות’ ההסבר של כח המשיכה.

תתייחס בזמנך החפשי, אם לא מענישים אצלכם על זה.

הסתברות רלבנטית כאשר ישנו תרחיש אפשרי, וכדי לקבוע את סבירות קיומו צריכים לחשב את המשתנים הגורמים להתקיימותו.

כשמדובר על תכונות יסוד של המציאות, אין משמעות  להסתברות. האם מסתבר שמים עשויים ממימן וחמצן? האם ‘מחשבים’ את זה?

פשוט מסיקים את זה מהעובדה שניתן להפריד מים למימן ולחמצן.

כך כל הסבר שמסביר תופעה, אינו נתון לחישוב הסתברות, ואין מה לחשב.

גלעד: שוב פעם אתה עונה לעצמך כ”כ יפה שאין לי מה להתערב.
פשוט תקשיב לעצמך, זה הכל.

זה לא יאומן, אני עונה לעצמי? אני מתייחס לטיעון של אילן, שאי אפשר לחשב הסתברות של הסבר למציאות, ואין משמעות לחישוב. תעביר לאילן את המסר שזה כ”כ יפה. (רק  תשמיט את הביטוי השגוי ‘שוב פעם’).

אגב, אם כבר העלינו את הנקודה, מה ההסתברות לריבוי של מליארדי יקומים?

גלעד: חוקי היקום אינם הסתברותיים. הם עובדה קיומית.

יאומן, יאומן, התרגלנו… זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לאילן, אולי תתווך בינינו. חוקי היקום הם פרשנות שלנו למציאות, הם ההסבר למציאות. ולכן הם נחשבים אצלינו לעובדה קיומית, ואין טעם לחשב הסתברות בנוגע אליהם, קאפיש אילן? גלעד מסביר לך פה…

האמירה שזו הנחה שאלהים קיים עוד לפני ההסבר, היא שוב כשל לוגי מסוג ‘שקרגס’, או סתם ‘אדטמטומוס’.

גלעד: וואו, יש את זה ביותר לא משכנע?

הנקודה המרכזית היא התוכן של הטיעון, אם נח לך להשתמש בזה כדי לקבל פטור מטיעונים, זה מקל עלי, ומוכיח בפעם המליון שקבוצות התמיכה שלהם לא משתמשות בטיעונים אפילו לא לשם תמיכה, זה לא נחוץ…

זה כשל מסוג ‘אדקינוחוס’, כלומר, נסיון לקנח במה שאפילו לקנח אי אפשר בו…

מה הקשר בין המשל לנמשל? לשלולית אין שום פרמטר מתמטי יחודי. היא שלולית. לחיים יש, זו עובדה מתמטית.

גלעד: אחי, אתה בטוח שהבנת את האנלוגיה?

גם אתה בוחר לקנח באמירה מתנשאת, אדרבה, בא ותסביר לפשוטי העם את האנלוגיה בין שלולית, שבכל מצב צבירה של מים על אדמה היא תהיה שלולית, ובין חיים, שלכאורה, לפי טיעון הכיונון העדין, מכוונים בחריגה סטטיסטית של מליארדי מליארדים.

מי שמתמודד עם עובדות מתמטיות באמצעות בדיחות לא מצחיקות כ’קינוח’ או כ’משל שיעזור להבין’, משטה בעצמו ובשומעי לקחו. ומעבר לכשרון  לדחוס כל כך הרבה שגיאות בסיסיות בסרטון דל של 8 דקות, לא עשה כלום.

4.4 7 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
2 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
י .
1 month ago

“אתאיסט נכחד”. אהבתי.

אברג'יל 2
אברג'יל 2
1 month ago

אבוי תיזהר שגיל לא יבוא להגיד לך פויה תוך כדי ציקצוקים אינטנסיביים.

2
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x