האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

אריאל קלגסבלד: דטרמיניזם ובחירה חופשית:

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

אריאל קלגסבלד, ממנו הבאנו כאן, במאמר נוסף על בחירה חפשית מהפן הפילוסופי:

“דטרמיניזם” היא תיאוריה פילוסופית, הגורסת שלאדם לא תתכן בחירה חופשית, אלא הוא מוכרח להתנהג באופן מסוים, ותחושת הבחירה החופשית שלנו היא אשליה. לעומת זאת, יש אנשים הסוברים שאין להם בחירה חופשית, לא מתוך נימוק פילוסופי כלשהו, אלא משום שאינם חשים שמעשיהם נתונים לשליטתם, או שאינם מגיעים להרגשה וודאית בכך. טעות זו נובעת בד”כ מחוסר הבנה של האופן בו הבחירה החופשית פועלת, ונושא זה מצריך מאמר נפרד.

הדטרמיניזם מתחלק לשלושה סוגים: מדעי, מטאפיזי ודתי. מאמר זה יבחן את שני הסוגים הראשונים, וינסה להראות שהם מבוססים על הנחות רבות, שאינן ברורות כלל. הדטרמיניזם הדתי, הלא הוא “שאלת הידיעה והבחירה” המפורסמת, כבר נידון באריכות בכתבי רבותינו הראשונים והאחרונים, ואינו מצריך התייחסות נוספת.

דטרמיניזם מדעי:

תיאוריה זו גורסת, שחוקי הטבע הם דטרמיניסטיים. דהיינו, אם נתונה מערכת מסויימת, חוקי הטבע מכריחים אותה להתנהג באופן מסוים, שבעקרון ניתן לחיזוי ע”י מי שמכיר את חוקי הטבע, וא”כ גם האדם, בהיותו כפוף לחוקי הטבע, אינו יכול להתנהג באופן אחר מזה המוכתב לו ע”י החוקים. הקשר בין דטרמיניזם ליכולת חיזוי אינו ברור לגמרי, ובעקרון ייתכן מצב של מערכת דטרמיניסטית שאינה ניתנת לחיזוי, ולכן במאמר זה נתעלם מהנושא של יכולת החיזוי, ונשקול את הדטרמיניזם לגופו (המעוניין יוכל לקרוא את מאמרו של הפילוסוף קארל פופר On Clouds and Clocks, המנתח נושא זה לעומקו).

חסרון בולט של הדטרמיניזם המדעי הוא שהוא מגביל את עצמו לתיאוריה מדעית מסוימת. אבל כידוע, תיאוריות מדעיות נוטות להתחלף מדי פעם. במשך אלפי שנים האמינו בני אדם שחוקי הטבע של אריסטו הם הנכונים, ואחר כך במשך מאות שנים האמינו בחוקי ניוטון, והתיאוריות הנוכחיות הן היחסות והקוואנטים. באופן עקרוני המדע אינו יכול להוכיח תיאוריות, אלא רק להפריכן, ולכן אין לנו וודאות שהתיאוריות הנוכחיות לא תתחלפנה ביום מן הימים. ואף אם במקרה התיאוריות הנוכחיות הן “הנכונות”, אין לנו דרך לדעת זאת. ולכן, אף אם יוכח שהתיאוריות הנוכחיות הן דטרמיניסטיות, אין לנו סיבה לחשוב שחוקי הטבע ה”אמיתיים” הם דטרמיניסטיים.

ויש כאן עוד נקודה, שלפעמים הדטרמיניסטים אינם שמים לב אליה. ‘דטרמיניסטיות’ היא אינה תכונה של התיאוריה, אלא של פרשנות של התיאוריה. אמנם בזמן אריסטו וניוטון היתה ידועה רק פרשנות אחת של התיאוריה המקובלת, אבל בשנים האחרונות גוברת ההכרה שלכל תיאוריה תתכן יותר מאשר פרשנות אחת. לתיאוריית הקוואנטים יש יותר מעשר פרשנויות מקובלות (ועוד הרבה פרשנויות שאינן מקובלות), וכן ישנן פרשנויות נוספות ליחסות (אמנם בזמנו של איינשטיין הניחו כולם שמשוואות השדה מתארות את עיקום המרחב-זמן, אולם בשנים מאוחרות יותר הוכח שאין זו הפרשנות היחידה, אלא אפשר להציג את התיאוריה במרחב-זמן אוקלידי, שאינו עקום כלל, ומשוואות השדה פשוט מתארות את האופן בו סרגלים ושעונים מתנהגים). ואם כן, אפילו אם הסכמנו לצמצם את הדיון לתיאוריה פיזיקלית יחידה (מתוך אמונה שהיא ה”נכונה”), ואפילו אם לא ידועה פרשנות לא-דטרמיניסטית שלה, עדיין על הדטרמיניסט להניח שכל הפרשנויות האפשריות של התיאוריה הן דטרמיניסטיות.

בנוסף לכך, על הדטרמיניסט להניח שהאדם כפוף לגמרי לחוקי הטבע. כידוע, אחת הבעיות המרכזיות של הפילוסופיה היא בעיית הגוף-נפש. ישנן תיאוריות הגורסות שהנפש היא נפרדת מהגוף (כגון הדואליזם), וישנן הטוענות שהנפש היא רק אופן לתיאור התנהגות הגוף (כגון המטריאליזם), וישנן הסוברות שהגוף הוא תכונה מסוימת של הנפש (כגון תיאוריות אידאליסטיות מסוימות), וישנן גם תיאוריות אחרות. הדטרמיניסט המדעי רוצה לטעון שנפש האדם כבולה ע”י חוקי הטבע, ואין לה מקום לרצון חופשי אם הוא אינו מאופשר ע”י חוקי הטבע, וא”כ הדטרמיניסט המדעי צריך להיות מטריאליסט. במסגרת זו די לציין, שבאלפי שנות פילוסופיה עדיין לא פותחה תיאוריה מטריאליסטית קונסיסטנטית, וכל דור ודור של מטריאליסטים זורק את התיאוריות של הדור הקודם ומפתח תיאוריות חדשות. אם כן, טענה שמבוססת על מטריאליזם אינה יכולה להיות חזקה במיוחד.

בנוסף לכך, הדטרמיניזם המדעי סותר את אחד מעקרונות היסוד של המדע. להבהרת העניין, נדמה לעצמנו אדם בשם ראובן ההולך ברחוב, ולפתע ניגש אליו חברו שמעון, ואומר לו:

“ראובן ידידי, אתה עיוור!”

“מצטער לאכזבך, שמעון, אך ראייתי מצויינת.”

“הנה, אוכיח לך באופן מדעי שאתה עיוור!”

ושמעון מוציא מתיקו גלאי, מחבר אותו לעצב האופטי של ראובן, ומראה לו שאין סיגנאל…

“נו, אתה רואה? אתה עיוור! אם אתה חושב שאתה רואה, זו בהכרח רק אשלייה!”

“יש לך טעות במבנה הגלאי, או בתיאוריה שהוא מבוסס עליה.”

“היאך אתה אומר כך? וכי אתה מבין בכלל בתיאוריה שלו? וכי בחנת את מבנה הגלאי? האם יש לך מושג כמה מאמרים פורסמו בנידון בספרות המדעית הנחשבת ביותר??”

“לא. אבל אני יודע שהמדע אמור להסביר את האופן שבו אנו קולטים את המציאות, ולא להכחיש אותה. אני חש שאני רואה. אם ההסבר שלך לכך הוא ‘זו אשלייה’, זה אינו הסבר מדעי רציני. ואם התיאוריות שלך אינן מאפשרות לך להבין את הקלט החושי שלי, זה הזמן להחליף תיאוריה, ולא משנה עד כמה היא נראית מבוססת.”

עקרון יסוד במדע קובע שאם התיאוריה סותרת את העובדות, יש להחליף את התיאוריה, ולא לטעון שהעובדות הן אשלייה. אמנם אם בוצע ניסיון יחיד שהפריך את התיאוריה, ייתכן שהייתה טעות בניסוי, אבל זה לא נידון שלנו. הרי רוב האנשים בעולם מדווחים על בחירה חופשית, ואם התיאוריה הנוכחית אינה מאפשרת לנו להבין את זה (כלומר אם אכן יוכח שהיא דטרמיניסטית), זה הזמן להפטר מהתיאוריה, אף אם היא מסבירה הרבה עובדות אחרות, ואף אם עדיין אין לנו תיאוריה חלופית. נמצא, שאם הדטרמיניסט צודק, והתיאוריות הנוכחיות הן אכן דטרמיניסטיות, אזי המסקנה אינה שאין בחירה חופשית אלא שהתיאוריות שגויות.

הדטרמיניסט יוכל לטעון, שעקרון זה נכון כאשר התיאוריה סותרת עובדה, ולא כאשר היא סותרת אשליה, והבחירה החופשית (לדעתו) היא אשליה. טענה זו יכולה להיות נכונה במקרים מסוימים, אם אכן התיאוריה מסבירה כיצד נוצרת אשליה זו, אך בנידון דידן טענה זו מופרכת מיסודה, משום שכמו שביאר הרב דסלר, המושג ‘אשליה’ אינו קיים כלל לגבי תחושותיו הפנימיות של האדם. אשליה מוגדת (למשל במילון אוקספורד, בערך Illusion) כמצב בו האדם קולט את המציאות שמחוצה לו באופן שונה מרוב האנשים האחרים. אבל הגדרה זו אינה רלוונטית לגבי תחושות פנימיות. אם נראה ברחוב אדם שמח, האם נוכל לומר לו “אתה באמת עצוב, ורק משלה את עצמך שאתה שמח”? אם נפגוש אדם שאוהב את ילדיו, האם ייתכן שהוא באמת שונא אותם, ואהבתו היא רק אשליה? מושג זה אינו קיים לגבי העולם הפנימי של האדם. אם אדם חושב שהוא שמח, אז הוא באמת שמח. אם כן, הטענה שבחירה חופשית היא אשליה, היא טענה מופרכת מיסודה (נקודה זו רלוונטית כמובן לכל סוגי הדטרמיניזם).

 

דטרמיניזם מטאפיזי:

 

דטרמיניזם זה אינו מגביל את עצמו לתיאוריה מדעית מסוימת, אלא טוען שעקרון הסיבתיות מכריח שכל אירוע הוא תוצאה סיבתית של אירועים שקדמו לו, ואם כן גם התנהגות האדם היא תוצאה סיבתית של אירועים קודמים, ולא תתכן בחירה חופשית.

הדרך המסורתית להפריך את הדטרמיניזם המטאפיזי היא לבקש מהדטרמיניסט להגדיר את עקרון הסיבתיות. למשל, כאשר אמא אומרת לבנה “אם תלך בגשם יחף, תקבל דלקת ריאות”, הרי זה משפט סיבתי. אבל מה כוונת האמא במשפט זה? שאם הוא ילך יחף בגשם, אזי בהכרח הוא יקבל דלקת ריאות? ודאי שלא. אולי כוונתה שאם הוא קיבל דלקת ריאות, זה סימן שבהכרח הוא הלך בגשם יחף? ודאי שלא. אולי כוונתה שאם הוא ילך יחף בגשם, הוא עלול לקבל דלקת ריאות, ועלול שלא לקבל? אז היא לא אמרה כלום. ואולי כוונתה שהליכה בגשם מגדילה את ההסתברות לדלקת ריאות? זה משפט שדטרמיניסט אינו יכול לקבל כלל. בשלב זה, הדטרמיניסט בד”כ מודה שהוא לא יודע בדיוק מהו עקרון הסיבתיות… מובן, שאם הוא לא מבין בדיוק את עקרון הסיבתיות, הוא אינו יכול להוכיח דברים על פיו (הקושי הניכר בהגדרת עקרון הסיבתיות, גרם לפילוסופים מסוימים, כגון האמפיריציסטים, לכפור בו לגמרי).

פילוסופים שונים חקרו לא רק את משמעות עקרון הסיבתיות, אלא גם את התוקף שלו, דהיינו מנין הוא נובע. הפילוסוף עמנואל קאנט הסיק, שעקרון זה טבוע בדרכי חשיבתנו, דהיינו איננו יכולים כלל לחשוב באופן שאינו סיבתי. ממילא, כאשר אנו מנתחים (למשל) מערכות מתימטיות או פיזיקליות, אנו רואים הגיון סיבתי בכולן, לא בהכרח משום שהטבע הוא סיבתי, אלא משום שאנו מנתחים אותו באופן סיבתי. ואם כן, עקרון זה הוא בעל תוקף גדול יותר מאשר חוקי הטבע והמתימטיקה (עד כמה שהם עצמם אינם טבועים בדרכי חשיבתנו). אך באותה מידה אנו יודעים שתחושת הבחירה החופשית טבועה בנו. כל פעולה שאדם פשוט עושה מבוססת על אמונתו בבחירה חופשית. כל התלבטות מה לקנות במכולת, מתי ללכת לישון או מה לומר לחבר, מבוססת על אמונה בבחירה חופשית. גם כל ניסוי מדעי מבוסס על כך שהמדען יכול לארגן את המעבדה כרצונו, לשנות את הפרמטרים של הניסוי כרצונו, ותוצאת הניסוי תהיה תלויה במעשיו. בעולם דטרמיניסטי כל ניסוי הוא חסר משמעות. אפילו עצם הדיון על הדטרמיניזם מניח חוסר דטרמיניזם, כלומר הוא מניח שאנו יכולים לשקול בדעתנו את הראיות לכאן ולכאן ולהכריע לפי שיקול דעתנו. נמצא, אם כן, שעקרון הבחירה החופשית טבוע בתודעתו לפחות כמו עקרון הסיבתיות, ואם אכן יש סתירה בין השניים, אין סיבה להעדיף את עקרון הסיבתיות.

אבל באמת, חשיבה קאנטיאנית מובילה למסקנה שאין סתירה בין השניים. אנו קולטים את העולם דרך סידרה של מסננים. המסנן החיצוני ביותר הוא חושינו. חוש הראיה הוא מסנן, משום שהוא אינו מעביר אלינו את מלוא המידע על העולם החיצון (הוא אינו קולט חפצים שקופים, את רוב אורכי הגל של האור וגם לא עוצמות אור נמוכות מאד). חוש השמיעה הוא מסנן, משום שאינו מדווח לנו על חפצים שקטים, וכו’. רוב האנשים מניחים שלמרות זאת, החושים הם אמינים, כלומר הם מדווחים לנו במדויק על חלק העולם שאותו הם כן קולטים, ואינם “מעוותים” את המידע באופן משמעותי. להנחה זו אין בסיס, שכן אין לנו כל דרך לבדוק את אמינות החושים. אין לנו דרך לגלות את “פונקציית התמסורת” שלהם, פשוט משום שאין לנו דרך לקלוט את העולם בלא החושים (לפחות, למי מאיתנו שאינו נביא), ולכן אין לנו אפשרות להשוות את העולם-כפי-שהוא-נתפס-בחושים לבין העולם-כמות-שהוא. זאת ועוד, שמבחינה מתימטית אפשר להוכיח שכל מסנן (שאינו אידאלי) בהכרח מעוות את המידע שהוא מעביר (קונוולוציה עם פונקציה שאינה אידאלית, בהכרח גורמת עיוות).

אם כן, כשאנו אומרים “אני רואה אבן נופלת בתאוצה קבועה”, איננו מתארים את העולם “כמות שהוא”, אלא את האופן שבו חושינו קולטים אותו. אם היו לנו חושים אחרים, אולי היינו קולטים את העולם באופן שונה, ומנסחים חוקי טבע שונים. כלומר, חוקי הטבע אינם מתארים את העולם, אלא את האופן בו אנו קולטים אותו, ולכן הם תלויים בחושינו כמו שהם תלויים בעולם החיצוני. כמו כן, חוקי הפיזיקה (התלויים בחושים) אינם חלים על אובייקטים שאיננו קולטים דרך החושים, כגון מספרים, מטריצות ווקטורים. המסנן הבא בתור הוא החשיבה הלוגית-מתימטית שלנו. כל הקלט החושי שלנו, והאובייקטים המתימטיים שתודעתינו מבחינה בהם, עובר דרך מסנן זה, ואם יש דבר שאינו נקלט בחשיבה המתימטית והלוגית שלנו, הרי לא נוכל להבחין בו. כלומר, התבניות הלוגיות שאנו “רואים” בעולם סביבנו, הן תוצאה של חשיבתנו לא פחות מאשר תוצאה של מבנה העולם. אם יש חלק של העולם אשר משום-מה אינו נקלט בחושינו, או אינו מציית להגיון שלנו, לא נוכל להבחין בו. אנו מבחינים ומדברים רק על החלק של העולם שיכול להיתפס על ידינו. ישנם גם אובייקטים, כגון רגשות, אשר נקלטים בחלק פנימי יותר בתודעתינו מאשר מסנן זה, ולכן הם אינם כפופים לא לחוקי הטבע ולא לחוקי הלוגיקה. המסנן הבא הוא החשיבה הסיבתית. כל המידע שעבר דרך שני המסננים הראשונים, עובר גם דרך מסנן זה, ולכן אנו רואים בכל תופעה פיזיקלית או מתימטית גם הגיון סיבתי, פשוט משום שמסנן זה אינו קולט דברים שאין בהם הגיון סיבתי. כמו כן, גם בניתוח רגשות אנו מבחינים בהגיון סיבתי (אנו יכולים לומר למשל שרגש מסוים נגרם כתוצאה מאירוע מסוים). תהליך הבחירה החופשית מתבצע בתודעתינו בחלק יותר פנימי ממסנן הסיבתיות, ולכן אנו קולטים אותו באופן שאינו כפוף לחוקי הסיבתיות, בדיוק כמו שאינו כפוף לחוקי הפיזיקה או המתימטיקה. לעומת זאת, כאשר אנו מנתחים את פעולותיו של אדם אחר, הרי אנו קולטים אותן דרך כל המסננים שלנו, ולכן פעולותיו אינן יכולות לסתור את חוקי הפיזיקה, המתימטיקה או הסיבתיות. אם כן, אין כל סתירה בין חופשיות הבחירה שלנו לבין עקרון הסיבתיות, כמו שאין סתירה בין חוקי הפיזיקה לעובדה שמספרים אינם מצייתים להם, ואינם מוגדרים כלל במרחב ובזמן.

5 10 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
164 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Daniel
Daniel
1 year ago

בגלל החוויה הישירה של הבחירה

עידו
עידו
1 year ago

כל המאמר שלך בנוי על זה שחייב להיות בחירה חופשית למה אתה כל כך בטוח בזה??

meny mor
meny mor
1 year ago

אני קורא את מאמרך, ואני כלל לא בטוח שאתה מבין עד הסוף את העיקרון של הדטרמיניזם. קודם כל, השיטה המדעית אומרת שכאשר יש לך מספר של תאוריות לגבי המתרחש, התאוריה הפשוטה ביותר היא גם הסבירה ביותר. כלל זה נכון גם לגבי הבחירה החופשית, כאשר יש לך מצד אחד תאוריה שטוענת שישנה בחירה חופשית, וההוכחה שלה היא “תחושה”, למרות שהיא שגויה לחלוטין לוגית, ומצד שני יש לך תאוריה מוכחת על ידי הלוגיקה הבסיסית, והיא למעשה הפשוטה ביותר והיחידה שקיימת, הסבירות אמורה להיות ברורה. התחושה הבסיסית שלנו היא חשובה, אך היא אינה יכולה לסתור בסיס לוגי. לגבי עיקרון הדטרמיניזם, הוא כלל לא… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

אולי לא השתמשתי במילה הנכונה, אבל המסר הוא ברור, כאשר יש לך תאוריה שמבוססת על תחושה בלבד ללא כל בסיס לוגי, ומצד שני תאוריה שבסיסה הלוגי מוצק ואפילו אין לה מתחרים, אז הסבירות ברורה.

meny mor
meny mor
1 year ago

אני מתכוון במילה “תחושה” להפריד בין מציאות לדבר שהוא לא כל כך בטוח מבחינה חושית. ברור שאנחנו חשים על ידי החושים שלנו שיש לנו בחירה חופשית, אבל מה בעצם אומרת התחושה הזאת? זה כבר דבר שניתן לפרשנות. לפי הדטרמיניזם זה פשוט מה שאנחנו מרגישים אחרי שקילת האפשרויות שלנו ובחירה בטוב ביותר בכל מצב. לפי המתנגדים, זה שיש לנו יכולת החלטה כלשהי שעוד לא הצלחתי להבין מהי.

meny mor
meny mor
1 year ago

במאמר עצמו כתוב שהתאוריה הדטרמיניסטית שגויה בגלל אותה “מציאות” אף אם אין תאוריה אחרת שמסבירה את אותה מציאות. זה מה שהתכוונתי בחוסר ההבנה שלי. והיסק אכן עלול להיות מפוקפק, אך כאשר אותו היסק הוא האפשרות היחידה שלנו להסביר דבר מסוים, אז הוא כבר לא היסק, עד שתאוריה אחרת תתפוס את מקומו.

meny mor
meny mor
1 year ago

אז בקיצור, אתה מוכן להישאר בחוסר תאוריה בגלל שאתה מסיק היסק מסוים שאתה לא אוהב שמוסק בהכרח מהתאוריה היחידה שקיימת, זה לא מדעי.

Last edited 1 year ago by meny mor
meny mor
meny mor
1 year ago

אתה די טועה לגבי ההבנה שלך את המדע. המדע נועד למציאת האמת על ידי הדרך הטובה ביותר, לכן כל דבר שתגיד שהוא רציונלי הוא גם מדעי. והמדע הוא אכן האספקלריא היחידה לראות את העולם כיוון שכל היסק לוגי שהוא נכון הוא מדעי. הדיון פה הוא לא ממשיות הנפש או תחושת הבחירה שלנו, אני מסכים במת האחוזים שיש לנו תחושת בחירה חזקה במיוחד, אני אומר שזה לא יכול לסתור את הדטרמיניזם כי התחושה הממשית הזו לא צועקת לנו באוזן שאנחנו בוחרים בלי השפעה חיצונית, היא רק מראה לנו איזשהו כיוון מעורפל. המדע הוא לא רק פיזי ובכמויות, בשביל החלק הרוחני יותר… Read more »

יאיר
יאיר
1 year ago

“המדע לא מתיימר אפילו לדעת את האמת” מה זה אמת!? אתה מתכון למציאות? כי את זה המדע מתיימר להסביר

יאיר
יאיר
1 year ago

מה לא? תפרט

יאיר
יאיר
1 year ago

הוא עוסק במציאות, מציאות = אמת
הוא מסביר את המציאות ע”י היגיון

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

ממש לא , מדע חוקר את הטבע הרבה לפני שהוא פועל איתו

meny mor
meny mor
1 year ago

בלהט הוויכוח גלשת לגמרי מהנושא. אני אמרתי את המילה מדע לא בתור טיעון, אלא בתור שפה, אתה נתפס לקטנות. הוויכוח האמתי פה הוא מהי התאוריה היותר סבירה, שיש לאדם בחירה חופשית, או שהדטרמיניזם צודק. אתה טענת שהתחושה שיש לנו בחירה היא לא רק תחושה אלא היא מציאות קיימת. אני עונה לך שהתאוריה של הדטרמיניזם היא התאוריה היחידה ואין לה מתחרים כמו שנכתב במאמר עצמו. הכותב מנסה לטעון שהתחושה היא מספיק ממשית כדי להגיד שישנה תאוריה שאנחנו עדיין לא יודעים. על זה אני אומר שהמח פועל בצורה שהוא מנסה להגן על כבודו ולכן הוא מייצר תחושות כל כך חזקות. הטענה שלי… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה אומר שלא הוכחתי למה אין בחירה? אין בעיה. אני טוען שכאשר אדם בוחר, ההסבר היחיד של הפעולה שלו היא החלטה מה יותר טוב לו באותו הרגע ע”פ הרבה מאוד משתנים שכוללים את המח הגוף והרגש. לכן, אני אומר, חייב להיות שאין בחירה כיוון שכל המשתנים הללו תלויים במציאות, שאין לנו שליטה בה. כאשר אנחנו בוחרים במשהו, הייתה סיבה לכך שבחרנו בו ולא באחר, הסיבה הזו לא בשליטתנו. אני מקווה שהבנת, עכשיו אתה מסביר לי למה זה לא נכון והכל כן בשליטה שלנו. ואז אני מסביר לך בחזרה שלא משנה אם אנחנו שולטים או לא, אנחנו עושים את הבחירה בסוף… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

קוראים לסיבה הנאיבית הזאת, “שכל” ואם זה הפעם הראשונה שאתה נתקל בו זה בעיה שלך. כשאדם מחליט להתגבר על הדחף לאכול זה בגלל שהשכל שלו מבין שזה לא יעשה לו טוב, לא בגלל שהוא “בוחר”, שהרי, אם זה היה עושה לו טוב הוא כן היה אוכל. לכן זה גם הוכחה כי כל התאוריות פשוט לא מסתדרות עם שום הסבר כזה. אם תחשוב על זה קצת לעומק בלי ההילה של אני בטוח יכול לבחור, אני בטוח שתבין.

meny mor
meny mor
1 year ago

כמו שאמרתי, אתה חוזר בדיוק למה שכתבתי בתגובה הקודמת. אתה מרגיש שאדם בוחר בין שתי אפשרויות. אני מסכים. אבל מה הסיבה שהוא בחר באחד מהצדדים? על זה אתה לא יכול לענות, כיוון שברגע שיש סיבה, אז זזה אומר שזה לא תלוי באדם. מצד שני אם אין סיבה, אז זה גם לא קשור לאדם כיוון שזה פשוט רנדומלי או משהו כזה וזה שוב חוזר לסיבות אחרות פשוט.

meny mor
meny mor
1 year ago

אבל לפי מה הרצון הזה בוחר?!? אתה לא עונה על השאלה הבסיסית הזאת!

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה שוב חוזר אחורה, אתה לא מוכן לנסות לענות על השאלה לפי מה הוא בוחר כיוון שהיא סותרת לך את התאוריה. אם התאוריה שיש לכל דבר סיבה פיזית לא נכונה, זה אומר שבעצם אין סיבה, שזה אומר שזה אקראי. לא יכול להיות חוסר סיבה וחוסר אקראיות כי אין עוד משהו באמצע. אדרבא, תמצא משהו כזה, אני אשמח לשמוע…

Last edited 1 year ago by meny mor
meny mor
meny mor
1 year ago

רגע, הרצון הוא הסיבה? אם כן אז שוב חזרנו לאותה בעיה, אין לנו שליטה ברצון, כי כל השליטה שלנו תלויה בדברים פיזיים, אז אם נולדתי עם רצון מרושע, כולם אכלו אותה.. אבל זה לא אשמתי. אם אני כן אשם, זה אומר שאני כן שולט ברצון, ואז חוזרים לשאלה לפי מה אני מחליט.

meny mor
meny mor
1 year ago

זה מה שאני אומר, אם יש שליטה, אז שוב, אנחנו מחליטים רק לפי דברים מציאותיים, שאין לנו שליטה עליהם. ותפסיק להגיד שאני רק מספר סיפור, זה לא מוסיף לדיון וזה לא טיעון הגיוני בכלל.

meny mor
meny mor
1 year ago

ברור, השאלה היא שוב, מה הסיבה שתבחר לענות לי. אתה מסכים שהסיבה היא משהו פיזי?

meny mor
meny mor
1 year ago

שוב?! אתה בעצם מחליט, והסיבה להחלטה היא הרצון, אבל ברצון הוא זה שבעצם מחליט, למרות שאני שולט בו ואני בעצם מחליט, אתה רואה את הבעיה פה?

meny mor
meny mor
1 year ago

אוקי, אז אתה מחליט לפי הרצון, שהרצון הוא בעצם אתה? יש פה מעגל שאין לו סוף. פשוט תגיד שאנחנו בוחרים לפי המציאות, לפי מה שאנחנו חושבים שיותר טוב / יותר מושך אותנו

meny mor
meny mor
1 year ago

אז ההחלטה היא בעצם בין השכל לדחף? אוקי, ואז לפי מה אתה מחליט? הרי אם יש לך דחף מדי חזק לעומת היגיון חלש ההחלטה ידועה מראש, ואם יש לך שתי אפשרויות שהן שוות בחזקן, אתה בוחר באקראי. אז אין בחירה. עצם ההחלטה פה היא משהו פיזי שמחליט מה יותר חזק. אם אתה בוחר בחלש, זה בגלל שהייתה לך סיבה שגרמה לך לבחור בו. וזה יכול להיות כל דבר.

meny mor
meny mor
1 year ago

אבל למה שהרצון יגבר על הדחפים?? חייבת להיות סיבה שתגרום לו לעשות את זה שבלעדיה הוא לא יעשה את זה!
לגבי הסיפור, אין כזה דבר חוסר סיבה פיזית, כי אם יש סיבה היא פיזית. אבל אתה לא מביא סיבה בכלל! אין דבר בלי סיבה! ואל תגיד לי שאפשר לא להאמין בזה כי זה לא דבר שצריך להאמין בו בכלל. זה פשוט המציאות. תן לי דבר (חוץ מהבחירה) שאין לו שום סיבה פיזית, זה פשוט לא יכול להיות!

meny mor
meny mor
1 year ago

נכון, יש סיבות לכל כיוון. והדבר בסוף שבו הוא בוחר זה הדבר שיש לו יותר סיבות, אחרת הוא לא היה בוחר בו אלא בשני.

meny mor
meny mor
1 year ago

זה אומר בעצם שהסיבה הזו יותר טוב מבחינתו, זה לא באמת משנה אם זה מספר סיבות או סיבה אחת. כי בסוף הוא יבחר משהו שיותר נראה לו מהאחר. והדבר הזה של ה”נראה לו” זה מציאות שאי אפשר לשלוט בה. ועצם זה שהוא רוצה זה בגלל סיבות מסוימות. אני יודע שאני חוזר על עצמי אבל זה בגלל שאת מסרב להבין.

meny mor
meny mor
1 year ago

זוכר את התגובה שבה הוכחתי לך את הדטרמיניזם? שם ניבאתי את מה שאתה אומר עכשיו. אתה אומר שאפשר לשלוט במציאות, אני אומר שזה לא עוזר, כי ההחלטה לשנות את המציאות תלויה בסיבות מציאותיות שבהן אתה לא יכול לשלוט בסופו של דבר.

meny mor
meny mor
1 year ago

זו לא אמונה, זאת מציאות. עובדה שאתה לא מסוגל לענות על השאלה הפשוטה של הסיבה ואתה תולה את זה בדברים מיסטיים ומסתובב סביב עצמך, אתה פשוט מסרב לראות את ההסבר היחיד. וזה מתחיל להיות מתיש, אני לא רואה סוף לדיון הזה

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה רק מתחמק, שמת לב? אתה רק אומר שזה לא טיעון ולא לוגי בלי להגיד משהו הגיוני. אתה אומר שהרצון הוא סיבה, אבל הרצון לא מצביע לשום מקום כל עוד אין סיבה להצביע לאותו מקום

meny mor
meny mor
1 year ago

כשאתה מטמין את ראשך בחול, לא קורה כלום. כאשר יש סיבה יש תוצאה. תסביר לי למה זה לא נכון. הרצון לא יכול להיות הסיבה של עצמו כי הוא לא יכוון את עצמו לשום כיוון בלי סיבה שתגרום לו לעשות את זה.

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה אומר את אותה טעות עם הרבה תפאורה, אתה אומר שאין סיבה, אבל זה לא אקראי. ה”רצון” שלך לא יכול לכוון את עצמו בלי סיבה לעשות זאת. שוב אותה נקודה. וזה לא סיפור, זאת מציאות. אני חושב שאתה מבין שאין דבר בלי סיבה.

meny mor
meny mor
1 year ago

קדימה תוכיח, הנחת היסוד היא שאין דבר בלי סיבה, אתה צריך עכשיו להפריך אותה כדי שתתאים לאמונה שלך.

meny mor
meny mor
1 year ago

אמרת בדיוק את הפרדוקס של קיום האלוקים. חייב להיות מישהו שיצר אותנו, אבל אלוקים היה תמיד. זה אותו רעיון, סיבה ותוצאה היו מאז ומעולם, הם פשוט תמיד היו קיימים. כל תאוריה אחר חייבת לכלול את האינסוף. לפחות כרגע, האפשרות שלך היא שאנחנו לא יודעים איך הבחירה פועלת, כמו שאנחנו לא יודעים איך יכול להיות משהו בלי סיבה. מול זה יש את הדטרמיניזם, שהוא מסביר מצוין אבל הוא סותר את “התחושה הפנימית שלנו” ואת הדת. אני לא יודע מה אתך, אני הולך על מה שמסתדר עם המציאות במקום להחליט שחייב להיות הסבר שאנחנו לא יודעים כי אחרת זה סותר לך כל… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

אבל התשובה הזו היא תאורטית בלבד! היא רק מילים ריקות! אין משהו שאנחנו מכירים אבל הוא לא ממשי, כשם שאנחנו לא מכירים משהו אינסופי! אז אני מעדיף את התאוריה שמסתדרת עם המציאות שאנחנו מכירים, אך לא מובנת מבחינת האינסוף, שלא מובן ממילא, מאשר לבנות בניינים באוויר של קיום שאינו פיזי שהוא הסיבה של עצמו, אין לי שום סיבה לחשוב את זה

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה חושב שיש בחירה, הטענה הזו לא מסתדרת עם ההיגיון של סיבה ותוצאה. אתה מנסה לומר שסיבה ותוצאה זה לא חוק הגיוני בגלל שזה גורם לרגרסיה אינסופית. אני אומר לך שבכל מקרה יש אינסוף, סיבה ותוצאה לא היחיד שיוצר את זה. בכל מקרה יש משהו שאנחנו לא יכולים להבין איפשהו בתחילת העולם. מה שאנחנו יודעים כרגע, זה שיש לנו את ההיגיון הפשוט של סיבה ותוצאה שאנחנו לא יכולים לדמיין משהו שקיים בלעדיו. אתה מחליט להתעלם מההיגיון הזה בגלל שאנחנו לא מבינים את העבר? זה לא הגיוני

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה חושב שההסבר הטוב ביותר הוא שהחוסר סיבתיות מככב בכל מקום בעולם שלנו? זה יותר הגיוני מאשר לשייך אותו לעבר?

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה אומר שסיבה ותוצאה זה לא חוק הגיוני, אבל אנחנו לא יכולים לדמיין שום דבר בלעדיו, אז אתה לא יכול פשוט לבטל אותו. עצם זה שיש משהו חסר סיבה לא מוכח בגלל האינסופיות של העובדה הזאת. ובכל מקרה אתה לא יכול להצביע על משהו ולומר “אין לו סיבה” בגלל שפשוט יש לו. לכן אתה לא יכול להצביע על הבחירה ולומר “”אין לה סיבה” כי זה לא הגיוני, יש לזה סיבה, אם אדם יצטרך לבחור בין למות או לחיות בלי שום דבר מסביב, הוא יבחר לחיות. ויש לזה סיבה, הסיבה היא שמוטבע בנו דחף לחיות. אם הוא יבחר למות, זה מאוד… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

שוב, כל הקטע עם הזמן ופיזי ולא פיזי זה תאוריה מרתקת אבל כל עוד אין לי סיבה טובה להאמין בה, אני לא מאמין בה. והתחושה שיש בחירה זה לא סיבה להאמין בה. אין לי סיבה להאמין שהבחירה היא דבר לא פיזי שאינו תלוי בזמן. כפי שאנחנו תופסים את היקום, לכל דבר יש סיבה שבאה לפני התוצאה, אכן, הבחירה היא חלק מהיקום שלנו. אתה מנסה להגיד שהיא משהו לא פיזי שלא חלק מהיקום שאנחנו מכירים כי אתה מרגיש שיש לך בחירה. והרצון שאתה מדבר עליו בסוף, זה אותו דבר שאמרתי מקודם, הוא בנוי על הדחפים והשכל שלנו, שמונעים מהסיבות, כחלק מהיקום… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

מה ההוכחה שהיא הסיבה הטובה שלך פה?

meny mor
meny mor
1 year ago

מצטער, אני כנראה אידיוט שלא קלטתי אותה. תגיד אותה שוב

יאיר
יאיר
1 year ago

כל ישות גם פיזית וגם לא, מושפעת ממשהו ישות לא פיזית מושפעת מעצמה “ועצמה” מושפע ממשהו או מהיוצר של הישות או אם היא נוצרה מעצמה אז היא מושפעת מאיך שהיא נוצרה

יאיר
יאיר
1 year ago

לא אני אומר שתמיד יש סיבה ותוצאה

יאיר
יאיר
1 year ago

אבל אם היא עושה בחירות בעולם המציאות היא מושפעת מימנו
ואז כל דבר שקורה בעולם הוא סיבה וכל מה שהנפש בוחרת הוא תוצאה

יאיר
יאיר
1 year ago

ויש לך דרך לבטל את האפשרות הזו?

יאיר
יאיר
1 year ago

עיקר הנושא הוא הטענה השגויה (לדעתי) של המאמר שהיא מהי התאוריה היותר סבירה, שיש לאדם בחירה חופשית, או שהדטרמיניזם נכון.

יאיר
יאיר
1 year ago

בטח שיש הסבר, שילוב של חומרים כימים
וגם מבחינה דתית, אנחנו הרי לא יודעים את המטרה של אלוקים לכן לא בטוח שזה סותר משהו דתי
בטח שיש הסבר, שילוב של חומרים כימים
וגם מבחינה דתית, אנחנו הרי לא יודעים את המטרה של אלוקים לכן לא בטוח שזה סותר משהו דתי (“הבחירה”)

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

אולי, יותר הגיוני לומר שאם יש תאוריה היא נכונה מאשר, שיש תאוריה אחרת שאנחנו לא יודעים והיא נכונה

מי אמר לך שאי אפשר ליצור טכנולוגיה שידעת שהיא קימת
?

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

לגבי הניסוי המחשבתי הזה זה לא בדיוק כמו מחשב כי יש חיקוים של חושים כמו מצלמה, וכו.. לכן אם “למרי” היה מצלמה אפשר היה לומר שהיא יודעת מה זה צבע אדום לגמרי

יאיר
יאיר
1 year ago

שזה יוכל להיות מחשב (בינה מלכותית) גם העין שלך לא יודעת כלום אבל המוח שלך כן
עין = מצלמה, מוח = מחשב

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

זה נושא בפני עצמו (מה ההגדרה של תודעה) ויש רבים שיחלקו לכאן ולכאן, ואני מעדיף לדבר על דטרמיניזם
רגע לפני זה, מה זה “הנפש”???

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

ממש לא, אתה אמרת שמחשב לא יכול להיות תודעה בגלל “הניסוי של מרי” שאומר שידע הוא לא הכל צריך גם לחוש את המציאות, תודעה מלכותית עם מכשיר חישה (מצלמה) עונים לך על מה שכתבת לגבי הניסוי של “מרי”

יאיר
יאיר
1 year ago

מצלמה זה מכשיר חישה כשהיא מחוברת למחשב כי מחשב יכול להיות תודעה (אינטליגנציה מלאכותית), גם עין זה לא מכשיר חישה עם אני לא מחבר אותה לשום דבר

meny mor
meny mor
1 year ago

הנפש היא דבר שאין לו שום בסיס מדעי או פיזי או לוגי או כל בסיס שתרצה, חוץ מהבסיס התחושתי המכובד שלנו. בני האדם בטוחים שהם נעלים מכל היצורים בגלל שהם “מרגישים” ככה. כלומר, אז מה אם אתה מרגיש ככה? זה לא מוכיח כלום. אין שום הוכחה שיש לגוף נופך שאינו פיזי. גם את זה אתה לא יכול להוכיח באמצעות תחושה. ואני לא מדבר על תחושות של חושים, אתה יודע טוב מאוד שיש הבדל בין התחושות. אנחנו לא “רואים” שיש נפש או שיש בחירה, ואנחנו גם לא שומעים את זה או ממששים את זה. זה לא נקרא מציאות.

Last edited 1 year ago by meny mor
meny mor
meny mor
1 year ago

אני לא טוען שאין תודעה!!! אני אומר שתודעה היא המוח!! מה לא ברור?

יאיר
יאיר
1 year ago

יש הרבה אנשים שחושבים אחרת שהכל פיזיולוגי ואין תודעה (שהיא לא המוח הפיזי) בטענה שאתה צריך להוכיח שיש

יאיר
יאיר
1 year ago

תוכיח שהמוח הוא רק “אוסף של חלבונים שלא יודע שהוא קיים”

יאיר
יאיר
1 year ago

אני יכול לתאר מה זה “מודעות לקיום” אני טוען שאתה יכול לקחת חלבונים מסוימים ולחשמל אותם בצורה מסוימת להוסיף עוד חומרים כימים ואז הם (החלבונים ירגישו (יחשבו) שהם קיימים)

meny mor
meny mor
1 year ago

קודם כל היא פיזית בגלל שהיא קיימת. טכנית, גם במחשב אתה יכול להכניס נתון שהוא קיים. ובמידה מסוימת המחשב יידע שהוא קיים ויכניס את זה להחלטות שלו. יש פה שאלה מאוד גדולה האם ההרגשה שלנו היא פשוט חיצונית או שהיא משהו יותר מחוכם מזה. אני הפכתי רבות בשאלה הזו והגעתי למסקנה שכל זה הוא פשוט נתונים חשמליים במוח מהסיבה הפשוטה שאין שום הסבר אחר שלא משתמש במושגים חסרי משמעות כמו “נפש” או “מימד רוחני” (בכלל כל הקטע של רוחני זה קטע מאוד לא ברור, איך יכול להיות משהו “רוחני” אם אנחנו יכולים לדעת שהוא קיים? הרי כל דבר בעולם שלנו… Read more »

meny mor
meny mor
1 year ago

אתה בעצמך חוזר על הטעות בלי לנסות להבין, מה זה אומר שהוא יודע שהוא קיים?! זה בסך הכול עוד נתון פיזי במוח! למה החלטת שחלבונים לא יכולים לשאת את זה אם בעצמך אמרת שאנחנו לא יודעים מספיק על המוח?

meny mor
meny mor
1 year ago

הרגע הודית שאין נפש, הרי אמרת ששום דבר פיזי לא ישתנה אם ניקח את התודעה, אז מה כן ישתנה? אם אתה יכול להגיד מה, זה אומר שהוא לא רוחני, כי אתה יכול למדוד אותו.

יאיר
יאיר
1 year ago

ממש לא הכל בראש מה שנקרה, שמישהו שמח יש לו חומר מסוים במוח, גם כשהוא עצוב יש לו חומר במוח (חומר אחר) וגם כשהו “מרגיש קיים”
יש לו חומרים במוח

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

מי אמר לך אולי לתפוז הזה יש תודעה ? לפי מה שאתה אומר אי אפשר להוכיח שלא
כי התודעה לא פיזית

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

אין לנו דרך לדעת האם התפוז יודע שהוא קיים

Last edited 1 year ago by יאיר
יאיר
יאיר
1 year ago

מסקנה : לכל דבר יכול להיות מודעות??

יאיר
יאיר
1 year ago

זה לא משנה שום דבר לגבי “הבחירה החופשית”

meny mor
meny mor
1 year ago

תשמע, כשאנחנו מודדים משהו, אנחנו לא מודדים אותו, אין “אותו”. אנחנו מודדים השלכות שלו, כמו הנפח שהוא תופס, שזה סוג של השלכה, הצבע שלו ודברים כאלו. אם אתה יכול למדוד את ההשלכות של משהו, משמע אתה יכול למדוד אותו.
חוץ מזה, אני יכול לדעת עם יש לי הכבוד להתדיין? זה יהיה לי יותר נעים.

meny mor
meny mor
1 year ago

אם כן, מה זה ה”אותו”? אולי המשקל? או הנפח? או הכל ביחד? אתה חייב להחליט. אנחנו קוראים לסדרה של השלכות “אותו” כדי להגדיר את אותה קבוצת השלכות ביחד. אם אתה יכול למדוד את ההשלכות של משהו, אתה יכול למדוד חלק כלשהו ממנו. לא משנה אם הוא פיזי או לא. כי ההשלכות הן הדבר בעצמו וכן להיפך.

meny mor
meny mor
1 year ago

אם ההשלכות הן פיזיות, הרי שהדבר קיים. אם הדבר קיים, הרי שניתן למדוד אותו במידה מסוימת, כי אחרת לא היינו יודעים שהוא קיים. לכן אתה לא יכול להגיד שיש נפש שאנחנו לא יכולים למדוד אותה, אם לא היינו יכולים למדוד אותה, לא היינו יודעים שהיא קיימת. אנחנו חייבים סיבה כלשהי לחשוב שהיא קיימת, הסיבה היחידה שאמרת עד עכשיו זה שמוח לב לא יכול לדעת שהוא קיים. מה גורם לך לחשוב שנפש כן יכולה? רק בגלל שאנחנו לא יודעים איך היא פועלת? זה סתם תירוץ אפולוגטי פשוט

יאיר
יאיר
1 year ago

לא יכול להיות השלכות פיזיות למשהו שהוא לא פיזי

יאיר
יאיר
1 year ago

אני חולק

יאיר
יאיר
1 year ago

אני לא מדבר עכשיו על מדטרמיניזם

יאיר
יאיר
1 year ago

אני מדבר ברור מאוד, כרגע דנו בנושא : האם יכול להיות השלכות פיזיות למשהו שהוא לא פיזי

יאיר
יאיר
1 year ago

תסביר למה כן, בגלל שכל מדידה היא השלכה גם אם אני מודד את הנפח של הדבר,היא השלכה של “הדבר” על המציאות

יאיר
יאיר
1 year ago

היא אפשר למדוד חפץ אם הוא המציאות היחידה
צריך משהו בשביל ההשווה

יאיר
יאיר
1 year ago

זה לא משנה נניח שיש דבר כזה תודעה שלא נמצאת בחומר אבל היא קשורה בו (זה מה שאתה אומר נכון?) עדיין אותה תודעה מושפעת מכל מיני דברים במציאות שלנו כי הרי היא “בוחרת” מיתוך ברירות המציאות שלנו מכאן שהכל מושפע מהמציאות

יאיר
יאיר
1 year ago

מה הקשר אוטונומיה ? היא מושפעת מהמציאות לכן המציאות היא הבחירה,

יאיר
יאיר
1 year ago

אני מסכים שיש נשמה אבל זה עדין משאיר את כל הדטרמיניזם (אני לא הולך להסביר לך מה זה דטרמיניזם)

יאיר
יאיר
1 year ago

שאם יש סיבה אז אין בחירה

meny mor
meny mor
1 year ago

הוא לא בוחר את זה, כי ישנה סיבה שבגללה הוא יבחר לא לאכול את ה”טעים הזה”. והסיבה הזו היא מציאותית

meny mor
meny mor
1 year ago

ההוכחה היא שאין אפשרות אחרת, האפשרות שלך לא הגיונית, ואין דרך לחשוב על פשרות אחרת, כמו שאמרתי כבר

meny mor
meny mor
1 year ago

הסיבה שזה לא הגיוני זה בגלל שזה לא מסתדר עם המציאות, המציאות היא שלכל דבר יש סיבה, לכן גם לבחירותינו יש סיבה, ולכן אנחנו לא באמת שולטים בהן. ואם תגיד שאין סיבה, זה לא מסתדר עם עצמו כי שום דבר לא קורה כשאין סיבה.

meny mor
meny mor
1 year ago

אני מצטער, התבלבלתי פה במילה, התכוונתי שכאשר יש תופעה לא מוכרת, ההסבר הפשוט יותר להתרחשות הוא גם הסביר יותר. לגבי השערות זה כבר משהו אחר.

אריאל קלגסבלד
אריאל קלגסבלד
1 year ago
Reply to  meny mor

קודם כל, תודה רבה לכל המגיבים. דבר שני, כמדומני שבין הדוברים כאן אין הסכמה לגבי מה זה ‘בחירה חופשית’. העובדה היא, שאנשים שונים מתכוונים לדברים שונים כאשר הם אומרים ביטוי זה. קשה להבהיר את העניין במסגרת תגובה קצרה כאן, אז כתבתי מאמר נוסף בנידון, ששמו ‘מהי בחירה חופשית’. אני מקווה שהוא יפורסם כאן בקרוב, אך עקב סיבות טכניות שאינן בשליטתי, הדבר עשוי לקחת זמן. חוץ מזה, רציתי להגיב על עוד כמה נקודות שהועלו כאן: 1) אתה טוען שצריך לבחור בתיאוריה הסבירה יותר מבין האפשריות. אבל זה השלב השני. בשלב הראשון אנו מבררים האם אחת התיאוריות ניתנת להוכחה (ואז, לא אכפת… Read more »

אריאל קלגסבלד
אריאל קלגסבלד
1 year ago

המאמר הנוסף התפרסם כאן, לכל המעוניין.

164
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x