ראשית, לא הכל 'מדע', המדע הוא מתודה שמאפשרת יצירת טכנולוגיה, ועוד הרבה דברים, אבל הוא לא האספקלריא היחידית לראות בה את העולם השאלה כאן מה האמת, לא מה מדעי, פילוסופיה היא לא מדע, היא עוסקת בשאלה מה האמת זה לא ענין של מה שאני אוהב או מה שאתה לא אוהב. הנפש והתודעה – הן תופעות ממשיות מאד, שאנחנו חווים אותם כל רגע, אבל אין דרך לכמת אותם או להסביר אותם באופן פיזי ולכן אין הכרח לצפות מהפעילות של הבחירה, שהיא חלק מהחויה המציאותית הזו, שתהיה יכולה להיפרט לפרוטות פיזיות, קוראים לזה רדוקציוניזם, זו מגמה שיכולה להוביל לידי אבסורד ראה למשל… Read more »

מי שטועה זה אתה.. המדע לא מתיימר אפילו לדעת את האמת, קרא קצת על 'מדענות' החיבור שלך בין רציונלי למדעי הוא שגיאה עובדתית, היסטורית, ולוגית הפילוסופיה איננה מדע, והיא לא עוסקת ב'חלק רוחני יותר', אלא בשאלה מה אמת ומה לא, גם בתחום הפיזי, כימי, ביולוגי הבחירה אינה אקראית, היא בחירה, היא רצון לא הבאת שום טיעון לוגי לשלילת הבחירה ובעולם דוקא יש אקראיות, לא שמעת על תורת הקואנטים? המח לא 'אמור' לפעול לפי איזו תיאוריה שרקחת כאן….וזו גם סתירה פנימית, הרי גם מה שאתה אומר הוא מסקנה של המח שלך, ש'אמור' לפעול כדי להגן על כבודו העצמי… אז למה היא… Read more »

לא ידידי, כדאי לך ללמוד קצת על הפילוסופיה של המדע

המדע לא עוסק בבירור האמת

המדע לא עוסק ב'מציאות'
הוא עוסק ביצירת נוסחאות המאפשרות לפעול עם הטבע

חקירת הטבע של המדע לא באה לברר את ה'אמת', אלא רק באיזו נוסחה אפשר לפעול עם הטבע
ממליץ לך ללמוד קצת על הנושאים שאתה כותב עליהם בבטחון גדול, זה דברים שיודעים אותם כבר מאז קאנט

לא יודע איך קובעים מה עיקר הנושא אני השבתי לדבריך, אם כתבת דברים שהם לא עיקר אז הגיע הזמן שתכתוב את העיקר אתה טוען שהתחושה היא משהו שהמח מייצר כי זה נח לו, השבתי לך שהתיאוריה הלוגית שלך היא גם משהו שהמח מייצג כי זה נח לו, לטוות הסברים למה נח למוח זה מאד קל כלומר, אין לך טיעון שמפריך את אמינות התחושה אתה זה שצריך להוכיח שאין בחירה, הוכחה כזו לא הבאת העובדה שאין הסבר פיזיולוגי למנגנון הבחירה, מובנת מאליה, גם לתודעה אין הסבר פיזיולוגי, קל וחומר שאין טעם להסביר את פעולותיה, כמו שאין הסבר פיזיולוגי לאהבה או ליסורי… Read more »

אתה לא מוכיח את הדטרמיניזם
אלא מספר את הסיפור של הדטרמיניזם
ומוסיף את המלים "ההסבר היחיד"
אז אגלה את אזנך בסוד: יש הסבר נוסף
ההסבר הוא שכח הרצון של האדם יכול לגבור על המשתנים השונים, הוא מאד מאד רוצה לאכול משהו, אבל הוא יכול להחליט שלא לאכול אותו
הסיבה הזו היא הרצון האנושי
הוכחה וסיפור זה לא אותו דבר
הוכחה זו הפרכה של האפשרות השניה

אתה חוזר על הסיפור של הדטרמיניזם
זה סיפור אבל לא הוכחה
הסיפור החילופי הוא שהאדם בוחר, יש לו אפשרות לבחור כך או כך
וזה מסתדר מעולה בדיוק ואפילו יותר טוב מהסיפור שאתה סיפרת

אני יכול לענות, יש רצון חפשי לאדם, והסיבה היא הבחירה שלו, זה תלוי בו והוא בוחר, זה לא אקראי, אלא מוכוון רצון

לפי רצונו
השאלה שלך יוצאת מהנחה שלכל דבר יש סיבה פיזית, וזה חלק מהסיפור שלך
תפסיק לספר סיפורים…
הרצון הזה בוחר, הוא יכול לרצות א' ויכול לרצות ב', ולא תמיד אפשר לצפות מה ירצה, כי הוא בוחר, מחליט, ועושה

אתה נמצא בתוך הסיפור שלך ולא רואה מה קורה בחוץ
אתה מערבב בין 'היעדר סיבה פיזית' ל'אקראיות'
זו טעות
אין סיבה פיזית, יש סיבה לא פיזית, קוראים לה רצון
היא אלמנטרית לתודעה שהיא עצמה לא פיזית
הרצון הוא לא אקראי, הוא מכוון

האמירה שלך שאין לנו שליטה ברצון, היא שוב סיפור
הרצון הוא שלנו ואנחנו שולטים עליו
אדם לא נולד עם רצון אלא רק עם יצרים
הוא יכול לשלוט בהם אם הוא רוצה
(למעט מקרים חריגים של יצרים לא נשלטים, שבהחלט ניתן להגדירם כ'אכלו אותה')

זה לא טיעון, זו הגדרה של מה שאתה עושה, אתה מבלבל בין טיעון לבין סיפור
לא הבנתי מה אמרת עכשיו, האדם שולט ברצון שלו, הוא יכול לבחור, אני יכול לענות לך עכשיו, ויכול שלא, זו החירה שלי

לא, הסיבה היא הרצון שלי, אני מחליט

לא
הרצון זה אני

אין שום מעגל, אתה פשוט אומר משהו אחד
ואני פשוט אומר משהו אחר, הרצון הוא הייצוג שלי, אני זה כלל התודעה שלי, והתודעה שלי מתרכזת לכדי החלטה
אני יכול לבחור במה שיותר טוב, ואני יכול לבחור במה שיותר מושך אותי, ולכן אני נאלץ להחליט

גם כשיש דחף חזק מאד, ההחלטה לא ידועה מראש, לרצון יש כח לגבור על הדחפים
זה לא בהכרח בין שכל לדחף, יכול להיות בין שני דחפים, או בין שני שיקולים שכליים
הרצון מכריע לא רק בין אפשרויות שוות בחזקן, אלא יכול גם להכריע נגד דחף מאד חזק
זו לא בחירה אקראית, זו בחירה רצונית
ההגדרה של אקראי זה שהוא נעשה שלא מתוך רצון
אני מבין שאתה מספר כאן סיפור שלכל דבר יש סיבה פיזית, עכשיו תפנים שיש כאלו שלא מאמינים בסיפור הזה

הסיבה היא שהוא רוצה, ברור שיש לו סיבות לרצות, אבל יש סיבות לכל כיוון, והוא יכול לבחור
יש סיבה, הסיבה היא הרצון של האדם
גם לקיום ולחיים אין סיבה פיזית

אין טעם לחזור על עצמנו
'יותר סיבות' זו לא הצדקה, כי אדם יכול לבחור סיבה אחת שהוא רוצה בה, ולא בגלל שהיא 'יותר שמנה' או 'יותר גבוהה', אלא בגלל שזה מה שבא לו, ולכן הוא יכול לבחור בסיבה אחת מול הרבה, כי זה מה שהוא רוצה

אתה מניח שזו מציאות שאי אפשר לשלוט בה
אני לא מסרב להבין, אלא מסרב לקבל את האמונה שלך
אתה מאמין שזו מציאות שאי אפשר לשלוט בה
אני מאמין שיתכן שזו מציאות שאפשר לשלוט בה

לא זוכר שהוכחת את הדטרמיניזם
אתה חוזר ומכריז על אמונתך, זה לא מקדם את הדיון

סוף לדיון יהיה כשתביא טיעון
כשאתה אומר 'דברים מיסטיים' זה לא טיעון
וכן שאר הביטויים שלך
טיעון בנוי במבנה לוגי, שבוחן שתי אפשרויות, ומביא הוכחה נגד אחת מהן, זה המשהו הקטן שלא עשית
אני עונה תשובה מאד ברורה לסיבה, הרצון הוא סיבה של עצמו, התודעה היא לא פיזית, והיא לא זקוקה לסיבה פיזית

אם אתה לא מציב טיעון לוגי
אין ממה להתחמק
אני אומר שהרצון הוא הסיבה של עצמו
ואתה אומר שאתה מאמין שלא, אשרי המאמין

אני לא צריך להסביר למה אמונה אינה נכונה
להיפך, מי שקובע משפט מגביל כגון 'לא יכול להיות כך וכך' הוא זה שצריך להוכיח
אני אומר שיכול להיות
רצון יכול להיות הסיבה של עצמו, הוא יכוון את עצמו לכיוון שהוא רוצה
אתה אוהב גלידה וניל ולא שוקו? זה כי אתה רוצה, בלי שום סיבה אחרת, בא לך וניל, שום דבר לא מכריח אותך לרצות וניל, מלבד הטעם האישי שלך, ולטעם האישי שלך לא חייבת להיות סיבה פיזית

מה שקורה זה שלך יש דעה, אמונה
וכדי לאמת אותה אתה אומר: 1) הרבה תפאורה, 2) הרצון לא יכול בלי סיבה, 3) זאת מציאות, 4) אני חושב שאתה מבין
אף אחד מהסופרלטיבים האלו לא מוכיח את האמונה שלך, אלא רק חוזר עליה במילים שונות
אני אומר, ללא שום תפאורה, שהרצון יכול ללא סיבה אחרת, וזו מציאות שניתן להוכיח אותה

הנחת היסוד שאין דבר בלי סיבה – אינה דבר מוכח לכשעצמו, היא רק צורת חשיבה שכפויה על האינטואיציה שלנו, מוסכם וידוע שאין דרך להוכיח אותה כפי שכתבתי לך כבר כמה פעמים והתעלמת, בתורת הקואנטים יש מרכיב אקראי אבל ההוכחה שלי היא לא ממנה, כי אני לא כופר בסיבתיות בחלק הפיזי, אלא בכך שרצון של יש לא פיזי אינו נובע מסיבה ההוכחה היא פשוטה מאד, אם לכל תופעה חייבת להיות סיבה, לא יכלו להיות תופעות בעולם, כי זה מצריך סיבה ראשונה שגם לה חייבת להיות סיבה? התשובה היא שהמציאות נובעת מיש לא פיזי, שהרצון שלא לא מצריך סיבה, הוא הסיבה של… Read more »

אתה פשוט מתעלם מההוכחה
ענה בבקשה תשובה לשאלה פשוטה: אם הסיבתיות אלמנטרית לכל מה שמתרחש – הרי זה גורם לרגרסיה אינסופית?
התשובה היחידה האפשרית היא: הסיבה הראשונה היא יש לא פיזי שהרצון שלו הוא הסיבה של עצמו
מכיר עוד תשובה? שתף אותנו

כל כך קשה לענות לשאלה?
זה לא ענין של העדפה בין שני הסברים
זו בחירה בין הסבר לבין אי הסבר
אז אתה בוחר באי הסבר
ומתלונן על כך שאין הסבר לבחירה….

אתה עושה את הטעות הנפוצה שמבדילה בין טיעון לבין מסקנה בגלל שלא מבינים משהו אז מתעלמים מההגיון? ברוך הבא לעולם המסקנות שלנו בנויות על כך ש'לא מבינים משהו' איינשטיין הסיק את תורת היחסות מכך ש'לא הבין משהו', התיאוריה שלו היוותה ההסבר הטוב ביותר למשהו ה'לא מובן' אתה אומר "בכל מקרה יש אינסוף", בעוד אתה מודה שזה סותר את ההנחה שאתה כל כך מצדד בנכונותה, שלכל דבר חייבת להיות סיבה, זה סותר את הרעיון של אינסוף. אני לא מתעלם ממההגיון שדורש סיבתיות בישים פיזים אלא טוען שזו עובדה מוכחת, שבישים לא פיזיים אין צורך בסיבתיות והעולם חייב להיות מכחה של ישות… Read more »

לא מבין מה זה 'מככב בכל מקום'
ולא מבין מה זה 'לשייך אותו לעבר'
חוקי היקום אינם מבדילים בין עבר לבין הווה או עתיד
ההבדל הוא לא בין עבר לעתיד, אלא בין יש פיזי ליש לא פיזי
וגם את זה ניתן להוכיח בקלות

מה כל כך קשה לך לדבר בצורה עקיבה וענינית? הסיבה שאנחנו לא יכולים לדמיין שום דבר בלעדיו, היא מאד פשוטה אנחנו תופסים את העולם דרך מימד הזמן, סיבה תמיד חייבת לבא לפני התוצאה, היא נמצאת בנקודת הזמן שלפניו, ואחריה מגיעה התוצאה אבל כיום אנחנו יודעים שהזמן הוא חלק מהמציאות של המרחב הפיזי, הוא לא אלמנטרי לקיום כלומר, מעבר למרחב זמן הפיזי לא תיתכן סיבתיות – כי אין מציאות של זמן, אם משהו לא יכול להיות קודם, הוא לא יכול להיות סיבה, ומכאן שעבור יש לא פיזי – לא תיתכן סיבתיות כשאדם יעמוד מול בחירה האם למות על מה שהוא מאמין… Read more »

הבעיה אצלך שאתה לא מגדיר הוכחה כסיבה טובה
מה שמנחה אותך זה אינטואיציה ואמונות טפלות
אני מדבר אתך בהוכחות לוגיות ואתה עונה לי בנאומים לא רלבנטיים

כתבתי אותה בצורה ברורה מקודם

זה שרשור מבולבל וחוזר על עצמו

אתה מנסח לנסח מניפסט דתי?

אתה מתעלם מהוכחה ברורה, כשיהיה לך טיעון תשתמש בו

אפשרות אחת
אפשרות שניה להיפך, שיש אינטראקציה הדדית, מה שהנפש רואה בעולם יכול להשפיע עליה, אבל גם להיפך, מה שהנפש בוחרת משפיע על הגוף לפעול בעולם

כן, קל להוכיח שליש לא פיזי לא נדרשת סיבה

לגבי המאמר, כפי שאמרתי, אניח לכותב להגיב (שלחתי לו הודעה על כך)
כל עוד אין הוכחה לדטרמיניזם, אין סיבה שלא להאמין לחושים שלנו, כמו שעושים בכל תחום אחר

שילוב של חמרים כימיים לא מסביר את תופעת התודעה, כימיה לא יכולה לגרום לדומם להרגיש את קיומו, זו לא תכונה פיזית ולכן לא יכולה להיגרם מתוספת חמרים פיזיים
לגבי בחירה מבחינה דתית, יתכן, היו מיעוט חכמים שהטילו ספק בבחירה, אבל הנושא כאן הוא לא דתי, אלא מטריאליזם מול דואליזם

כתבת בצורה מאד לא ברורה, נא כתוב בצורה המאפשרת להבין
לגבי טכנולוגיה שיודעת שהיא קיימת, זו לא תכונה פיזית, זו חוייה, קרא על הקואליה

אין שום חיקוי של חושים
המצלמה לא יודעת כלום ולא רואה כלום, נקלטים בה נתונים
רק בעל תודעה יכול לחוש ולחוות

בינה מלאכותית היא פונקציה טכנולוגית שאנשים תכנתו, היא לא חווה ולא מרגישה כלום
העין אכן לא יודעת, אבל המח גם הוא לא יודע, המח הוא גוש חלבונים, חומר לא יכול 'לדעת'
רק הנפש יודעת, והיא יש לא פיזי

אי אפשר לדבר על דטרמיניזם בלי לדבר על תודעה, דטרמיניזם שולל את הבחירה, ובחירה מחייבת תודעה
אא"כ אתה מתכוין שאתה מעדיף להאמין בדטרמיניזם בלי דיון
הנפש היא שם לנופך הלא פיזי שישנו בגוף, מה שמתבטא למשל בתודעה, היכולת להרגיש שאני קיים

אתה חוזר על אותה הטעות, מצלמה אינה מכשיר חישה, המצלמה לא מרגישה ולא רואה, מאוחסנים בה נתונים, כמו מלים שאתה כותב על דף
אם תהיה למחשב תודעה, היא תהיה לא פיזית, שכן היא לא קשורה בשום רכיב פיזי שנוסיף למחשב, יש לך משהו שתוכל להוסיף למחשב או למצלמה כדי שתהיה להם תודעה? מה תוסיף: גובה? משקל? מגנזיום? עוד חשמל? שום מוצר פיזי לא יכול להביא לתודעה, כי היא לא תכונה פיזית

ידידי היקר, לפני שאתה חוזר שוב ושוב על הטעות, תנסה להבין מה אתה אומר
אינטלגנציה מלאכותית אינה תודעה, המחשב לא מרגיש כלום, הוא מתנהג כאילו הוא אדם, אבל זה תיכנות של אדם אחר
הוא יכול להגיד לך 'נעלבתי' וגם לחקות את הקול שלך, אבל אין למחשב רגשות, הוא אוסף ברגים וחוטים שתוכנת ע"י אדם להתנהג בצורות מסויימות
תודעה זה 1) לדעת שאתה קיים, 2) להרגיש רגשות שונים, המחשב איננו יודע שהוא קיים ואיננו מרגיש כלום

אתה חוזר על טעות
לנפש יש בסיס מציאותי, כי התודעה קיימת
זה לא קשור לשאלה מי נעלה, יכול להיות שהמקקים נעלים עלינו
אבל התודעה זו מציאות שאף אחד לא מכחיש אותה, זו לא 'הרגשה' אלא מציאות
המציאות היחידה הידועה לנו באופן בלתי אמצעי

הטענה שלך שגויה, כפי שהראיתי, המח הוא אוסף חלבונים, חלבונים לא יכולים לדעת שהם קיימים, זו לא תכונה פיזית, כי אי אפשר לכמת אותה או לתאר אותה באופן פיזי

האמירה 'יש הרבה אנשים שאומרים משהו' איננה טיעון
אין שום תיאוריה פיזית שמסבירה מה היא תודעה
ולכן אין טיעון כזה

חומר לא יכול לדעת שהוא קיים כי ידיעת הקיום היא לא תכונה פיזית
תכונה פיזית היא כזו אשר יש לנו כח לתאר אותה באופן פיזי
למשל אוסף של חלבונים הוא אפור, ניתן לצבוע אותו באדום ע"י מעשה פיזי של שפיכת צבע, ניתן להמיס אותו ע"י מעשה פיזי של חימום, וכך הלאה
אין שום הסבר פיזי לתודעה, ולכן היא לא תכונה פיזית

אתה לא יכול לתאר דבר כזה כי זו שטות
חמרים כימיים לא יכולים ליצור הרגשה שהם קיימים – כי זו תכונה לא פיזית, שום חומר פיזי לא יכול ליצור תכונה לא פיזית

האמירה פיזית בגלל שהיא קיימת – היא הנחת המבוקש
היא קיימת, והשאלה אם היא פיזית נשארת פתוחה
המחשב לא יודע שהוא קיים, אתה חוזר על טעות בפעם המליון
התשובה שלך 'נתונים חשמליים במח' איננה תשובה כלל, היא לא מסבירה שום דבר, כי חשמל לא יכול לדעת שהוא קיים, בדיוק כמו בארון חשמל
המשמעות של נפש ורוחני היא זו בדיוק התודעה שכולם מרגישים
דבר רוחני – יודעים שהוא קיים, הוא רק לא נמדד בכלים פיזים
אתה הולך על הסבר שהוא סיפור שאתה מספר ותו לא

זה לא תלוי בכמה יודעים על המח אלא במה יודעים על המונח 'פיזי' המונח פיזי יכול לכלול רק דברים שיש דרך לכמת אותם באופן פיזי, תכונות שיש דרך תיאורטית למדוד הידיעה על הקיום העצמי היא לא תכונה פיזית, לא של חלבונים, לא של תפוזים, וגם לא של מחשבים אין דרך לבאר אותה באופן פיזי מה זה אומר שהוא יודע שהוא קיים? זה משהו שאני ואתה מרגישים, שאנחנו יודעים שאנחנו קיימים והרגשה זו אינה מתבארת באופן פיזי, מח שמרגיש ושלא מרגיש נראה אותו דבר מבחינה חשמלית, אם 'ניקח' למישהו את התודעה, המח שלו יעבוד באותה צורה ואותו דבר, כמו מחשב, לכן… Read more »

לא, אני לא יכול למדוד אותו, אלא רק את ההשלכות שלו
בדיוק כמו הבורא
כך גם הנפש, אי אפשר למדוד אותה, ושום דבר פיזי לא משתנה בהיעדרה
אבל ההשלכות שלה הן: הידיעה שאני קיים, השאיפה לטוב, ועוד רגשות נפשיים

חומר במח יכול להשפיע על רגשות – כשיש תודעה
אבל חומר במח לא יכול ליצור תודעה, תשים את החומר הזה בתוך תפוז, הוא יתחיל להיות עצוב או שמח?
הרגשות לא נמצאות במח והן לא פיזיים, כי אין להם הגדרה וכימות פיזי
אם תפוז ירגיש שמח, זה לא יכול להיות מוגדר באופן פיזי או מדעי, כי הוא ייראה אותו דבר מבחינה פיזית

התודעה היא לא פיזית, אבל כדי שיהיה לה חיבור עם גוף פיזי, צריכים מרכז בקרה לגוף הזה
אם כי בתיאוריה הכל יכול להיות, אולי יש לו שתי תודעות או שלש, לענינינו זה לא משנה אם לתפוז מסויים יש ולתפוז אחר אין, כך או כך ברור שמדובר בתכונה לא פיזית

אכן, וזה אומר שמדובר בתכונה לא פיזית, כי על התכונות הפיזיות של התפוז יש לנו דרך לדעת

'יכול' זו אמירה שלא מתארת משהו מהמציאות
המודעות שאנחנו מכירים מתחברת לגוף ע"י מרכז בקרה
למחשב יש מרכז בקרה, האם 'יכולה' להיות לו מודעות – אין לנו דרך לדעת