נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

אריאל קלגסבלד: טבע או אלהים?

שיתוף ב print
הדפס מאמר

המדע מתאר לנו עולם הנשלט ע"י חוקי הטבע. היהדות מלמדת אותנו על עולם הנשלט ע"י אלוקים. מה, בעצם, ההבדל בין שתי הגישות הללו?

תחילה, עלינו להבין למה מתכוון המדע ב'טבע' ו'חוקי טבע'. אחת מהנחות היסוד של המדע היא, שהעולם מתנהל לפי חוקים קבועים. הנחה נוספת היא, שחוקים אלו אינם משתנים [תיאוריה מדעית נדרשת לחזות תוצאות של ניסויים, והתיאוריה נבחנת ע"י בדיקת התחזיות. כלומר, המדע מניח שאם התיאוריה נכונה, והחוקים שהיא מתארת הם חוקי הטבע הנכונים, אזי הם יהיו נכונים גם מחר בבוקר]. במילים אחרות, יש סיבה לכך שהעולם מתנהג באופן מסוים, וסיבה זו אינה משתנה. סיבה זה נקראת 'טבע' לפעמים, וראוי לברר את מהותה.

בתור שאלת יסוד, עלינו לברר האם ה'טבע' הוא דבר נפרד מהחומר או לא. כלומר, האם יש סיבה, חיצונית לחומר, הגורמת לו להתנהג באופן מסוים, או שמא אלו תכונות של החומר, הגורמות לו להתנהג כך, ואין זה דבר חיצוני לחומר. שתי הגישות קיימות כיום, ולכן נתייחס לשתיהן.

המדע מכיר בכך שהיקום אינו ניצחי. הוא נוצר בנקודת זמן מסוימת בעבר [תיאוריית המפץ הגדול], ולכן ממילא מתעוררת השאלה מה גרם לו להיווצר. למדע אין תשובה ברורה על כך, אלא בעיקר ספקולציות. הספקולציות המקובלות טוענות שהיקום הוא תוצאה של פלוקטואציות קוואנטיות מסוימות. בתנאים מסוימים, קיימת הסתברות לכך שחומר ייווצר "יש מאין", ואפשר להעלות ספקולציה שכל היקום [כלומר, המפץ הגדול] נוצר כך. משמעות ספקולציה זו היא, שחוקי הטבע [או לפחות חוקי המכניקה הקוואנטית] אינם תלויים בחומר. הם קיימים אף אם חומר אינו קיים כלל, ויכולים אף ליצור חומר, ולכן אינם תכונה של החומר. אם כן, ה'טבע' [כלומר הסיבה לכך שהיקום מתנהג כמו שהוא מתנהג] הוא חיצוני ליקום החומרי. דבר זה מקביל להשקפת היהדות, שקיימת מהות רוחנית, הנפרדת מהחומר, השולטת על החומר ואף בוראת אותו. נמצא, אם כן, שאין הבדל עקרוני בין הגישה המדעית הזו לגישת היהדות. שניהם מדברים על אותו הדבר, אלא שקוראים לו בשמות שונים [אמנם היהדות מוסיפה ומלמדת פרטים רבים, כגון שמהות זו מתייחסת למעשי האדם וגומלת אותו על מעשיו, בעוד הגישה המדעית אינה מכריחה להגיע למסקנות אלו. אך זהו דיון נפרד, על 'תכונות' האלוקים [או הטבע] ואופן פעולתו. הדיון הנוכחי הוא על עצם קיום האלוקים, כלומר קיום מהות נפרדת מחומר השולטת עליו]. רבים מרבותינו קיבלו גישה זו (עיין, למשל, בשו"ת חכם צבי סי' יח, שביאר עניין זה ש'הטבע הוא אלוקים').

כאמור, ישנה גישה שניה, מטריאליסטית, הטוענת שאין דבר הנפרד מהחומר השולט על התנהגותו, וכל התנהגותו נקבעת ע"י תכונותיו. אם כן , ה'טבע' הוא לא יותר מאשר תכונות החומר. לפני שנבחן את הקונסיסטנטיות של גישה זו, נעיר שלפי גישה זו, אין תשובה מדעית לשאלה כיצד נוצר היקום, וגם לא יכולה להיות תשובה מדעית לכך, משום שכל תשובה מדעית מבוססת על חוקי הטבע, כלומר על תכונות החומר, אך הן לא היו קיימות לפני שהחומר היה קיים. אם כן, סיבת היווצרות היקום היא מחוץ לדיון המדעי. חייבים להסיק שקיים 'משהו', שאינו בתחום הדיון המדעי [כלומר אינו חומר ואינו תכונה של חומר] שגרם ליקום להיווצר. ה'משהו' הזה, לפי הגדרה, הוא אלוקים. ההבדל בין הגישה הזו לגישה היהודית הוא, שלפי הגישה הזו אפשר לטעון שאלוקים ברא את היקום, העניק לחומר את תכונותיו, ומאז הוא אינו מתערב יותר בהתנהגות החומר, וזו כמובן סתירה לגישה היהודית, הטוענת שאלוקים מעורב בכל פרט ופרט המתרחש ביקום. לכן, חשוב לבדוק את הקונסיסטנטיות של גישה זו. אפשר כמובן להעלות השגות פילוסופיות ותיאולוגיות שונות נגדה [כגון לשאול, מדוע שיטרח אלוקים לברוא יקום, אם הוא אינו מתעניין בו כלל], אך אנו נתמקד בנקודה קטנה אחת.

נניח שאדם נכנס לחדר, ומוצא בו שולחן, ועליו לוח שחמט וכלים. הוא מתקרב ורואה שהכלים משחקים מעצמם בהתאם לחוקי השחמט [כי לכל כלי יש גלגלים למטה, והם נשלטים ע"י שלט רחוק. השחקנים יושבים בחדר אחר]. הוא מתבונן ורואה פתיחה סיציליאנית, גמביט המלכה או אופן משחק מוכר אחר. לאיזו מסקנה הוא אמור להגיע? שלכלים יש תכונה לציית לחוקי השחמט? שלצריחים יש תכונה לנוע בקווים ישרים, ולרצים יש תכונה לנוע באלכסון? ללבן יש תכונה להציע גמביט, ולשחור יש תכונה לקבל אותו? האם יש מנוס מהמסקנה שיש כאן תבונה, הנפרדת מכלי השחמט, המנהלת אותם?

תיאוריית היחסות הכללית טוענת שחלקיק חפשי בשדה כבידה, נע באופן המוכתב לו ע"י משוואות השדה. מדען המבקש לחזות את תנועת החלקיק, צריך לפתור משוואות אלו. אך היאך יודע החלקיק עצמו היאך לנוע? האם גם הוא פותר את המשוואות, או שיש מהות חיצונית המורה לו כיצד לנוע? אם תנועתו נקבעת רק לפי תכונותיו, נצטרך להסיק שיש לחלקיק תכונה לפתור משוואות דיפרנציאליות לא-לינאריות, ואם כן החלקיק יותר אינטליגנטי מכל המדענים גם יחד, שהרי אף אדם עדיין לא מצא את הפתרון הכללי של משוואות השדה. אם הצופה במשחק השחמט מוכרח להגיע למסקנה שיש כאן תבונה חיצונית, משום שלא ייתכן לייחס את תנועת הכלים לתכונות שלהם, היאך אפשר להימנע ממסקנה זו כאשר אנו צופים בתנועת חלקיק בשדה כבידה?

יהיה מי שיטען שחוקי הטבע פועלים כל הזמן, אך חוקי השחמט לא. אך זו אינה טענה, משום שהדוגמה לא תשתנה באופן עקרוני אם נניח שיש מיליארד לוחות שחמט, ובכל אחד מהם הכלים נעים לפי החוקים. יתכן עוד, שיהיה מי שיטען שחוקי הטבע דטרמיניסטיים וחוקי השחמט לא. מבלי להיכנס לדיון על הדטרמיניסטיות של חוקי הטבע, נציין רק שפון-נוימן הוכיח שלמשחק השחמט יש פתרון מתמטי, כלומר קיימת אסטרטגיה שאם השחקן ינקוט בה, היא תבטיח לו ניצחון [או לפחות תיקו]. נוכל להניח שחקן אינטליגנטי, שגילה את האסטרטגיה הזו, ואם כן כל המשחקים שלו יהיו דטרמיניסטיים, משום שהוא ינקוט תמיד באותה האסטרטגיה. אם כן, אנו רואים שקשה מאד לנקוט בגישה זו, הרואה את אלוקים כבורא היקום שאינו מתערב עוד בהתנהגותו.

כמובן, ישנם עוד נושאים אשר הדיון בהם מתבקש, כגון אפשרות הניסים, אשר היא מוכרחת עפ"י גישת היהדות, ונראית בלתי אפשרית עפ"י גישת המדע. זה אינו נכון, כמובן, אך נושא זה מצריך מאמר נפרד. מטרת מאמר זה הייתה רק לטפל בעובדת קיום האלוקים, ולהראות שזו מסקנה המתבקשת אף לפי הגישה המדעית.

5
6
votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments