הגרדיאן מראיין את הארכיאולוג הימי ד"ר שון קינגסלי, החוקר זה שנים את מסעותיו של שלמה המלך. (זה האתר שלו).
כעת הוא מפרסם את מחקרו, המראה כי לא רק ששלמה היה ונברא, אלא שהוא גם היה המלך ששלט בספנות בינלאומית, הראשון בהיסטוריה, שמימן מסעות שביצעו בעלי בריתו הפיניקיים, בהסכם ראשו ןמסוגו בהיסטוריה העולמית.
במשך עשר שנים חוקר קינגסלי את התחום, ע"י חיפושים של שרידי ארכיאולוגיה ימית, באיזור פיניקיה, ספרד, וסרדיניה, ובמשך הזמן מצא עדויות ארכיאולוגיות התומכות בתיאור המקרא של שותפות בין שלמה לבין חירם מלך צור.
קינגסלי אומר לגרדיאן, כי מחקר כזה מעולם לא בוצע, במשך מאה שנים חיפשו לשוא עדויות בירושלים, אך כעת, ע"י חקירת עקבות של הפלגות, מקומות אחסון, וספינות טרופות, עדויות חדשות מחדשות את פני המחקר ומקרבות אותנו לאמת.
קינגסלי חקר את עיירות הנמל האנדלוסיות, ומצא שם עדויות ארכיאולוגיות לחוף נחיתה שהיה בשימוש הפיניקים, כמו"כ חפר במכרה הגדול ביותר של העולם העתיק – ריו טינטו, 70 ק"מ מהחוף, במכרה זה כרו זהב, כסף, עופרת, נחושת ואבץ – שם הוא מצא אזכורים עתיקים לשמו של שלמה, מקומות הקרויים על שמו.
ריו טינטו, צילום: גבריאל סולרה / Getty Images
כלי כריה קדומים מסוגים שונים, מכתשות, שנמצאו במקום, מכילים עדיין מתכות ועפרות עם סיגי כסף, ניתוח איזוטופי שלהם מראה שממצאי כסף שנמצאו בישראל, מקורם שם, בחצי האי האיברי.
בחפירות האחרונות באתר Huelva הסמוך, נמצאו עדויות על ישראלים ופיניקים, כולל כלים הקשורים בעבודות הכריה, שקילה ואריזה, מן המאה העשירית לפנה"ס, לפי קינגסלי הHuelva הוא האתר המתאים ביותר להיות מזוהה כ'תרשיש' המקראית, המקור הקדום למתכות מיובאות. המקום הזה שלט בכל היבוא, מדרום ישראל, ים סוף, אתיופיה, ועד תוניסיה.
האיזור הזה היה מכונה בעבר 'טרסוס', שהיא הגירסה היוונית ל'תרשיש', כתב פיניק על אסטלה מהמאה התשיעית לפנה"ס שנמצא בסרדיניה, מתייחס לארץ תרשיש ומוכיח את קיומה ההיסטורי באותה תקופה.
קינגסלי, שחקר יותר מ -350 ספינות טרופות ב -30 השנים האחרונות, יפרסם את מחקריו בגיליון האביב הקרוב של כתב העת Wreckwatch העוסק בארכיאולוגיה ימית.
קינגסלי מאמין שהתיאור המקראי של ריבוי זהב מיובא בימי שלמה בירושלים, מתאר את המציאות ההיסטורית, ונתמך מהרבה מקורות. הממצאים הפיניקיים הרבים בחצי האי האברי, מוכיחות כי במאה ה10 לפנה"ס ספינות מן המזרח הקרוב נסעו למה שהיה נראה אז כצד האפל של הירח.
כשראיתי לראשונה את השם 'גבעת שלמה' בריו טינטו, הייתי המום, ההיסטוריה המקראית, הארכיאולוגיה, והמיתוס, התמזגו יחדיו כדי לחשוף את ארץ תרשיש המפורסמת במקורות העתיקים.
נראה כי שלמה תכנן את מבצעי היבוא בחכמה, הסיכון היה של הפיניקיים, אך ההשקעה היתה שלו. נראה שההשקעה השתלמה.
גם באתר תימנע ליד אילת, ארכיאולוגים טוענים שהיו שם מכרות נחושת של שלמה המלך. בשנות ה-90 הטענה הרווחת הייתה שאלו היו מכרות מצריים, אבל לאחרונה המומחים בתחום חזרו לאמץ את ההנחה שמדובר בממלכת שלמה.