אשליית הידע
כמות המידע לא מאפשרת לנו לבחון את היער כולו. עלינו להניח מראש כי כמות מספיק גדולה של ידע תתן לנו אשליית פתרון גם כאשר זה אינו קיים. אם עומדת לפניך השאלה "האם אנו יודעים איך נראו הכנענים הקדמונים"? אתה יכול פשוט לבדוק, הקש בגוגל כנענים, ותגלה שיש מאות ספרים, עשרות אתרים, סרטים, אלפי מאמרים מדעיים, שבוחנים היבטים כה רבים. גם אם תקפוץ לדף 30 בתוצאות, תמצא עוד דיונים, עוד פרטים. גם אם אין לך ארבעים שנה מיותרות לנסות לקרוא את כל החומר על הכנענים, הרי ברור לך שהתשובה היא "כן", אנו יודעים איך נראו הכנענים הקדמונים. ברפרוף מהיר וגם בעיון איטי תראה שיש דיונים על מלבושיהם, מאכליהם, קבריהם, משפחתם, עבודת האדמה, עבודת האלילים, כתב, וכו'.
הבעיה היא שדרך היווצרות המידע לא תלויה בידע שיש לנו. לא כל דבר אפשר לשחזר ולא הכל אפשר לדעת. אבל על הכל אפשר לדבר. העיקרון המנחה הוא העיסוק בקיים. כשישנו לפנינו תחום רחב, מטבע הדברים אנו עוסקים במה שאנו יכולים לעסוק. אם יש כוכב שאנו יכולים לחקור את צדו הפונה אלינו, כמובן שעל הצד הזה נדבר. ועל הצד השני לא נדבר. כשאנו רוצים לדבר על הכנענים, אנו עוסקים במה שאנו יכולים לדבר. בקמצוצי המידע שבידינו. כמות החומר גדלה באופן מעריכי עם הזמן. ככל שיש יותר חומר, נוצרת עילה להרחבתו. פלוני מסיק מעובדה א' מסקנה, זה מאפשר לאלמוני לכתוב מאמר נגדי. וכעבור כמה עשרות שנים זה מאפשר לבא בתור לעשות סקירת ספרות ולהרחיב עוד בדבר הויכוח הנ"ל, וכך הלאה. אין תחום מחקרי שאינו צובר כמויות של מידע ודיונים, בלי שום קשר לרמת הידע והדיוק שיכולים להשיג בו. זה חוק הצטברות פשוט.
מה אנחנו יודעים על נפש האדם? שאלה מצחיקה, אלפי ספרי פסיכולוגיה יגלו לנו טפח קטן ממה שידוע למערכת שלנו. אבל האם אין לפנינו עיסוק בקיים? העובדה שעשרות אלפי פסיכולוגים חופרים ונוברים ככל יכלתם במח האנושי, אומרת שיש לנו קמצוץ הבנה במהותה של הנפש? בשאלות הבסיסיות של קשרי הגומלין שבין הפסיכו-פיזי? והאם אין ביכלתו של האדם הפשוט להסיק מסקנות מכך? "כמובן" שלא, שהרי גם על חוסר הידיעה ישנה כמות עצומה של מידע. המון מלומדים כבר גילו דעתם על מה שאין להסיק ממה שבינתיים איננו יודעים וכו', החלל והריק הזה הוא הקיים עבורינו, ולכן העיסוק בחלל הוא "עיסוק בקיים". עוסקים בו עוד ועוד, ובכך מקבלים אשליית ידע גם לגבי מה שאי אפשר לנו לדעת.
משפטים בסיסיים שכל אדם בריא בנפשו מבין, כמו הצורך בסיבה ראשונית. ההיסק הפשוט ממציאות התודעה שהאדם אינו פיזי בלבד. טובעים בהררים של עיסוק בקיים. עיסוק במה שלא יודעים, עיסוק בכך שיש כאלו שרוצים להתעסק בכך. עיסוק בכך שיש כאלו שלא רוצים להתעסק. מאמרים ספרים וחיבורים, דוקטורים אקדמיות ופקולטות. והחלל נשאר אותו חלל. אין לנו אלא אשליית ידע.
לנו כבני אדם יש מגבלות וחורים אותם איסוף מסיבי של ידע לא יפתור. המחשבים מתפתחים באופן מרשים ע"י השיטה הזו של איסוף מסיבי וניתוח נתונים. כך גם מערכות של טילים. אבל לא כך הרבה מהשאלות הבסיסיות של החיים. ישנן שאלות שלגביהן עודף המידע לא תורם דבר, מלבד לערפל, לתת אשליית ידע, לעקר ולסרס את השיח. ליצור סמכות מדומה ולהפנות אליה את כל השאלות, גם אם תחת תשובות מקבלים אסכולות מסובכות שמוציאות את החשק לחשוב על משהו אישי.
השיטה של העיסוק בקיים קובעת מבלי משים תדמית של עיקר וטפל. במה שקיים אנו עוסקים, ולכן הוא הופך לעיקר. שאלות על מהות החיים, אינן ניתנות לפתרון ע"י איסוף נתונים, ולכן הן הופכות לטפל. אין עוסקים בהן, וזה עצמו קובע אותן לטפלות מבחינת המערכת ומבחינת אנשי תרבות המערב.
אין ספק שויקיפדיה היא אחת התופעות המדהימות בתחום הידע במערב. תוך שנים ספורות צמח אחד ממאגרי המידע הגדולים והמעודכנים בעולם. ויקיפדיה באמת מעודכנת בה-כ-ל. אין דבר שלא תמצא בה. כל זה נוצר מכלום, וזה אכן עובד, כל מקום ואתר בעולם, כל ספר וכל איש מפורסם במדה מסויימת. כל מונח מדעי, פופולארי, כל סדרת טלויזיה, כל שחקן וכל סלב. הכל מפורט מתואר ומצולם.
המדהים בכל זה הוא שהידע הזה מוגש לנו על ידי חובבנים אנונימיים. אוסף החנונים הגדול בעולם, של אנשים שכותבים בחינם, כשמן הסתם אין להם עיסוק טוב יותר. פרופסור המקבל תקציבים עבור כתיבתו לא ישב להתנדבות בויקיפדיה כמובן. כל עדכון בויקיפדיה עובר ביקורת של מפעילים, אי אפשר להכניס מידע ללא מקור. והשיטה עובדת. הייתכן?
האמת הכואבת היא שויקיפדיה היא התסמין הבולט ביותר של 'עיסוק בקיים', ויקיפדיה מנציחה את הרובד השטחי ביותר של ההתמכרות שלנו למערכת. איך מפעיל חנון בויקיפדיה יודע איזו הוספה אמינה? דרך גוגל כמובן. ברגע שעדכון או ערך חדש בויקי תואם לגיגול של המפעיל, הוא מאשר את המידע. בצירוף מקרים מדהים, התוספת הזו נוצרה על ידי גיגול של מישהו אחר. ז"א: הבדיקה היא טאוטולוגיה, לא מאמתת אלא את העובדה שלא מדובר במישהו שבא להשחית, אלא שהוא מגגל כמוך. ויקיפדיה לא נוצרת על ידי משכילים אלא על ידי מערכתיים.
בתחום של סדרות טלויזיה ומשחקי מחשב ויקיפדיה היא המסמך המדוייק והמפורט ביותר שקיים בעולם. מכיון שהיא מעשה ידיהם של גיקים וחנונים שמכורים לטכנולוגיה הסדרתית הזו. אבל מה בנוגע לנושאים יותר חשובים? בתחום הנתונים, הטבלאות, הנוסחאות, אין הרבה אפשרויות להציג את הדברים, אפשר רק לדייק ככל הניתן. אבל מה בנוגע למהות החיים שלנו, הטוב והישר, הדרך להסתכל על תחום הטבע ומה שמעבר לו, אם בכלל יש דבר כזה. גוף נפש. מצפון ומוסר. חברה וחיים. כל מה שעושה ויקיפדיה הוא להנציח את האוירה של מי שחי במערכת שלנו. הפיכת הספירה של העיסוק בקיים למציאות מוגמרת, במשקפים של גוגל מנוסחות אמירות וקביעות, "כיום מקובל לראות את הנפש כ..".
אם עד לפני עשרים שנה עדיין בתחום זה היה איזה שהוא חופש אישי, לא היה מובן מאליו וברור שיש כיום "דעה מקובלת" בכל תחום. הרי ששפע המידע והזמינות מביאה לכל כיס את ההגדרות האלו כמובנות מאליהן. עוסקים רק בקיים, ולכן קיים רק מה שעוסקים בו. כל עיסוק מעבר למה שבתפיסת יד ויקיפדיה הוא הזוי, אינו דיון ואינו דעה אלא 'תופעה', ועל התופעה המרתקת הזו בהחלט יש מקום לכתוב ערך בויקיפדיה..
ומה יהיה העתיד? המידע רק יתערם ויתערם, זמינותו תגדל עוד ועוד, לא יהיה צורך במסך ובמכשיר. כל אדם בכל מקום יוכל להתחבר היישר ממוחו אל מרכזי המידע. הוא ינווט מעולה בדרכים, הוא יגיע מיידית לטיפול רפואי במדה ויצטרך, הוא יעביר כספים מחשבון לחשבון בניד עפעף. וכמובן ידע את כל ההיסטוריה העולמית מבלי להניד אצבע. והעיקר: הוא גם ידע את כל המידע על מהות הנפש, הטבע, מוצא החיים והמינים, הטוב והרצוי, מה מביא אותנו לאושר, מה עיקר ומה טפל. הדברים יהיו כל כך ברורים בתוך מחו, עד שלא יהיה בינו לבין רובוט ולא כלום.
האם הידע מעניק לנו אושר? ברור שלא, הוא חונק ומעיק, הוא גורם לנו לראות את העולם באופן חד צדדי ומצומצם, אם נרצה או לאו. אין שום ספק שכל מי שמזמין צימר בישוב "כפר שושנים" למשל, קורא קודם לכן את הערך "כפר שושנים" בויקיפדיה. מאות ואלפי בני אדם מבוגרים, רואים את הישוב דרך עיניו של כותב הערך בויקיפדיה כולל השינויים שערכו המפעילים. האם ישנה רק דרך אחת לדעת משהו על הישוב או לתארו? מדוע כולם מתבוננים בו דרך חור המנעול של ערך בויקיפדיה? ונניח שאיזה שהוא כותב הוסיף בערך את המשפט "הצימרים בישוב ידועים כגרועים", והצליח להביא כמקור כתבה במקומון, ונערכה הצבעה וברוב קולות של 4 מול 3 גירסתו נקבעה כ'יציבה' ושאין אפשרות לשנותה, הרי ברור שכמעט ולא יושכרו צימרים בישוב זה יותר.
ואם כך בצימרים ובשושנים, מה בדבר השאלות המהותיות של קיומינו? וכי נכון יהיה שמליוני תלמידים ידעו עליהם דרך חור המנעול הויקיפדי, שמייצג גיגול שטחי ועיסוק בקיים ותו לא? בין עורכי ויקיפדיה ידוע הכלל ש"מה שלא בגוגל לא קיים", או בקיצור "מבחן גוגל", בהמשך יעבור הכלל לתלמידי בית הספר ש"מה שלא בויקיפדיה לא קיים", וכך תמשיך המערכת להשתטח לרגלינו ולקבוע מה קיים ומה לא קיים. האם אין דרך להיגמל מכל זה? האם לא כדאי ליצור נקודות יציאה בטרם יהיה מאוחר? או שמא להיפך, להניח למערכת להפוך ליותר ויותר הזויה עד שכל אדם שפוי יראה בדיוק מה היא.
יש להניח שאם תהליך הפיכת החיים למידע יתרחש במהירות מספיקה, הקרע הבין דורי בחברה יחריף ויעמיק. כל אדם מבוגר יתייחס בבוז ותיעוב לתלות שהצעירים יפתחו בערוצי המידע, וישאף לחיים חפשיים כפי שחיינו בילדותינו. ואילו לצעירים שיהיו מכורים ושפוטים של המערכת, לא יהיה שום מושג מה הבעיות של הבורים הזקנים.