באים אל הבורים ועמי הארצות…

גדול הדור, וגדול חוקרי הדור, וגדול המלומדים מאז ומעולם, זוכה פרס ישראל פינקלשטיין, ומילגה מיוחדת מקרן פון דניקן, מועמד עכשיו לפרס נובל לתלמוד מטעם ערוץ BEP היוקרתי: יגאל בן נון, מפציע בשמי המחקר ככוכב שביט, בתפיסה חדשה ויחודית של מחקר התלמוד, טעמו וראו כי טוב!

אנחנו רק נביא את המסקנות העיקריות של המחקר, כפי שפורסמו בסרטוני הערוץ, פלא בעיני איך הפקולטות לתלמוד באוניברסיטאות הנחשבות לא רצות אחרי בן נון להעניק לו קביעות, או לפחות משרת רקטור לשם כבוד, עם כזה ידע, כזו צניעות, לא נסתפק בפחות.

כדי שנבין איזו תקופה המחקר החדש חוקר, עלינו לדעת שמדובר באלף שנה שלא יודעים עליהן כלום!

ובכן שימו לב, מתחילה בסוף התקופה הפרסית – ומסתיימת במסע הצלב הראשון, או אם יותר טוב ויזואלית – ממרד בר כוכבא ועד רש"י. כלומר, התקופה ההלניסטית, וחצי התקופה הרומית, לא חשובות, מסוף התקופה הפרסית, מתחיל מרד בר כוכבא.

מדובר באלף שנים ש'לא יודעים מה קרה ליהודים'… לא רק שלא יודעים, אלא גם ש'אין אות אחת כתובה'…

בתקופה הזו לא רק שנכתבו המשנה והתלמוד הבבלי והירושלמי ומדרשי ההלכה השונים, אלא גם חלק מהספרים החיצונים, בן אשר, המסורה, יש לנו לא רק 'אות כתובה', אלא גם כתובות היסטוריות תלמודיות כדוגמת כתובת רחוב או כתובת משמרות הכהונה, עשרות רבות של מדרשים ומדרשים חיצונים נכתבו בתקופה זו, וגם חלק גדול מספרות הגאונים, פיוטי הקליר ויני, ועוד יבול ספרותי עצום, שמשוקע כולו בפרטים היסטוריים. אותה תקופה שמבחינת בן נון 'לא יודעים עליה כלום ואין בה אפילו אות אחת כתובה', היא התקופה הפורה ובעלת היצירה הספרותית הגדולה ביותר בתולדות ישראל עד העת החדשה. כמו"כ יש עליה מידע מן הגניזה הקהירית (אין מסמכים אותנטיים מתקופות קדומות כ"כ, אבל יש בהם חומר קדום), פפירוסים מצריים כמו כתובת קלן, ועוד רבים.

בן נון כל כך בור בספרות הגאונים, עד שהוא לא יודע אם רבי סעדיה גאון כתב ספרים, או ש'כתבו עליו':

מבחינתו הספרות של תקופת הגאונים מתחילה מ'סעדיה גאון', כי 'כתבו עליו'. אין לו מושג ש200 שנים לפניו היה רב יהודאי גאון, מחבר 'הלכות פסוקות', כמה דורות לאחר מכן רב נטרונאי גאון, שתשובותיו נקבצו בספר 'תשובות רב נטרונאי גאון', עשר גאונים כיהנו בין רב עמרם גאון, מחבר 'סדור רב עמרם גאון', לבין רס"ג, גם בפומבדיתא יש לנו תשובות של רב כהן צדק ורב צמח הגאונים שקדמו בהרבה לרב שרירא גאון, שאלתות דרב אחאי קדם כנראה לכל אלו. כמובן שכל החומר ההיסטורי הזה לא רלבנטי לבן נון, כי יש לו תגלית היסטורית מאד מוצקה: קצת לפני רב שרירא ורב סעדיה כתבו את המשנה והתלמוד, בערך במאה ה9 או 10:

זה מוכח מתוך כך ש'היו לפעמים כאלו שרימו וכתבו' אבל לא יותר מדי כי 'מי שכותב אגדה חייב מיתה', הענין סגור, השאלה אם היה תלמוד לחוד בבבל ובא"י? או שלא, מישהו כתב את הכל במאה ה9 קצת לפני 'שרירא וסעדיה'?

המחקר מתקדם, בהמשך מתברר כי המשנה והתלמוד נפוצו רק במאה ה12, אחרי רש"י והרמב"ם…

איך בן נון יודע את הכל? כי בתלמוד לא כתוב על חלוקה בין תנאים לאמוראים, זה הכל רב שרירא המציא…

יש בעיה, שהשואל של אגרת רב שרירא ידע על החלוקה הזו (בן נון לא יודע שהחלוקה הזו כתובה בתלמוד אלפי פעמים. או שמא הוא בא 'לחדש' שהגאונים לא מוזכרים בתלמוד…), אבל לכל בעיה יש פתרון: השאלה  פיקטיבית…

כל הדמויות בתלמוד הן דמויות פיקטיביות:

דרנבורג לא אומר דבר כזה בשום מקום, ועם כל הכבוד לבויארין שחוקר מגדר ומיניות בתלמוד, דבריו לא קשורים לנושא. אף חוקר שפוי לא חושב שכל הדמויות במשנה ובתלמוד פיקטיביות. וה'טיעון' ש'אין שום דרך לזכור', גם אם היה נכון, נשען על ההנחה שהתלמוד נכתב במאה ה9…

זה גם לא משנה מי אמר מה, הכל אותו דבר:

בן נון שלא יכול לצטט משפט אחד מהתלמוד בלי להתבלבל, ולא מצליח להזכיר שם של חוקר תלמוד אחד בלי לשכוח איך קראו לו ומתי היה, יודע גם שיש 250 חכמים בתלמוד (יותר קרוב ל3000):

רבי יהודה הנשיא? לא רק שלא היה ולא נברא, גם לא היה יכול להיות…

אף חוקר במאה ה19 לא אמר ש'לא יתכן דמות כזו' (אמרו שלא סביר שהוא לא כתב כלום והכל היה בעל פה).

אין פלא שב'שיטות המחקר' של בן נון, הוא מגלה שהוא יחידי בזירה, הסיבה מאד פשוטה: אין בכלל מחקר תלמוד…

חקר התלמוד הוא התחום הראשון שנחקר במדעי היהדות, והמפותח ביותר בחכמת ישראל, אם בן נון לא יודע לחפש בגוגל, זו לא סיבה שישתטה בפומבי…

לדעתו של בן נון, מדובר בשאלות שהיסטוריונים לא שואלים ולא יודעים כלום, איזו דת היתה בישראל בתקופת התלמוד?

אבל לבן נון יש תשובה ברורה והוכחות 'מוחצות': הדת היתה אלילית!

עובדה אם יש ציור של מזלות על רצפת בית הכנסת, סימן שחז"ל היו 'עובדי כוכבים ומזלות'… אה, וגם התרחצו במרחץ של אפרודיטי… כל זה ברור למי שיקרא את מסכת עבודה זרה…

אבל ההוכחה הכי מוחצת, היא שחז"ל תמיד אמרו הפוך מהמקרא, במיוחד הפוך מספר ויקרא ודברים:

כל הצדיקים שבתורה ובנביאים הם רשעים בחז"ל, וגם להיפך, הרשעים בנביאים הם צדיקים בחז"ל…

אחאב היה מאד צדיק בעיני חז"ל, כמו כל הרשעים שבמקרא, כולם צדיקים בעיני חז"ל… רחל ולאה הן 'זונות' בעיני חז"ל… אברהם יעקב ודוד הם צדיקים במקרא, אבל בעיני חז"ל הם שליליים….

אבל השקפת חז"ל על הנביאים לא חשובה, כי לחז"ל לא היה בכלל את הנביאים והכתובים, איך בן נון יודע? כי הם אף פעם לא מזכירים בתלמוד את הנביאים והכתובים… (אתגר לבן נון: למצוא דף בתלמוד שלא מוזכר בו פסוק מהנביאים, מוקש: זה בעברית).

אולי החומש היה בידיהם, לא בטוח, 'כי קראו אותו במחזור של שלש שנים' – הקריאה הזו היתה בא"י, בבבל קראו כל שנה.

תשאלו עד מתי היתה היהדות דת אלילית? התשובה פשוטה ביותר, עד המאה ה15, אי שם בין הטור לשולחן ערוך, נוצרה הדת החזלי"ת:

 

כעת נגיע למסקנותיו של בן נון, מי בעצם היו אבותינו באלף השנה האבודות האלו? תקופת החושך של היהדות? ימי הדממה האומללים בהם היה העם כולו אלילי?

שלא יהיה ספק, הקוראן נכתב ע"י יהודים משיחיים שהאמינו בישו…

איך יכול להיות שאף אחד מהחוקרים לא יודע את כל ה'תגליות' המטופשות של בן נון?

אז פה הבעיה, שהחוגים לתלמוד לא מבינים מהחיים שלהם, הם לא יודעים שהתלמוד נכתב בתקופה הרומאית, אבל בן נון יודע שהוא נכתב בשלהי תקופת הגאונים, מוזר שלא התייעצו איתו.

מכיון שעד ימי רש"י הדת של אבותינו היתה אלילית, כאמור, נשאלת השאלה איך לכנות את האנשים האלו שחיו בבבל ובא"י בתקופת המשנה והתלמוד? על כך יש תשובה: קוראים להם 'יהודאים', בגלל שהם גרו בארץ יהודה.

אבל מתברר שיש יהודאים מחוץ ליהודה, אבל גם הם לא 'יהודים', למה? כי הם עבדו בכל מיני מקצועות, יהודים כידוע הם רק סוחרים וסרסורים, גבלס אמר במפורש!

הדברים משקפים היטב את הקביעה הגאונית של בן נון שאנחנו לא יודעים כלום על הצדוקים והפרושים, אבל גם יודעים עליהם הכל לפרטי פרטים!

בעצם אומר בן נון, אין לדבר על 'דת', זה מושג שהומצא רק במאה ה19…

ושכח כי כבר בספר עזרא מוזכרת כמה פעמים התורה כ'דת': כמו "בדת אלהך די בידך" (עזרא ז יד), ואחריה רבות בספרי הקדמונים, למשל רס"ג בהקדמה לאמונות והדעות "תהיה דתו שלמה". "דעת תורתינו ויסוד דתנו" (מו"נ ח"ב לב). וכמוהו רבים אינספור.

לפי בן נון, חכמי המשנה והגמרא היו כולם 'כהנים ועשירים', לפי זה בחרו אותם…

לפי בן נון, רב שרירא המציא את ההבדל בין 'רבי' 'רבן' ו'רב':

(ההבדל הזה מבואר בתלמוד אינספור פעמים, אבל מאיפה לבן נון לדעת מה שכתוב בתלמוד?)

אין פלא שהוא אומר:

מרוב 'אובססיביות' אי אפשר למצוא את האמירה הזו במשנה או בתלמוד, כי זו אמירה מסוף תקופת הגאונים.

אבל מאיפה לבן נון לדעת?

המושגים שלו על אגדות חז"ל הם כדלהלן:

כל האגדות הן באותה תבנית:

מאד חשוב לזכור: בכל האגדות מוזכר הקיסר, אין אגדה בלי קיסר!

והעיקר: אין שום מוסר השכל… ובכלל 'הכול גועל נפש':

אגב הוא גם יודע איך המשניות מסודרות 'לפי גודל המסכה'

הוא מנסה להציג כאילו יש איזה אי סדר נוראי במשניות, ולא יודע כלל שששת סדרי משנה מחולקים לפי שש נושאים, וגם אם נניח שבתוך הסדר החלוקה היתה לפי גודל, אין בזה שום דבר מוזר, מה גם שהנחה זו שגויה, זה לא מסביר את סדר המשניות, גם אם לפעמים יש מסכת גדולה בתחילת הסדר (אולי להיפך, על נושא חשוב ומרכזי יש יותר חומר), הנה למשל סדר המסכתות יחסית לגודל בסדר הראשון – סדר זרעים:

בכל מקרה, אם לבן נון היה חתיכת מושג ירוק בתלמוד, היה מכיר את הספרות שעוסקת בסידור המשניות, החל מהרמב"ם, ולא היה קובע כמו בור 'אין אפשרות לדעת מה הסדר של המסכות'…

יש איזה חוקר, קוראים לו יעקב זוסמן, קיבל אולי פרס ישראל, אבל הוא לא ריאלי, כל החוקרים היום ככה, זוועתיים:

יש גם הפתעות בחקר הברית החדשה, היא נכתבה בשנת 50 לספירה, כולל כתבי פאולוס שלא היה יהודי…

יש עוד אינסוף פנינים מפליאות, אשר כל ילד בן 10 שמכיר קצת ספרות עברית מהתיכון, יראה שמדובר בנסיונות נלעגים של 'טעות גוי' לדבר על נושאים שאין לו מושג עליהם. לקרוא לזה 'בורות' זה עלבון למושג בורות, לכל היותר ג'יבריש.

ההמלצה שלנו, אם הוא לא יזכה בסוף בפרס ע"ש גלילה רון פדר, להצטרף כמועמד ל'חדשות הבצל', שם הוא יעשה חיל, אפשר כבר עכשיו לצרף את ההופעות המבולבלות שלו ישירות לשידורי הבצל:

אגב, סימוכין לקדמות התלמוד כטקסט כתוב המוכר מחוץ לבית המדרש, כבר בתקופת האמוראים, יש בעבודתה של אביגייל במברגר.

ויש גם תגובה של בן נון: