גם לכם סיפרו שמחקרים מוכיחים שאין בחירה חפשית? הניסוי של ליבט?
קבלו את ד"ר עידית מודריק, ד"ר לפילוסופיה, ולמדעי המח, שמספרת על מחקר חדש שלה, שמראה מדוע הניסוי של ליבט ודומיו אינם נוגעים בשאלת הבחירה החפשית, ואילו המחקרים היותר חדשים, מראים את ההיפך.
0
0
votes
Article Rating
לכבוד הרבנים והכותבים החשובים.
לא ראיתי את ההרצאה המצורפת, כי היא חסומה אצלי, אבל ברצוני לומר שני דברים:
א. ההוכחה הכי חזקה לבחירה, היא החויה האנושית הבינלאומית שיש בחירה. טרם נולד האדם שטוען שהוא חש שהוא לא בוחר. אם כולנו חשים בוחרים – לא פחות משאנו חשים חיים, בעלי מודעות, ובעלי יכולת מחשבה – אות הוא כי אנו בוחרים. לפחות באותה וודאות שאנו חיים ולא חולמים, בעלי מודעות ולא רובוטים, בעלי יכולת מחשבה ולא מחשב מתוכנת מראש.
כל העולם פועל כל העת לפי הטענה שיש בחירה! אנו שופטים, מענישים וכולאים אנשים, כל השיח שלנו מורכב מנושא הבחירה: "למה עשית", "בוא תעשה כך וכך", "תייעץ לי כיצד לנהוג".
לכן, לטעמי אין טעם לקבל את הטענה שאנו לא בוחרים בבחירות חסרות משמעות מוסרית או הלכתית, כי בזה נשמטת הקרקע תחת הטענה המרכזית לקיום הבחירה.
ב. ככל שזכיתי להבין את מחקר ליבט, הוא פשוט לא מוכיח דבר בענין הבחירה. הסיבה: יתכן בהחלט שיש פער קצרצר בזמן בין רגע הבחירה בפועל, לבין הרגע בו אנו חשים לגמרי את הבחירה, מרגישים שהיא 'מאחורינו' ומסוגלים להצביע עליה בפועל.
כמו ההפרש בזמן – בנהיגה במכונית – בין מרחק בלימה לבין מרחק עצירה. לוקח לנו לזמן להגיב לסיטואציה המתרחשת מול עינינו. כך גם בבחירה, לוקח לנחקרים זמן בין רגע הבחירה בפועל לבין הרגע בו הם מסוגלים לומר 'בחרתי'.
תוכלו לסכם בקצרה את הנקודות המרכזיות שלה והניסויים שהיא מדברת עליהם?
בשבילך? הכל
א) היא טוענת שליבט ודומיו עסקו רק בהחלטות של פיקינג, כלומר חסרות כל משמעות, הזזת יד לימין או לשמאל, בזה אין סיבה לחשוב שמופעלת בחירה או שיפוט נפשי, ב) היא יצרה מחקר שמבדיל בין פיקינג לבין החלטות עם תוכן, וזה הראה שהתוצאות של ליבט חוזרות רק בתחום הפיקינג, החלטות חסרות משמעות בעיני המחליט, ואילו החלטות בעלות משמעות (תרומה לארגונים שונים), ניכרת הבחירה.
הייתי בהרצאה ביום שני האחרון, והיה מרתק, עד שהחלטתי להעלות לאויר, באדיבות אוניברסיטת תל אביב.
דעת הרמח"ל כפי שכתב אותה במאמר העיקרים פרק ההשגחה
"וצריך שתדע, שאמנם פעולות האדם תחולקנה לשני מינים:
האחד- הוא מה שהוא לו זכות או חובה…
והשני – שאינו לא זה ולא זה, כי אין בה ענין למצוה או עברה.
והנה כל מה שנוגע למצוה או עברה… כולו מסור בידו של האדם. אין לו מי שיכריחהו עליו כלל. ועל כולם ישקיף השופט העליון לדון אותם…
ואשר אינו ענין לא למצוה ולא לעברה, הנה הענין בהם כענין שאר המינים במקריהם. שהנה יובא להם מכח עליון שינועעו אליו. אם לשמירת חוקות מינו או להגיע לו שכר ועונש."
וכן כתב בספרו דעת תבונות (קנ"ח)
"רק האדם יש לו סגולה זאת פרטית שיש בידו הבחירה ויש לו בת לפעול ברצונו בלא הכרח והוא מה שאמרו ז"ל (ברכות לג:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ונמצא שגם האדם ודאי תלוי בבורא ית' ככל שאר הנבראים אלא שמצד העבודה ניתן לו מציאות ענין שבו לא יהיה תלוי בבורא ית' כלל אלא ברצון עצמו והוא זה שאמרנו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"
והנה הנשמות עצמן טרם רדתן לגוף אינן אלא ככל שאר הנבראים תלויים בבורא ית' לפי שאין להם שם עבודה בבחירה רק אחר רדתן לגוף אז ניתן להם הבחירה ואז בדבר זה הם תלויות בעצמן ולא בבורא ית"ש.
אך בכל דבר אחר ודאי שגם האדם תלוי בו לגמרי וכמו שאמרו "הכל בידי שמים"
כאמור, דעת הרמח"ל כבר לפני 300 שנה שה"בחירה" של האדם היא רק בין טוב לרע. ולא בדברים שאין להם משמעות של טוב או רע
יש מצב שאם אתה מתלבט בין מילקי וניל למילקי שוקו, לא באמת בחרת
לא הבנתי, למה כל זה רלוונטי.