נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

במה הרפורמים יהודים?

סקירה על רפורמים ויהדות

על פי נתונים של: אגף המחקר והמידע "אחריות יהודית"  

 

פרופ' צ'ארלס ליבמן, גדול הסוציולוגים של יהדות ארה"ב, קובע:

"התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית אינן תנועות דתיות, אלא מעניקות הכשר לרמה נמוכה של דבקות דתית בקרב יהודים בארה"ב".

על פי הנתונים של מחקרים על התנועה הרפורמית בארה"ב לתנועה הרפורמית אין כל אפיון יהודי: לא דתי, לא לאומי ולא אתני.

לא דתי: יום כיפור הוא יום חול רגיל, 25%  מהם אינם מלים את בניהם, 70% רובם לא חוגגים בר מצווה לילדיהם, רבים מהם לא מאמינים באלוקים, לא שומרים שבת ואוכלים חזיר, הראביי'ס הרפורמיים אינם מאמינים באלוקים ובתורה משמים, לא שומרים שבת ואוכלים חזיר.

הרפורמים מפגינים זלזול בוטה במורשת ובמסורת היהודית ומאפשרים לכל ראביי לקבוע את אופי המנהגים היהודיים. שבת, דרך אגב, אינה חייבת להיות ביום השביעי אלא גם ביום רביעי או ראשון בשבוע. מרבית הרפורמים קבעו את יום ראשון הנוצרי ליום השבת. הגדיל לעשות "הוגה הדעות" הרפורמי יוג'ין בורוויץ' שטען כי מסיבת סמים בסופשבוע היא מצווה יהודית.

הנשיא ראובן ריבלין מספר גם הוא על חויותיו לאחר ביקור ב'טמפל רפורמי':

"הייתה לי תחושה שאני נמצא בתוך כנסייה". והוא מסיק: "עד עתה חשבתי שהרפורמים הם זרם ביהדות, עתה אני משוכנע שזו דת חדשה לגמרי, בלי כל קשר ליהדות".

הסוציולוג י' אלמן מסיק נחרצות:

"הדת [של הרפורמים] היא אצטלה להשקפת עולם חילונית."

לא אתני: לאחר התרחבות של התופעה של נישואי תערובת בין יהודים לנוצרים בשילוב ראביי רפורמי וכומר נוצרי, הנתונים מצביעים על כ-70% משפחות מעורבות. אין כמעט דור שלישי רפורמי. כיום יש אפילו תופעה של רבנית וכומר בליל סדר רפורמי. כך, למשל, ליל הסדר בקהילה הרפורמית באטלנטה, ג'ורג'יה, נחגג ברוב עם בשנים האחרונות עם מי שזכתה לתואר הראביי השחורה הראשונה, אליס סטנטון. חבושה בכיפה, אף היא שחורה, הנחתה סטנטון את הערב לצדו של אולן בראון, כומר פופולרי באטלנטה. לשולחנות הסדר ישבו גם רבים מבני הקהילה השחורה המקומית, כשהם שומעים מפי ראביי סטנטון והכומר על המשמעויות העכשוויות שהם מצאו בחג היהודי הקדום – שוויון, צדק ושלום. יחד הם שתו ארבע כוסות יין, ולא ויתרו גם על דיינו וחד גדיא גם אם לא הבינו ממש את כל המילים כולל שירים נוצריים שכולם שרו בהתלהבות בליווי גיטרה. נראה כי מאז נוסדה הרפורמה לפני כמאתיים שנה, רק מתוך מטרה לעשות שינויים קלים ביהדות ו"התאמתה" עשתה הכת הרפורמית דרך ארוכה מאוד, שבמהלכה המציאות עולה על כל דמיון.

איך הם מגדירים את עצמם כזרם ביהדות אם הם מעודדים נישואי תערובת?

ברגע שההנהגה הרפורמית הגדירו מחדש את היהדות לפיו יהודי הוא גם מי שנולד לאב יהודי, ברגע שהטמפלים הרפורמים מקבלים חברי קהילה גויים (כל עוד ששילמו דמי חבר) והופכים אותם ליהודים באמצעות דמי החבר, ברגע שהראבייס הרפורמים משיאים זוגות מעורבים בשיתוף כמרים נוצריים – התנועה הזו הופכת למי שאחראים ל'שואה שקטה' של יהדות התפוצות. הרפורמים מעודדים מגמה זו.

הגדיר זאת יפה אחד מחוקרי יהדות ארה"ב, פרופ' ג'וליוס וינברג:

מקץ מאה שנים ויותר השאלה הגרעינית המרחפת על ראשה של התנועה הרפורמית הרי היא כשהייתה בתחילתה: האם היהדות הרפורמית משמשת בראש וראשונה מכשיר של התבוללות?

לא לאומי: לרפורמים מסורת ארוכה של ניכור מהעם היהודי ומארצו. בעבר הם ראו עצמם כ'גרמנים בני דת משה'. את הגולה זיהו כירושלים, ומסידור התפילה מחקו כל קשר לישראל ולציון. גם כיום גורל מדינת ישראל אינו מעניין אותם. מסקר של הועד היהודי האמריקני עולה ש-83% מהרפורמים בארה"ב אינם חשים קירב לישראל. קרוב למחציתם אמרו שלא יהיה איכפת להם אם מדינת ישראל תושמד.

שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי טל:

אין הבדל רב בין עולם הערכים של היהדות הרפורמית לבין עולם הנצרות או העולם המערבי המודרני. אלא שהיהדות הרפורמית לוקחת את הערכים הנוצרים והמערביים ומתייחסת אליהם ברצינות יותר מן המקובל בעולם המערבי כיום. ראשית, היא מדגישה את הצורך לחיות לפי הערכים הללו ולקיימם הלכה למעשה. שנית, היהדות הרפורמית מדגישה את מחויבותה לערכים אלו בשעה שחלקים גדולים מהעולם הנוצרי הפכו להיות חסרי כל מחויבות לערכים.

טל, צבי א. . הגיור הרפורמי. תחומין, יז (תשנז) 189-204

 

המשנה לנשיא שופט בית המשפט העליון בדימוס, מנחם אלון:

זהו הכלל בעולמה של התנועה הרפורמית: מערכת ההלכה, מעניין לעניין והכל לפי העניין, מדריכה ומייעצת, אבל לעולם אינה מחייבת ומצוה. ובכך השוני המהותי, היורד לשיתין, בין עולמה של ההלכה המחייבת ומקובלת מדור דור לעולמה של "הלכה רפורמית".

בג"צ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואח׳ נ' שר הדתות ואח,, פ״ד מג(2) 660, 707

 

מספרם של הרפורמים והקונסרבטיבים והיקף הפעילות:

התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) מציגה באתר שלה את פריסת הקהילות בארץ, על גבי המפה ורשימה בה מופיעות 72 "קהילות" בכל רחבי הארץ, אך מסתבר כי זהו מספר מטעה ומגמתי בבדיקה שקיים מכון ליב"ה[i] נחשף שכ- 20% מהקהילות הקונסרבטיביות בארץ (14), הן בכלל לא קהילה, ומדובר רק במניין בחגים.

לצורך השוואה – מניינים אורתודוקסיים בקיבוצים חילוניים ובמקומות נוספים בחגים מתקיימים במאות אם לא באלפים. זהו מצג שווא להחשיב מניין שמתקיים אחת לשנה כ"קהילה" פעילה.

כך גם לגבי התנועה הרפורמית. על פי אתר התנועה ליהדות מתקדמת, "לתנועה הרפורמית 50 מרכזים וגרעינים קהילתיים ברחבי הארץ". בפועל מפורטת שם רשימה של 55 קהילות, וגם כאן 20% הם מנייני חגים בלבד (11). לזכותה של התנועה הרפורמית נאמר כי במקום אחר באתר התנועה מוזכרות רק 35 קהילות, ללא ספירת מנייני החגים, וכנראה עוד כמה קהילות שלא ממש קיימות.

יש לציין שגם בקהילות רשמיות שפועלות כל השנה, לא בכל שבת תמצאו אותם מגיעים לבית הכנסת. למשל, בקהילת הדרור בירושלים, מתקיימות תפילות רק בשלוש שבתות מתוך ארבע.

על פי פרופ' אפרים תבורי[ii], סוצילוג מאוני' בר אילן לתנועה הרפורמית לא יותר מ-5,000 חברים. סדר גודל של תלמידי ישיבת מיר בבית ישראל!!! גם אם נכפיל ונשלש את מספר החברים בקהילות אלו, מאז ועד היום, עדיין יהיה מדובר באחוז אפסי מהאוכלוסייה בישראל.

בנתונים שהתנועה הרפורמית עצמה מספקת, המספרים מוכפלים, אך עדיין נמוכים להפליא ומלמדים על תמונת מצב דומה:

"לתנועה הרפורמית 50 מרכזים וגרעינים קהילתיים ברחבי הארץ".

על פי אתר התנועה ליהדות מתקדמת

על פי מחקר שערך מכון ליב"ה, מתוך הרשימה המפורטת של 55 קהילות, 20% הם מנייני חגים בלבד. כמו כן מציין הדו"ח כי גם בקהילות רפורמיות רשמיות שפועלות כל השנה, לא בכל שבת תמצאו אותם מגיעים לבית הכנסת. למשל, בקהילת הדרור בירושלים, מתקיימות תפילות רק בשלוש שבתות מתוך ארבע.

הנתון נחשף: הרפורמים והקונסרבטיביים מיעוט שולי וחסר השפעה

איך מגיעים הרפורמים, איפוא לניפוח משמעותי של המספר האמיתי של חבריהם?

את התשובה לכך אפשר ללמוד מניתוח ממצאי מחקר העומק המקיף ביותר שנעשה בישראל בנושא זהויות יהודיות ישראליות, שמירת מסורת וערכים יהודיים. המחקר הגדול מסוגו שנערך ע"י מרכז גוטמן בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה כלל 2,466 נבדקים יהודיים במדגם כלל ארצי. הוא נחשב כמקיף וכיסודי מסוגו בשל העובדה שהוא נעשה באמצעות ראיון פנים מול פנים ובשל התקציב הגדול שהועמד לעורכי הסקר.

במחקר לא נשאלה השאלה: "האם הינך רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודקסי", אלא השאלה הנשאלת הייתה "האם הנך מזדהה עם הרפורמים או עם הקונסרבטיבים", כאן המספרים מטפסים ל3-4% מהיהודים בישראל שמזדהים עם תנועות אלו בהתאמה.

"הזדהות" – הוא מושג רחב שיכול להכיל המון משמעויות שונות. להזדהות עם התנועה הרפורמית אין זה אומר שהאיש בעצמו הוא רפורמי. למשל, על פי שני סקרים שבוצעו בשנים האחרונות, 4-6% מיהודי ישראל מזדהים עם הרפורמים. יש סיבות לפקפק בסקרים הללו הנמצאים בתוך טווח הטעות הסטטיסטית, אבל בכל מקרה ברור שאותם מזדהים אינם מגדירים באמת את עצמם כרפורמים, ואינם שייכים לתנועה הרפורמית כי בפועל, כפי שמעיד פרופ' אפרים תבורי מספר החברים הפעילים של התנועה בארץ מוערך בכמה אלפים בודדים.

על השאלה מדוע אדם שאינו חבר בתנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית יזדהה עם תנועות אלו?

התשובה פשוטה, והיא מתגלה בממצאי המחקר, ממחקר זה אנחנו למדים כי "הזדהות" עם תנועות אלו, היא בחלקה הגדול – מסווה לאמירה פוליטית של התנגדות ליהדות – ואנטי דתיות:

העובדה ש-53% מאלו שמוגדרים כאנטי דתיים גם מזדהים עם הרפורמים והקונסרבטיבים, מלמד שבעצם התנועות הללו הם כלי שרת בידי האנטי דתיים שונאי היהדות להרוס את המורשת והמסורת היהודית בישראל (כפי שעשו ועושים די בהצלחה בארה"ב)

ומה לגבי ארה"ב?

הרפורמים מציגים עצמם כמייצגים את רוב יהדות ארה"ב, ולכן יש להתחשב בדעתם. האם זה נכון?

מדובר בעוד תרגילי יחסי ציבור שהרפורמים בארץ ובעולם מטיבים לעשות. נתונים אלו אינם נכונים ומתבססים על עיוות נתונים. המחקרים מגלים כי הרפורמים במיעוט: לרוב יהודי ארה"ב אין שיוך ממשי עם התנועות והזרמים השונים. 73.4% מן היהודים אינם חברים באף זרם דתי; 11% אורתודוקסים;  10% בלבד הם רפורמים; 5.6% הם קונסרבטיבים.

האורתודוקסיה מונה למעלה משליש מהעם היהודי: בצרפת רוב היהודים חברים בבתי כנסת אורתודוקסיים, כך גם בבריטניה, בארגנטינה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובישראל. וכאמור, אפילו בארה"ב הנם במיעוט.

כותב פרופ' דניאל אלעזר, מחוקריה המרכזיים של יהדות ארצות הברית:

"בחתונה של סאטמר היה מספר היהודים החוגגים שנדחסו באצטדיון אחד בלונג-איילנד שווה לכל מספר היהודים הרפורמים באמת. בניגוד לתדמית הרווחת של מיעוט קטן, הרי היהדות האורתודוקסית מונה לאמיתו של דבר 33% עד 45% מיהדות העולם, התנועות הלא-אורתודוקסיות מונות אולי רק 25%. אין תימה אפוא שהיהדות האורתודוקסית משמיעה בקול רם את דעתה …"

יתירה מזו, הדרך שבה מגדירים החוקרים השתייכות לתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית (בארה"ב) היא שאלת ההזדהות – עם איזו תנועה אתה מזדהה? ולא מה הפרקטיקה הדתית. מאחר שארה"ב שבה החילוניות הינה במסווה דתית בסגנון מעמד הביניים הנוצרי – פרוטסטנטי.

אז כמה רפורמים יש למעשה ? זה כמובן קשור לשאלה אחרת – כמה יהודים יש בעולם. על פי ההערכות ולפי הקריטריונים השונים, המספר נע בין 13.5 מיליון ל- 16.5 מיליון, כאשר ההבדל נובע בעיקר ממספר היהודים בארה״ב, שמוערך בין 5 ל- 7 מיליון.

מחקרים שהוזמנו על ידי הקהילה היהודית בארה״ב קבעו שיהדות ארה״ב מנתה כ- 5.5 מיליון אנשים ב- 1990, והמספר ירד ל- 5.2 מיליון ב- 2001. הירידה הזו היכתה בתדהמה את יהודי ארה״ב ומאוד מהר הועלו טענות נגד הספירה. ואכן כשמכון פיו היוקרתי פרסם לפני שנתיים וחצי את תוצאות המחקר שלו על יהדות ארה״ב הוא העריך את מספרם בכ- 6.7 מיליון אנשים. זה לא שאוכלוסיית יהודי ארה״ב גדלה במיליון וחצי תוך קצת יותר מעשור אלא שהמתודולוגיה ובעיקר הקריטריונים שנבחרו היו מאוד שונים.
הפרופ׳ סרג׳יו דלהפרגולה[iii], אשר נחשב למומחה הגדול בעולם בענייני דמוגרפיה יהודית, דחה חלק מהמסקנות של מחקר זה וקבע שמספרם של היהודים בארה״ב הוא 5.7 מיליון.

אבל לצורך העניין ועל מנת להיות כמה שיותר נדיבים עם הרפורמים, אנחנו ניצמד למספרים של מכון פיו.

על פי מכון פיו[iv] 35% מ- 5.3 מיליון היהודים מעל גיל 18 שהם ספרו מזדהים עם התנועה הרפורמית והיא בהחלט התנועה המובילה בארה״ב. על פי נתון זה, כ- 1.9 מיליון יהודים בוגרים הם רפורמים. אם נוסיף את הילדים נעבור את רף השני מיליון. המחקר מצא כ- 1.3 מיליון ילדים יהודיים אבל לא פירט את השתייכותם על פי הזרמים. אך אפשר להתבסס על מחקר אחר שבוצע ב- 2012. הוא גילה שלמרות שהאורתודוקסים מהווים רק 30% מאוכלוסיית האזור של ניו יורק[v], 65% מהילדים היהודים גדלים במשפחות אורתודוקסיות. גם אם ברמה הארצית שיעור האורתודוקסים נמוך יותר, ולאור הגיל הממוצע הגבוה בנוסף לשיעור פריון המאוד נמוך של הרפורמים, ניתן להעריך ששיעור הילדים שגדלים במשפחה רפורמית הוא הרבה פחות מ- 35%.

לכן אנחנו מגיעים לכ- 2.1 מיליון יהודים אמריקאים שמזדהים עם הזרם הרפורמי. אך ״להזדהות״ זה מושג רחב שיכול להכיל המון משמעויות שונות. להזדהות עם הרפורמים אין זה אומר שהאיש הוא בעצמו רפורמי. למשל בישראל, על פי שני סקרים שבוצעו בשנים האחרונות, 4-6% מיהודי ישראל מזדהים עם הרפורמים. יש סיבות לפקפק בסקרים הללו אבל בכל מקרה ברור שאותם מזדהים אינם מגדירים באמת את עצמם כרפורמים ואינם שייכים לתנועה הרפורמית כי בפועל מספר החברים הפעילים של התנועה בארץ מוערך בכמה עשרות אלפים בודדים.

בעצם, התנועה הרפורמית טוענת שיש לה 1.5 מיליון חברים בעולם, כמעט כולם בארה״ב. ומדובר כנראה בניפוח משמעותי של המספר האמיתי. קודם כל כי כל ארגון תמיד מנפח את מספר חבריו. בנוסף, מדובר באותו מספר חברים כבר 20 שנה, למרות שישנן עדויות רבות על כך ששורות התנועה מאוד התדלדלו מאז תחילת שנות ה- 2000. כל זה בלי להיכנס לשאלת מי הם סופרים כחברים – למשל בני הזוג הלא יהודים של חבריהם היהודיים נספרים כחברים בתנועה הרפורמית.

על פי הסוציולוג פרופ׳ סטיבן כהן המתמחה ביהדות ארה״ב, מספר החברים בפועל בתנועה רפורמית בארה״ב הוא באזור ה- 750,000, ועל זה יש להוסיף עוד כ- 100,000 מכל שאר העולם.

ובכן, כמה רפורמים יש בסופו של דבר? בין 850,000 – המספר שפוקדים בתי כנסת רפורמיים בפועל לפחות מפעם לפעם – לכ- 2.5 מיליון – מספר האנשים, לא תמיד יהודיים, שמזדהים עם התנועה בכל העולם גם בלי להיות חלק ממנה.

עכשיו, יש נטייה בישראל לבלבל בין התנועה הרפורמית והתנועות האחות שלה – כגון התנועות הליברליות האנגליות והצרפתיות – לבין התנועה הקונסרבטיבית. הקונסרבטיבים, שבניגוד לרפורמים מצהירים על מחויבות פורמלית להלכה היהודית, היו הזרם הגדול והמרכזי של יהדות ארה״ב לאחר המלחמה ועד שנות ה- 90 ומאז נמצאים בדעיכה מהירה. על פי המחקר של מכון פיו רק 18% מיהודי ארה״ב מזדהים איתם. בישראל, למרות שהזרם כמעט אינו זוכה לשום חשיפה, כמה סקרים מצאו שהם נהנים משיעור הזדהות דומה לרפורמים. אך כאן כנראה מדובר בבלבול. בדיקה מהירה של הרכב המזדהים מגלה שמרביתם מגדירים את עצמם כמסורתיים – והתנועה הקונסרבטיבית קוראת לעצמה ״התנועה המסורתית״ בישראל, אבל כאן המשמעות של המילה מאוד שונה.

כך או כך מדובר במקרה הכי טוב בעוד כמיליון יהודים שמזדהים עם זרם יהדות לא אורתודוקסית ומגיעים ל- 3.5 מיליון, גג 4 מיליון, אם נרחיב את ההגדרות עד הקצה.

מתברר שמספר האורתודוקסים למעשה עולה עליהם בהרבה.

רק בישראל, על פי הלמ״ס, 33% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת מגדירה את עצמה כחרדית או דתית. השיעור לכלל האוכלוסייה יותר גבוה לאור שיעורי הילודה של הדתיים והחרדים אבל גם אם נסתפק בזה אנחנו כבר מגיעים ל- 2.2 מיליון אנשים.

אבל בדיוק כמו שבקרב חברי התנועה הרפורמית, שלא לדבר על המזדהים, לא כולם ״דתיים״, וחלק באים לבית הכנסת פעם בשנה במקרה הטוב, יש להוסיף לאורתודוקסים כל ה״לא דתיים״ שמזדהים עם ערכי היהדות המסורתית מבית אבא: כמובן כל או כמעט כל היהודים המסורתיים (25% מיהודי ישראל על פי הלמ״ס) וחלק לא קטן מהחילונים. לצורך העניין אנחנו נוותר על החילונים שבמקרה הזה דומים יותר ליהודים שמזדהים עם הרפורמים בלי להיות בעצמם חלק מהתנועה.

סך הדתיים והמסורתיים למיניהם מהווים כ- 60% מאוכלוסיית יהודי ישראל[vi], קרוב ל- 4 מיליון אנשים. ועוד לא ספרנו את האורתודוקסים בחו״ל – 500,000 באוכלוסייה הבוגרת בארה״ב על פי מכון פיו, ואם נוסיף את הילדים, כנראה עוד 300,000. ועוד לא ספרנו את שאר הגולה. מעריכים שרק באנגליה יש קרוב ל- 50,000 חרדים. חלק גדול, אולי חצי, מיהודי צרפת הם דתיים ומסורתיים. כך שמספר היהודים ששייכים לזרם האורתודוקסי חוצה את רף החמישה מיליון בקלות.

כך שבסופו של דבר, מסתבר שלא הרפורמים אלא האורתודוקסים הם הזרם הגדול ובפער גדול. אגב אפשר גם להוסיף שהם לא רק עולים על הרפרומים בכמות אלא גם באיכות מבחינת ההתחייבות לעתיד היהודי. הרפורמים יכולים לטעון לעומת זאת שהם הזרם הדתי הגדול בקרב יהודי הגולה, אם כי לא הרוב, והקבוצה הגדולה באמת היא של היהודים החילונים שאינם שייכים לשום זרם.
כל זה לא אומר שאין לתת לרפורמים מקום בכותל או שאין להם זכות לבקש יותר ייצוג בארץ או מה שהם לא רוצים. זה דיון אחר. אלא ראוי להיצמד לעובדות ולהעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה.

תנועה \ זרםמספר החברים \ קהילותהערות \ מקור
אורתודוקסים·         15,000 בתי כנסת אורתודוקסיים

·         למעלה מ-30% מאזרחי ישראל (כמיליון וחצי איש – מתפללים מדי יום בבתי כנסת אורתודקסיים

·         72% מאזרחי ישראל נוהגים לבקר בבית כנסת אורתודוקסי אחת לשנה לפחות

·         מידי שנה נבנים בישראל כ-200 בתי כנסת אורתודוקסיים חדשים ונפתחות כ-50 ישיבות אורתודוקסיות חדשות

·         מעבר לכל בתי הכנסת "הרשמיים" ניתן למנות עשרות אלפי מניינים אורתודקסיים המתקיימים בכותל המערבי, בבנייני משרדים, ברכבת ישראל, בתחנות דלק, במלונות, בשטיבלך, במוסדות חינוך ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. במקביל ניתן למצוא עוד אלפי מניינים ארעיים המתקיימים רק בימים הנוראים. מניינים אלו מתקיימים במרכזים קהילתיים, אוהלים שמוקמים למטרה זו, בתי ספר ובניינים ציבוריים. מרביתם מאורגנים על ידי ארגונים אורתודוקסיים כמו חב"ד, נפש יהודי, איילת השחר ורבים וטובים אחרים.

מקור

"יהדות" רפורמיתכ-5,000 חברים ב-27 קהילותמקור
"יהדות" משיחיתכ-10,000 איש  ב-100 קהילות ברחבי הארץ. מקור, ומתוך הערך "יהדות משיחית בויקיפדיה"
"יהדות" קונסרבטיביתכמה אלפי איש ב-70 קהילות ומניינים (רק חלקם פעילים לאורך השנה)מקור
מספר תלמידי הישיבות והאברכים בישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים8,000 חברים רשומים ופעילים ב-כ-32 חללי לימודמקור
מספר היהודים החברים בכתות בישראלכ-100,000 איש ב-90 כתות וקהילות מאורגנותמתוך דו"ח משרד הרווחה 2011:
קראים40,000 נפשמקור

הקראים שומרים על יותר מצוות מאשר הרפורמים (שבת, טלית וציצית, טומאה וטהרה וצומות)

שומרוניםמקור

השומרונים שומרים על יותר מצוות מאשר הרפורמים (שבת,  מזוזה ותפילין, טהרת המשפחה)

חסידות בעלזכ-15,000 אישמקור
חסידות גורכ-25,000 אישמקור
נטורי קרתא האנטי ציונית3,200 חבריםמקור

 

המיעוט המבוטל של החברים בתנועה הרפורמית מגלה, כי התנועה הזו טובה ב-2 דברים: 1) יחסי ציבור (הצליחו למכור למובילי דעה בארץ שהם "זרם" ביהדות. 2) זרוע משפטית (הצליחו באמצעות מאות עתירות לבג"ץ לקבל מעט הכרה שולית בהיבטים טכנוקרטיים (קבלת מימון לפעילות, נציגות במועצות דתיות וכדומה – כפי שמקבלים גם גורמים שלא מתיימרים להיות נציגים של "זרם יהודי").

עמדת בג"ץ:

סוגיהמעמד התנועה הרפורמיות והקונסרבטיביתהערות \ מקורות
אישות – נישואין וגירושיןמדינת ישראל לא מוכרים בנישואין ובגירושין שמבוצעים על ידי אנשי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראלעתירות שהוגשו לבג"ץ להכיר ברפורמים להיות רושמי נישואין נדחו. הצעות חוק שהוגשו לתיקון החוק לא התקבלו.

 

בתי הדין"בתי הדין" של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית אינם מוכרים על ידי מוסדות המדינה
גיורהמדינה אינה מכירה בגיור רפורמי שנעשה בישראלבשעתו, כאשר נדון התיקון בחוק השבות, לא נתקבלה הסתייגות הסיעות הדתיות בכנסת שביקשו לקבוע שיוכר רק גיור על פי ההלכה. אך בה בשעה דחתה הכנסת גם את ההסתייגות הנגדית, שביקשה לקבוע כי יוכר גיור "לפי המקובל באחד הזרמים של הדת היהודית". יצויין, כי בג"ץ חייב את המדינה לרשום במרשם התושבים כיהודים עולים מחו"ל שהתגיירו ב"גיור" רפורמי. אך הגיור הזה אינו תקף לנישואין עם יהודי, ולרוב נאלצים עולים אלו לעבור גיור נוסף כהלכתה.
רבנותהמדינה אינה מכירה בראבייס רפורמים או קונסרבטיביים לכהן כרבני ערים או כרבני שכונות
צמיחה במספר הקהילות הרפורמיותלמרות תקציבי העתק העומדים לרשות התנועות הללו ולמרות ניסיונות אין ספור – קיימת סטגנציה במספר הקהילות הרפורמיות בישראל, וכמעט אין צמיחה של חברים בקהילות אלו, זאת לאור העובדה שמנהיגי הקהילות עסוקים בעיקר בניגוח הציבור הדתי והחרדי בישראל ובניסיון למוטט את מוסדות הדת בישראל
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץהמשפטן פרופ' אביעד הכהן ערך מחקר ממנו עולה כי רובן המוחלט של העתירות שהגישו הרפורמים (90%!!!) נדחו בבג"צ. אביעד הכהן טוען למעשה, שפנייתם של הרפורמים לאפיק המשפטי, והגשת עשרות רבות של עתירות במשך כ-20 שנה, כאמצעי להרחבת מערך הזכויות האישיות והציבוריות של הקהילה, לא הביאו את התוצאה המקווה, ובמידה מסוימת אפילו הרעו את מצבם מבחינה משפטית וציבורית. טענה זו מחזקת את הקביעה בעמודים אלו, שלמעשה לתנועה הרפורמית אין אחיזה ממשית בציבור הישראלי, ובישראל התנועה אינה מוכרת כזרם יהודי לגיטימיYNET
הרבנות הראשית לישראל"עמדתה הבסיסית של מועצת הרבנות הראשית היא כנגד גופים הנקראים "ליברלים" ו"מתקדמים" שחרטו על דגלם עקירת תורת ישראל ממהותה ויחודיותה…"

 

מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל, מיום 25.2.2016: כמו כן נאמר שם בהחלטת מועצת הרה"ר.: "אין להם כל קשר ליהדות השורשית, יהדות – שהחזיקה את עם ישראל במשך כל שנות קיומו.. הם אינם רואים ייחודיות בתורת ישראל ואינם מאמינים ביסודות האמונה היהודית… "

 

 

עוד על פולקלור רפורמי:

אחת התופעות המדהימות הם טמפלים רפורמיים המקיימים חגיגת בר מצווה לכלב, תחת הכינוי "בארק-מצווה". בתיעוד מצולם שפרסמה לאחרונה סוכנות הידיעות אי-פי נראה כלב בשם "ניקי" שהגיע לגיל שנה ועשרה חודשים – 13 שנים בחיי כלב בטקס בארק (נביחה) מצוה (Bark Mitzvah) בניו ג'רזי, כשהוא חובש כיפה ועטוף בטלית. בפניו נפרס ספר תורה רח"ל והאורחים התכבדו בחלה ובעוגה. לא נמסר האם הכלב גם נשא דרשת בר מצווה וקיבל על עצמו עול שאר המצוות הרפורמיות. התופעה הזו, אינה מוזרה בהתחשב ברמת היהדות של בני הכת הרפורמית.

המבנה הדתי שלהם הוא מבנה לא מחייב של השתייכות קהילתית בלבד. לא מפליא הוא שהטמפלים והראבייס דומים לכנסיות ולכמרים, והקשר שלהם למסורת היהודית דל יותר מאשר הקשר של הנוצרים לנצרות. הדימיון אגב לא מסתיים שם. סטיפן וייז העביר את השבת ליום ראשון וכו', התנועה הרפורמית אף מעודדת התבוללות ונישואי תערובת.

קהילות רפורמיות עם רוב נוצרי

ממחקרים מעודכנים עולה כי יהדות ארה"ב מאבדת מדי שנה בשנה מאות אלפי איש בהתבוללות. התחזיות מדברות על הכחדתה של הקהילה היהודית בארה"ב עד שנת 2020. לפי מחקר שנעשה על ידי הפדרציה היהודית, על כל יהודי שמתחתן עם יהודי מאז 1985, יש שני יהודים שנישאו לגויים. המצב הקטסטרופלי הביא אישי ציבור להגדיר את המצב כ'שואה השקטה' של יהדות התפוצות. הרפורמים מעודדים מגמה זו: 46% מהראביי'ס הרפורמיים עורכים נשואי תערובת… מתוך ה-54% שלא משיאים בעצמם, 37% מפנים את הפונים אליהם לראביי'ס אחרים העושים זאת. מתוך הראביי'ס העורכים נשואי תערובת, 31% אף משתפים בטקס כמרים, ו-9% אף משתמשים בסמלים נוצריים בולטים. ואכן רוב הרפורמים נישאים בנישואי תערובת. הרפורמים לא הסתפקו בכך. הם  החליטו להכיר בילדיהן של אמהות לא-יהודיות כיהודים בכך הם הקלו על נישואי התערובת וגרמו לעלייה תלולה בהיקפם. קרוב ל-40% מהחברים בקהילות הרפורמים הם לא-יהודים שלא עברו שום הליך גיור, אפילו גיור רפורמי. אך הרפורמים אינם בושים למנותם כחלק מהקהילה כדי להגדיל את נפחם היחסי בקרב יהודי ארה"ב. בחלק מהקהילות הרפורמיות רשומים יותר גויים מיהודים. הראביי אלכסנדר שינדלר, מנהיג הרפורמים בארה"ב, אמר בזמנו בראיון ל'הארץ' בקרב הקהילה הרפורמית יש כיום 700.000 זוגות מעורבים ולהם כ-1.000.000 ילדים רח"ל. כתוצאה ממצב זה, שבו נוצרים ונוצריות מגדלות את בניהם בתוך קהילה רפורמית, נוצרו מצבים מוזרים ביותר כמו תקנון בבתי תפילה הקובע כי תפקידים מסוימים יישמרו ללא-יהודים. תפקיד הראביי הוא למעשה רישום פקידותי של היהודים והלא-יהודים, כמו היה פקיד במשרד הפנים.

הרפורמים – עובדות ונתונים

במחקר שנערך ע"י תאודור לין שפורסם תחת הכותרת: "הרב וביהכ"נ בתנועה הרפורמית" מופיעים הנתונים הבאים:

20% מהרבנים הרפורמיים אינם מאמינים באלוקים כלל.

76% מכלל הרבנים הרפורמיים מאמינים באלוקים לפי הגדרתם האישית בלבד.

10% בלבד מאמינים לפי התפיסה המקובלת המסורתית.

במשאל שערך ראביי ווילר בקרב חברי קהילתו הרפורמית אשר בלואיס-וויל, קנטקי, עולים נתונים מדהימים. לטענת הראביי המשאל משקף את המצב בכל הקהילות הרפורמיות:

25% לא מלו את בניהם כלל, ו66%- מלו אותם אצל רופא (מן הסתם גם לא יהודי) ולא אצל מוהל.

80% לא ערכו לבניהם חגיגות בר-מצווה.

13% מעולם לא בקרו בבית כנסת, ו74%- מבקרים בבית הכנסת פחות מפעם בחודש.

59% הולכים לעבודה ביום כיפור.

68% אינם מדליקים נרות שבת.

50% אינם חוגגים את חג החנוכה.

44% אינם מסיבים לסדר ליל פסח. 40% אינם אוכלים מצות בפסח, ו88%- אוכלים חמץ.

60% חוגגים את חג-המולד, כולל העמדת עץ אשוח בביתם וקניית מתנות.

70% סבורים שהילדים צריכים להשתתף במקהלות בבתי הספר , השרות שירים נוצריים.

50% חוגגים את חג הפסחא הנוצרי.

34% אומרים שאין היהדות מספקת את צורכיהם הדתיים.

30% אינם רואים את תחיית היהדות כערך רצוי.

ה"גיור" הרפורמי…

כמו ביחס לשאר הנהלים היהודיים, לרפורמים אין שיטה אחידה לגיור. כל ראביי רשאי לגייר ככל העולה על רוחו. לאחרונה דווח על כך שהרפורמים מגיירים אף באמצעות פקס או אינטרנט ללא בדיקה רצינית של המועמד. בעבר הביעו חוגים ביטחוניים כי הקלות הבלתי נסבלת של הגיור הרפורמי. מעוררת חשש לחדירתם של גורמים עוינים למדינה. לפני מספר שנים בישיבת הממשלה דיווח שר הפנים כי אנשי משרדו חשפו ערבי מעזה שהתגייר על ידי הרפורמים ללא שום בדיקה רצינית. בן גוריון פנה בשנות החמישים ל-45 אישי ציבור יהודיים ברחבי העולם, וביקש את חוות דעתם בעניין 'מיהו יהודי?'. פרט לשלושה, השיבו כולם שיש להכריע על פי ההלכה, לבל יתפלג העם. אפילו הקונסרבטיבים אינם מקבלים את הגיור הרפורמי. 68% מפרחי הרבנים הקונסרבטיבים אמרו שלא יתנו לילדיהם להתחתן עם מי שיתגייר גיור רפורמי. השופט חיים כהן ופרופ' אמנון רובינשטיין ומשפטנים פוליטיקאים כמו חיים צדוק ויעקב שפירא, שרי משפטים ויועצים משפטים, כולם אומרים שבישראל מקובל מקדמת דנא, עוד מימי המנדט, שהגיור הוא גיור אורתודוקסי.

לסיכום, מתבקשת השאלה, אם הם כל כך רחוקים מהיהדות ומגלים בה ענין כה מועט, מדוע נאבקים כל כך הרפורמים לקבלת הכרה דתית כתנועה לגטימית כאן בארץ, מבלי שיש להם כאן בכלל ציבור שייהנה מהלגיטימיות הזו?

את התשובה הם מעניקים בעצמם:

"קבלת הכרה דתית בישראל עשויה להוסיף ממד חשוב ללגיטימיות הדתית של התנועות בחוץ לארץ. מאחר שהזהות הדתית של התנועות קשורה בלגיטימיות שלהן כתנועות דתיות, מניעת ההכרה על ידי המוסדות הדתיים הרשמים במדינת היהודים מערערת את הטענה שתנועות אלה בחוץ לארץ הן אכן 'דתיות'."

אפרים תבורי, "גשר", כתב עת לשאלות חיי האומה, גיליון 109 (תשד"מ)

 

לינקים:

[i] הנתון נחשף

[ii] מקור

[iii] מקור

[iv] מקור

[v] מקור

[vi] מקור

[vii] פרוטוקול ישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל, מיום 25.2.2016 – 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

1
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
1 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
יהודה Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
יהודה
Guest
Member
יהודה

"התחזיות מדברות על הכחדתה של הקהילה היהודית בארה"ב עד שנת 2020"-? לא הגזימו? נראלי שעדיין יש רפורמים..
מעניין מה הנתונים העדכניים..
ובכלל, בשנים האחרונות יש מסע הסברה רב מימדים להכרה והענקת לגיטימציה לתנועות הללו (בשם דיבור מכובס על יהדות התפוצות וכו..)