בריאתנות י – המוטציה כמודל שגוי
האם יש למין גבולות?
השונות בין יצורים בני אותו מין הנצפית בטבע, מכונה "וריאציות", או "מגוון", בין בני האדם הבדלים רבים ומגוונים. כל אלו נובעים מתוך המאגר הגנטי של המין, שמאפשר מרחב תנועה בין צורות בני האדם השונות, או כל מין אחר.
המוטציה משנה את המאגר הגנטי של המין, אולם השינוי הוא נקודתי, ולכן ניתן לטעון כי הוא עדיין כפוף למטרייה הגנטית של המין. כבר דרוין מצטט את בני זמנו שטענו כי המוטציה מוגבלת למאגר של המין, ואינה יכולה לפרוץ גבול כל שהוא, וטוען כי אינו מכיר לאמונה זו שום מקור (Charles Darwin, The Origin of Species: A Facsimile of the First Edition, Harvard University Press, 1964, p. 184.). כמובן שהויכוח באותם ימים לא התחשב במציאות הדנ"א, אבל ויכוח זה שורר עד זמננו. המצדדים באבולוציה טוענים כי המוטציה לא מוגבלת, המטרייה הגנטית של המין תאפשר צבירת שינויים ללא שום הגבלה והחליפה תגדל עם הכרס. המתנגדים טוענים לעומת זאת, כי המין מתפקד כיחידה בעלת תכנית על, תכנית זו סובלת שינויים, אבל עד גבול מסויים. טענת המתנגדים מוצגת ראשית כטענה תיאורטית: לא הוכח שהאפשרות בלתי מוגבלת. וכאן יכול הטוען לטעון כי הרוצה לשלול תרחיש צריך להוכיח שהוא בלתי אפשרי, ולא לבקש הוכחה שהוא אפשרי.
כך או כך, כבר כמה וכמה דורות שזיאולוגים וביולוגים מנסים בדרכים מלאכותיות, שנעשות משוכללות ומפותחות מדור לדור, לגרום לשינויים גנטיים במיני צמחים או בעלי חיים. כולל יצורים בעלי התרבות של אחת למספר ימים, שכמות השכפולים מקבילה לאלפים רבים של דורות במינים סטנדרטיים. הנסיונות כולם הראו גבול עליון אותו אין השינויים יכולים לעבור (ראה בקטע הבא).
הבריאתן נורמן מקבת (Macbeth)כותב: "לב הבעיה הוא האם יצורים חיים אכן משתנים במידה בלתי מוגבלת....המינים נראים יציבים. כולנו שמענו על מגדלי בעלי-חיים וצמחים המאוכזבים מכך ששקדו ויגעו רק כדי להיווכח שבעלי החיים או הצמחים חוזרים לנקודת ההתחלה. על אף מאמצים מפרכים במשך מאתיים או שלוש מאות שנים, מעולם לא היה זה אפשרי ליצור שושנה כחולה או צבעוני שחור", (Norman Macbeth, Darwin Retried: An Appeal to Reason, Harvard Common Press, New York: 1971, p. 33.). מקבת מצטט את אחד מהמומחים והמנוסים בעולם כולו בנושא, לותר בורבנק (Burbank), הכותב: "קיימים גבולות להתפתחות האפשרית, וגבולות אלו מצייתים לחוק", (Ibid, p. 36.).
מלומדים בימינו סוברים כי למין יש גבולות: המדען הדני, ו.ל. יוהנסן (Johannsen) כותב: "השונות, שדארווין ו-וואלאס (Wallace) הדגישו את חשיבותה, אינה יכולה באמצעות תהליך הברירה הטבעית, ליצור שוני מעבר לנקודה מסוימת, ואין בה כדי להסביר את השונות הבלתי מוגבלת בין המינים", (Loren Eiseley, The Immense Journey, Vintage Books,1958. p. 227.).
אחת העובדות שנתנו לדרוין את ההשראה לתורתו, היא המגוון שבין הפרושים באיי גלאפאגוס. אמנם מחקרים שיטתיים ומקיפים בזמננו גילו כי דרוין לא פירש נכון את העובדות. דרוין סבר כי באיים קיימים 14 מיני פרושים, ובזמננו ידוע שרובם יכולים להתרבות זה מזה, דהיינו שאין הם אלא וריאציות. פיטר ורוזמרי גרנט (Grant), שהקדישו שנים לתצפיות על מגוון ציפורי הפרוש באיי גאלאפאגוס בניסיון למצוא ראיה לאבולוציה הדארוויניסטית, נאלצו להסיק שמעולם לא התרחשה שם "אבולוציה" המובילה להופעת תכונות חדשות, (H. Lisle Gibbs and Peter R. Grant, "Oscillating selection on Darwin's finches", Nature, 327, 1987, pp. 513 For more detailed information, please see Jonathan Wells, Icons of Evolution, 2000, pp. 159-175.).
המרחב של המין – נסיונות בשטח
בזבובי הדרוזופילה נערכות תצפיות כבר 50 שנה, שהם 900 דורות לפי קצב היתרבותו. – שוה ערך ל25,000 שנה בהסטוריה האנושית. ובמשך תקופה זו לא נצפתה אף מוטאציה אחת שיצרה איבר חדש או התפתחות והתקדמות.
"בנסוי נודע שנערך בזבובי התסיסה המפורסמים הצליחו ע"י הכלאות חוזרות ונשנות במהלך 20 דורות בלבד, להגדיל את מספר זיפיהם מ36 ל56, אך לא מעבר לזה. כאשר הגיעו הזבובים ל56 זיפים, הם הפכו להיות עקרים ותמותתם גדלה בשיעור ניכר" (מחשבות I.B.M, 1981. סוציוביולוגיה- "הטבע שבאדם", ע"מ 31).
"הבירור הטבעי אינו מסוגל ליצור מינים חדשים" – אומר פרופ' ריצ'רד גולדשמידט מאוניברסיטתUCLA , גנטיקאי מפורסם: "אם תצרף אלף מוטציות בזבוב פרות אחד, דבר שאיננו אפשרי מבחינה מדעית, עדיין יהיה זה רק זבוב פרות!",(Macbeth Darwin Retried, Gambit, 1971). וכן, גם כאשר מוטאציה חלה, יש נטיה של הטבע לחזור ולתקנה עם הדורות: "כאשר שני גנים רצסיביים מסוימים של הדרוזופילה נפגשים ויוצרים באחד הצאצאים גן רצסיבי הומו-זיגוטי, נולד צאצא זה חסר עיניים! עכשיו, אם מכליאים את הצאצאים נטולי העיניים אלה עם אלה, הרי כעבור מספר דורות שבים להיוולד זבובים נורמאליים בעלי עיניים תקינות", (מחשבות, I.B.M, שם).
חוקר הגנטיקה גורדון טיילור (Taylor) כותב: "עובדה מרשימה, על אף שאינה זוכה לאזכור רב, היא שלמרות שחוקרי גנטיקה יוצרים התרבות של זבובי-פירות במשך שישים שנה או יותר במעבדות ברחבי כל העולם – זבובים שיוצרים דור חדש כל אחד עשר ימים – הם מעולם לא חזו עדיין בהופעת מין חדש או אפילו אנזים חדש" ,( Gordon R. Taylor, The Great Evolution Mystery, New York: Harper & Row, 1983, p. 48). אם נעשה חשבון פשוט, הרי שבידינו דבר מדהים: התרבות אחת לעשרה ימים (36.5 התרבויות בשנה) מביאה אותנו ל2190 התרבויות ב60 שנה, בינתיים חלפו עוד כ20 שנה, ומכיון שלא קיבלנו שום בשורה מיוחדת, הרי בידינו 2920 דורות. אם דור הוא 25 שנה, שיש בידינו לצפות על אבולוציה של כ75,000 שנה במין האנושי למשל. לפנינו כ8% מההישגים של מין ממשפחת היונקים במשך מליון שנה. ומה הם? כלום.
מקור נוסף בנושא זבובי הפרות: "מורגן, גולדשמידט, מולר וחוקרי גנטיקה אחרים חשפו דורות של זבובי-פירות לתנאים קיצוניים של חום, קור, אור, חושך, וטיפול בכימיקלים ובקרינה. כל סוגי המוטציות שנוצרו היו מבחינה מעשית מזיקות ברמה קלה או רצינית. אבולוציה מעשה-אדם? לא ממש: רק מפלצות בודדות שנוצרו בידי חוקרי הגנטיקה יכלו לשרוד מחוץ לבקבוקים שבתוכם התרבו. בפועל, יצורים שנוצרו באמצעות מוטציה הינם מתים, עקרים, או נוטים לחזור לסוג הפראי הקודם", (Michael Pitman, Adam and Evolution, London: River Publishing, 1984, p. 70).
"המוזיאון לתולדות הטבע בלונדון מקצה אגף שלם המדגים את עובדות האבולוציה, המוזיאון נהדר, זה מרשים כיצד פרחי חיננית ורודים יכולים להתפתח לפרחים כחולים, כיצד עש אפור משתנה לעש שחור, וכיצד במהלך כמה אלפי שנים מגוון רחב של מיני דגים ציקלידיים התפתחו באגם ויקטוריה, הכל מרשים מאד. אמנם מרשים מאד עד שיוצאים החוצה וחושבים על מה שאנשי המוזיאון היו מסוגלים לתעד. חינניות נשארות חינניות עש נשאר עש ודגים ציקלידים נשארים דגים ציקלידים, בתצוגה הזו לא הודגם ולו מקרה חד משמעי אחד שבו התחולל ביצורים החיים שינוי מורפולוגי הדרגתי חשוב!", (ד"ר שרודר, המדע והאל עמ' 54).
קולין פטרסון (Patterson), הפליאונטולוג הבכיר של "המוזיאון הבריטי להיסטוריה של הטבע" בלונדון, והתפתחותן מוכר, כותב: "מעולם לא יצר מישהו מינים באמצעות מנגנונים של ברירה טבעית. מעולם לא התקרב אף לא אחד לכך ומרבית הוויכוח הנוכחי בניאו-דארוויניזם עוסק בשאלה זו". (Colin Patterson, "Cladistics", Interview with Brian Leek, Peter Franz, March 4, 1982, BBC).
דיווחים על היווצרות מינים
בtalk origins כאן מדובר על כך שפעמים רבות נצפתה היווצרות מינים. עיון במאמר מראה כי אין הדברים כה פשוטים. המאמר פותח בריכוך המוכר: "בכדי לדון על היווצרות מינים יש להגדיר מה קרוי מינים" (סעיף 2.0), משמע ישנה בעיה לדווח על היווצרות מינים בטרמינולוגיה הרגילה, יש להמציא טרמינולוגיה אד-הוק לצורך הענין. סעיף 3.0 ממשיך להמחיש את הענין כשהוא מתאר את חוסר הדיווחים המתמיה על היווצרות מינים. שם מופיע בין השאר המשפט הנפלא: "רוב הביולוגים משוכנעים כי היווצרות מתרחשת, מה שהם רוצים לדעת זה איך היא מתרחשת" ("Most biologists are convinced that speciation occurs. What they want to know is how it occurs"), בסופו של דבר עולה כי ההגדרה הנוחה ביותר היא סוג של בידוד בין שתי קבוצות המונע הזדווגות בסופו של דבר. ייתכן שלפי הגדרה זו, גם שני סוגים של כלבים הנראים שוים לגמרי, אך כתוצאה משינוי גנטי לא יהיו מסוגלים להתרבות זה מזה או שסתם יאבדו את המשיכה המינית, ייחשבו כשני מינים.
והדוגמאות של מינים חדשים הם: בשנת 1905 נמצא מין יוצא דופן של רקפת הערב (סיפור לא ידוע ולא מאומת, מנין שהמין יוצא הדופן נוצר בגינתו של המוצא ולא היה קיים מאז ומעולם?). בהמשך מובאות עוד דוגמאות של הכלאות צמחים שיצרו מינים חדשים (רובן מראשית המאה ה20, לא מדובר במקרים מפורסמים ומאומתים). אלא שכל ה"מינים החדשים" היו רק פונקציות של שני האבות, והחידוש היחידי שבהם היה חוסר יכולת להתרבות זה מזה, התפצלות רבייתית. ונזכיר כי המדובר בצמחים. מעולם החי הובא מקרה של פיצול רבייתי בדרוזופילות, תוך ציון כי מעבדות אחרות ניסו לשחזר ניסוי כזה ללא הצלחה.
ובקצרה "היווצרות המינים שנצפתה פעמים רבות" לא עוסקת כלל בחריגה מהגבול העליון של המין. אלא בקלקול היכולת להתרבות זה מזה, פיצול, ולא שכלול.
ראה כאן על מין חדש של פרושים, אלא שמדובר באותו הפרוש, ייתכן שאיבד את יכולת הרבייה או המשיכה לשאר הפרושים.
"… אלא שמדובר באותו הפרוש, ייתכן שאיבד את יכולת הרבייה או המשיכה לשאר הפרושים."
זו ההגדרה של מין חדש.
–
באופן כללי זו השיטה לדחות את ממצאי המדע, פעם לא האמינו שמינים מתפתחים כלל, לאחר שהוכיחו שכן אז אמרו שנכון, אבל אין התפתחות מין למין אחר, עכשיו שהראו התפתחות טבעית של מין למין אחר אומרים כן, אבל אין התפתחות לסוג אחר לגמרי. אנחנו רוצים זבוב עם שמנה רגליים!
ציפור עם כיס! זבוב שמוליד פיל!
אתם רק דוחים את הקץ. החכם עיניו בראשו, רואה לאן רוח האמת נושבת.
ההגדרה של מין חדש לא רלבנטית
כל עוד החדש שבמין הוא רק העדר ובלבול וחוסר התאמה – אין ויכוח שזה אפשרי
הויכוח הוא האם זה יכול להביא למין שיש בו מידע אחר ושונה
—
את אותה הצגה מגחיכה אתה יכול לומר על השינויים בתיאוריה עצמה, פעם האמינו שמינים מתפתחים בלמארקיזם, כשגילו שזה לא נכון האמינו בדרויניזם, כשגילו שיש דנ"א הדרויניזם לא נכון המציאו את הניאו דרויניזם, כשראו שגם הניאו דרויניזם לא נכון המציאו את האפיגנטיקה ואת הציס רגולציה.
מה לעשות התיאוריות משתנות, והידע מתקדם, תמיד בתיאוריות מסוג כזה שמתיימרות להסביר את הכל בלי בסיס אמיתי יש חורים, בכל דור יש ידיעות אחרות ויודעים על חורים אחרים.
משפט הסיום שלך ממחיש את הבסיס "לאן הרוח נושבת" – כך נראית אמונה המונעת מאינטואיציה, מהרגשת הלב, שגם אם יש בעיה הרוח תנשוב ותסדר אותה… אולי הצד השני רק דוחה את הקץ?