מאמר מקיף מאת י.א. המבאר את בריאת העולם בששת ימי בראשית, בהתאם לממצאי המדע המודרני, ע"פ ניתוח התיאור בתורה. כאן אנו מביאים את ההקדמה, המאמר המלא ניתן להורדה כאן: briah הערות לכותב ניתן להפנות למייל: p.bria100@gmail.com
עדכון: כעת יצא הספר ימי בראשית, כאן דף הבית של הספר ורכישה.
הקדמה
יחס היהדות אל המדע המודרני
אחד התחומים שהיהדות נדרשת להתמודד עמם בזמננו, הוא, היחס אל חידושי המדע המודרני, התמודדות זו באה לידי ביטוי בכמה וכמה תחומים, למשל, בתחום ההלכתי אנו נדרשים ליישם את ההלכה המקובלת במציאויות חדשות ומשתנות, שאלות שבעבר היו נראות דמיוניות ורחוקות מהמציאות ובבחינת "דרוש וקבל שכר", הופכות כעת להיות שאלות למעשה, שעולות על שולחנם של פוסקי הדור,
ואומנם בענינים הנוגעים לתחומי ההלכה אין בד"כ התמודדות עקרונית ביחס למדע, אלא רק התמודדות יישומית, כלומר, כיצד ליישם את ההלכה במציאות המתחדשת, המציאות החדשה ברורה לנגד עיננו ואנו רק נצרכים ליישם את ההלכה למציאות החדשה, ואין ספק שדבר זה גם גורם להגדלת תורה, ומעשיר מאוד את עולם ההלכה בעצמו,
אך יש תחומים במדע שמעוררים צורך להתיחסות יותר עקרונית, כי הסקרנות הטבעית שבאדם מובילה אותו לחתור ולחפש אחר סודות העולם ותעלומותיו, באיזה דרך הוא נוצר ומהם המאורעות שעברו עליו, וכמ"ש בעל תפא"י בדרוש אור החיים: "דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל תעלומות, חתר וחפר ויחפש כחולדה בקרביים של האדמה..",
ואמנם בכמה וכמה עניינים חכמי הטבע הגיעו למסקנות שאינן כפי המקובל אצלנו, ודבר זה כמובן מצריך אותנו לגבש עמדה עקרונית בשאלת היחס שבין דברי התורה ובין מסקנותיהם של העוסקים במדעי הטבע, (שאגב, במקרים רבים הם עצמם אנשים מאמינים),
פרשת בריאת העולם
אחת הפרשיות המרכזיות והידועות בהם מתעוררת סוגיה זו בכל תוקפה, היא פרשת בריאת העולם, לכאורה קיים עימות בין תיאור הבריאה כפי שהוא כתוב בתורה לבין התיאור המתקבל מדברי חכמי הטבע,
דהנה, ע"פ פשטי הכתובים נראה שהעולם נברא לפני פחות מששת אלפי שנים, משך הבריאה היה ששה ימים בלבד, והתורה אף מפרטת באופן מסודר מה נברא בכל יום ויום,
לעומת זאת, ע"פ המקובל במדע היקום נוצר לפני כ-14 מיליארד שנים, מערכת השמש (ובכללה כדוה"א) נוצרה לפני כ-4.5 מיליארד שנים, המדע מציע הסברים טבעיים לאופן היווצרות היקום, מערכת השמש, כדוה"א וכל אשר בו, כמו"כ לפי המדע יש לוח זמנים די מפורט ביחס לתקופות הופעתם של היצורים השונים,
וא"כ דברי המדע עומדים בניגוד לדברי התורה בכמה מובנים:
-מצד משך זמן הבריאה וגיל העולם, שע"פ התורה הבריאה נמשכה ששה ימים בלבד וממילא העולם הוא בן פחות מ-6,000 שנים, משא"כ לפי המקובל במדע,
-מצד סדר המאורעות, יש כמה הבדלים בין סדר הבריאה המופיע בתורה לבין מה שמקובל במדע,
-מצד אופן ההיווצרות, ע"פ התורה נראה שד' ברא את כל הדברים בשלימותם אופן ישיר ומיידי "בצביונם נבראו", ולעומת זאת לפי המקובל במדע כל הדברים נוצרו בתהליכים טבעיים שנמשכו זמן רב מאוד.
דברים אלו עלולים, חלילה, להכניס את האדם המאמין במבוכה ואף במלחמה פנימית, אביא כאן מעט מדבריו של הרב ולקובסקי במאמרו "המסורת והמדע" המבטא דבר זה: "..אין לך איש מדעי, מודרני, זמני, מחזיק בדת ובקדושת ירושת אבותיו, שלא עברה עליו מלחמה פנימית חזקה בלמדו משפטי המדע ומעשה בראשית בחכמת הטבע מפי אנשי מדע, אחרי שכבר למד מעשה בראשית בתורת משה ובמאמרי חז"ל.. רבים המה חוקי הטבע שנתבררו למדי במופתים שאין להרהר אחריהם ולא רבים שיעלה בידם להחזיק מעמד, במקום שלכאורה, חוקי הטבע אלה, מהרסים עד היסוד את המקובל והמסורת… ותחת שבן דת משה צריך לצאת בנזר נצחון בראש הומיות להראות גלוי שתורתינו היא בת השמים…דוקא בזה יוצא לעיתים קרובות בבושת פנים, בראש חפוי, מבלי דעת מה לענות לפני כסא משפט המדע.." ע"ש בדבריו באורך,
ואומנם לא אלמן ישראל, וכבר עסקו רבים וטובים בעניינים הללו, בכמה וכמה דרכים, ונביא בכאן בקצרה את עיקרי השיטות שנשנו בנושא זה, ונחלק זאת לד' גישות:
גישה א- שלילת תקפותה של השיטה המדעית
לפי גישה זו יש לשלול את תקפות ההוכחות המדעיות בנושאים אלו מחמת טענות שונות ומגוונות:
– ייתכן שהיקום נברא באופן כזה, שהוא נראה כאילו עברו עליו שנים רבות, אך באמת הוא צעיר לימים, והוא פשוט נברא מתחילתו באופן כזה,
-ייתכן שבעת הבריאה התרחשו הדברים בקצב מהיר בהרבה מאשר היום, וכן ייתכן שחוקי הטבע פעלו אז בצורה שונה מאשר היום,
-ייתכן שהמבול גרם לשיבוש של תוצאות הבדיקות ולהפיכתם לבלתי רלבנטיות, וכ"כ כתב כבר המלב"ים (בראשית ז' כג): "ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך ק"ן יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו למו החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז, וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל", ע"ש באורך, ולדבריו שם כל המאובנים הקדומים שמצאו החוקרים הם מתקופת המבול, וכ"כ הנצי"ב בפירוש "העמק דבר" (בראשית ז' כג') לגבי המאובנים שנמצאו,
– כל התחום של חקר העבר מבוסס על השערות שאינן מוכרחות לחלוטין, ואין לתת לדברים אלו תוקף של עובדה מדעית היות וא"א לבחון את הדברים ע"י ניסויים, כמו"כ הדברים אינם עומדים בעקרון ההפרכה ולכן א"א להחשיבם כמוכחים מבחינה מדעית, ואין תחומים אלו ברי תוקף כשאר המדעים המדויקים,
– עובדה היא שיש סתירות בין שיטות התיארוך השונות, וכמו"כ יש ספיקות ומבוכות בקשר לפרטים רבים, וגם לפי דברי החוקרים עצמם יש הרבה דברים שאינם מסתדרים כראוי, וממילא יש להתייח בספקנות לרמת המיהמנות של השיטות שהחוקרים משתמשים בהם,
מהדוגלים בגישה זו בדור האחרון: הר' מלובביץ' בספר "שערי אמונה" עמ' רה', ספר "אבולוציה ויהדות" של הר' אברהם קורמן, ובעיקר בספר "חידת הקיום" של פרופ' משה טרופ (שמוקדש כולו לענין זה).
גישה ב- פירוש פסוקי התורה באופן המתאים עם הידע המדעי
לפי גישה זו יש ליישב ולהתאים את פסוקי התורה עם הידע המדעי בכמה אופנים:
– כתוב במדרש שהקב"ה בונה עולמות ומחריבם, ולכן גיל העולם המתקבל אצל החוקרים כ"כ גדול, גם המאובנים של הדינוזאורים וכדו' הם שרידים מעולמות קדומים ולא מעולמנו זה (תפא"י בדרוש אור החיים שבסוף מסכת סנהדרין), יש גם המקשרים ענין זה עם תורת השמיטות המופיעה בדברי חלק מהמקובלים,
– ניתן לפרש ש"יום" המופיע בפרשת בראשית, הוא כינוי לתקופה ולאו דוקא ליום של כד' שעות, גם מש"כ "ויהי ערב ויהי בקר" יש לפרש שאין הכוונה לזריחת ושקיעת השמש אלא הכוונה לתקופות של פריחה לעומת תקופות של דעיכה,
– מתברר שיש התאמה בין זמן של 15 מליארד שנים לפי הזמן שלנו, ובין חמשה וחצי ימים ע"פ השעון הקוסמי, (פרופ' ג'רלאד שרודר), כלל לא ברור אם היה מושג של זמן קודם שהופיע האדם (הרב משה רט),
גישה זו מסתייעת מדברי הרמב"ם במורה-נבוכים (ח"ב פרק כה), שמבאר שם שאילו היינו רואים הכרח בקדמות היינו יכולים לפרש את פסוקי התורה באופן שלא יסתרו דבר זה וכמו שאנו מפרשים בענין הרחקת הגשמות, וז"ל הרמב"ם שם: "דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גוף, וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף".
המצדדים בגישה זו, מבארים את הפסוקים באופן התואם את הידע המדעי, מתמקדים במציאת התאמות והקבלות בין הידע המדעי ובין פסוקי התורה, כמו"כ הם מצביעים על רמזים בפסוקים ובדברי חז"ל המבססים דרך זו,
מהדוגלים בגישה זו בדור האחרון: הרב קוק בספר "לנבוכי הדור", הרב ולקובסקי בספר "שני המאורות הגדולים", , הרב גדליה נדל בספר "בתורתו של ר' גדליה",
פרופ' נתן אביעזר בספר "בראשית ברא", פרופ' ג'רלאד שרודר בספר "המדע והאל",
גישה ג- פירוש דברי התורה על דרך הקבלה או על דרך משל
לפי גישה זו א"צ לנסות לגשר בין פסוקי התורה ובין הידע המדעי, וזה מפני שאין נכון להבין את דברי התורה כמדברים בדווקא על המציאות הגשמית, ובייחוד לא בפרשת הבריאה, שהרי כבר אמרו חז"ל במסכת חגיגה ש"מעשה בראשית" הוא מסתרי תורה, גישה זו מסתייעת מדברי הרמב"ם במו"נ (ח"ב כט): "כל מה שנזכר בתורה במעשה בראשית אין כולו כפשוטו כפי שמדמה בו ההמון כי אלו היה הדבר כך לא חסו עליו אנשי המדע ולא השתדלו חכמים להעלימו..",
גם הרמב"ן כתב (בראשית א, א) שהפסוקים בענין מעשה בראשית סתומים: "… מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה ויודעיו חייבים להסתיר אותו, והסיפור במה שנברא ביום הראשון ומה נעשה ביום השני ושאר הימים, והאריכות בענין אדם וחוה וחטאם וענשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים", ועוד כתב (סוף פסוק א): "תדע כי על דרך האמת הכתוב יגיד בתחתונים וירמוז בעליונים"
טענה זו כתב הרב קוק בספר "לנבוכי הדור" כדרך אפשרית ליישב את השאלות המתעוררת בין פסוקי התורה ובין המדע,
ובאמת יש בדברי המקובלים פירושים מסודרים לפרשת הבריאה על דרך הסוד, למשל בפירוש הרמ"ד וואלי לבראשית, ובעוד ספרי פנימיות, לאחרונה יצא לאור ספר הנקרא "צוהר לבראשית" המסביר את כל הפרשה באופן פנימי באופן עמוק ומסודר.
מעניין לציין כאן לגישתו של הרב ולקובסקי (בספר "שני המאורות הגדולים"), לדעתו, דוקא כאשר נבין את התורה ע"פ חכמת הקבלה נוכל ליישב את התורה עם המדע, ולכן הוא קורא לשיתוף פעולה בין שני מקצועות אלו: "חוב קדוש הוא לאנשי התורה והמדע לארגן סגל חבורה של אנשי מדע מומחים כל אחד בחלק ובענף מדעי שלו, ובראשם גדולי תורה שיש להם יד ושם בחכמת האמת ובדאגמות הקבלה וחלק הנסתר של תורתנו, ולברר את יסודי הדת ומצוות התורה ע"פ המדעים הכי אחרונים ואז ינשא דגל תורתנו הקדושה למעלה למעלה, להיות גם בזמננו לאור עולם שילכו גויים לאורנו.." עיי"ש שהאריך בזה,
גישה ד- הגישה המפרידה
גישה זו קצת קרובה לגישה הקודמת, אלא שע"פ גישה זו א"צ לחפש פרשנות חילופית לפסוקי התורה, וגם א"צ לנסות וליישב את פסוקי התורה עם המדע, כי ע"פ גישה זו התורה לא כלל לא באה לעסוק בענייני מדע אלא להעביר מסרים מוסריים וערכיים, ומכיון שכך, אין כלל צורך לנסות וליישב את הכתוב בתורה ע"פ המדע כי לא היתה זו כוונת התורה, אלא שהתורה רק רצתה להעביר את המסר הכללי שהקב"ה הוא זה שברא את העולם, והתורה תיארה זאת באופן ספרותי המתאים למושגים ולתפיסות שהיו מקובלים בזמן מתן תורה, בבחינת "דברה תורה כלשון בני אדם", ולכן אין שום צורך לנסות להתאים בין הכתוב בתורה לידע המדעי
(אמנם מסתבר, שגם לפי גישה, זו צריך לתת הסבר מדוע התורה תיארה את הבריאה דוקא באופן זה, אלא שלא צריך לחפש בדוקא שההסבר יתאים עם הידע המדעי),
בסיס (מסויים) לגישה זו מצוי בפירוש שד"ל לתורה, ואעתיק מקצת לשונו (בראשית א, א): "וזה לפי מה שאומר, לא ניתנה תורה למלאכי השרת (ברכות כ"ה, ע"ב) ולא בא סיפור הבריאה אלא להגיד התחלת עניני העולם התחתון, אשר הוא מושב בני האדם, וקצת מעניני העולם העליון, מן הצד שיש לו התיחסות עם בני האדם, כלומר מצד התועלת המגעת לנו משם, ולא היה אפשר לבאר לבני אדם עניני השמים..", עכ"ל,
ולגבי בריאת הרקיע (פסוק ו) כתב: "וכאן צייר את האויר שבין הארץ והעננים כגוף מרוקע המבדיל בין המים שבארץ והמים שבעננים, והוא סובל המים עליו, וברצון ה' הם יורדים משם על הארץ… אבל אח"כ בימי ישעיה נראה, שהיו יודעים שאין למעלה אוצרות מים, ושמימי הגשמים חוזרים למעלה, ולפי ששם רקיע נוסד על אמונת המים העליונים, המים אשר מעל השמים (תהלים קמ"ח ד') שהרקיע סובלם, והאמונה הזאת נתישנה ונשתכחה, נתישן ג"כ שם רקיע, ולא נמצא להורות על השמים רק בשלושה מקומות… כי נשארה המילה בלשון השירי, כמו שהוא המנהג בכל הלשונות, שהמשוררים משתמשים במלות מיושנות, והנה דיברה תורה כלשון בני אדם, ואמרה יהי רקיע לפי מחשבתם, ואמנם המכוון אינו זז מהיות אמת ויציב, והוא שהאל נתן בטבע המים להינשא למעלה ולרדת אח"כ למטה לארץ.."
המדע ופשוטו של מקרא-מתנגשים?
נראה שמכל הדברים דעיל מתקבלת מסקנה, שיהיה עלינו לבחור בין אחת מכמה אפשרויות: כי אם נרצה לפרש את הפסוקים כפי פשוטם- נצטרך לנקוט בדרך השוללת את הרלבנטיות של מסקנות המדע בנושא זה (או שנצטרך לנקוט כגישה המפרידה), ואם נרצה להסכים לדברי המדע-נצטרך, במידה זו או אחרת, להתרחק מפשוטו של מקרא,
אך האם יש הצדקה לדבר זה? האמנם לא ניתן לפרש את הפסוקים כפשטם בלא שתיווצר סתירה כלשהי מצד המדע?
אנו סבורים שיש בענין זה דרך אחרת, ואותה באנו להציג בחיבור זה,
יציאה לדרך חדשה
בחיבור זה אנו באים להציע דרך נוספת ומקורית לפתרון ענין זה, לדעתנו, הדרך לפתרון היא דוקא מתוך עיון מעמיק בפסוקים, בדברי חז"ל ובדברי המפרשים, אחר מעט התבוננות יוכל כל אחד לראות, שגם בלא השאלות המתעוררות מצד מדעי הטבע, יש שאלות עצומות ומרובות בפשטי הפסוקים,
אנו רוצים להציע, שדברי חכמי הטבע דוקא שופכים אור חדש על פרשה זו, ודבריהם דוקא יפתחו בפניננו פתח לבאר קשיים הרבים הפזורים בפרשה זו,
עלינו אך לשנס מתנים בעיון נמרץ ובמיצוי מירבי של כל דרכי הפרשנות העומדים לפנינו, כאשר נלך בדרך זו ניווכח, שכלל לא ננעלו בפנינו שערי הפשט בפרשה זו, וזה המה שבאנו לבאר בחיבור זה,
לדרכנו בחיבור זה
הבסיס לדרך אותה אני עומד להציע בחיבור זה, מיוסד על שלשה עניינים עיקריים:
א. קשיים ושאלות בפשטי הפסוקים: בפרשת הבריאה עולות שאלות רבות בפשט הפסוקים, יש כפילויות ושינויי לשון רבים ובולטים,
מטרתנו להראות שיש פתרון יסודי ועקבי לרבות מן השאלות הללו.
ב. כפילות פרשיות הבריאה: כידוע יש שתי פרשיות בריאה, האחת בפרק א' והשניה בפרק ב', יש הבדל בינהם בסגנון הלשון, יש גם שינויים בכמה פרטים, ואף דברים הנראים כסותרים ממש למה שכתוב בפרשת הבריאה הראשונה,
מטרתנו להראות שלפי האמת אין כאן כל קושי וסתירה, אלא אדרבה, כפילות הפרשיות היא מפתח גדול להבנה הנכונה של כל הפרשה,
ג. שאלות מצד דברי חכמי הטבע: מדברי חכמי הטבע עולות, לכאורה, שאלות רבות על התיאור המצטייר מפשט הכתובים,
מטרתנו להציע פירוש שיש בו התייחסות לדברי חכמי הטבע, ושיש בו ביאור מעמיק המסלק את הסתירות שבין דברי תורתנו הקדושה ובין מסקנותיהם של חכמי הטבע, תוך שמירה על נאמנות לפשט הכתוב.
לסיכום
מטרתנו היא להציע דרך ופירוש שמשלב פתרון יסודי של כל העניינים הללו יחד, להראות שדוקא השאלה ביחס לכפילות פרשיות הבריאה היא בעצם המפתח ליישובם של השאלות המתעוררות מצד מדעי הטבע, וכן גם השאלות הרבות הטמונות בפסוקים שבפרשת הבריאה מובילות לדבר זה, וכל זה בלי לנטות מדרך הפשט ולשמור על נאמנות מוחלטת למשמעות המילולית של המקרא.
חיבורנו יתחלק לשלושה חלקים:
בחלק הראשון נבאר כיצד יש לקרוא ולנתח את הפסוקים שבפרשת הבריאה הראשונה, וזאת ע"י שימת לב לדיקדוקים ושאלות העולים מפשטי הפסוקים והצעת כללים ודרך מקורית ועקבית לפתרונם.
בחלק השני נפרש את פרשת הבריאה כסדרה ע"פ הדרך הנ"ל, וגם יוצע לפסוקים פירוש יסודי ומפורט באופן המתיישב עם דברי חכמי הטבע.
בחלק השלישי נעסוק בביאור כמה עניינים השייכים לפרשת הבריאה השניה, ויתבארו שם כמה עניינים בהרחבה.
האם יש לפרש את פרשת הבריאה ע"פ הפשט?
לפעמים מועלת השאלה, האם ניתן או צריך לפרש את פרשת הבריאה ע"פ הפשט? והלא ידוע שמעשה בראשית הוא מסתרי תורה, וכמו שאמרו חז"ל במסכת חגיגה "אין דורשים במעשה בראשית", אך אמנם המעיין בדברי המפרשים יראה שרובם ככולם השתדלו למצוא את דרך הפשט בפרשה זו, וע"מ להבהיר ענין זה, אביא כאן מדברי בעל ספר אבן משה בהקדמתו למהדורא תניינא, ששם הוא מתייחס ענין זה:
"כי מה שאמרו חז"ל אין דורשים במעשי בראשית הוא ענין אחר לגמרי, הוא בידיעת והשגת ענין הבריאה מאתו יתברך איך אמר ויהי דבר ונעשה… בהדי כבשי דרחמנא בענין הבריאה, אשר לא בא על זה רמז מפורש בכתוב כלל כי אם ע"י גילוי סודו ליריאיו, או ע"י קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה..
לא כן מה שנוגע לסיפור הכתוב בסדר הבריאה ואופן המעשה והשינויים בלשון המדובר בכתוב על ענין המעשים, והשמות שנקרא להמעשים, וכל הבא בכתוב מפורש או מרומז נגלה, בכל פרשת בראשית, אשר לא בסתר דבר הכתוב בבזה כי אך כח מעשיו הגיד לעמו, על כל כזה יהיה המדובר במה שהורשת התבונן, כי לא בא הכתוב לסתום כי אך שלפירוש אמנם הם צריכים, כי לא ניתן הכל לכתוב מפורש ונגלה לכל, וכמו שבענין ההלכות הלא הרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה (וכן גם אמנם יש אשר היה רצון ד' ב"ה לגלות צנועין ולהסתיר משונים ומבלתי נאמני רוח]…"
האם ניתן לפרש פירושים חדשים?
לפעמים מועלית טענה שאין לנו רשות לפרש פירושים חדשים שלא נזכרו בחז"ל ובקדמונים, אך נראה שאין אמת בטענה זו (כמובן בדברים שאינם נוגעים לגופי הלכות),
אביא כאן את דבריו הידועים של הרשב"ם ביחס לפירושים מחודשים (בראשית לז, ב): "וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום",
אביא כאן גם את דבריו של בעל אור החיים הקדוש בהקדמתו לפירושו: "ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל וכבר גיליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים כמלוא נימא, אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה… וארץ החיים מעלה פירות לכל זרע זרוע אשר יזרע בה בעלה בן תורה, רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים אחריהם לא ישנו..",
וכעי"ז כתב בפירוש לפרשת משפטים (שמות כא ז):"ואין בפירוש זה הכחשה לדברי רבותינו לענין הלכה, זולת בישוב הכתוב, רשות נתונה לנו מהם למסבר קראי באופן שיהיה, לבד מהכחשת ההלכות כי כלם מסיני באו להם…" עכ"ל.
אביא כאן את דברי ריא"ז המובאים בשלט"ג (ע"ז דף ו. בדפה"ר) ששם מבאר את דרך חז"ל במדרשות, ואעתיק מעט מדבריו: "..דע והבן כי המדרשים הן על ג' דרכים..ויש מן המדרשים שכוונת חכמים בהם לדרוש המדרש בכל ענין שיכולים לדרוש, וסמכו על מה שכתוב אחת דבר אלקים שתים זו שמענו..למדו מזה שמקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואל תתמה על זה, הלא תראה רוב פעמים אפי' הדיוט אחד מדבר דבריו מורכבין שיש להם שני פנים וכ"ש דברי חכמה שנאמרו ברוח הקדש, ועל דרך זה דורשים חכמים את המקרא בכל ענין שיכולים לדורשו, ואמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו שהוא העיקר וכל המדרש הנדרשים בו יש מהן שהוא עיקר קרוב לפשט ויש מהן שיש בו רמז כמעט..ועוד אמרו בתלמוד א"י בפ"ז דנזיר, וכי המדרשות אמנה הם, דרוש וקבל שכר, הא לך הדבר מבואר שלא אמרו חמים על דרך אמונה ועיקר אלא להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים אולי יש בהן רמז, והמלגלג על דבריהם עליו נאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלוהים ומתעתעים בנביאיו ובכמה מקומות נענשו על שהיו מלגלגים בדברי חכמים", עכ"ל,
לפי דברים אלו מתבאר שאין מניעה לפרש את הפשט באופן שונה מדברי חז"ל, כי חז"ל לא בהכרח נתכוונו שיהיה הפירוש דוקא כדבריהם, אלא עיקר מטרת חז"ל היתה "להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים",
ואביא מה שכתב בספר "אבן משה" בהקדמתו למהדורא קמא:
"גם זאת מודעת, בדבר אשר יראה הרואה בספר הזה דברים נוטים (ואולי גם סותרים) מדרשת חכז"ל, אל יבהל ברוחו לאמור איך מלאו לבו של המחבר הזה לחלוק על חכמי קדם, כי אמנם על זה אדבר ואצטדק, ידוע לכל מעיין בספרים ובפרט בספרי הרמב"ן ז"ל, והאב"ע ז"ל, וכדומה, כי דרשת חז"ל הקדושים לחוד והפשט לחוד, ועי' רש"י ז"ל תחלת פרשת וארא… וגם חז"ל אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ובאמת הפשט הוא המעלה הראשונה מסולם המדע לעלות במעלות אל דרשות חכז"ל, וכל מעיין בצדק ישפוט כי אך ע"י הפשט הנכון ע"פ פשוט יבין דרשות חז"ל על בוריין.."
ואביא גם מדברי בעל אבן משה בהקדמתו למהדורא תניינא: "וכבר אמנם קמו גדולי מפרשים הקדמונים להבין בכתובים מה שיהיה על דרך הפשט, כהאב"ע הרמב"ן והאברבנאל ז"ל, וכן במורה וגם רש"י ז"ל בהרבה מקומות אשר יחתור לבאר ענין הכתוב אך לפשוטן של דברים, וכן רבו כמו רבו בכל הדורות שאחריהם אשר אזרו חלציהם בפירושים שונים לפי הפשט… וכן המחבר הזה בספרו זה, עורר ד' את לבו להתבוננן בתורה עוד על כמה וכמה עניינים אשר לא שבעה נפשו מדעות כל המפרשים הקודמים ז"ל לפי דרך הפשט, וגם כמה דברים אשר לא בא עליהם גם שום הערה מלב המפרשים הקודמים ז"ל, ואשר הם באמת דברים מוכרחים מאוד אשר הכתוב אומר דרשוני.."
הבהרות
אכתוב כמה דברים שחשוב לי להבהיר בפתיחה לחיבור זה:
א. אין לי כמעט שום ידע מוקדם בדברי המפרשים בפרשה זו, רוב ככל הדברים נלקטו תוך כדי העיון בנושא זה, אשמח לכל תוספת של מקורות בנושאים אלו,
ב. בד"כ השתדלנו להביא בסיס לדברינו מדברי חז"ל או מדברי גדולי המפרשים, אך חשוב להבהיר שבהרבה מקומות שאנו מביאים איזה מקור לסייע לדברינו, אין כוונתנו בדווקא לומר שהמקור אותו אנו מציינים אומר בדיוק כדברינו, כי בהרבה מקומות הסיוע הוא לעצם ההבנה המילולית, ולפעמים דוקא לעצם הרעיון, וכל מקום לפי הענין,
ג. הרבה פעמים נקטנו כדרך מסויימת מבין המפרשים, ולפעמים אף הצענו לפרש באופן מקורי, אך כמובן שאין כאן שום כוונה, חלילה, לשלול איזה דבר מדברי גדולי רבותינו ובודאי שנימוקם עמם, אלא שהשתדלנו לטרוח לישב את הפסוקים באופן הנראה בעינינו מרווח בדרך פשוטו של מקרא, ואיננו מתיימרים לומר שדוקא דברינו הם האמת.
ו. בנוגע לדברי חכמי הטבע המשולבים בחיבור, השתדלנו לברר את הדברים שהבאנו (רוב המידע לקוח מויקיפדיה), ובכמה מקומות אף השתדלנו לברר את הדברים עם העוסקים בתחום,
ח. נמנענו מלשלב הערות, ע"מ לאפשר קריאה רציפה ככל האפשר, מטעם זה, אף שיש דברים שניתן לבאר בכמה וכמה דרכים, השתדלנו שלא להרבות בפירושים אלא להציע פירוש אחד בכל ענין, ותן לחכם ויחכם עוד,
ט. כמובן שנשמח לכל הערה ותיקון, הן מהצד התורני והן מהצד המדעי, וכן לרעיונות נוספים,
יש מאמר של עדי אביר שנקרא "בלי אחיזת עיניים כנראה אי אפשר" בו הוא מביא מפרשים שדיברו על מבנה העולם כשטוח ועם כיפה קשיחה וכו' כמקובל בימי קדם ולכאורה מראה שכל פעם הפרשנים משנים את פירושם בהתאם לידע המדעי של זמנם ולא מדובר על ידע מדעי שהגיע במסורת שהמדע מתעדכן בהתאם אליו כמו שאומר כל הזמן הרב זמיר (ואני מאמין שתשאירו לזמיר כהן להגיב ולא תגיבו בשמו כי כנראה שאתם לא מסכימים איתו, וגם אני לא מסכים איתו אבל אולי בכל זאת כן תסכימו לומר מילה או שתיים שיועילו לי על הטענות שלו ועל דברי אביר ולכן אני מגיב כאן…)אני… Read more »
מה רע בכך שהפרשנים מנסים להבין את הדברים לפי מה שנחשב בעיניהם כאמת?
וכי אם היה להיפך היה יותר טוב?
הרב זמיר כהן אומר, שבעבר הפרשנים לא ידעו את התגליות המדעיות, ולכן נדחקו לפרש לפי מה שהיה ידוע להם, כיום אנחנו יכולים לפרש באופן יותר מרווח
למשל, בגמרא מסופר על אדם שאשתו מתה והוא הניק את בנו, המהר"ל פירש שזה משל, אבל בזמננו אנחנו יודעים שזה אפשרי מבחינה פיזיולוגית, ראה כאן
בקשר מפרשים, הבנתי אותך.
בקשר לחז"ל הרב זמיר לא אומר שהם לא ידעו את התגליות המדעיות אלא אומר שהם מקדימים את התגליות ע"י איזה מסורת שיש להם ובפועל ממקומות מסויימים בגמ' שעדי מביא במאמר משמע שיש כיפה קשיחה שמכסה את הארץ ואני יודע על עוד הרבה מקורות כאלה אז גם בחז"ל לכאורה העניין של פירוש לפי הידע המדעי תקף – וזה לא מקובל על הרב זמיר… ולא רק שהוא מודה בזה אלא אומר גם שידיעות מדעיות בחז"ל מוכיחות את מקורם האולקי.
לא יודע מה הרב זמיר אומר בדיוק, יש לשאול אותו
לגבי כיפה קשיחה שמכסה את הארץ, לא נראה לי שזה כתוב בתלמוד, זו בעיקר דעת רבינו תם
יש סוגיא בפסחים כידוע והמסקנה שלה לא חד משמעית
בנוסף אני חייב לשאול, מה דעתכם על מה שעדי כתב במאמר הנ"ל על הרב זמיר (לכאורה פשוט סילופים.. ולצערי זה לא הפעם הראשונה שאני מוצא דברים כאלה בספרי "המהפך" ואני שואל את עצמי למה הוא פועל כך)
בנוגע לרקיע שהיא אטמוספרה וכו' מה הולך שם?
בנוגע למים העליונים לאור מה שהוא כותב, לפי רש"י – איפה המים העליונים? (סיבך אותי…)
אין לי מושג מה הוא כתב שם, קשה מאד לדלות מדבריו טיעון, אם בכל אופן מצאת טיעון בדבריו נא צטט אותו
עד כמה שאני יודע רש"י לא כותב שום דבר על מיקום המים העליונים מעבר לכתוב בתורה שזה מעל לרקיע
קראת את המאמר שלו? (הוא מביא ציטוטים מרש"י…)
ולמה קשה לדלות טיעון? הטיעונים שלו הם למשך הרבה שורות…
אין לי כרגע זמן לעבור על כל המאמר שלו ולהעתיק את המהלכים שהוא עשה אבל אם תעיין במאמר שלו אני חושב שתבין ישר.
והסתירות והעתקות החלקיות שיש בספרי המהפך הם דבר מזעזע שפשוט הוציאו אותי מהכלים כי זה לא הפעם הראשונה שאני רואה את זה אצל ספרי המהפך ואם שהייתי צעיר יותר החזקתי מהם אני היום לא מחזיק מהם בעליל והם נותנים יד לכפירה בתורה!
מצטער לשמוע שאין לך זמן… בכל מקרה אם תרצה התייחסות לטיעון מתוך דבריו, תכתוב כאן טיעון שמצאת אצלו, ואשתדל להתייחס
בהמשך לדיון הקצר שלנו (לצערי אני יכול לחזור לדון איתך רק עכשיו… וגם עכשיו זה ערב חג אז הזמן מצומצם) אני ישנה קצת את השאלה. בקשר לידיעות מדעיות במדרשים, למשל המדרשים השונים על בראשית, הרבה מהם לא מסתדרים עם המציאות הידוע לנו היום… איך ניתן לפטור את הבעיה? על ידיעות מדעיות באגדות למשל, הרבה (אם לא רוב) המפרשים אמרו עוד לפני הרבה שנים שהם לא כפשוטם בלי קשר לידע מדעי שהיה ידוע להם אבל מה בנוגע למדרשים?! קשה לעיין בהם בזמן שהרבה מהכתוב לא מסתדר בעליל עם הידוע לנו היום וסתם בכללי, אומרים שהיו למפרשים ולבעלי המדרשים רוח הקודש ואם… Read more »
קשה לדבר בהכללות, אשתדל להתייחס למה שהבאת כאן, ואם יש לך עוד מדרשים שמצריכים דיון אתה מוזמן לצטט אותם. הנסיון 'לתרגם' את דברי הקדמונים לצורת החשיבה שלנו הוא אנכרוניסטי, בזמננו כשמדברים על מציאות טבעית השיח הוא אנליטי, אינפורמטיבי, ועל פי הגדרות מותאמות לשיח כזה. הקדמונים לא ניתחו את המציאות בצורה אנליטית, לא התענינו באינפורמציה כזו, ודבריהם משולבים בתוך שיח אגדי, דרשני, קבלי, וכדו'. הרקיע / שמים הוא כל מה שמעלינו, מעשרה טפחים ועד קצה היקום. עם כל הכבוד לידע שיש בדורינו, הוא קצת יותר מעשרה טפחים, אבל עדיין לגבי קצה היקום, הוא לא שונה בהרבה. לגבי קצה היקום אין שום… Read more »
תודה רבה על המענה (למרות שאנו בחול המועד) אני אנסה לסכם את תשובתך. בעצם מה שלא מסתדר עם הידוע לנו היום צריך להיות "שיח אגדי, דרשני, קבלי, וכדו’" אבל בנוגע לרש"י למשל הוא בדרך כלל מדבר על פשט אלא אם כן אומר אחרת (למיטב הבנתי) ואם הוא רצה להגיד רק שהרקיע לא שוחה במים, הוא יכל לומר פשוט שהרקיע "בין מים למים" כמו שאתה אומר ולא היה נוקט בלשון מדוייקת כזו שיש מרחב שווה… (הדוחק הזה מפריע לי) ורשי הוא לא היחיד שנוקט לשון כזו אם אני זוכר נכון… אז לא מסתבר שכולם מתכוונים לדבריך. נ. ב. וכמובן שאם באמת… Read more »
לצערי זה ממש לא סיכום של התשובה….
אז לא סיכמתי טוב את התשובה שלך…
(הסיכום מתייחס לתשובה כללית לנושא מבלי להיכנס לפרטים על המדרש הנ"ל)
אבל מה תוכל להגיד על שאר מה שכתבתי?
ואולי תוכל להסביר עצמך שוב כדי שאבין?
הסברתי מקודם, אתה פשוט צריך לשים לב
הענין שדברי התורה וחז"ל לא באו לתת אינפורמציה ולכן לא מדברים בדרך אינפורמטיבית וגם לא מגדירים בהגדרה אנליטית, לא קשור לממצא שלא מסתדר לנו, אלא זה תנאי בסיסי להבנת דבריהם, בכל תחום ונושא.
זה לא קשור לפשט ודרש, גם ברובד הפשט עצמו, פשט התורה לא עוסק בהעברת אינפורמציה, וגם לא בהגדרות המקובלות כיום.
בעצם דיברו בשפה אחרת ואין להקיש בין נתונים של היום למה שקדמוננו אמרו כנתונים ואם כך כל דיבריהם לא קשורים אלינו כלל ולא ידוע אף פעם אם דיברו באמת במצב אמיתי או משלים ודימויים ולכן כמובן שאין להביא מהם ראיה לדברים שמגלים היום כי חכמינו דיברו בשפה אחרת… אבל בנוגע לרש"י למשל זה לא נראה לי עד כדי כך כמו שאתה מתאר.. אגב מקריאה נוספת במדרש שהבאתי על הרקיע אכן ודאי נראה ברור שמדובר שם על עולמות עליונים ולא שכבות באטמוספירה או בחלל ואכן אני מתפלא על זמיר כהן שעושה קישורים כאלה ומפשט את הדברים האלה… מוזר בעליל. אני מעתיק… Read more »
שוב אתה מכניס לפי דברים שלא אמרתי
לשבחי ייאמר שניסיתי פעמיים
הדברים שהבאת בשם רש"י, הם במדרש רבה, רש"י רק העתיק אותם
והם לא 'הסתמכו על נתונים', ממש לא, הם באו לבאר את הפסוק, ולא באו עם שום נתונים מקדימים
הם אמרו שפירוש המלה 'בתוך' הוא לא כמו דבר שמונח בתוך קופסא, אלא באמצע, זה פירוש המילה, העננים נמצאים באמצע השמים
בנוגע לכתוב במאמר: "התורה תיארה זאת באופן ספרותי המתאים למושגים ולתפיסות שהיו מקובלים בזמן מתן תורה"
התורה לא מיועדת לדור אחד בלבד אלא לכל הזמנים… והיא אמורה להיות רלוונטית לכל תקופה
אם משהו נכתב בה, זה עד סוף כל הדורות רלוונטי…
לדעתי נכון להגיד שהיה צורך לתאר דברים מסויימים שיתאימו גם לשפת אותו דור כי כמובן שהם לא יבינו תיאורים מדעיים מופלאים אבל לא שזה מתואר רק לאותו דור אלא לכל התקופות בצורה כללית ולא מפורטת.
גם דבר שנכתב לפי צורת כתיבה של דור מסויים – יכול להיות רלבנטי לנצח
רק כדי להבין את הנקרא צריכים לדעת באיזה סגנון נכתב
וראה עוד כאן
בסדר, זו הנקודה שלי
פשוט במאמר לא מסבירים את זה כמו שצריך, ניתנת הרגשה כאילו זה לא שייך אלינו כבר ועבר זמנו של התיאור ה"פרימיטיבי" (ח"ו)
אני מצטט את הקטע עליו משיג השואל: "ע"פ גישה זו התורה לא כלל לא באה לעסוק בענייני מדע אלא להעביר מסרים מוסריים וערכיים, ומכיון שכך, אין כלל צורך לנסות וליישב את הכתוב בתורה ע"פ המדע כי לא היתה זו כוונת התורה, אלא שהתורה רק רצתה להעביר את המסר הכללי שהקב"ה הוא זה שברא את העולם, והתורה תיארה זאת באופן ספרותי המתאים למושגים ולתפיסות שהיו מקובלים בזמן מתן תורה, בבחינת "דברה תורה כלשון בני אדם", ולכן אין שום צורך לנסות להתאים בין הכתוב בתורה לידע המדעי (אמנם מסתבר, שגם לפי גישה, זו צריך לתת הסבר מדוע התורה תיארה את הבריאה דוקא… Read more »
ואגב, בתגובת צוות האתר צריך לתקן בהתחלה "הלכה" במקום "אגדה".
תגובה קצרה מהכותב, מחילה שייקה, אבל עם כל הכבוד אני חושב שהגזמת לחלוטין, זה הרבה הרבה יותר קרוב לפשט ולחז"ל, מאשר למשל הפירוש ש"יום" הכוונה לתקופה ארוכה, מדוע כנגד דעה זו אינך יוצא בשצף קצף? כמו כן, טענתך נסובה גם כנגד בעל "תפארת ישראל" בדרוש אור החיים שגדולים רבים (למשל המהרש"ם) הסכימו לדבריו. ככלל חבל שאתה תוקף מבלי לשאול לפני כן, למשל כנגד הטענה שהעלית בקשר לבריאת האור, אביא לך את דברי בעל "זכר לחגיגה" החולקים עליך, (חגיגה יב ע"א ד"ה "מידת"): "…והא דלא קאמר הגמ' 'יום ולילה' וקאמר 'מדת יום' מפני שהיה סדר זמנים קודם לכן וכמו שכתבתי לעיל… Read more »
אחר בקשת המחילה מהכותבים הנכבדים, אני מאד מתפלא איך מאמר כזה יכול לעלות כאן ואיך אתם נותנים קישור לספר המלא. ברצוני לבאר את עצמי קצת באריכות, כי זה עניין יסודי מאוד, ואשמח אם תשיבו על עיקרי דברי. פירוש התורה נמסר לנו באופן כללי לאורך הדורות מזמן משה רבינו עד היום, זו היא 'תורה שבעל פה', ויש כאן באתר סדרת מאמרים מאלפים בעניין סמכותה של התורה שבעל פה. האם יתכן שרק בענייני הלכה אנו מחויבים לפירוש חז"ל? האם בענייני הגדה דעתם הכללית של חז"ל אינה מקובלת מסיני? וכי מחצית מספר התורה שאינה עוסקת במצוות מעשיות נמסרה כך שכל הרוצה לפרשה יפרש… Read more »
שלום רב שאלתך טובה מאד. שאלת: האם רק באגדה אנו מחוייבים לפירושי חז"ל? התשובה היא כן, למרות שגם ברוח הדברים ישנה תושבע"פ שהתקבלה במסורת מדור לדור, עדיין המחוייבות היא רק לאגדה. מצד אחד נקבעו עיקרי האמונה שבהם אנו מחוייבים לדברי חז"ל, וכל הסוטה מהם מאבד את דין 'ישראל', ומצד שני, פירושי המקראות וכדו', המפרש פירוש אחר כל עוד זה באופן נקודתי ולא מכחיש את רוח חז"ל, לא רק שאינו אפיקורוס, אלא גם שכך נהגו רבים מחכמי ישראל. הדברים באו בהרחבה באתר, למשל: רש"ר הירש על האגדה, אגדות חז"ל על המקרא בניגוד למה שאתה אומר, הגישה של חז"ל אינה חד משמעית… Read more »
א] במאמר זה הובאו גם ההצעות לפרש את הפסוקים שלא כפשוטן כדוגמת הצעת הראי"ה והרב גדליה נדל. אך אין אני מבין שהרי בחז"ל אין כל רמז להצעה זו ואם זה הפירוש הנכון, האם לחז"ל לא אמורה להיות מסורת או הוכחות מתוך הכתוב לפרשנות בפרשה היסודית והבסיסית ביותר בתורה וביהדות? אם חז"ל ידעו על פירוש זה איך הם נתנו ליהודים במשך אלפי שנים לפרש את הפסוקים לא כפירושם הנכון, ולא גילו להם ש"יום" אינו כפשוטו, ואם הם לא ידעו את פירוש זה, איך חז"ל החכמים לא יודעים דבר בסיסי כזה, ואם הם טעו בכזה דבר בסיסי איך אסמוך על פרשנות חז"ל… Read more »
א) יש לפירושים אלו הרבה אסמכתאות בחז"ל. עם זאת איני רואה סיבה לחשוב שלכל פירוש חייב להיות רמז בחז"ל. אין שום דבר יסודי ובסיסי בשאלת גיל העולם, והמסר הבסיסי והיסודי של בראשית פרק א וב תקף באותה מדה לכל הפירושים. וגם אם הרבה מחז"ל לא נכנסו לזה משום שלא היו ידיעות על גיל העולם ולא היתה להם סיבה לפרש באופן אחר, אין בכך שום חסרון. ומה זה שייך לפירושיהם בתורה שלא קשורים כלל לידע חיצוני. בד"כ ידע חיצוני לא רלבנטי לפירוש התורה. ובמדה וזה רלבנטי, והידע משתנה, אכן יתכן שפירושינו יהיו שונים מפירושי הקדמונים. ב) אין בידינו להסביר התנהגות של… Read more »
צוות יקר, סליחה טעיתי, נוכחתי כפי שהבאתם שרבותינו (חלקם) הביאו מדברי חיצוניים לתורה, ואני לתומי חשבתי שמביאים אותם רק כפרפראות להסביר את הדברים ולא כמפרשים של התורה הקדושה בעצמה, אכן עליי לשאול עליהם עצמם למה הם הביאו מדבריהם בשעה שזה נותן להם גושפנקה כפרשנים, ולא, אל תגידו שאין כאן גושפנקה כי ההבאה נועדה רק להציע כיון חדש, כי את זה אפשר לעשות גם בלי ציטוט מקור, וע"כ שעצם זה שכך הוא סבר מעלה את משקל הסברא. בהזדמנות זו אכפת לי לדעת למה אין פרוייקט בתוככי הציבור הישיבתי לחזרה בתשובה ואם צריך את עזרתי בעניין. האמונה הרווחת בציבור היא עיוורת וחסרת… Read more »
משמעות הגושפנקא כפרשנים, היא לא שיש לסמוך על דבריהם מכיון שאמרום, אלא להיפך, מכיון שהעלו רעיון או השתמשו בידע שהיה להם, יכולים אנו להסתייע מכך לפרש את התורה ואף לומר דבר בשם אומרו. זה לא קשור לדברים אחרים שלהם שלא נקבל. לגבי אמונת ההמון, תמיד היא היתה יותר המונית ופחות מאשר האמונה והידיעה של היחידים היותר משכילים. אמנם הישיבות הם לא המון, אבל הם מתמקדים בתפקיד של לימוד תורה, ולא מתייחדים בהבנה בנושאי אמונה. כמו שנמנעים ללמוד בישיבות כל מקצוע וכל דבר, ומשתדלים לעסוק רק בתורה. קשה לומר שמי שעוסק בעניני האמונה הוא "חוזר בתשובה" ולא בהכרח שקיום המצוות שלו… Read more »
תגובת הכותב: בעיקרון, אין צורך להוסיף על דברי צוות האתר, אציין שאני מזדהה בעיקרון עם רגשות המעיר, גם לי מפריעים דברים כאלה בד"כ, אך כשנכנסים לעובי הקורה רואים את הדברים בצורה קצת שונה, אני אישית מאוד דוגל בגישה השמרנית כגישה חינוכית, אך צריך גם לדעת להיעזר בכל מקורות המידע הקיימים, כך אני סבור. ייתכן שכתבנו במתכונת קצת "פתוחה", הלכנו בעניין זה בעקבותיו של רד"צ הופמן שהביא את שד"ל במקומות רבים, ככלל איננו בונים את הדברים על דבריו, אבל איננו הולכים בגישה של פחד, אין לראות זאת כהמלצה להגות בדברי שד"ל, או להכניס את פירושיו לארון הספרים בבית המדרש… לגוף הדברים,… Read more »
אני כקורא מולהב, אברך תורני שורשי השמח מאד להעשיר את האמונה שלי בהתבוננות על המציאות ממקור טהור כמו האתר הזה, כאב לי לראות ציטוט מלא של שד"ל שהיה מראשוני ההשכלה הארורה – כפרשן קלאסי של התורה, ובפרט שאפילו הפירוש הספיציפי הזה נוגד דעת תורה לכאורה שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו לעולם וכמ"ש הרמב"ן עה"ת שגם ג"ע וגהינם על כרחך קיימים פיזית כפשוטם. אשמח לקבל הבהרה או לראות שהציטוט הוסר.
מעריך ומוקיר בכל אופן.
אברך תורני יקר מבלי לקחת אחריות על דברי הכותב שיחיה, (המוזמן להגיב בעצמו אם ירצה) שד"ל מצוטט אצל כמה וכמה מחכמינו ופרשננו בלשון של כבוד, למשל בספר הכתב והקבלה למשל בבראשית כה כג ועוד רבים ומהרי"ץ חיות מצטט בשו"ת אמרי בינה סי' ח' את "הרב החכם שד"ל", וכבר בהקדמה "חכמי איטליה ואשכנז… החכם המופלג מו"ה שד"ל נ"י מפאדובה". וראה בשו"ת מלמד להועיל יו"ד ב טז שהביא עדות שד"ל וכתב: "וידוע שהחכם הנ"ל היה מדקדק מאד במלותיו ועדותו עדות ברורה". וראה לרב מאיר מזוז בספר אילת אהבים (בני ברק תשס"ז) בחידושיו לקידושין (ל' ע"א, עמוד ל"ז מדפי הספר) על אגרות שד"ל… Read more »
במאמר שלי כאן הסברתי שששת ימי הבריאה שבתורה מתארים רק את המתרחש בכדור הארץ.
השמש היתה קיימת עוד קודם, וביום הראשון החל האור שלה לחדור לכדור הארץ מבעד לעננים והאדים שכיסו אותו, וזהו ה"ויהי אור".
האור הזה הספיק לצמחים שהופיעו ביום השלישי. בעקבות פליטת החמצן שלהם הוסיפה האטמוספירה להתבהר, עד שביום הרביעי נראו המאורות בבירור בשמים.
http://mysterium.co.il/ArticleView/tabid/268/ArticleId/420/.aspx
(אם המאמר הזה לא מופיע פה באתר, אולי תרצו להוסיף אותו)
איך ניתן להסביר את הסתירה שהצמחים נבראו לפני השמש וכיום אנו יודעים שאין צמחים יכולים לחיות בלי תהליך הפוטוסינתיזה? אין זה מוכיח שכותב התורה היה אנושי שלא היה לו ידע אלוהי על העולם? (חיפשתי את התשובה בגוגל חיפוש שלכם אבל הוא תמיד הביא אותי שוב למקום אחר )
השמש נבראה ביום הראשון, ברגע שנברא האור נבראו גרמי השמים המפיצים אור
ביום רביעי רק נתלו המאורות וסודרה מערכת השמש
אבל אור וקרינה היו כבר מהיום הראשון
לרווחתם של הצמחים
ייתכן שהקרינה והאור היו חזקים יותר
וסייעו לצמיחה מהירה ולהתפשטות
וזה הוא אור שבעת הימים