נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

בריאת העולם על פי התורה והמדע

מאמר מקיף מאת י.א. המבאר את בריאת העולם בששת ימי בראשית, בהתאם לממצאי המדע המודרני, ע"פ ניתוח התיאור בתורה. כאן אנו מביאים את ההקדמה, המאמר המלא ניתן להורדה כאן:  briah הערות לכותב ניתן להפנות למייל: p.bria100@gmail.com

הקדמה

 

יחס היהדות אל המדע המודרני

אחד התחומים שהיהדות נדרשת להתמודד עמם בזמננו, הוא, היחס אל חידושי המדע המודרני, התמודדות זו באה לידי ביטוי בכמה וכמה תחומים, למשל, בתחום ההלכתי אנו נדרשים ליישם את ההלכה המקובלת במציאויות חדשות ומשתנות, שאלות שבעבר היו נראות דמיוניות ורחוקות מהמציאות ובבחינת "דרוש וקבל שכר", הופכות כעת להיות שאלות למעשה, שעולות על שולחנם של פוסקי הדור,

ואומנם בענינים הנוגעים לתחומי ההלכה אין בד"כ התמודדות עקרונית ביחס למדע, אלא רק התמודדות יישומית, כלומר, כיצד ליישם את ההלכה במציאות המתחדשת, המציאות החדשה ברורה לנגד עיננו ואנו רק נצרכים ליישם את ההלכה למציאות החדשה, ואין ספק שדבר זה גם גורם להגדלת תורה, ומעשיר מאוד את עולם ההלכה בעצמו,

אך יש תחומים במדע שמעוררים צורך להתיחסות יותר עקרונית, כי הסקרנות הטבעית שבאדם מובילה אותו לחתור ולחפש אחר סודות העולם ותעלומותיו, באיזה דרך הוא נוצר ומהם המאורעות שעברו עליו, וכמ"ש בעל תפא"י בדרוש אור החיים: "דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל תעלומות, חתר וחפר ויחפש כחולדה בקרביים של האדמה..",

ואמנם בכמה וכמה עניינים חכמי הטבע הגיעו למסקנות שאינן כפי המקובל אצלנו, ודבר זה כמובן מצריך אותנו לגבש עמדה עקרונית בשאלת היחס שבין דברי התורה ובין מסקנותיהם של העוסקים במדעי הטבע, (שאגב, במקרים רבים הם עצמם אנשים מאמינים),

פרשת בריאת העולם

אחת הפרשיות המרכזיות והידועות בהם מתעוררת סוגיה זו בכל תוקפה, היא פרשת בריאת העולם, לכאורה קיים עימות בין תיאור הבריאה כפי שהוא כתוב בתורה לבין התיאור המתקבל מדברי חכמי הטבע,

דהנה, ע"פ פשטי הכתובים נראה שהעולם נברא לפני פחות מששת אלפי שנים,  משך הבריאה היה ששה ימים בלבד, והתורה אף מפרטת באופן מסודר מה נברא בכל יום ויום,

לעומת זאת, ע"פ המקובל במדע היקום נוצר לפני כ-14 מיליארד שנים, מערכת השמש  (ובכללה כדוה"א) נוצרה לפני כ-4.5 מיליארד שנים, המדע מציע הסברים טבעיים לאופן היווצרות היקום, מערכת השמש, כדוה"א וכל אשר בו, כמו"כ לפי המדע יש לוח זמנים די מפורט ביחס לתקופות הופעתם של היצורים השונים,

וא"כ דברי המדע עומדים בניגוד לדברי התורה בכמה מובנים:

-מצד משך זמן הבריאה וגיל העולם, שע"פ התורה הבריאה נמשכה ששה ימים בלבד וממילא העולם הוא בן פחות מ-6,000 שנים, משא"כ לפי המקובל במדע,

-מצד סדר המאורעות,  יש כמה הבדלים בין סדר הבריאה המופיע בתורה לבין מה שמקובל במדע,

-מצד אופן ההיווצרות, ע"פ התורה נראה שד' ברא את כל הדברים בשלימותם אופן ישיר ומיידי "בצביונם נבראו", ולעומת זאת לפי המקובל במדע כל הדברים נוצרו בתהליכים טבעיים שנמשכו זמן רב מאוד.

דברים אלו עלולים, חלילה, להכניס את האדם המאמין במבוכה ואף במלחמה פנימית, אביא כאן מעט מדבריו של הרב ולקובסקי במאמרו "המסורת והמדע" המבטא דבר זה: "..אין לך איש מדעי, מודרני, זמני, מחזיק בדת ובקדושת ירושת אבותיו, שלא עברה עליו מלחמה פנימית חזקה בלמדו משפטי המדע ומעשה בראשית בחכמת הטבע מפי אנשי מדע, אחרי שכבר למד מעשה בראשית בתורת משה ובמאמרי חז"ל.. רבים המה חוקי הטבע שנתבררו למדי במופתים שאין להרהר אחריהם ולא רבים שיעלה בידם להחזיק מעמד, במקום שלכאורה, חוקי הטבע אלה, מהרסים עד היסוד את המקובל והמסורת... ותחת שבן דת משה צריך לצאת בנזר נצחון בראש הומיות להראות גלוי שתורתינו היא בת השמים...דוקא בזה יוצא לעיתים קרובות בבושת פנים, בראש חפוי, מבלי דעת מה לענות לפני כסא משפט המדע.." ע"ש בדבריו באורך,

ואומנם לא אלמן ישראל, וכבר עסקו רבים וטובים בעניינים הללו, בכמה וכמה דרכים,  ונביא בכאן בקצרה את עיקרי השיטות שנשנו בנושא זה, ונחלק זאת לד' גישות:

גישה א- שלילת תקפותה של השיטה המדעית

לפי גישה זו יש לשלול את תקפות ההוכחות המדעיות בנושאים אלו מחמת טענות שונות ומגוונות:

- ייתכן שהיקום נברא באופן כזה, שהוא נראה כאילו עברו עליו שנים רבות, אך באמת הוא צעיר לימים, והוא פשוט נברא מתחילתו באופן כזה,

-ייתכן שבעת הבריאה התרחשו הדברים בקצב מהיר בהרבה מאשר היום, וכן ייתכן שחוקי הטבע פעלו אז בצורה שונה מאשר היום,

-ייתכן שהמבול גרם לשיבוש של תוצאות הבדיקות ולהפיכתם לבלתי רלבנטיות, וכ"כ כתב כבר המלב"ים (בראשית ז' כג): "ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך ק"ן יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו למו החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז, וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל", ע"ש באורך, ולדבריו שם כל המאובנים הקדומים שמצאו החוקרים הם מתקופת המבול, וכ"כ הנצי"ב בפירוש "העמק דבר" (בראשית ז' כג') לגבי המאובנים שנמצאו,

- כל התחום של חקר העבר מבוסס על השערות שאינן מוכרחות לחלוטין, ואין לתת לדברים אלו  תוקף של עובדה מדעית היות וא"א לבחון את הדברים ע"י ניסויים, כמו"כ הדברים אינם עומדים בעקרון ההפרכה ולכן א"א להחשיבם כמוכחים מבחינה מדעית, ואין תחומים אלו ברי תוקף כשאר המדעים המדויקים,

 

- עובדה היא שיש סתירות בין שיטות התיארוך השונות, וכמו"כ יש ספיקות ומבוכות בקשר לפרטים רבים, וגם לפי דברי החוקרים עצמם יש הרבה דברים שאינם מסתדרים כראוי, וממילא יש להתייח בספקנות לרמת המיהמנות של השיטות שהחוקרים משתמשים בהם,

מהדוגלים בגישה זו בדור האחרון: הר' מלובביץ' בספר "שערי אמונה" עמ' רה', ספר "אבולוציה ויהדות" של הר' אברהם קורמן,  ובעיקר בספר "חידת הקיום" של פרופ' משה טרופ (שמוקדש כולו לענין זה).

גישה ב- פירוש פסוקי התורה באופן המתאים עם הידע המדעי

לפי גישה זו יש ליישב ולהתאים את פסוקי התורה עם הידע המדעי בכמה אופנים:

- כתוב במדרש שהקב"ה בונה עולמות ומחריבם, ולכן גיל העולם המתקבל אצל החוקרים כ"כ גדול, גם המאובנים של הדינוזאורים וכדו' הם שרידים מעולמות קדומים ולא מעולמנו זה (תפא"י בדרוש אור החיים שבסוף מסכת סנהדרין), יש גם המקשרים ענין זה עם תורת השמיטות המופיעה בדברי חלק מהמקובלים,

-  ניתן לפרש ש"יום" המופיע בפרשת בראשית, הוא כינוי לתקופה ולאו דוקא ליום של כד' שעות, גם מש"כ "ויהי ערב ויהי בקר" יש לפרש שאין הכוונה לזריחת ושקיעת השמש אלא הכוונה לתקופות של פריחה לעומת תקופות של דעיכה,

- מתברר שיש התאמה בין זמן של 15 מליארד שנים לפי הזמן שלנו, ובין חמשה וחצי ימים ע"פ השעון הקוסמי, (פרופ' ג'רלאד שרודר), כלל לא ברור אם היה מושג של זמן קודם שהופיע האדם (הרב משה רט),

גישה זו מסתייעת מדברי הרמב"ם במורה-נבוכים (ח"ב פרק כה), שמבאר שם שאילו היינו רואים הכרח בקדמות היינו יכולים לפרש את פסוקי התורה באופן שלא יסתרו דבר זה וכמו שאנו מפרשים בענין הרחקת הגשמות, וז"ל הרמב"ם שם: "דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גוף, וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף".

המצדדים בגישה זו, מבארים את הפסוקים באופן התואם את הידע המדעי, מתמקדים במציאת התאמות והקבלות בין הידע המדעי ובין פסוקי התורה, כמו"כ הם מצביעים על רמזים בפסוקים ובדברי חז"ל המבססים דרך זו,

מהדוגלים בגישה זו בדור האחרון: הרב קוק בספר "לנבוכי הדור", הרב ולקובסקי בספר "שני המאורות הגדולים", , הרב גדליה נדל בספר "בתורתו של ר' גדליה",

פרופ' נתן אביעזר בספר "בראשית ברא", פרופ' ג'רלאד שרודר בספר "המדע והאל",

גישה ג- פירוש דברי התורה על דרך הקבלה או על דרך משל

לפי גישה זו א"צ לנסות לגשר בין פסוקי התורה ובין הידע המדעי, וזה מפני שאין נכון להבין את דברי התורה כמדברים בדווקא על המציאות הגשמית, ובייחוד לא בפרשת הבריאה, שהרי כבר אמרו חז"ל במסכת חגיגה ש"מעשה בראשית" הוא מסתרי תורה, גישה זו מסתייעת מדברי הרמב"ם במו"נ (ח"ב כט): "כל מה שנזכר בתורה במעשה בראשית אין כולו כפשוטו כפי שמדמה בו ההמון כי אלו היה הדבר כך לא חסו עליו אנשי המדע ולא השתדלו חכמים להעלימו..",

גם הרמב"ן  כתב (בראשית א, א) שהפסוקים בענין מעשה בראשית סתומים: "... מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה ויודעיו חייבים להסתיר אותו, והסיפור במה שנברא ביום הראשון ומה נעשה ביום השני ושאר הימים, והאריכות בענין אדם וחוה וחטאם וענשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים", ועוד כתב (סוף פסוק א): "תדע כי על דרך האמת הכתוב יגיד בתחתונים וירמוז בעליונים"

טענה זו כתב הרב קוק בספר "לנבוכי הדור" כדרך אפשרית ליישב את השאלות המתעוררת בין פסוקי התורה ובין המדע,

ובאמת יש בדברי המקובלים פירושים מסודרים לפרשת הבריאה על דרך הסוד, למשל בפירוש הרמ"ד וואלי לבראשית, ובעוד ספרי פנימיות, לאחרונה יצא לאור ספר הנקרא "צוהר לבראשית" המסביר את כל הפרשה באופן פנימי באופן עמוק ומסודר.

מעניין לציין כאן לגישתו של הרב ולקובסקי (בספר "שני המאורות הגדולים"), לדעתו, דוקא כאשר נבין את התורה ע"פ חכמת הקבלה נוכל ליישב את התורה עם המדע, ולכן הוא קורא לשיתוף פעולה בין שני מקצועות אלו: "חוב קדוש הוא לאנשי התורה והמדע לארגן סגל חבורה של אנשי מדע מומחים כל אחד בחלק ובענף מדעי שלו, ובראשם גדולי תורה שיש להם יד ושם בחכמת האמת ובדאגמות הקבלה וחלק הנסתר של תורתנו, ולברר את יסודי הדת ומצוות התורה ע"פ המדעים הכי אחרונים ואז ינשא דגל תורתנו הקדושה למעלה למעלה, להיות גם בזמננו לאור עולם שילכו גויים לאורנו.." עיי"ש שהאריך בזה,

גישה ד- הגישה המפרידה

גישה זו קצת קרובה לגישה הקודמת, אלא שע"פ גישה זו א"צ לחפש פרשנות חילופית לפסוקי התורה, וגם א"צ לנסות וליישב את פסוקי התורה עם המדע, כי ע"פ גישה זו התורה לא כלל לא באה לעסוק בענייני מדע אלא להעביר מסרים מוסריים וערכיים, ומכיון שכך, אין כלל צורך  לנסות וליישב את הכתוב בתורה ע"פ המדע כי לא היתה זו כוונת התורה, אלא שהתורה רק רצתה להעביר את המסר הכללי שהקב"ה הוא זה שברא את העולם, והתורה תיארה זאת באופן ספרותי המתאים למושגים ולתפיסות שהיו מקובלים בזמן מתן תורה, בבחינת "דברה תורה כלשון בני אדם", ולכן אין שום צורך לנסות להתאים בין הכתוב בתורה לידע המדעי

(אמנם מסתבר, שגם לפי גישה, זו צריך לתת הסבר מדוע התורה תיארה את הבריאה דוקא באופן זה, אלא שלא צריך לחפש בדוקא שההסבר יתאים עם הידע המדעי),

בסיס (מסויים) לגישה זו מצוי בפירוש שד"ל לתורה, ואעתיק מקצת לשונו (בראשית א, א): "וזה לפי מה שאומר, לא ניתנה תורה למלאכי השרת (ברכות כ"ה, ע"ב) ולא בא סיפור הבריאה אלא להגיד התחלת עניני העולם התחתון, אשר הוא מושב בני האדם, וקצת מעניני העולם העליון, מן הצד שיש לו התיחסות עם בני האדם, כלומר מצד התועלת המגעת לנו משם, ולא היה אפשר לבאר לבני אדם עניני השמים..", עכ"ל,

ולגבי בריאת הרקיע (פסוק ו) כתב: "וכאן צייר את האויר שבין הארץ והעננים כגוף מרוקע המבדיל בין המים שבארץ והמים שבעננים, והוא סובל המים עליו, וברצון ה' הם יורדים משם על הארץ... אבל אח"כ בימי ישעיה נראה, שהיו יודעים שאין למעלה אוצרות מים, ושמימי הגשמים חוזרים למעלה,  ולפי ששם רקיע נוסד על אמונת המים העליונים, המים אשר מעל השמים (תהלים קמ"ח ד') שהרקיע סובלם, והאמונה הזאת נתישנה ונשתכחה, נתישן ג"כ שם רקיע, ולא נמצא להורות על השמים רק בשלושה מקומות... כי נשארה המילה בלשון השירי, כמו שהוא המנהג בכל הלשונות, שהמשוררים משתמשים במלות מיושנות, והנה דיברה תורה כלשון בני אדם, ואמרה יהי רקיע לפי מחשבתם, ואמנם המכוון אינו זז מהיות אמת ויציב, והוא שהאל נתן בטבע המים להינשא למעלה ולרדת אח"כ למטה לארץ.."

המדע ופשוטו של מקרא-מתנגשים?

נראה שמכל הדברים דעיל מתקבלת מסקנה, שיהיה עלינו לבחור בין אחת מכמה אפשרויות: כי אם נרצה לפרש את הפסוקים כפי פשוטם- נצטרך לנקוט בדרך השוללת את הרלבנטיות של מסקנות המדע בנושא זה (או שנצטרך לנקוט כגישה המפרידה), ואם נרצה להסכים לדברי המדע-נצטרך, במידה זו או אחרת, להתרחק מפשוטו של מקרא,

אך האם יש הצדקה לדבר זה? האמנם לא ניתן לפרש את הפסוקים כפשטם בלא שתיווצר סתירה כלשהי מצד המדע?

אנו סבורים שיש בענין זה דרך אחרת, ואותה באנו להציג בחיבור זה,

יציאה לדרך חדשה

בחיבור זה אנו באים להציע דרך נוספת ומקורית לפתרון ענין זה, לדעתנו, הדרך לפתרון היא דוקא מתוך עיון מעמיק בפסוקים, בדברי חז"ל ובדברי המפרשים, אחר מעט התבוננות יוכל כל אחד לראות, שגם בלא השאלות המתעוררות מצד מדעי הטבע, יש שאלות עצומות ומרובות בפשטי הפסוקים,

אנו רוצים להציע, שדברי חכמי הטבע דוקא שופכים אור חדש על פרשה זו, ודבריהם דוקא יפתחו בפניננו פתח לבאר קשיים הרבים הפזורים בפרשה זו,

עלינו אך לשנס מתנים בעיון נמרץ ובמיצוי מירבי של כל דרכי הפרשנות העומדים לפנינו, כאשר נלך בדרך זו ניווכח, שכלל לא ננעלו בפנינו שערי הפשט בפרשה זו, וזה המה שבאנו לבאר בחיבור זה,

לדרכנו בחיבור זה

הבסיס לדרך אותה אני עומד להציע בחיבור זה, מיוסד על שלשה עניינים עיקריים:

א. קשיים ושאלות בפשטי הפסוקים: בפרשת הבריאה עולות שאלות רבות בפשט הפסוקים, יש כפילויות ושינויי לשון רבים ובולטים,

מטרתנו להראות שיש פתרון יסודי ועקבי לרבות מן השאלות הללו.

ב. כפילות פרשיות הבריאה: כידוע יש שתי פרשיות בריאה,  האחת בפרק א' והשניה בפרק ב', יש הבדל בינהם בסגנון הלשון, יש גם שינויים בכמה פרטים, ואף דברים הנראים כסותרים ממש למה שכתוב בפרשת הבריאה הראשונה,

מטרתנו להראות שלפי האמת אין כאן כל קושי וסתירה, אלא אדרבה, כפילות הפרשיות היא מפתח גדול להבנה הנכונה של כל הפרשה,

ג. שאלות מצד דברי חכמי הטבע: מדברי חכמי הטבע עולות, לכאורה, שאלות רבות על התיאור המצטייר מפשט הכתובים,

מטרתנו להציע פירוש שיש בו התייחסות לדברי חכמי הטבע, ושיש בו ביאור מעמיק המסלק את הסתירות שבין דברי תורתנו הקדושה ובין מסקנותיהם של חכמי הטבע, תוך שמירה על נאמנות לפשט הכתוב.  

לסיכום

מטרתנו היא להציע דרך ופירוש שמשלב פתרון יסודי של כל העניינים הללו יחד, להראות שדוקא השאלה ביחס לכפילות פרשיות הבריאה היא בעצם המפתח ליישובם של השאלות המתעוררות מצד מדעי הטבע, וכן גם השאלות הרבות הטמונות בפסוקים שבפרשת הבריאה מובילות לדבר זה, וכל זה בלי לנטות מדרך הפשט ולשמור על נאמנות מוחלטת למשמעות המילולית של המקרא.

חיבורנו יתחלק לשלושה חלקים:

בחלק הראשון נבאר כיצד יש לקרוא ולנתח את הפסוקים שבפרשת הבריאה הראשונה, וזאת ע"י שימת לב לדיקדוקים ושאלות העולים מפשטי הפסוקים והצעת כללים ודרך מקורית ועקבית לפתרונם.

בחלק השני נפרש את פרשת הבריאה כסדרה ע"פ הדרך הנ"ל, וגם יוצע לפסוקים פירוש יסודי ומפורט באופן המתיישב עם דברי חכמי הטבע. 

בחלק השלישי נעסוק בביאור כמה עניינים השייכים לפרשת הבריאה השניה, ויתבארו שם כמה עניינים בהרחבה.

האם יש לפרש את פרשת הבריאה ע"פ הפשט?

לפעמים מועלת השאלה, האם ניתן או צריך לפרש את פרשת הבריאה ע"פ הפשט? והלא ידוע שמעשה בראשית הוא מסתרי תורה, וכמו שאמרו חז"ל במסכת חגיגה "אין דורשים במעשה בראשית", אך אמנם המעיין בדברי המפרשים יראה שרובם ככולם השתדלו למצוא את דרך הפשט בפרשה זו, וע"מ להבהיר ענין זה, אביא כאן מדברי בעל ספר אבן משה בהקדמתו למהדורא תניינא, ששם הוא מתייחס ענין זה:

"כי מה שאמרו חז"ל אין דורשים במעשי בראשית הוא ענין אחר לגמרי, הוא בידיעת והשגת ענין הבריאה מאתו יתברך איך אמר ויהי דבר ונעשה... בהדי כבשי דרחמנא בענין הבריאה, אשר לא בא על זה רמז מפורש בכתוב כלל כי אם ע"י גילוי סודו ליריאיו, או ע"י קבלה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה..

לא כן מה שנוגע לסיפור הכתוב בסדר הבריאה ואופן המעשה והשינויים בלשון המדובר בכתוב על ענין המעשים, והשמות שנקרא להמעשים, וכל הבא בכתוב מפורש או מרומז נגלה, בכל פרשת בראשית, אשר לא בסתר דבר הכתוב בבזה כי אך כח מעשיו הגיד לעמו, על כל כזה יהיה המדובר במה שהורשת התבונן, כי לא בא הכתוב לסתום כי אך שלפירוש אמנם הם צריכים, כי לא ניתן הכל לכתוב מפורש ונגלה לכל, וכמו שבענין ההלכות הלא הרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה (וכן גם אמנם יש אשר היה רצון ד' ב"ה לגלות צנועין ולהסתיר משונים ומבלתי נאמני רוח]..."

האם ניתן לפרש פירושים חדשים?

לפעמים מועלית טענה שאין לנו רשות לפרש פירושים חדשים שלא נזכרו בחז"ל ובקדמונים, אך נראה שאין אמת בטענה זו (כמובן בדברים שאינם נוגעים לגופי הלכות),

אביא כאן את דבריו הידועים של הרשב"ם ביחס לפירושים מחודשים (בראשית לז, ב): "וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום",

אביא כאן גם את דבריו של בעל אור החיים הקדוש בהקדמתו לפירושו: "ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז"ל וכבר גיליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים כמלוא נימא, אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה... וארץ החיים מעלה פירות לכל זרע זרוע אשר יזרע בה בעלה בן תורה, רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים אחריהם לא ישנו..",

וכעי"ז כתב בפירוש לפרשת משפטים (שמות כא ז):"ואין בפירוש זה הכחשה לדברי רבותינו לענין הלכה, זולת בישוב הכתוב, רשות נתונה לנו מהם למסבר קראי באופן שיהיה, לבד מהכחשת ההלכות כי כלם מסיני באו להם..." עכ"ל.

אביא כאן את דברי ריא"ז המובאים בשלט"ג (ע"ז דף ו. בדפה"ר) ששם מבאר את דרך חז"ל במדרשות, ואעתיק מעט מדבריו: "..דע והבן כי המדרשים הן על ג' דרכים..ויש מן המדרשים שכוונת חכמים בהם לדרוש המדרש בכל ענין שיכולים לדרוש, וסמכו על מה שכתוב אחת דבר אלקים שתים זו שמענו..למדו מזה שמקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואל תתמה על זה, הלא תראה רוב פעמים אפי' הדיוט אחד מדבר דבריו מורכבין שיש להם שני פנים וכ"ש דברי חכמה שנאמרו ברוח הקדש, ועל דרך זה דורשים חכמים את המקרא בכל ענין שיכולים לדורשו, ואמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו שהוא העיקר וכל המדרש הנדרשים בו יש מהן שהוא עיקר קרוב לפשט ויש מהן שיש בו רמז כמעט..ועוד אמרו בתלמוד א"י בפ"ז דנזיר, וכי המדרשות אמנה הם, דרוש וקבל שכר, הא לך הדבר מבואר שלא אמרו חמים על דרך אמונה ועיקר אלא להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים אולי יש בהן רמז, והמלגלג על דבריהם עליו נאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלוהים ומתעתעים בנביאיו ובכמה מקומות נענשו על שהיו מלגלגים בדברי חכמים", עכ"ל,

לפי דברים אלו מתבאר שאין מניעה לפרש את הפשט באופן שונה מדברי חז"ל, כי חז"ל לא בהכרח נתכוונו שיהיה הפירוש דוקא כדבריהם, אלא עיקר מטרת חז"ל היתה "להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים",

ואביא מה שכתב בספר "אבן משה" בהקדמתו למהדורא קמא:

"גם זאת מודעת, בדבר אשר יראה הרואה בספר הזה דברים נוטים (ואולי גם סותרים) מדרשת חכז"ל, אל יבהל ברוחו לאמור איך מלאו לבו של המחבר הזה לחלוק על חכמי קדם, כי אמנם על זה אדבר ואצטדק, ידוע לכל מעיין בספרים ובפרט בספרי הרמב"ן ז"ל, והאב"ע ז"ל, וכדומה, כי דרשת חז"ל הקדושים לחוד והפשט לחוד, ועי' רש"י ז"ל תחלת פרשת וארא... וגם חז"ל אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ובאמת הפשט הוא המעלה הראשונה מסולם המדע לעלות במעלות אל דרשות חכז"ל, וכל מעיין בצדק ישפוט כי אך ע"י הפשט הנכון ע"פ פשוט יבין דרשות חז"ל על בוריין.."

ואביא גם מדברי בעל אבן משה בהקדמתו למהדורא תניינא: "וכבר אמנם קמו גדולי מפרשים הקדמונים להבין בכתובים מה שיהיה על דרך הפשט, כהאב"ע הרמב"ן והאברבנאל ז"ל, וכן במורה וגם רש"י ז"ל בהרבה מקומות אשר יחתור לבאר ענין הכתוב אך לפשוטן של דברים, וכן רבו כמו רבו בכל הדורות שאחריהם אשר אזרו חלציהם בפירושים שונים לפי הפשט...  וכן המחבר הזה בספרו זה, עורר ד' את לבו להתבוננן בתורה עוד על כמה וכמה עניינים אשר לא שבעה נפשו מדעות כל המפרשים הקודמים ז"ל לפי דרך הפשט, וגם כמה דברים אשר לא בא עליהם גם שום הערה מלב המפרשים הקודמים ז"ל, ואשר הם באמת דברים מוכרחים מאוד אשר הכתוב אומר דרשוני.."

הבהרות

אכתוב כמה דברים שחשוב לי להבהיר בפתיחה לחיבור זה:

א. אין לי כמעט שום ידע מוקדם בדברי המפרשים בפרשה זו, רוב ככל הדברים נלקטו תוך כדי העיון בנושא זה, אשמח לכל תוספת של מקורות בנושאים אלו,

ב. בד"כ השתדלנו להביא בסיס לדברינו מדברי חז"ל או מדברי גדולי המפרשים, אך חשוב להבהיר שבהרבה מקומות שאנו מביאים איזה מקור לסייע לדברינו, אין כוונתנו בדווקא לומר שהמקור אותו אנו מציינים אומר בדיוק כדברינו, כי בהרבה מקומות הסיוע הוא לעצם ההבנה  המילולית, ולפעמים דוקא לעצם הרעיון, וכל מקום לפי הענין,

ג. הרבה פעמים נקטנו כדרך מסויימת מבין המפרשים, ולפעמים אף הצענו לפרש באופן מקורי, אך כמובן שאין כאן שום כוונה, חלילה, לשלול איזה דבר מדברי גדולי רבותינו ובודאי שנימוקם עמם, אלא שהשתדלנו לטרוח לישב את הפסוקים באופן הנראה בעינינו מרווח בדרך פשוטו של מקרא, ואיננו מתיימרים  לומר שדוקא דברינו הם האמת.

ו. בנוגע לדברי חכמי הטבע המשולבים בחיבור, השתדלנו לברר את הדברים שהבאנו (רוב המידע לקוח מויקיפדיה), ובכמה מקומות אף השתדלנו לברר את הדברים עם העוסקים בתחום,

ח. נמנענו מלשלב הערות, ע"מ לאפשר קריאה רציפה ככל האפשר, מטעם זה, אף שיש דברים שניתן לבאר בכמה וכמה דרכים, השתדלנו שלא להרבות בפירושים אלא להציע פירוש אחד בכל ענין, ותן לחכם ויחכם עוד,

ט. כמובן שנשמח לכל הערה ותיקון, הן מהצד התורני והן מהצד המדעי,  וכן לרעיונות נוספים,

 

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

3 מחשבות על “בריאת העולם על פי התורה והמדע”

  1. איך ניתן להסביר את הסתירה שהצמחים נבראו לפני השמש וכיום אנו יודעים שאין צמחים יכולים לחיות בלי תהליך הפוטוסינתיזה? אין זה מוכיח שכותב התורה היה אנושי שלא היה לו ידע אלוהי על העולם? (חיפשתי את התשובה בגוגל חיפוש שלכם אבל הוא תמיד הביא אותי שוב למקום אחר )

    1. השמש נבראה ביום הראשון, ברגע שנברא האור נבראו גרמי השמים המפיצים אור
      ביום רביעי רק נתלו המאורות וסודרה מערכת השמש
      אבל אור וקרינה היו כבר מהיום הראשון
      לרווחתם של הצמחים
      ייתכן שהקרינה והאור היו חזקים יותר
      וסייעו לצמיחה מהירה ולהתפשטות
      וזה הוא אור שבעת הימים

  2. במאמר שלי כאן הסברתי שששת ימי הבריאה שבתורה מתארים רק את המתרחש בכדור הארץ.
    השמש היתה קיימת עוד קודם, וביום הראשון החל האור שלה לחדור לכדור הארץ מבעד לעננים והאדים שכיסו אותו, וזהו ה"ויהי אור".
    האור הזה הספיק לצמחים שהופיעו ביום השלישי. בעקבות פליטת החמצן שלהם הוסיפה האטמוספירה להתבהר, עד שביום הרביעי נראו המאורות בבירור בשמים.
    http://mysterium.co.il/ArticleView/tabid/268/ArticleId/420/.aspx
    (אם המאמר הזה לא מופיע פה באתר, אולי תרצו להוסיף אותו)

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *