המדור 'אבולוציה ובריאה' באתר 'רציו' המתרכז בתחומי המחקר, המדע והאמונה, פרסם מאמר פרי עטי, 'מעשה בראשית לאור התורה והמדע', בחודש תמוז תשע"ט (30.7.19) אשר הקישור אליו מופיע בזה:.
במאמר זה סיפרתי לקוראי כי אנשי המדע הניסיוני, יורשיו של גליליאו גליליי (1564-1642), שללו את היתכנותו ונכונותו של תיאור הבריאה המקראי העומד בניגוד לחוקי הפיזיקה שלפיהם, לדעתם, מתנהל היקום. זאת מפאת היותו מבוסס לכאורה על תהליך בריאה 'יש מאין' ובנוסף על קצב בריאה פראי של ימים ספורים לעומת מיליארדי השנים הארציות הדרושות בפועל.
הנני שמח לבשר לקוראים היקרים כי המדע 'חזר בתשובה' בנושא הבריאה 'יש מאין'. התברר לו, כבר מתחילת המאה הנוכחית, שלאמיתו של דבר תהליך הבריאה בפועל היה בסגנון של 'אין מאין'. לכן מצאתי לנכון להכין עדכון זה כתחליף לתיאור תהליך הבריאה במאמרי המקורי בפרק שכותרתו היא: "… ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
פרופסור גווידו טונאלי ( Guido Tonelli 1950 -), הינו פיזיקאי חלקיקים בהתמחותו, פרופסור לפיזיקה כללית באוניברסיטת פיזה, וראש הצוות שהוביל לגילויו של בוזון ההיגס בשנת 2012 במעבדות CERN מתחת לעיר ג'נבה אשר בשוויץ. פרופסור טונאלי הוציא השנה לאור, בניו יורק, ספר שכותרתו היא:
"2021Genesis: The Story of How Everything Began.".
בנוסף לספר הוא הואיל בטובו לבאר באנגלית רצוצה, לקהל שומעיו הנכבד בהיכל המדע הבריטי, המלכותי והיוקרתי, ה- ,RIאת שלבי התהוות היקום. הרצאתו הייתה מבוססת על הממצאים והתגליות שצוות המדענים שבניהולו חשפו לאורך השנים במוסד המחקר CERN, בעזרת מרסקי ההדרונים המפלצתיים ((LHC המותקנים בו, אשר איששו את קיומו של בוזון ההיגס. אישוש זה השלים וחתם את רשימת החלקיקים, מרכיבי האטום, בטבלת המודל הסטנדרטי.
נקודת המוצא בביאורו העדכני היתה הקביעה, כי למרות כל החומר הרב (להזכירכם: מאז 'שנת הפלא' של אלברט איינשטיין, 1905, חומר שווה ערך לאנרגיה) המצוי לכאורה בכל כוכבי השמיים, סך כל האנרגיה ביקום כולו שואפת לאפס. ערך האנרגיה אינו אפס כי אז הוא היה מפר עקרון יסודי בתורת פיזיקת הקוונטים, אך גודלו המוחלט הוא ממש אפסי (שבר עשרוני הקטן מ-1). משמעותה של קביעה זו היא, כי לא הייתה דרושה אנרגיה עצומה שפרצה מתוך נקודת סינגולרית של חומר דחוס מאוד וחם מאוד בדמות מפץ גדול, בכדי להתניע את היווצרות היקום. די היה בהתפשטות מהירה עד למאוד של בועונת (bubble אקראית, שנוצרה בפיעפוע (fluctuation התמידי של הריק (Void), ובהתאחדות תוכן בועונת זאת עם השדה של בוזון ההיגס, על מנת לברוא את יקומנו המופלא. למה הדבר דומה? – למפגש המתקיים בתוך הרחם הנשי בין הביצית והזרע. ברגע שהם מתאחדים, תכונותיהם העצמיות משתנות ללא היכר. עובר אנושי מתחיל להתפתח מאיחוד זה.
שימו לב שפרופסור טונאלי נמנע מלהסביר מהיכן צץ לו אותו ריק מפעפע על תוכנו המופלא ומהיכן צץ אותו שדה של בוזון ההיגס בעל היכולות להעניק ערכי מסה עצמית שונים לכל חלקיק הנמצא בתוך הבועונת. התעלמות זאת מונעת מאיתנו ליצוק תוכן מדעי בפסוק הפתיחה של חומש בראשית: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". כל הסבר יהיה רק ניחוש. לכן משמעותם המילולית של המונחים 'שמים' ו'הארץ' בפסוק זה תשאר סתומה עד בוא הגואל או עד שאנשי המדע יצליחו לחדור, אולי בעזרת גלי כבידה, מבעד למסך הפלזמה העבה החוסם בפניהם את הגישה אל רגעי הבריאה הראשוניים הללו.
לא אלאה אתכם בכל השלבים הטכניים שמפרט פרופסור טונאלי במצגתו הנמצאת במרשתת, כל המעוניין מוזמן לצפות בה בזמנו החופשי. (אנא הקישו: Guido Tonelli RI בעין החיפוש). אוסיף רק זאת שהתהליך הבסיסי של היווצרות אטומי המימן וההליום, שהם אבני היסוד לכל שאר חומרי היקום, מסתיים, הן לפי הסברו של טונאלי והן לפי המקרא, בפרץ אור, בדיוק כפי שכתוב בפסוק ג' של פרק א' בחומש בראשית. הנני משאיר לקורא ולדמיונו לתאם בין הכתוב במקרא בפסוק ב' לבין התיאור של פרופסור טונאלי .
על הנושא של בריאת יקום ב-6 ימים מול בריאה לאורך מיליארדים של שנים הרחבתי רבות במאמרי הקודם ולא אחזור על כך שוב.
המסקנה מהאמור למעלה היא ששתי ההסתייגויות של המדע כלפי התיאור המקראי של הבריאה אינן מוצדקות כלל וכלל:
- משום שבריאה של 'אין מאין' אינה סותרת את חוקי שימור האנרגיה של המדע.
- משום שלפי תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין מדידת זמן תלויה במהירותו של המודד. את מיליארדי השנים מדד האדם שמהירות תנועתו ותנועת חלליותיו בחלל היא בסדר גודל של מאות ק"מ בשנייה בלבד. פרקי זמן של ימים, לאירוע של בריאת היקום, ימדוד גורם הנע במהירות הקרובה למהירות האור (300,000 ק"מ בשנייה). המקרא לצערנו, אינו מציין את זהותו של המודד והגיוני להניח שלא היה זה האדם.
במאמרי הקודם משנת תשע"ט סיפרתי לכם על פיזיקאי החלקיקים הצעיר דניאל תורג'מן. במשך הזמן שחלף מאז פרסום המאמר שלי, הוסיף גבר זה את התואר ד"ר לשלל תאריו. הוא הינו 'האורים והתומים' שלי בכל הנוגע לחקר הבריאה, אך אין זאת אומרת שקיימת ביננו תמימות דעים בפירוש כל עניין ועניין. בזאת תוכלו להיווכח אם תעיינו כאן.
אלכס היקר, המאמר מעניין ומושך, כרגיל
ישר כח!