נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות

כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים.

ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות

כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים.
לא פרטים שאינם ידועים בהכרח לכל, לא פרשנויות שיסודם בהשקפת עולם. אלא עובדות מרכזיות.
עתה עלינו להסביר, מה בכך שהעובדות ידועות לכל, האם לא ניתן לשקר?
אכן, ראינו במאמר הקודם שהדבר בלתי אפשרי, לא הקומוניסטים, ולא הפלשתינאים, יכולים לשנות את העובדות המרכזיות. אבל מדוע?
מדוע לא הצליחו אימפריות של תעמולה ושקר לגרום לתיעוד שקרי בזמן המאורעות?
התשובה לכך נעוצה בקיומה של פירמידת ההשלכות. כל אירוע יוצר השלכות. ככל שהאירוע משמעותי ומרכזי יותר בחיי הקבוצה והאנושות בכלל, תהיינה השלכותיו גדולות יותר ומשמעותיות. במקרה של השלכות משמעותיות, כל אחת מהן תיצור גם היא השלכות. כך נוצרת פירמידה שבסיסה הולך ומתרחב.
לדוגמא: מסעו של אלכסנדר מוקדון למזרח שינה את פני העולם העתיק, מבחינה מדינית, אינטלקטואלית, ותרבותית. השלכות השינוי הורגשו והשפיעו על כל רחבי במזרח התיכון – יוון, פרס, מצרים, בבל, ישראל, ועוד. פירמידת ההשפעות כוללת אדריכלות הלניסטית, חדירת מלים יווניות לשפה העברית, השפעה של הכלכלה היוונית, שימוש במטבעות יווניים, וכך הלאה. אירוע כזה יוצר בהכרח פירמידת השלכות.
גם בעידן המודרני כל אירוע מרכזי יוצר השלכות. את ההשלכות אי אפשר לשנות, ואי אפשר להכחיש. ובמדה ולא התרחשו, אי אפשר להמציאן. תעמולה או כל צורת שקר אחרת אינה יכולה לבדות אירוע שיוצר פירמידת השלכות. מכיוון שפירמידת ההשלכות נגזרת בהכרח מן האירוע, היא משמשת אבן בוחן להתקיימותו של האירוע. הדיווח על אירוע שמחייב פירמידת השלכות, חייב להיות תואם להשלכות עצמן.
כדוגמא מביאים את סיפורו של יוליוס קיסר בחיבורו האוטוביוגרפי "על המלחמה הגלית" (De Bello Gallico) בו הוא מזכיר את פלישתו לבריטניה בשנת 54, אך הוא מקצר באופן בולט ולא מתאר פלישה זו כלל, הוא לא מפרט אם הצליח לכבוש את בריטניה, אם הצליח להעניש את המורדים, ומה היו תוצאות המסע. מכאן הסיק ההיסטוריון קולינגווד (R.G. Collingwood, 1936 ) שהמסע נכשל. טכנית יכל קיסר לכתוב שכבש את בריטניה ולתאר את כל גבורותיו ועלילותיו, וכרודן בעל נסיון עשיר, יכל גם להוציא להורג מי שיעיז להכחיש את מה שכתב הקיסר בכבודו ובעצמו. אלא שגם קיסר ידע ששקרים גלויים יהפכו לאות מתה ויהפכו את הספר כולו לאות מתה יחד עם אמינות מחברו.

גם הארכיאולוג פינקלשטיין מאוניב' ת"א, כותב: "סביר להניח שהמחבר דאג להציגם בצורה כללית נכונה, בעיקר במקרים של אירועים קרובים בזמן לימיו, או של אירועים שזכרם החזק השתמר ברבים. אם לא כן היה מאבד את אמון קוראיו" (ישראל פינקלשטיין, ארכיאולוגיה ומקרא, בתוך 'הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, הוצ' יד יצחק בן צבי, 2001, עמ' 145).
סופר או תועמלן יכול לספר מה שירצה על אירועים שאין להם השלכות על רוב שומעיו (מהמיעוט אפשר להתעלם). סופר חייב לספר את האמת על אירועים שיש להם השלכות על רוב שומעיו.
כל מה שיכתוב היסטוריון על אירוע כזה לא יכול להיות נסתר מהמציאות. דיווח על אירוע מחייב שהחברה בה חי ההיסטוריון הייתה מודעת לקיומן של ההשלכות המתחייבות. הכחשת אירוע, מחייבת שהחברה בה חי ההיסטוריון, ידעה שלא התקיימו ההשלכות המתחייבות.
מכאן שרמת האמינות של דיווח היסטורי תלויה בסקאלה של ההשלכות הנגזרות מן האירוע. ככל שהאירוע הוא רב השלכות, כך בלתי אפשרי יהיה לא לדעת על קיומו. לכן גם בלתי אפשרי יהיה לדווח על התקיימותו של אירוע שהשלכותיו לא התרחשו.
ראינו אם כן כי אויבי האמת ההיסטורית הם שלשה: 1) תיעוד מאוחר, 2) אפשרות של שקר, 3) מתן פרשנות מעוותת.
הקריטריונים לאמת היסטורית הם: 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות.
מידע שעומד בקריטריונים הללו ראוי להיחשב עובדה היסטורית. אפילו מתוך מערכת תעמולה מעוותות בעליל כמו זו הקומוניסטית או הפלשתינאית, ניתן לראות שכל אירוע ש1) נכתב בזמן המאורעות, 2) מהוה אירוע מרכזי, 3) לא נתון לפרשנות – אכן מהווה עובדה היסטורית.

דוגמא נוספת:

קארל סייגן דן בטענה שהועלתה ע"י סופרים שונים, האם יתכן שחייזרים או יצורים לא אנושיים ביקרו בעבר בכדוה"א, ומה נוכל להחשיב כהוכחה לכך.

מסקנתו היא, שנוכל לראות כהוכחה לקיום מפגש כזה, רק בשלשה תנאים: א) האירוע תועד בכתב מיד לאחר התרחשותו, ב) בעקבות האירוע חל שינוי משמעותי בחברה שנוצר איתה קשר, ג) כחלק מתיעוד האירוע ניכר היה שמדובר ביצורים לא אנושיים.

סייגן מצטט את המשלחת של החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז, שיצרה את הקשר הראשון המוקדם בין התרבויות האירופיות ושבט הטלינגיט. סיפור קשר זה נשמר כמסורת שבעל פה בידי שבט הטלינגיט, ונרשם לראשונה על ידי האנתרופולוג ג'ורג' ט. אמונס יותר ממאה שנים לאחר התרחשותו. למרות היותו חלק מהפרדיגמה התרבותית והרוחנית של שבט הטלינגיט, הסיפור מתאר במדויק את המפגש ב-1786. על פי סייגן, זו הוכחה כי בנסיבות מסוימות, קשר קצר עם תרבות זרה יתועד בצורת שחזור.

(Shklovski and Sagan, civilizations, aeons more advanced than ours, must be plying the spaces between stars, p 453).

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

24
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
24 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
4 Comment authors
אוריאריאלצוות האתראריאל Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
אורי
Guest
Member
אורי

כתבתם "-הוכחת זמן כתיבת התורה לא קשורה דוקא לספרי הנביאים, אם כי יכולה להסתמך גם על התיעוד בנביאים, היא בנויה על הרבה אבחנות אחרות שהתבארו בסדרה 'זמן כתיבת התורה'." נניח שהחלקים שמדברים על זמנים מסומים באמת משקפים את המציאות בתורה. מה זה אומר? הרי תמיד ניתן לבוא ולומר שלאורך ההיסטוריה הכותבים של התורה כתבו את החלקים שהם יכולים רק לגבי הזמן שהם מדברים עליהם. זאת אומרת נניח שזה באמת מוכיח שהתורה לא יכלה להיכתב בזמן יאשיהו. אבל תמיד ניתן לבוא ולהגיד שהיו כמה סופרים שכתבו בהתאם למציאות המדינית שלהם. וכל סופר כתב את החלקים ודיקדק בהגות ובשפה של הזמן שהוא… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

אם אפשר לסכם את ההוכחה של המאמרים שלכם, אסכם עכשיו. תקנו אותי אם אני טועה בפרט מן הפרטים. היסטוריה בנויה ע"פ כמה דברים. על השלכות מהותיות, על תיעוד מן המאורע, ושהאירועים אינם נתונים לפרשנות. עד כה, הוכחתם שהתורה הייתה חייבת להינתן בזמן שהיא מתארת את עצמה (במדבר), מכיוון שיש רצף במסורת. כל ספר החל מיהושע עד למלכים וכתובים מצטטים את ספר התורה. דבר המראה שלא היה ניתן לשתול את הספר ולקיים השלכות בלי שהאירוע , שהוא השורש שמפשיט את ההשלכות היה קיים (יציאת מצרים, ההתגלות והמסע במדבר) את ההשלכות הגדרתם כשמירת מצוות, תיאורים בתורה ובכתובים על כך שהעמים השכנים שמעו… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

היי, תודה על המשוב. אני אינני מחפש השלכות סתם ככה. אתם פה במאמרכם השני הגדרתם אירוע שידוע לכל כמו כיבושי אלכסנדר מוקדון שאי אפשר להתעלם ממנו מכיוון שעשה השלכות עצומות בעולם כולו. אז כן אני מחפש את אותם ההשלכות על החברה בכנען לדוגמה (על המסע במדבר סתם לדוגמה) לגבי אומרכם: "להיות בעם שאלכסנדר מוקדון כבש אותו. או לצאת ממצרים אחרי עשר מכות, להפוך מעם עבדים לעם של בני חורין, לעבור דרך ים סוף כשהצבא המצרי טובע בים, להסתובב במדבר ארבעים שנה, לעבור התגלות של אלהים לכל העם שמחייבת אותם בהרבה מצוות, וכו'. האם יתכן שעם לא ידע שהוא לא עובר… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

לא הגדרתם שמה מה ההשלכות.. פשוט הגדרתם אותם שסיפורים כאלה חייב להיות להם מסה ענקית של השלכות.. ובכן לא מעניין מה היה "אמור" להיות ואיך היו ומתוארים "הדברים" בזמן הזה. האם יש השלכות שהם לא מתיאורי התורה ואנחנו יכולים לגלות אותם בלי לבדוק את הספר?

אורי
Guest
Member
אורי

אני מחפש השלכות כמו זה של כיבושי אלכסנדר מוקדון, עכשיו אני שואל אתכם, האם היו השלכות כאלה בנמצא?

אורי
Guest
Member
אורי

האמת שלא ניתן לדעת (אני) לפחות מה מקורם של ההשלכות. ההשלכות לדעתי הן פשוט מספר התורה. עם אמונה עיוורת של הנביאים שציטטו ממנה. יכול להיות שהם ידעו שזייפו את התורה כך או כך, אבל בכל מקרה הם ציטטו. בכל מקרה, התיעוד בנביאים הוא ההשלכות. איזה השלכות נגזרות מן האירועים כבר יש? בתקופת המלכים? משהו שנראה דומה למסעו של אלכסנדר מוקדון? (אגב כאן יש להבדיל בין אירועי כיבושי אלכסנדר מוקדון לבין אירועי התורה, שיש להם מקור אחד ולכיבושי אלכסנדר יש המון מקורות בלתי תלויים שמראים את כיבושיו). אבל האם בגלל המסע במדבר נכנסו מילים לסביבה בישראל? האם השלכות של המסע במדבר… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

זה לא חייב להיגזר מהגדרה של השלכה. זה יכול להיגזר מעצם התיאור שבתורה שהוא מתיימר להוות את המיתוס הלאומי והנביאים פשוט מצטטים את המצב. אז זה כן השלכה, אבל מספר התורה. לא מעצם האירוע. אגב רק עכשיו ראיתי שויקיפדיה נותנת דוגמה איך אפשר לאמת אירוע היסטורי "למשל: ישנם חמישה מקורות שונים, המתארים את הכתרתו של קרל הגדול בחג המולד שנת 800. כל אחד מהמקורות מתייחס לאירוע באופן שונה, אך אין מקור השולל את הטקס. מכאן ניתן ללמוד כי הטקס, בסבירות גבוהה מאד, אכן התקיים." https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99 זאת אומרת שאנחנו צריכים עדויות צולבות שאין להם תלות זו בזו. כשאתם מביאים עדות מהנביאים… Read more »

אורי
Guest
Member
אורי

על איזה הנחה אתם מתבססים שהתיעוד בנביאים מבוסס על השלכות מהשטח ולא פשוט בגלל שהנביאים קיבלו את התורה בעין עיוורת ופשוט ציטטו ממנה לעם?

אורי
Guest
Member
אורי

זה נכון מה שכתבתם, אבל האם באמת יש פירמידת השלכות ליציאת מצרים ומתן תורה (ואני לא מדבר על התיעוד בנביאים והכתובים, כי בסופו של דבר התיעוד בנביאים מבוססים על גם מקור אחד – התורה.) האם יש עדויות בסביבה ופירמידת השלכות במציאות עצמה?

אריאל
Guest
Member
אריאל

מדוע אי אפשר לדעת את ההשלכות אצל האימפריה המצרית? מה ההבדל בין האימפריה המצרית להשלכות של האימפריה הרומאית סתם לדוגמא?

אריאל
Guest
Member
אריאל

אבל אתם בעצמכם אמרתם כשאין ולא רואים השלכות יותר קל להכחיש את האירוע. עכשיו בגלל שזה נגדכם אתם אומרים ההפך? שלא תמיד יש השלכות? נשמע לי כמו תירוצים.

אריאל
Guest
Member
אריאל

נהוג לשייך את יציאת מצרים בימיו של רעמסס השני הלוא כך? בזמן הזה אין אנו מוצאים טיפת השלכות על החברה המצרית. 2 מיליון עבדים שבורחים היו צריכים לעשות השלכות אדירות. ואין אפילו טיפ טיפה של השלכות.