נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות

כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים.

ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות

כפי שראינו במאמר הקודם, ההגדרה של היסטוריה היא כרוניקה שמתארת בזמן המאורעות אירועים מרכזיים.
לא פרטים שאינם ידועים בהכרח לכל, לא פרשנויות שיסודם בהשקפת עולם. אלא עובדות מרכזיות.
עתה עלינו להסביר, מה בכך שהעובדות ידועות לכל, האם לא ניתן לשקר?
אכן, ראינו במאמר הקודם שהדבר בלתי אפשרי, לא הקומוניסטים, ולא הפלשתינאים, יכולים לשנות את העובדות המרכזיות. אבל מדוע?
מדוע לא הצליחו אימפריות של תעמולה ושקר לגרום לתיעוד שקרי בזמן המאורעות?
התשובה לכך נעוצה בקיומה של פירמידת ההשלכות. כל אירוע יוצר השלכות. ככל שהאירוע משמעותי ומרכזי יותר בחיי הקבוצה והאנושות בכלל, תהיינה השלכותיו גדולות יותר ומשמעותיות. במקרה של השלכות משמעותיות, כל אחת מהן תיצור גם היא השלכות. כך נוצרת פירמידה שבסיסה הולך ומתרחב.
לדוגמא: מסעו של אלכסנדר מוקדון למזרח שינה את פני העולם העתיק, מבחינה מדינית, אינטלקטואלית, ותרבותית. השלכות השינוי הורגשו והשפיעו על כל רחבי במזרח התיכון – יוון, פרס, מצרים, בבל, ישראל, ועוד. פירמידת ההשפעות כוללת אדריכלות הלניסטית, חדירת מלים יווניות לשפה העברית, השפעה של הכלכלה היוונית, שימוש במטבעות יווניים, וכך הלאה. אירוע כזה יוצר בהכרח פירמידת השלכות.
גם בעידן המודרני כל אירוע מרכזי יוצר השלכות. את ההשלכות אי אפשר לשנות, ואי אפשר להכחיש. ובמדה ולא התרחשו, אי אפשר להמציאן. תעמולה או כל צורת שקר אחרת אינה יכולה לבדות אירוע שיוצר פירמידת השלכות. מכיוון שפירמידת ההשלכות נגזרת בהכרח מן האירוע, היא משמשת אבן בוחן להתקיימותו של האירוע. הדיווח על אירוע שמחייב פירמידת השלכות, חייב להיות תואם להשלכות עצמן.
כדוגמא מביאים את סיפורו של יוליוס קיסר בחיבורו האוטוביוגרפי "על המלחמה הגלית" (De Bello Gallico) בו הוא מזכיר את פלישתו לבריטניה בשנת 54, אך הוא מקצר באופן בולט ולא מתאר פלישה זו כלל, הוא לא מפרט אם הצליח לכבוש את בריטניה, אם הצליח להעניש את המורדים, ומה היו תוצאות המסע. מכאן הסיק ההיסטוריון קולינגווד (R.G. Collingwood, 1936 ) שהמסע נכשל. טכנית יכל קיסר לכתוב שכבש את בריטניה ולתאר את כל גבורותיו ועלילותיו, וכרודן בעל נסיון עשיר, יכל גם להוציא להורג מי שיעיז להכחיש את מה שכתב הקיסר בכבודו ובעצמו. אלא שגם קיסר ידע ששקרים גלויים יהפכו לאות מתה ויהפכו את הספר כולו לאות מתה יחד עם אמינות מחברו.

גם הארכיאולוג פינקלשטיין מאוניב' ת"א, כותב: "סביר להניח שהמחבר דאג להציגם בצורה כללית נכונה, בעיקר במקרים של אירועים קרובים בזמן לימיו, או של אירועים שזכרם החזק השתמר ברבים. אם לא כן היה מאבד את אמון קוראיו" (ישראל פינקלשטיין, ארכיאולוגיה ומקרא, בתוך 'הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, הוצ' יד יצחק בן צבי, 2001, עמ' 145).
סופר או תועמלן יכול לספר מה שירצה על אירועים שאין להם השלכות על רוב שומעיו (מהמיעוט אפשר להתעלם). סופר חייב לספר את האמת על אירועים שיש להם השלכות על רוב שומעיו.
כל מה שיכתוב היסטוריון על אירוע כזה לא יכול להיות נסתר מהמציאות. דיווח על אירוע מחייב שהחברה בה חי ההיסטוריון הייתה מודעת לקיומן של ההשלכות המתחייבות. הכחשת אירוע, מחייבת שהחברה בה חי ההיסטוריון, ידעה שלא התקיימו ההשלכות המתחייבות.
מכאן שרמת האמינות של דיווח היסטורי תלויה בסקאלה של ההשלכות הנגזרות מן האירוע. ככל שהאירוע הוא רב השלכות, כך בלתי אפשרי יהיה לא לדעת על קיומו. לכן גם בלתי אפשרי יהיה לדווח על התקיימותו של אירוע שהשלכותיו לא התרחשו.
ראינו אם כן כי אויבי האמת ההיסטורית הם שלשה: 1) תיעוד מאוחר, 2) אפשרות של שקר, 3) מתן פרשנות מעוותת.
הקריטריונים לאמת היסטורית הם: 1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות.
מידע שעומד בקריטריונים הללו ראוי להיחשב עובדה היסטורית. אפילו מתוך מערכת תעמולה מעוותות בעליל כמו זו הקומוניסטית או הפלשתינאית, ניתן לראות שכל אירוע ש1) נכתב בזמן המאורעות, 2) מהוה אירוע מרכזי, 3) לא נתון לפרשנות – אכן מהווה עובדה היסטורית.

דוגמא נוספת:

קארל סייגן דן בטענה שהועלתה ע"י סופרים שונים, האם יתכן שחייזרים או יצורים לא אנושיים ביקרו בעבר בכדוה"א, ומה נוכל להחשיב כהוכחה לכך.

מסקנתו היא, שנוכל לראות כהוכחה לקיום מפגש כזה, רק בשלשה תנאים: א) האירוע תועד בכתב מיד לאחר התרחשותו, ב) בעקבות האירוע חל שינוי משמעותי בחברה שנוצר איתה קשר, ג) כחלק מתיעוד האירוע ניכר היה שמדובר ביצורים לא אנושיים.

סייגן מצטט את המשלחת של החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז, שיצרה את הקשר הראשון המוקדם בין התרבויות האירופיות ושבט הטלינגיט. סיפור קשר זה נשמר כמסורת שבעל פה בידי שבט הטלינגיט, ונרשם לראשונה על ידי האנתרופולוג ג'ורג' ט. אמונס יותר ממאה שנים לאחר התרחשותו. למרות היותו חלק מהפרדיגמה התרבותית והרוחנית של שבט הטלינגיט, הסיפור מתאר במדויק את המפגש ב-1786. על פי סייגן, זו הוכחה כי בנסיבות מסוימות, קשר קצר עם תרבות זרה יתועד בצורת שחזור.

(Shklovski and Sagan, civilizations, aeons more advanced than ours, must be plying the spaces between stars, p 453).

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

24 מחשבות על “ב מסקנה: תיעוד בזמן המאורעות – משקף מציאות”

  1. נהוג לשייך את יציאת מצרים בימיו של רעמסס השני הלוא כך? בזמן הזה אין אנו מוצאים טיפת השלכות על החברה המצרית. 2 מיליון עבדים שבורחים היו צריכים לעשות השלכות אדירות. ואין אפילו טיפ טיפה של השלכות.

  2. צוות האתר

    לפי המסורת כנראה אירעה יציאת מצרים בימי תחותמס הג' ראה: תיארוך יציאת מצרים, וזמנה של יציאת מצרים.
    בכל מקרה אין לנו באמת מידע מסודר על ימי רעמסס השני, ומגוחך לחשוב שבהכרח שנדע על השלכות מכל אירוע שקרה בימיו, ראה: האמנם אנו יודעים הכל על מצרים, עם זאת יש הרבה ממצאים מצריים המתעדים את ההשלכות של יציאת מצרים, ראה בתגית: יציאת מצרים

  3. אבל אתם בעצמכם אמרתם כשאין ולא רואים השלכות יותר קל להכחיש את האירוע. עכשיו בגלל שזה נגדכם אתם אומרים ההפך? שלא תמיד יש השלכות? נשמע לי כמו תירוצים.

  4. צוות האתר

    ברור שיש השלכות רבות ועצומות לאירוע כזה, כתבתי רק שמגוחך לחשוב שמתוך קטעי המידע שיש לנו על ההיסטוריה המצרית נוכל לדעת על השלכות כאלו. לעומת זאת התיעוד הישראלי כן יכול להעיד על אירוע כזה, דוקא משום שהוא חייב ליצור פירמידת השלכות עצומה ואין מקום לשקר או טעות.

  5. מדוע אי אפשר לדעת את ההשלכות אצל האימפריה המצרית? מה ההבדל בין האימפריה המצרית להשלכות של האימפריה הרומאית סתם לדוגמא?

  6. צוות האתר

    משום שהמידע שלנו על ההיסטוריה המצרית הוא מזערי, כפי שפירטתי במאמר 'האמנם אנו יודעים הכל על מצרים' שלינקקתי אליו בתגובתי השניה בעמוד זה. על האימפריה הרומאית יש לנו הרבה יותר מידע. וגם שם ישנן תקופות שהוא חלקי ביותר.

  7. זה נכון מה שכתבתם, אבל האם באמת יש פירמידת השלכות ליציאת מצרים ומתן תורה (ואני לא מדבר על התיעוד בנביאים והכתובים, כי בסופו של דבר התיעוד בנביאים מבוססים על גם מקור אחד – התורה.) האם יש עדויות בסביבה ופירמידת השלכות במציאות עצמה?

  8. צוות האתר

    אתה חוזר על שאלות שכבר שאלת ונענו לך בהרחבה למשל כאן, א' מודל פירמידת ההשלכות לא מצריך בדיקה שלנו בנוגע להשלכות, ב' יש השלכות ליצי"מ ומתן תורה גם מעבר לתיעוד בנביאים, ג' התיעוד בנביאים לא מבוסס על התורה אלא על ההשלכות שהיו בפועל.
    אזהרה אחרונה לפני חסימת תגובות: נא לא לשאול אותה שאלה שוב ושוב כל פעם במקום אחר, אלא להתייחס לתשובה. התגובות מוצגות לציבור בכדי להוסיף לשיח ולהרחיב את הדברים, ולא לבלבל.

  9. על איזה הנחה אתם מתבססים שהתיעוד בנביאים מבוסס על השלכות מהשטח ולא פשוט בגלל שהנביאים קיבלו את התורה בעין עיוורת ופשוט ציטטו ממנה לעם?

  10. צוות האתר

    זה נגזר מההגדרה של ההשלכה, שהיא בהכרח נצפית במציאות, אם הנביא מתאר שהגויים מפחדים מאלהי ישראל שהוציא אותם ממצרים וכו', זה חייב לשקף את המציאות. וכך הלאה. כל ההשלכות שמדובר עליהן הן השלכות שחייבות להשתקף מן המציאות, והתורה לא יכולה לשנות את המציאות, אלא רק להתאים לה.

  11. זה לא חייב להיגזר מהגדרה של השלכה. זה יכול להיגזר מעצם התיאור שבתורה שהוא מתיימר להוות את המיתוס הלאומי והנביאים פשוט מצטטים את המצב. אז זה כן השלכה, אבל מספר התורה. לא מעצם האירוע.
    אגב רק עכשיו ראיתי שויקיפדיה נותנת דוגמה איך אפשר לאמת אירוע היסטורי
    "למשל: ישנם חמישה מקורות שונים, המתארים את הכתרתו של קרל הגדול בחג המולד שנת 800. כל אחד מהמקורות מתייחס לאירוע באופן שונה, אך אין מקור השולל את הטקס. מכאן ניתן ללמוד כי הטקס, בסבירות גבוהה מאד, אכן התקיים."
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99
    זאת אומרת שאנחנו צריכים עדויות צולבות שאין להם תלות זו בזו. כשאתם מביאים עדות מהנביאים אתם פשוט מביאים עוד גרסה של האירוע. אה ותו לא. אין פה עדויות צולבות.
    אני מניח שגם פה אתם תפנו אותי למאמר שעניתם על הטענה כבר.. כצפוי.

  12. צוות האתר

    אתה פשוט לא מתייחס בשום צורה למה שאני אומר וחבל, או שאתה לא מבין את המושג השלכה. השלכה היא מציאות שחייבת להיגזר מהאירוע, ולא יתכן שלא לדעת מקיומה או אי קיומה. ולכן אי אפשר לצטט אותה מתוך ספר. למשל: אם אני מניח שעם יודע אם הוא תחת כיבוש של עם אחר או לא, בלתי אפשרי לטעון שהעם לא היה תחת כיבוש, אבל הוא ציטט מתוך ספר שהיה תחת כיבוש. או להיפך: העם היה תחת כיבוש, אבל הוא ציטט מתוך ספר שאינו תחת כיבוש. למרבה הפלא זה מה שאתה טוען, שההשלכות לא היו במציאות, אבל ציטטו אותן מתוך ספרים.
    הציטוט שלך מויקיפדיה לא עוסק ב'איך אפשר לאמת אירוע היסטורי', כפי שכתבת. אלא ב'איך להעלות מהימנות'. יתכן שאם יש חמשה מקורות זה 'מעלה מהימנות', אבל לא מאמת ולא מוכיח כלום. יתכן שכל חמשת המקורות משקרים משום שמדובר באגדה אורבנית שנכתבה על ידי כולם. וכן אין דרך להוכיח שהמקורות בלתי תלויים, אולי כולם הושפעו ממקור אחד.
    אם אתה רוצה לדעת איך מאמתים היסטוריה קרא את הערך הפילוסופיה של ההיסטוריה, סעיפים 3 4.
    טענתך שהיסטוריה בנויה על עדויות צולבות בהכרח – לא נכונה, יש הרבה חלקים בהיסטוריה שבנויים על עדות אחת מהימנה, במקרה שהעדות מהימנה לא צריכים עוד עדות. וגם עוד עדות לא בהכרח תעזור, כי יתכן שהיא עדות שקר. רק עדות שניתנת לאימות היסטורית נחשבת להיסטוריה, ולכן היא לא צריכה בהכרח עוד עדות.
    בכל מקרה הנושא של המאמר כאן הוא לא הוכחה מהתיעוד בנביאים, אלא אך ורק הוכחה מהמודל ההיסטורי. אולי הערך הנ"ל בויקיפדיה יעזור לך להבין מה הוא המודל ההיסטורי.

  13. האמת שלא ניתן לדעת (אני) לפחות מה מקורם של ההשלכות. ההשלכות לדעתי הן פשוט מספר התורה. עם אמונה עיוורת של הנביאים שציטטו ממנה. יכול להיות שהם ידעו שזייפו את התורה כך או כך, אבל בכל מקרה הם ציטטו.
    בכל מקרה, התיעוד בנביאים הוא ההשלכות. איזה השלכות נגזרות מן האירועים כבר יש? בתקופת המלכים? משהו שנראה דומה למסעו של אלכסנדר מוקדון? (אגב כאן יש להבדיל בין אירועי כיבושי אלכסנדר מוקדון לבין אירועי התורה, שיש להם מקור אחד ולכיבושי אלכסנדר יש המון מקורות בלתי תלויים שמראים את כיבושיו).
    אבל האם בגלל המסע במדבר נכנסו מילים לסביבה בישראל? האם השלכות של המסע במדבר השפיעו והראו השלכות בשטח כמו שעשו השלכות של כיבושי אלכסנדר מוקדון? אני בספק – מאוד.
    המקסימום שאולי ניתן להגדיר כהשלכות זה התיאורים החוזרים והנשניים בנביאים.
    מלבד זה תו לא.

  14. צוות האתר

    ראה נא ידידי, יש לי המון סבלנות, הבעיה היא שדו שיח של חרשים לא תורם לאתר שום דבר. אתה חייב לשים לב מה טוען הצד השני, ורק אז להתייחס. לא לתקוף איש קש.
    מודל ההשלכות בנוי על פרסום בזמן המאורעות, ולכן גם אם ההשלכות של מתן תורה ויציאת מצרים לא קיימות בזמן המלכים (נניח), זה לא רלבנטי. ההשלכות מכריחות לכתוב את האמת בזמן המאורעות.
    במקרה יש גם תיעוד בנביאים הקרובים למאורעות כמו יהושע ושופטים, אבל לא על זה הענין בנוי.

  15. אני מחפש השלכות כמו זה של כיבושי אלכסנדר מוקדון, עכשיו אני שואל אתכם, האם היו השלכות כאלה בנמצא?

  16. צוות האתר

    ההשלכות של מתן תורה יציאת מצרים ונדודי המדבר על בני ישראל בזמן המאורעות היו הרבה יותר גדולות מאשר על העמים הנכבשים ע"י אלכסנדר מוקדון, ראה כאן

  17. לא הגדרתם שמה מה ההשלכות.. פשוט הגדרתם אותם שסיפורים כאלה חייב להיות להם מסה ענקית של השלכות.. ובכן לא מעניין מה היה "אמור" להיות ואיך היו ומתוארים "הדברים" בזמן הזה. האם יש השלכות שהם לא מתיאורי התורה ואנחנו יכולים לגלות אותם בלי לבדוק את הספר?

  18. צוות האתר

    אתה שוב מתנהג כאילו (?) אתה לא מבין את הטיעון. אתה מחפש השלכות ש"יכולים לגלות בלי לבדוק את הספר", בעוד הטיעון הוא שמדובר בהשלכות שהיו אמורות להיות גלויות לפני הציבור בזמן שנכתב הספר.
    מה יותר משמעותי לדעתך:
    להיות בעם שאלכסנדר מוקדון כבש אותו.
    או לצאת ממצרים אחרי עשר מכות, להפוך מעם עבדים לעם של בני חורין, לעבור דרך ים סוף כשהצבא המצרי טובע בים, להסתובב במדבר ארבעים שנה, לעבור התגלות של אלהים לכל העם שמחייבת אותם בהרבה מצוות, וכו'.
    האם יתכן שעם לא ידע שהוא לא עובר את הדברים האלו, וחשב בזמן המאורעות שזה מה שהוא עובר??

  19. היי, תודה על המשוב. אני אינני מחפש השלכות סתם ככה. אתם פה במאמרכם השני הגדרתם אירוע שידוע לכל כמו כיבושי אלכסנדר מוקדון שאי אפשר להתעלם ממנו מכיוון שעשה השלכות עצומות בעולם כולו.
    אז כן אני מחפש את אותם ההשלכות על החברה בכנען לדוגמה (על המסע במדבר סתם לדוגמה)

    לגבי אומרכם:
    "להיות בעם שאלכסנדר מוקדון כבש אותו.
    או לצאת ממצרים אחרי עשר מכות, להפוך מעם עבדים לעם של בני חורין, לעבור דרך ים סוף כשהצבא המצרי טובע בים, להסתובב במדבר ארבעים שנה, לעבור התגלות של אלהים לכל העם שמחייבת אותם בהרבה מצוות, וכו'.
    האם יתכן שעם לא ידע שהוא לא עובר את הדברים האלו, וחשב בזמן המאורעות שזה מה שהוא עובר??

    ובכן זה לא הנושא שדיברתם עליו. אתם דיברתם שככל שיש אירוע שיש לו השלכות בחברה ובסביבה כולה יהיה יותר קשה להכחישו. איך עם ישראל קיבל את התורה אם לא עבר את המאורעות זה נושא לדיון אחר. וגם אני לא חושב שהספר היה כל כך' מופץ' אם נפגשים איתו פעם בשבע שנים עם הרצאה קצרה.

  20. אם אפשר לסכם את ההוכחה של המאמרים שלכם, אסכם עכשיו. תקנו אותי אם אני טועה בפרט מן הפרטים.
    היסטוריה בנויה ע"פ כמה דברים. על השלכות מהותיות, על תיעוד מן המאורע, ושהאירועים אינם נתונים לפרשנות.
    עד כה, הוכחתם שהתורה הייתה חייבת להינתן בזמן שהיא מתארת את עצמה (במדבר), מכיוון שיש רצף במסורת. כל ספר החל מיהושע עד למלכים וכתובים מצטטים את ספר התורה. דבר המראה שלא היה ניתן לשתול את הספר ולקיים השלכות בלי שהאירוע , שהוא השורש שמפשיט את ההשלכות היה קיים (יציאת מצרים, ההתגלות והמסע במדבר) את ההשלכות הגדרתם כשמירת מצוות, תיאורים בתורה ובכתובים על כך שהעמים השכנים שמעו על יציאת מצרים ולא נראה סביר שהיה ניתן לתאר מציאות כזאת בלי שיהיה לה בסיס עובדתי. וכן לשקר בסופו של דבר אין רגלים, לכן זה היה חייב להיות נכון מכיוון שמדובר בתיעוד בזמן המאורעות (זאת אומרת שהתיעוד ניתן להעם אשר כתוב בספר עצמו על ההיסטוריה שלו וגם כתוב שהעם צריך להעביר את ההיסטוריה לבניו, לכן לא נראה סביר שיהיה אפשר לשתול ספר כזה להדיוטות שאין להם מושג וחצי מושג מהדרישות/ האירועים/ ולא נראה סביר שניתן לשכנע אותם בדברים כאלה מהסיבות שציינתי לעיל.
    העם והנביאים תמיד כתובים ומתוארים בכך שלעם ישראל הייתה ידיעה ברורה אודות האירועים שבתורה. לכן זה השלכות. ההשלכות של המסע במדבר לדוגמא, זה שהעם קיבל את המסע במדבר כאירוע היסטורי, ולכן לא ניתן היה לשקר בזמן המאורעות, (בנוגע למסע למדבר, מכיוון שיש רצף היסטורי ולא ניתן להשתיל באחת ממועדים האחרים) לכן , ההנחה הסבירה ביותר שהאדם הרציונלי יניח, זה שאם לא ניתן ולא סביר להשתיל ולהכניס לתודעה הלאומית אירועים כאלה, אזי חייב היה שיהיה לו בסיס היסטורי.
    האם טעיתי במשהו?

  21. צוות האתר

    אני לא יכול לומר שטעית במשהו, אבל זה לא משקף בדיוק את המהלך שכתבתי, נראה לי שהסיכום הטוב ביותר של מה שאני חושב – הוא מה שאני כתבתי.
    הסיכום שלך לא מתמקד במודל אחד אלא גולש מתחום לתחום.
    למשל:
    -המודל ההיסטורי לא נזקק לתיעוד של השלכות, הוא בנוי אך ורק על: 1) תיעוד בזמן המאורעות, 2) מאורע מרכזי בעל השלכות, 3) חלק שלא נתון לפרשנות. ולכן הוא לא צריך את ספרי הנביאים לשם כך.
    -הוכחת זמן כתיבת התורה לא קשורה דוקא לספרי הנביאים, אם כי יכולה להסתמך גם על התיעוד בנביאים, היא בנויה על הרבה אבחנות אחרות שהתבארו בסדרה 'זמן כתיבת התורה'.

  22. כתבתם "-הוכחת זמן כתיבת התורה לא קשורה דוקא לספרי הנביאים, אם כי יכולה להסתמך גם על התיעוד בנביאים, היא בנויה על הרבה אבחנות אחרות שהתבארו בסדרה 'זמן כתיבת התורה'."
    נניח שהחלקים שמדברים על זמנים מסומים באמת משקפים את המציאות בתורה. מה זה אומר? הרי תמיד ניתן לבוא ולומר שלאורך ההיסטוריה הכותבים של התורה כתבו את החלקים שהם יכולים רק לגבי הזמן שהם מדברים עליהם.
    זאת אומרת נניח שזה באמת מוכיח שהתורה לא יכלה להיכתב בזמן יאשיהו. אבל תמיד ניתן לבוא ולהגיד שהיו כמה סופרים שכתבו בהתאם למציאות המדינית שלהם. וכל סופר כתב את החלקים ודיקדק בהגות ובשפה של הזמן שהוא כתב את החלקים שלו

  23. צוות האתר

    באופן כללי מקום הדיון על זמן כתיבת התורה הוא במאמרים העוסקים בנושא. באופן חד פעמי אשיב כאן:
    כותב מאוחר לא יכול לכתוב את הדברים שיהיו מותאמים לידע ולהלך הרוח של הזמן הקדום. מכיון שלא יכול להיות לו מושג על צורת החיים והתנאים שש מאות שנה לפניו.
    וראה כאן דיון באריכות.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *