נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

גילויים חדשים בפרשת סדום ועמורה

על הזיהויים הארכיאולוגיים של סדום ועמורה, ראה: סדום ועמורה, ובפרט כאן. לאחרונה נתגלו בתל חמם ממצאים נוספים הקשורים בהפיכת הערים, פורסמו במקורות שונים, (1, 2, 3, 4).

מדווח על הידיעה ירושלמי ציוני ברוטר:

תמצית הסיפור המקראי
בספר בראשית מסופר על ארבע ערים – סדום ועמורה, אדמה וצבויים – שאלוהים החריב אותן באש וגפרית מהשמים. על פי הסיפור וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה’ מְאֹד (בראשית, יג, יג); ולכן לאחר אירועים שונים אלוהים החליט להחריב אותן: וַה’ הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה’ מִן-הַשָּׁמָיִם. וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה (בראשית יט, כד-כה).

זיהוי ככר הירדן וסדום המקראית והחפירות בה
המטייל בן זמננו עשוי לחשוב כי סדום המקראית נמצאת באזור דרום ים המלח – ליד הר סדום, כפי שמו היום. אך ככול הנראה לא זה מיקומה של סדום המקראית. לפי תיאורי המקרא (למשל בראשית יג, י) סדום היתה באזור הנקרא כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, ואזור זה נמצא, כפי ששמו מעיד עליו, בצפון ים המלח – באזור שפך הירדן לים המלח.
בצד הירדני של האזור – במקום הנקרא היום תל אל חמן (Tall el-Hammam) – מבוצעות מזה כשלוש עשרה שנה חפירות ארכאולוגיות. אלה מצאו כבר לפני זמן, כי האזור היה מיושב ופעיל במשך כ- 2,500 שנה: פעילות חקלאית של אזור פורה, עיר מבוצרת, שהיתה מרכז מינהלי חשוב, וכד’… עד אשר לפני כ- 3,700 התרחש במקום אירוע קטסטרופלי שגרם להרס עצום, ולנטישת המקום למשך כ- 700 שנה.
מה היה אירוע זה? הדבר לא היה ידוע. ההשערה הנפוצה היתה, כי מדובר היה ברעידת אדמה; זאת בשל היות המקום באזור המועד לרעידות אדמה (בקעת הירדן, שהיא חלק מהשבר הסורי-אפריקני). המחקר החדש מציע הסבר אחר – הסבר שתואם את התיאור בדבר ירידת אש וגפרית מהשמים:-

מטאוריט כסיבה להרס בככר הירדן
המחקר החדש הוא מחקר ששילב חוקרים ממספר תחומים מדעיים. על יסוד הממצאים שנתגלו בחפירות תל אל חמן הם הגיעו למסקנה, כי לפני כ- 3,700 שנה מטאוריט (עצם שהגיע אל פני כדור הארץ מהחלל) התפוצץ מעל האזור, והוא שהוביל להרס שלו.
התופעה של מטאוריטים המגיעים לפני כדור הארץ ידועה, והיו מקרים מתועדים בהם מטאוריט כאמור התפוצץ בסמוך לפני הקרקע. למשל: בפברואר 2013 התפוצץ מטאוריט בשמי העיר צ’ליאבינסק שברוסיה, וגרם ללמעלה מאלף פצועים והרס רב. על פי התרחיש שמציע המחקר, כך היה גם כאן – אך בעוצמה גדולה בהרבה – ובין הראיות שהובילו את החוקרים למסקנה זו ניתן למנות:

א. צורת ההריסות של העיר מתאימה לצורה הצפויה מגלי הלם שבעקבות פיצוץ מוגבה, ולא לגלי ההלם שבעקבות רעידת אדמה.
ב. באזור נמצאו שברי חרס, שצד אחד שלהם הותך לזכוכית. זה מצביע על גל חום של לפחות 4,000 מעלות – מה שתואם לסברת הפיצוץ, ולא לרעידת אדמה. יותר מכך: גם סברה שרעידת אדמה גרמה לדלקה גדולה נשללת, שכן עובי החלק שהותך לזכוכית – מצביע על פרץ קצר של גל חום, ולא על בעירה נמשכת.
ג. תמונה דומה נגלתה מאבנים שנמצאו במקום. החוקרים מצאו אבנים מחומרים שונים, שהותכו יחד לגוש אחד, המכיל גם גבישי זירקון, וניתוח של אלה הוביל למסקנה, כי הם נחשפו לחום רב עוד יותר – עד כדי 12,000 מעלות צלזיוס (!) – למשך מספר שניות.
ד. במקום נמצאו גם יסודות כימיים שאופייניים למטאוריטים, ואשר נמצאו מקרים אחרים של פגיעות מטאוריט בכדור הארץ.
ה. ראיה מעניינת קשורה לסיבה בגינה כנראה האזור ננטש למשך תקופה ארוכה: בניתוח של דגימות קרקע מהעת ההיא באזור נמצא, כי הקרקע הכילה כמויות גדולות של מלח וגופרית – אשר הפכו אותה לקרקע לא פוריה, עד אשר שכבות אלה כוסו בקרקע חדשה. פיצוץ עז שמשפיע על ים המלח, יכול היה לגרום לכיסוי האזור במינרלים אלה.

וכך, החוקרים מסכמים, כי כנראה מטאוריט התפוצץ כק”מ צפון מזרחית לצפון ים המלח, הוא היה שקול בעוצמתו לפיצוץ של פצצת אטום בת 10 מגה-טון, וגלי ההלם והחום שבעקבות פיצוץ זה – הם שהרסו את האזור. ממש גָּפְרִית וָאֵשׁ … מִן-הַשָּׁמָיִם.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of