לחץ לגירסת הדפסה

ג. אבני היסוד של המערכת. איך עובד מחקר?

בכדי שמסקנות המחקרים יוכלו להצטרף יחדיו לפירמידה אדירה של מליוני מסדי נתונים שונים, אנו צריכים לוודא שהמתודה שלהם היא ערובה למסקנה שאנו צריכים לקבל. ולא רק משהו "אפשרי" או"הגיוני".

אין הגדרה מדוייקת ומוסכמת מה נכלל בתחום המדע, והפילוסופיה של המדע מלאה ויכוחים ודיונים על ההגדרה המופשטת של מדע.
אבל הגדרתו של מחקר, והפיכת סברא של מאן דהוא, לדבר מקובל, תלויה במספר שלבים ידועים, המוגדרים בספרות כך:

1. שאלת מחקר.
2. תצפית ואיסוף מידע.
3. השערת מחקר.
4. ניסוי.
5. ניתוח הניסוי.
6. מסקנה.
7. ביקורת עמיתים לפני
   פרסום.

כאשר השלבים האלו נעשים כהלכה, עלינו להניח כי ההשערה שהניסוי תמך בה, היא הטובה ביותר להסבר המציאות כרגע. כמו כל תהליך אנושי, ניתן לעשות אותו באופן מרושל, או באופן מקצועי וזהיר. את מדת הרצינות אמורה לבדוק בין השאר ביקורת העמיתים, הנעשית באופן אנונימי.

איכות המידע, נוצרת על ידי מחקרים התומכים זה בזה, מחקרים של גופים רציניים, מחקרים שזכו לפרסום ולאזכור. הברירה הטבעית הזורמת במערכות המידע, נושאת את הנתונים למקום המתאים להם, ומשלבת אותם לאט בנתונים המוכרים והידועים. במקרה שמשהו לא 'מריח' טוב, חוזרים ובודקים, ולעתים משרשים טעויות בדרך זו.

ברבים מתחומי המחקר יש פער בין ה'חזית' לבין ה'עורף', מחקרים רפואיים חדשניים בודקים תרופות פורצות דרך, אבל הרופא המצוי עדיין אינו יודע עליהם מספיק, ובודאי אינו משתמש בהם. המידע החדש משתלב במערכת במשך שנים, עד שהוא תופס את מקומו הטבעי. לעתים מחקר זוכה לפרסום, אך בהמשך הוא נדחה מפני נתונים אחרים, ולא מגיע לשימוש מעשי.

מאות אלפים של מחקרים כאלו, מצטרפים למערכת של מידע.

האימון הרב לה זוכה המערכת המדעית בחברה המערבית, מסתמך על המשוב מן המציאות. הרפואה המערבית, הטכנולוגיה, מובילות אותנו בשטח, אם בחיי היום יום, ואם במלחמות ובפרוייקטים ראוותניים אחרים, החל מבנינים מדהימים, וכלה בטיסה לירח או למאדים.

אך יש לזכור, שעצם המציאות בה לתחום המחקר יש השלכות בפועל, משמשת כמגדלור מנווט לחוקרים, מחקר של תרופות מבוצע על חולים, טעות במחקר תגרום נזק לחולה, ולכן תימצא. מחקר הנדסי מבוצע על גשרים ועל טילים, לכן המחקר אינו יכול לטעות, ואינו יכול להחזיק בתיאוריה מוטעית (על כל פנים לא לאורך זמן…). אי אפשר להסיק מתחום שהמשוב מן המציאות מנווט אותו, לתחומים בהם המחקר אינו אלא לשם ההשכלה והידע.

ואמנם עירוב התחומים והתלות ההדדית גדולים משניתן לחשוב. בין מחקרים רפואיים מעשיים ובין מחקרים אבולוציוניים היפותטיים שוררים קשרים הדוקים. שאלות תיארוך ארכיאולוגיות, קשורות במחקרים גנטיים עדכניים. שאלות מוסריות ומשפטיות כרוכות בעובדות סטטיסטיות או במחקרים פסיכולוגיים. האילוץ הקונסטרוקטיבי מחבר את כל התחומים זה לזה עד שקשה מאד להפריד ביניהם.