ג הטיעון האמוני: התורה עונה לקריטריונים של היסטוריה, קריטריונים 2-3

במאמרים הקודמים ראינו מה הם הקריטריונים להיסטוריה, כתיאור מהימן של עובדות שהתרחשו באופן וודאי ואף אדם שפוי אינו מטיל בהם ספק.

1) תיעוד מזמן המאורע, 2) אירוע מרכזי המפורסם לכול, 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות.

הטיעון האמוני הוא, כי גם התורה היא כרוניקה שנכתבה בזמן המאורעות. ועומדת בכל הקריטריונים של היסטוריה ריאלית כפי שנקבעו על ידי ההיסטוריונים.
1) המאורעות המתוארים בתורה נכתבו בזמן המאורעות או בסמוך אליהם.
2) הם מהווים אירוע מרכזי בעל פירמידת השלכות רחבה
3) הם מכילים חלקים שאינם נתונים לפרשנות. תיאור כזה עלינו לקבל אפילו יישלף מן הארכיון הקומוניסטי או הפלשתינאי.
כעת נעבור על הקריטריונים הללו ונבחן האם אכן הסיפור המקראי עומד בהם. מאמר זה יעסוק ראשית בשני הקריטריונים האחרונים, לפני שנעסוק באריכות בקריטריון העיקרי, זמן התיעוד.

קריטריון 2) אירוע מרכזי בחיי העם.
הקריטריון השני להיסטוריה הוא אירוע מרכזי בחיי העם, כזה היוצר השלכות המהוות אימות לדיווח.
הטיעון האמוני עוסק בסדרת אירועים שארכה כארבעים שנה. הסדרה החלה בקטסטרופות לא טבעיות במצרים (מכות ומגפות עצומות הבאות בזו אחר זו, ימים שלמים של חשך, מיתת כל הבכורות), ששיאן הייתה קריעת הים למעבר עם שלם, וטביעת צבא מצרים. תבוסה עצומה של האימפריה המצרית. שחרור של למעלה ממיליון עבדים. שהות עם שלם במדבר ללא שום מזון ומים טבעיים במשך ארבעים שנה. מעמד הר סיני, ותיעוד של כל המאורעות בספר התורה הניתן לעם על ידי משה.
מובן מאליו שסדרת אירועים כאלו יוצרת פירמידת השלכות עצומה למשך דורות רבים:
מיליונים אמורים להיות עדים לשידוד מערכות הטבע, להתקיימות של עם שלם במדבר בו אין מים ומזון. להשמדת עמים בעבר הירדן. ועם שלם אמור להיות עד לקבלת ספר שישנה את חייו לנצח וידרוש ממנו דרישות רבות ובראשן שימור ההיסטוריה הזו בדרכים רבות ושונות.

תבוסת אימפריה, סדרת קטסטרופות בלתי מוסברות, שכמותה לא דווח בהיסטוריה הידועה לנו מעולם. השמדת עמים. מיליונים חיים במדבר בלי שום הסבר. שחרור עם עבדים. נדידה לארץ אחרת. קשה לדמיין אירוע בעל השלכות משמעותיות יותר. וזאת מבלי להיכנס להשלכות התיאולוגיות, ביטול האלילות, העמדת תורה וחוקים שעד היום שלשת אלפי שנים קדימה נחשבים בעיני רבים כייחודיים ואין להם שום דמיון באף אומה ולשון.
העם עצמו חי ארבעים שנה במדבר יחד עם מנהיגם, כשהאל מתגלה אליהם מדי פעם ומחולל נסים שונים. לא לעיני יחידים אלא לעיני העם כולו. הנסים מלוים את העם כל יום וכל שעה, החל ממזון ושתיה וכלה בעוד פרטים רבים המסופרים בתורה. תקופה של ארבעים שנה אי אפשר להשכיח, זהו מאורע שנחרט בתודעה הלאומית.

קריטריון 3) אירוע שאינו נתון לפרשנות.
האירועים שתיארנו לעיל, אינם נתונים לפרשנות המשנה את משמעותם, איך שלא נסביר אותם אין מסגרת הטבע יכולה להכילם. שום גרסה של פרשנות מרוככת, לא יכולה להכחיש את השלד של הסיפור: ניווט דרכו של עם שלם מבלי שום מגבלה טבעית. תבוסת האימפריה המצרית בתוך הים בעוד עם שלם עובר. התקיימות העם ארבעים שנה ללא אספקה, במקום בו אין שום צבא מודרני יכול להתקיים.
שום הסבר או פרשנות אינו מסביר את האירועים המרכזיים הללו, ישנם הסברים המכחישים את האירועים המתוארים, ומציבים במקומם אירועים אחרים. (ראה: נס וטבע ביציאת מצרים, לגבי נסיונות ההסבר השונים לנסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, וכן: על נסים והתגלות א ב, לגבי הנסים בכלל והתגלות מתן תורה בפרט) אבל במבחן האימות, שום עם לא היה יכול לקבל, ושום סופר לא היה יכול לכתוב טקסט העוסק בדברים שלא היו ולא נבראו.