דיויד לורימר מציג את דו"ח גלילאו:
זה הדו"ח המלא, וזה תקציר והסברים.
כאן כותב לורימר:
במכתב לקפלר כתב גלילאו: "כאן בפאדובה נמצא הפרופסור הראשי לפילוסופיה, שביקשתיו שוב ושוב להתבונן בירח ובכוכבי הלכת דרך הטלסקופ שלי, דבר שהוא מסרב לעשות זאת בתוקף". כשהביט דרך הטלסקופ שלו, גלילאו הראה שקופרניקוס צדק – אנחנו לא במרכזו של קוסמוס שמסתובב סביבנו, אלא אנחנו מסתובבים סביב השמש. רבים בכנסייה ובאוניברסיטאות נרתעו מלקבל זאת, משום שהדברים היו מנוגדים לדעות מקובלות ומבוססות בציבור הרחב.
לסיטואציה זו ישנן הקבלות בולטות היום. לדוגמה, מדענים רבים אינם מוכנים להסתכל על העדויות לכך שהתודעה היא יותר מאשר פעילות מוח, מכיוון שיש להם אמונה בלתי מעורערת שהתודעה נוצרת במוח. לעתים קרובות סמכותו של העולם המדעי, והחשש למוניטין שלהם, הם שמונעים מהם להרחיב את השקפת עולמם. הכנסייה יצרה את עיקרון אי הטעות של כתבי הקודש, כיום עיקרון אי הטעות של המטריאליזם המדעי עומד על כף המאזניים.
העולם כיום נשלט על ידי עולם המדע ועל ידי הנחות היסוד שלו… תפיסת עולם מדעית זו היא אוסף כמו-דתי של הנחות לגבי העולם, אידיאולוגיה המכונה בדרך כלל 'מדענות'.
הלימוד על היסודות המטפיזיים של המדע המודרני חוזר כמעט 100 שנים אחורה לספר שפורסם במקור על ידי אדווין ברט מקורנל ב-1924, עותק שלו מצאתי בחנות ספרים יד שנייה בפליימות' במאי 1976. רובין קולינגווד, פרופסור לפילוסופיה מטאפיסית באוקספורד, פרסם את המאמר שלו על מטפיזיקה ב-1940, בין השאר כתגובה לפוזיטיביזם של שנות ה-30, שסבר, בטעות לדעתו, כי אין דבר כזה מטפיזיקה. קולינגווד מגדיר את המטאפיזיקה כמדע העוסק בהנחות היסוד העומדות בבסיס המדע הרגיל וכבסיס ההגיוני האולטימטיבי לכל דבר שנלמד על ידי כל מדע אחר.
בשנות ה-90, וויליס הרמן מאוניברסיטת סטנפורד ונשיא המכון למדעי נואטיקה המשיכו את הקוים של עבודה קודמת זו על מטפיזיקה ומדע, בפרוייקט גדול בתחום הסיבתיות שכלל בחינה מחדש של היסודות המטפיזיים של המדע המודרני…
התובנה המרכזית של קולינגווד היא שמה שהוא מכנה הנחות מוקדמות אבסולוטיות, אינן הצעות הסבר, כיוון שהן בעצמן מכילות הנחות מוקדמות. חשבו, למשל, על 'בעיית התודעה הקשה' של דיוויד צ'למרס כשהוא שואל: איך המוח מייצר תודעה? שאלה זו כשלעצמה מניחה מראש שהמוח אכן מייצר תודעה… כפי שקולינגווד קובע, "התשובה לכל שאלה מניחה את מה שהשאלה מניחה מראש… ומכיוון שכל מדע מתחיל בשאלה (מכיוון שהשאלה קודמת מבחינה לוגית לתשובה שלו), כל מדע מתחיל בהנחה מוקדמת"…
לפני יותר ממאה שנים הזהיר וויליאם ג'יימס מפני הסכנות שבמדענות, האמונה שרק העולם החומרי הוא אמיתי ורק סיבתיות פיזיקלית היא מכובדת מבחינה מדעית: "המדע במהותו צריך לעמוד רק על שיטה ולא על שום אמונות מיוחדות, עם זאת, כפי שמקובל על ידי מעריציו, המדע זוהה עם אמונה כללית קבועה מסוימת, האמונה שהסדר העמוק יותר של הטבע הוא מכני בלבד, ושקטגוריות לא מכניות הן דרכים לא רציונליות בכדי להסביר אפילו דבר כמו חיי האדם".
כמה מדענים גדולים היו מודעים היטב לחשיבות שלהבנת הנחות היסוד הבסיסיות, למשל הנסיך לואי דה ברולי: "ההיסטוריה מלמדת שהתקדמות המדע תמיד הייתה מתוסכלת מההשפעה הרודנית של דעות מוקדמות מסוימות שהפכו לדוגמות בלתי ניתנות לערעור. מסיבה זו בלבד, כל מדען צריך לערוך מעת לעת בחינה מעמיקה מחדש של העקרונות הבסיסיים שלו." העובדה שרוב הסטודנטים למדעים אינם לומדים פילוסופיה או סוציולוגיה של המדעים אינה מעודדת את סוג הבחינה המחודשת שהומלצה על ידי דה ברולי, אך מדע התודעה המתהווה עשוי לדרוש זאת…
המטריאליזם הפילוסופי, עם התפיסה הקשורה בו, של יקום חסר תכלית וחוסר משמעות מובנה של החיים, נמצא בקורלציה עם החומרנות הכלכלית, עם הדגש שלה על צרכנות וניצול אנשים ומשאבי טבע. זה מתורגם לרעיון שצריכה וצמיחה כלכלית הם הדרך לאושר ולרווחה. הוגים מובילים רבים מפקפקים כעת בקשר הזה בין צריכה ורווחה, עם דגש מחודש על איכות חיים ולא על כמות רכוש…
מכל הסיבות הפילוסופיות והתרבותיות הללו הקמנו את ועדת גלילאו כפרויקט של הרשת המדעית והרפואית. הרשת פועלת בממשק שבין מדע רוחניות ותודעה מאז שנות ה-70, והיא מאפשרת חברות פתוחה המוקדשת לחקור ולהרחיב את האופקים שלנו בתחומים אלו…
הוועדה קיבצה יותר מ-90 יועצים מכובדים מלמעלה מ-30 אוניברסיטאות ברחבי העולם בהפקת דו"ח שנכתב על ידי פרופ' ד"ר האראלד וואלך, שכותרתו מעבר לתפיסת עולם מטריאליסטית – לקראת מדע מורחב, שזכה להערכה רבה. ישנה הקדמה מאת נשיא הרשת הנוירופסיכיאטר ד"ר פיטר פנוויק והקדמה מאת הפסיכיאטר והיסטוריון התרבות ד"ר איאן מקגילכריסט. ניתן להוריד את הדו"ח המלא וגם את הדו"ח המסכם מאתר ועדת גלילאו .
מטרת דו"ח ועדת גלילאו היא לפתוח את השיח הציבורי ולמצוא דרכים להרחיב את הנחות היסוד של המדע, כך שלא יהיה מוגבל עוד על ידי ראייה מיושנת של מהות המציאות והתודעה, וכדי שיוכל להכיל ולחקור. חוויות ושאלות אנושיות משמעותיות שהמדע, בצורתו הנוכחית, אינו מסוגל להכיל מסיבות פילוסופיות. אנו צופים שהרחבת המדע תכלול כמה הנחות יסוד חדשות (אונטולוגיה מורחבת), דרכים נוספות לדעת וכללי ראיות חדשים (אפיסטמולוגיה מורחבת), כמו גם מתודולוגיות חדשות הנובעות מהן.
בתוך מדע מורחב, המדע ה'קשה' הקיים, עדיין יהיה תקף בהקשרים שבהם הוא נוצר. תחומי מחקר רבים עדיין יכולים להתבצע בצורה נוחה במסגרת הנחות מטריאליסטיות קיימות. אבל אם המדע יוכל להתבסס על מערך יותר מורחב של הנחות, ואם הן ייצרו את הפילוסופיה השלטת של המדע, אז זה יפתח אפיקים חדשים ואפשרויות חדשות. במילים אחרות, הרחבת המדע והיקפו תשנה את תפיסת העולם שלנו.
אז, אולי, תתגשם ההערה המפורסמת של ניקולה טסלה כי "ביום שהמדע יתחיל לחקור תופעות לא-פיזיות, הוא יתקדם יותר בעשור אחד מאשר בכל המאות הקודמות לקיומו."
והנה פרופ' וואלך מסביר על הפרוייקט:
כאן יש תקצירים של הדו"ח, והמלצות מאנשי מדע שונים.