האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

דורון קורן על 'מחקרי' אבולוציה

צוות האתר

צוות האתר

שיתוף ב print
הדפס מאמר

תחת הכותרת 'לא ייאמן כמה מטופש לפעמים יכול להיות חקר האבולוציה', כותב דורון קורן ב'הארץ':

שלושה מאמרים אופייניים שפורסמו לאחרונה במדור המדע של "הארץ" מציגים מחקר אבולוציוני שכולו השערות פורחות באוויר המוציאות שם רע לחשיבה מדעית אמיתית ולגילויים מדעיים אמיתיים.

אחת לאיזה זמן מוגבל צריך לחזור אל החלק המופרך, הפארודי כמעט, בעיתון האינטלקטואלי שאני נמנה עם עובדיו, ואני מתכוון לחקר האבולוציה המובא במסגרת מדור המדע. בשבועות האחרונים הוצגו כאן כמה מחקרים טיפוסיים ששווה לעיין בהם: האחד קשר בין הקורונה לגנים ניאנדרטליים; השני הסביר איך לטאת החומט הצמיחה לעצמה רגליים אבולוציוניות; ומחקר שלישי סקר שורת ממצאים והבטיח בכותרתו: "כך התפתחה יכולת התעופה ארבע פעמים במהלך ההיסטוריה".

אתחיל באחרון. מה שבולט לעין קודם כל, הוא שלכל אורכה רצופה הסקירה המחקרית הזו בביטויי ספק והשערה שאינם מתיישבים עם המושג "מדע" כפשוטו, וממילא הם שומטים את הקרקע מתחת להעמדת הפנים הידענית שהבטיחה הכותרת ("כך התפתחה יכולת התעופה"). הנה חלק מהביטויים בכתבה: "ככל הנראה", "ייתכן", "אפשרות נוספת", "לפי הסבר חלופי", "אולי", "חור של עשרות מיליוני שנים בשכבת המאובנים", "החידה הגדולה" (שלא נפתרה), "אחת התעלומות הגדולות" (שלא נפתרו), "מוטציה יחידה היתה יכולה לגרום" (ואין הוכחה שגרמה), "חידושים שנוצרו יש מאין", "האבולוציה כאן מסתורית", "אי הבהירות גדולה", "סימן שאלה משמעותי", "ישנן תיאוריות רבות", "הסבר אפשרי אחד", "סיבה אפשרית נוספת" – ויש עוד, כאמור.

עכשיו אדגים פסקה קצרה מתוך הכתבה המשוערת לאין שיעור הזו, מן הפרק על התפתחות כנפי הציפורים – שעליהן, נטען כאן, דווקא יש למדע יותר מידע בהשוואה למשל להתפתחות כנפי העטלפים והחרקים הנסקרת גם היא. הנה ההסבר שמסר פרופ' אריאל צ'יפמן, ביולוג אבולוציוני מהאוניברסיטה העברית, לכתב אסף רונאל: "צ'יפמן מספר כי הציפורים התפתחו ממינים של דינוזאורים מכוסי נוצות… ככל הנראה, הטירנוזאורוס רקס האימתני היה מנוצה, לפחות בשלבי חייו המוקדמים. עם הדורות, הנוצות הפכו מורכבות יותר… בשלב מסוים, אחד מאותם דינוזאורים מנוצים, שחי על צמרות עצים, גילה ככל הנראה כי הנוצות יכולות לעזור לו לדאות ולשהות זמן רב יותר באוויר, אומר צ'יפמן. אם כי לפי הסבר חלופי, היה זה דווקא דינוזאור שוכן קרקע שמצא שהנוצות עוזרות לו בניתור, בדומה לכנפי התרנגול היום".

הבנתם? אחד מאותם דינוזאורים שכוסו במקרה בנוצות (מוטציה אהובתי) גילה כי נוצות יכולות לעזור לו לדאות, וכשהוא גילה זאת בתודעתו הדינוזאורית וראה כי טוב, הוא המשיך לדאות עוד ועוד עד שהתפתחו כנפי הציפור. לא השתכנעתם? טוב, יש גם "הסבר חלופי" עם דינוזאור אחר. ולאורח החשיבה הילדותי הזה, לרפיון הלוגי הזה, לתיאוריה המנוחשת הזאת שמעופפת בקלילות מעל אינספור שלבי ביניים טעוני-הסבר בתוך חלל עצום של היעדר ממצאים, קוראים "מדע". לא ייאמן.

ועדיין, כמעט צריך לשבח את הדוברים במאמר זה על ביטויי הספק הכנים ("כנראה", "ייתכן" וכו') שהטמיעו בו: ברוב המאמרים המובאים במדורי המדע האבולוציוני, כאן ובמקומות אחרים, מוצגות השערות דמיוניות לא פחות בארשת בטוחה הרבה יותר. למשל אלה המתארות, בצירוף איורי המחשה מדויקים, את היווצרות האדם האבולוציוני, בתהליך שראשיתו בכלום והמשכו ב"אב קדמון" כלשהו. אלה ההשערות המתיימרות להסביר יצור שמורכבותו ועידונו אינסופיים כתהליך מקרי של "מוטציות", והרואות בדמיון האנטומי בין היצורים הוכחה לכך שהם התפתחו זה מזה ולא עדות לכך שהם פשוט נוצרו זה לצד זה בסדרות דומות ("יד אחת עשתה את זה ואת זה", כמו ששר אריק איינשטיין). ממילא הן כושלות בהוכחה בדוקה של הדבר הכי בסיסי לשיטתן – שיצור אחד יכול להפוך ליצור אחר.

אלה התיאוריות המבססות את השערת האדם הקדמון לזניו בעיקר על כמה גולגולות ועצמות מסכנות שהתגלו במערות ברחבי העולם, תוך התעלמות מהמחסור הזועק במאובנים של מיליארדי שלבי-הביניים שהיו אמורים לכאורה להיווצר בדרך מן הכלום אל אדם כלשהו, למשל האדם החושב המוכר לנו. או בדרך מן הכלום אל השלדג הכחול או אל הכלנית. מנחם בן, שלא חדל לתקוף במאמריו ובספריו את התיאוריות הבדיוניות של האבולוציה, כינה אותן "הדאווין של דארווין".

אבל אם כבר חנינו אצל האדם הקדמון, אחזור רגע למחקר השני, שעניינו השפעת "הגנים הניאנדרטליים" על הקורונה. הטענה במחקר זה, שערכו מדענים גרמנים ושבדים (המאמר תורגם מ"גרדיאן" והמחקר התפרסם ב-Nature הנחשב), היא כי "מקטע DNA שעבר לאדם המודרני מהניאנדרטלים מגדיל פי שלושה את הסיכוי לתסמיני קורונה קשים". זה נפוץ במיוחד אצל תושבי דרום אסיה, טוען המחקר (אסייאתים ניאנדרטלים, קלטנו את צליל הגזענות) ומביא כדוגמה את בנגלדש, שבה "63% מהאוכלוסייה נושאת לפחות עותק אחד של רצף ה-DNA המדובר". איך זה מתיישב עם העובדה שבנגלדש ממוקמת רק במקום ה-26 בעולם בהידבקויות קורונה (נכון להשבוע) ושמתוך 165 מיליון תושביה – יש בה רק כ-2,200 נדבקים ביום ועד כה מתו בה במגפה רק כ-6,900? פחות מתים אפילו משבדיה על עשרת מיליון תושביה, שעימם נמנה אחד מיוצרי המחקר הזה.

ואיך בדיוק פועל הגן הניאנדרטלי הזה? "התשובה הכנה היא שאנחנו לא יודעים אילו גנים הם המכריעים ביחס לקוביד-19", מודה בכתבת הגרדיאן החוקר השבדי הוגו זברג, מה שלא מונע מחוקר אחר להעריך כי "כמאה אלף בני אדם מתו עד כה במגפה בגלל התרומה הגנטית של האדם הניאנדרטלי". בסוף הכתבה מובאת אמנם גם ביקורתו של החוקר מארק מסלין על פשטנות המחקר ("ברור שאוכלוסיות שונות נפגעות באופן חמור, ולרבות מהן אין כלל גנים ניאנדרטלים") אבל הקורא נותר שוב עם אותו ריח חריף של שרלטנות, שהפעם מנסה לקפוץ עם מר קדמוני על עגלת הקורונה כדי להיראות אקטואלית.

סקירת המחקר השלישי תורגמה מ"ניו יורק טיימס" (כן, מיטב העיתונות המערבית משווקת את הסחורות האלה) וכותרתה: "החומט איבד את רגליו עם האבולוציה, ואז הוא שבר את אחד מחוקי המפתח של הטבע". הטענה כאן היא שרגליה של לטאת החומט התנוונו לאורך השנים אבל עקב שינויים אקלימיים היא הצמיחה אותן מחדש תוך "הפרה של חוק בלתי כתוב של הביולוגיה האבולוציונית, ולפיו מין שאיבד לאורך הדורות מבנה מורכב, אינו צפוי לפתח אותו מחדש". איך קרה הנס? הוא קרה "בתנאי לחץ אבולוציוני" (האבולוציה הפעילה לחץ), בזכות שימור הגנים של הרגליים מלפני אותה מוטציה שגרמה להתנוונותן – "כדי שניתן יהיה להפעיל אותן – את הרגליים – מחדש במקום הנכון". ומי דאג לשמר את הגנים האלה לאורך 40 מיליון שנה, כנטען כאן? אמרנו, לטאה חכמה, שגם אם כולה פרי מוטציות מקריות של הרגע, עדיין היא צופה פני עתיד עשרות מיליוני שנים קדימה.
בקיצור, העולם המערבי שרוי בטמטום כבד בניסיונו לאנוס את המציאות אל תוך תיאוריה חסרת שחר, לנפק הסברים מאולצים למה שאינו ניתן להסבר. מתברר כי הסגידה לאלילי האבן והעץ של ימי התנ"ך ולפסלי השיש בימי יוון ורומי לא השתנתה במהותה, אלא התגלגלה לעבודת אלילים אבולוציונית שגם היא מייחסת לחומר חוכמה ויכולת בריאה. על זאת כבר אמר הנביא ישעיהו: "הַפְכְּכֶם אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי" (כ"ט, ט"ז). כלומר, אתם הופכים את היוצרות ("הפככם") כשהחומר נחשב בעיניכם ליוצר, וכשהמעשה הברוא (האדם, למשל) אומר לעושהו "לא עשני". וכך ממשיכים מאמיני דארווין לתעות בתוהו אבולוציוני ולברוא מגדלי השערות הקורסים לתוך אי הגיונם.
4.4 10 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
2 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יהודי
יהודי
9 months ago

מה דעתכם על התגובות למאמר שם ב"הארץ"?
יש שם דברי טעם? הרי מבטלים אותו כמו אדם חסר הבנה…

2
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x