נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ד"ר יונתן כהן: לקדמות ס' בראשית

סקירה קצרה של ד"ר יונתן כהן באתר מידה:

פרשת ויחי מסיימת ספר בראשית • הספר שפותח את התנ"ך מאפיין באלמנטים ייחודיים וקדמוניים • ד"ר יונתן כהן מנצל את ההזדמנות להסתכל אחורה על הספר שהסתיים. 

בראשית
ראשית התנ"ך

יחודו של ספר בראשית

 ספר בראשית נחלק בבירור לשני חלקים: הפרקים א-י"א מאדם עד אברם ופרקים י"ב – נ מאברהם עד מות יעקב ויוסף. בחלק השני קובע סיפור יוסף מקום לעצמו, ודברינו להלן אינם חלים על סיפור זה.  חלקו הראשון של ספר בראשית א-י"א כולל את סיפורי הבריאה, גן העדן, קין והבל, המבול, ומגדל בבל. חלק זה מתייחד בפרדוקס שכבר הזכרנו אותו בקיצור (בפרשת לך לך), שמצד אחד המגע בין החטיבה הזו ובין הספרות האלילית הוא הקרוב ביותר במקרא, ומצד שני גוש זה הוא מונותיאיסטי לגמרי. למשל, לסיפור המבול המקראי יש מקבילה בבלית המתאימה לסיפור במקרא גם בפרטים קטנים. לדוגמה: גם הסיפור הבבלי מסתיים בשילוח עופות מן התיבה. אבל הסיפור הבבלי הוא מיתולוגי. הוא מספר על אלים רבים. עיקרו הוא מאבק בין האלים האלה והשתלבותו של האדם במאבק הזה, בעוד שבמקרא יש אל אחד ואין זכר למאבק בין אלים. אנו רואים כאן ממש עין בעין כיצד ההשקפה המונותיאיסטית טובעת בחותמה את החומר הסיפורי האלילי. ולא רק נח אלא  כל גיבורי הסיפורים, אדם, הבל, קין וכו' – כולם מייחדים קדומים והאלילות עצמה אינה קיימת.

גם בחלקו השני של הספר נוכחות האלילות דלה מאד. היא מבצבצת להרף עין בבקשת יעקב מבני ביתו לפני העליה לבית אל: "הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם"  ובמעשה רחל הגונבת את התרפים מאביה (ל"א, 19). לא נאמר בפירוש שישמעאל, אבימלך, פרעה  וכו' הם עובדי אלילים. ובכל אופן התהום בין ישראל והעולם האלילי עדיין אינה קיימת.

יסוד נוסף אופייני בספר הוא הדרך האינטימית והפשוטה שבאמצעותה פונה אלהים לאדם ונוהג בו, כמעט כמנהג  איש אל רעהו. יסוד זה ניכר בעיקר בחלק הראשון. אלוהים עושה לאדם ואשתו בגדי עור ומלבישם (ג, 21),  סוגר את (התיבה) לאחר כניסת באיה לתוכה (ז, 16) וכו' . בחלק השני יש לצד פניות פשוטות לאבות גם התגלויות ישירות פחות, בחלום, או באמצעות מלאך, אבל גם בחלק השני חסרה המחיצה בין האל ובני האדם שהלכה וגברה עם התפתחות האמונה הישראלית.

לשני היסודות האלה, המייחדים את ספר בראשית, נוסף יסוד  נוסף המייחד את ס' בראשית בחסרונו. בספר בראשית הרואה את העולם ואת ראשית ישראל מבעד ההשקפה המונותיאיסטית חסר היסוד המובהק ביותר של האמונה הישראלית – הנבואה, העתידה להופיע במלוא תפארתה בספר הבא –  ספר שמות (בבראשית כ, 7 מופיעה המלה נביא אך במשמעות שונה). חסרון הנבואה מלווה בחסרון היסודות הנלוים לה: תוכחה, אזהרה, חזרה בתשובה. לעתים חסרון זה ממש "מפריע". למשל אין אלהים או נח בשליחותו מוכיח את דורו על חטאיהם, אין אזהרה מן האסון המתקרב. גם במהפכת סדום ועמורה חסרים היסודות האלה.  חז"ל הרגישו יפה בחסרון היסודות האלה וארגו אותם בתוך הסיפורים. למשל במדרש הבא מתנחומא: " א"ר הונא בשם רבי יוסי ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו תשובה אמר לו עשה לך תבת עצי גופר, עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים והיו אומרין לו ארזים אלו למה, אמר להן, הקדוש ברוך הוא מבקש להביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי, והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו והיה משקה אותן ארזין והן גדילין, והיו אומרים לו מה אתה עושה, ומשיב להן כענין הזה, והיו מלעיגין עליו, לסוף ימים קצצן והיה מנסרן והיו אומרים לו מה אתה עושה, ואומר להן כך והיה מתרה בהן, כיון שלא עשו תשובה מיד הביא עליהן מבול ". כך במדרש חז"ל אבל בסיפור המקראי אין לכך זכר.

חסרון היסוד הישראלי המובהק הזה מתאים למגע של הסיפורים עם ספרות העמים האלילית הקדומה. מן הסתם לא נכללו היסודות האלה בחומר הקדום שממנו לשה האמונה הישראלית את סיפורי בראשית.

Abraham_and_the_Three_Angels
אינטימיות בין אדם לבוראו. ציור מאת גוסטב דורה

קדמותו של ספר בראשית

המגע עם ספרות העמים הקדומה, ההתגלות התמימה, חסרון הנבואה הלוחמת – כל אלה מעידים על קדמות ספר בראשית.

סימן מובהק נוסף, מתחום אחר, לקדמות ספר בראשית הוא המקום שתופסת ירושלים בבראשית. השם ירושלים אינו נזכר כלל. אם נניח ששלם בפרק י"ד היא ירושלים היא נזכרת פעם אחת בלבד. חסרון ירושלים מעיד שהסיפורים קודמים אפילו לתקופת דוד, כובש ירושלים ולשלמה בונה המקדש. דורות מאוחרים היו בודאי מספרים, שבירושלים ולא באלוני ממרא בסמוך לשכם התגלה לראשונה ה' לאברם,  שאלהים התגלה ליעקב בירושלים ולא בבית אל בדומה לרש"י שהעיר כפי שראינו (ברשימה על בית אל בפרשת ויצא) "נעקר הר המוריה [מקום המקדש בירושלים] ובא לכאן".

חלק ניכר מחוקרי המקרא והארכיאולוגים אינם מסכימים להערכת הקדמות של בראשית. התנגדות זו כרוכה בהשקפתם הכללית שהמונותיאיזם מאוחר וממילא ספר בראשית המונותיאיסטי אף הוא חייב להיות מאוחר. משום כך הם קובעים את זמנו של ספר  בראשית לדורות האחרונים שלפני חורבן בית ראשון.

כל הסבורים  כך חייבים  להסביר את התופעות שהעלינו. עדיין לא ראיתי אפילו הסבר אחד.

והערה אחרונה אף היא קשורה ליחוד ולקדמות. יופיו המיוחד של ספר בראשית קשור כפי שראה אל נכון יחזקאל קויפמן בחיבור בין תמימות סיפורית ותיאולוגית ובין כוחה המפרה של האידאה החדשה והמהפכנית, האידיאה המונותיאיסטית, שמתחילה לצרוף את החומר האלילי העתיק בכור ההיתוך שלה. גם כאן יש חוקרים חשובים המתנגדים לאפיון זה. אחד החשובים ביניהם הוא מ"ד קסוטו שהעמיד תלמידים רבים במישרין ובעקיפין. לדעתם התורה בסיפוריה אינה תמימה כלל אלא באה למחות מחאה שקטה נגד אמונות אליליות, לרמוז, לבטל מתוך שתיקה, לברר, או בניסוחים הרווחים היום: לנהל פולמוס סמוי, לספר סיפור חתרני וכו'. קולעים  דברי קויפמן המוחה נגד הניסיון להגדיר את הסיפורים באמצעות המונחים האלה: "יצירת אמנות עממית רעננה ותמימה השופעת דמיון חי מתפרשת כהגות רוחה של זקנה חכמה ו"תורה" שמה, קמוטת מצח וחגורת משקפים, שבאה ללמד ולברר ולרמוז וכו'".

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of