נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

ד"ר מייטליס: ארכיאולוגים משבשים את ההיסטוריה להנאתם

הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס קובע כי ארכיאולוגים באוניברסיטת ת"א מתעלמים מההיסטוריה על מנת להכחיש את התנ"ך

הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס מאוניב' ת"א, המקבל את אמיתות המסורת בדבר כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון, מתראיין לערוץ 7 בנוגע לגישת הארכיאולוגים המינימליסטיים.

להלן קישור לספרו של מייטליס: לחפור את התנ"ך.  – כאן, תקציר הפרקים האחרונים בספר.

תקציר הריאיון לערוץ 7:

הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס קובע כי ארכיאולוגים באוניברסיטת ת"א מתעלמים מההיסטוריה על מנת להכחיש את התנ"ך, זאת בשל נטיות פוליטיות ואג'נדה אקדמית מוקדמת.

לדבריו, ישנה קבוצת חוקרים המפרשת בעיוות לכל הפחות, אם לא מתעלמת לחלוטין, מממצאים ארכיאולוגיים ברורים המעידים על קיומה של ממלכת דוד ושלמה, כל זאת על מנת לאשש את טענתם לגבי תקופת כתיבת התנ"ך. את הדברים אמר ד"ר מייטליס בכנס בנושא ירושלים שהתקיים לפני ימים אחדים במכללת אורות ישראל.

ביומן ערוץ 7 התייחס מייטליס למכלול התופעה וקבע כי בשל אג'נדה כתובה מראש מתעלמים החוקרים המדוברים מהתקדמות המחקר ומגילויים חדשים שיש בכוחם לאשש את אמיתות האמור בתנ"ך. הוא מציין בדבריו את התיאוריה שרווחה בעולם האקדמיה לפני כשלושים שנה על פיה תקופת האבות הייתה נחשבת לעובדה וודאית אך ברבות השנים הועלו ספקות עד שבשנים האחרונות יש שמחקו אותה מהלקסיקון.

לדבריו הגורם לתפיסה זו היו בין השאר הממצאים ששללו את תירבותו של גמל בתקופת האבות, מה שלכאורה שלל את הסיפורים התנ"כיים על שימוש בגמל בתקופת האבות, וכן היעדר ממצאים על נוכחותם של הפלישתים בתקופה זו. לעומת זאת מאוחר יותר, כאשר נמצאו עדויות לתרבותו של הגמל ונוכחות פלישתית בגלים מוקדמים ואף בתקופת הברונזה התיכונה העדיפו אותם חוקרים שלא לציין גילויים חדשים אלה, על מנת שלא לסתור את תפיסותיהם השוללות את התנ"ך כאמת עובדתית.

הוא מציין כי תפיסות אלה אופייניות דווקא לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעוד חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מתאפיינים לא פעם בקבלת המסורת התנ"כית באופן פתוח יותר. חוקרים אלה מנסים לשכתב את האקדמיה ההיסטורית על מנת שזו תתאם לתפיסתם לפיה אין כל קשר בין ההיסטוריה לתנ"ך שכן הוא נכתב בתקופה מאוחרת בהרבה מה שמונע אפשרות לסמוך על התיעוד שבו. להערכתו קיים כאן שילוב של עמדות פוליטיות ומציאות חברתית אקדמית בכל אחת מהאוניברסיטאות.

כאמור את דבריו אמר מייטליס בכנס שעסק בירושלים ושם הציג דוגמאות נוספות לתופעה, דוגמאות הנוגעות לירושלים בפרט: לטענתם של החוקרים באוניברסיטת תל אביב מתבססת על כך שדווקא באיזור עיר דוד, בו אמורים היו להימצא שרידים רבים ומשמעותיים מתקופת בית דוד, כמעט שלא נתגלו שרידים כאלה כלל.

מאידך, אומר מייטליס, ישנן עדויות ארכיאולוגיות מצטברות, המלמדות על קיומה של ממלכה ביהודה, שבירתה ירושלים ובראשה עמד המלך דוד ואחריו בנו המלך שלמה, כבר מהמאה העשירית לפני הספירה. בין הממצאים ניתן למנות שרידי מבנים, כלים, חותמות וחרסים מתקופת הבית הראשון שנמצאו בסביבות רחבת הכותל, ברובע היהודי ובשכונת ראס-אל-עמוד בהר הזיתים. כמו כן נמצאו שרידי מצודה ומכרות נחושת בהרי אדום, שרידי ביצורים בעמק האלה ובתל בית שמש וממצאים רבים נוספים שנתגלו בגליל, בשפלה, בעמק בית שאן ועוד. אלה עולים בקנה אחד עם העדויות המופיעות בתנ"ך ובמקרא על ממלכה יהודית נרחבת שבירתה ירושלים, שהקים דוד וביסס שלמה.

בכנס חשף מגוון ממצאים מתקופת ממלכת יהודה, וכמו כן תגליות חדשות המעידות על חפירות וחציבות נרחבות שערכו החשמונאים, מאות שנים מאוחר יותר, בכל איזור עיר דוד. לטענתו, חציבות אלה הן שהשמידו כמעט כליל את שרידי הבירה המקראיים.

לדברי ד"ר מייטליס: "כמעט בכל מקום מדרום להר הבית ניכרים סימני חציבה. פעולות החציבה של החשמונאים באיזור 'החקרא', היא עיר דוד, מתוארות בכתבי יוסף בן מתתיהו, בן תקופת הבית השני, כמבצע אדיר שנמשך כשלוש שנים".

הגילויים בנושא זה מחוללים מהפך הדרגתי אך יציב בגישות הארכיאולוגים. לדברי מייטליס: "לשמחתי, מצטרפים חוקרים נוספים לדעתי כי החציבות החשמונאיות הסירו שרידים מתקופות קדומות. נראה כי הקהילה הארכיאולוגית בישראל חוזרת לאט לאט לתפיסתה הישנה על ייסוד ממלכה מאוחדת בארץ ישראל שבירתה ירושלים כבר במאה העשירית לפני הספירה, ומספר הארכיאולוגים השוללים את קיומה של ממלכה זו הולך ומתמעט".

בכנס הציג ד"ר מייטליס את ירושלים של סוף תקופת בית המקדש הראשון, כפי העולה מהידע הארכיאולוגי שנצבר אודותיה. לדבריו, הייתה ירושלים עיר מפותחת ששטחה הלך והתפשט עד לכ- 1,000 דונם. הייתה זו עיר גדולה מאד במושגי הימים ההם, ייתכן שהגדולה ביותר בארץ. סביב ירושלים התפתחה מערכת יישובים ענפה, שנשאה את הכינוי המופיע לראשונה בספר ירמיהו: "סביבות ירושלים". למעשה, טוען מייטליס, הגיעה ירושלים לשיאים התיישבותיים בשלוש נקודות זמן: בסוף הבית הראשון, בסוף הבית השני, ובתקופתנו.

הרצאה של מייטליס בנושא:

בנוגע לממלכת אדום בימי משה ראה עוד ל. רזניק: רזניק על אדום, ודברי מייטליס במקום אחר:  מייטליס על אדום

מכתבה בהארץ עולה, כי מאבק פוליטי בין ארכיאולוגים העטוף באדרת מקצועית, אינו חדש, אחד הארכיאולוגים מספר: "בשנות ה-60 וה-70 היתה מחלוקת דומיננטית בין ידין לאהרוני – ירושלים מול תל אביב. אם ידין היה אומר שעכשיו בוקר, אהרוני היה אומר שעכשיו לילה והמחנות היו לוחמניים".

אמנם המאבק בן זמננו מכוער לא פחות, עד כדי כך שנוצר קרב די מכוער מי יחפור באתר, שכן ברור שמי שיחפור הוא זה שיפרש את הממצאים כרצונו ולא תהיה החזקה להציגם באופן הנח לו…

גרפינקל טוען כמאז החל לחפור בחירבת קייאפה, חוקרים באוניברסיטת תל אביב מתנכלים לו: "האסכולה של תל אביב מנסה להצר את צעדינו. אל תחשוב שיש שם חופש מדעי. פינקלשטיין מארגן אותם. מאיפה ליובל גורן תקציב לחפור אם לא מהתקציבים של פינקשלטיין?"

למשל, הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי, המשייך עצמו למחנה השמרני, טוען שפינקלשטיין השליט "קולקטיביזם רעיוני" בעודו ראש חוג באוניברסיטת תל אביב, שאף הביא לעזיבתו את המוסד ב-97', אחרי 27 שנה. ברקאי מזהה חלוקה ברורה בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת תל אביב ביחס למקרא, בעיקר בשל נוכחותו של פינקלשטיין במוסד. פינקלשטיין ביקש שלא להגיב לטענות.

בכתבה מתוארים גם הגילויים האחרונים המייצגים את המחנה השמרני:

הטענות של גרפינקל אינן נשמעות בחלל ריק, והוא מצטרף לארכיאולוגים נוספים, הטוענים כי גילו בשנים האחרונות ממצאים משמעותיים מממלכת ישראל המאוחדת. בזכותם, תומכי הגישה המקראית מרשים לעצמם לזקוף סוף-סוף את ראשם, לאחר שנים שבהן ניהלו קרב מאסף מול פינקלשטיין ועמיתיו.

מזר טוענת כי גילתה ב-2005 בעיר דוד את שרידיו של ארמון דוד (בחפירות שמומנו, בין היתר, על ידי גופי הימין מרכז שלם ותנועת אלע"ד). המבנה שחשפה ניצב על ראש גבעה בצפון עיר דוד, מעט דרומית להר הבית ובפתח שכונת סילוואן של ימינו. למרגלות המבנה ניצבות טרסות מסיביות המתנשאות לגובה של 16 מטר וחצי, וקרויות "מבנה האבן המדורג". לדברי מזר, הטרסות היו קיר תמך לארמון. זוהי התגלית המשמעותית ביותר של מזר, אך היא שנויה במחלוקת בשל תיארוכה, המבוסס על כלי חרס שנמצאו מעל לשכבה שבה חפרה ומתחתיה – אך לא בשכבה עצמה. בעוד מזר מתארכת את המבנה למאה העשירית לפני הספירה, אחרים בטוחים שהוא מאוחר יותר. אפילו באתר האינטרנט של עיר דוד לא ממהרים לקבוע כי מדובר בארמון המלך.

בחודשים האחרונים עלה לכותרות ממצא ארכיאולוגי נוסף שמזר תרמה לחשיפתו: חומה גדולה באורך 70 מטר שמתנשאת לגובה שישה מטרים, הנמצאת באותו אזור, ושלדברי מזר, מתוארכת לימי שלמה. גם במקרה זה, זכה התיארוך לביקורת רבה ואפילו מקרב אנשי המחנה "המקראי", השמרני. "אף אחד לא מסכים למה שאני אומרת, לאף אחד לא מתחשק להיות בסרט הזה", מודה מזר, אך נראה שביטחונה אינו מתערער. "אין ספק שהאמירות השטחיות, שירושלים היתה כפר דל ומדולדל, לא מחזיקות היום כלום. קרה מהפך", היא קובעת בהתלהבות. "ירושלים מראה לנו שישנה בנייה ממלכתית שבנויה בצורה בלתי רגילה ומלמדת על גודל ועוצמה בלתי רגילים".

גם בדרום ירדן נמצאו עדויות, שלטענת חלק מהחוקרים מחזקות את הגישה המצדדת בקיומה של ממלכה מפותחת. האנתרופולוג האמריקאי, פרופ' תומס לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, חופר בימים אלה בחירבת א-נחס, ששימשה בתקופת הברזל כמרכז גדול להפקת נחושת ונמצאת באזור שעל פי החוקרים היה בשליטת האדומים. לפני שלוש שנים תיארך לוי את האתר (בשיטת פחמן-14) לסוף המאה העשירית לפני הספירה – תקופת שלמה. על פי המחנה השמרני, הממצאים מחזקים את אמינות הסיפור המקראי, שתיאר ישות מפותחת באזור אדום, שהיתה שרויה במאבק עם הממלכה המאוחדת.

לאחרונה חשף גרפינקל ממצאים נוספים, המתפרסמים כאן לראשונה. לדעתו, הממצאים הללו תומכים במסקנה כי העיר שייכת לממלכת דוד. באחד מהבתים התגלה חדר פולחן ובו מזבח וכלי נסך, שמורכב משני גביעים עם שתי פיות נפרדות לשתייה (ראו תמונה בעמוד 20). כמו במקרה של העצמות באתר, גרפינקל מתרשם בעיקר ממה שהוא לא מצא בחדר הפולחן וסביבתו: "אין פה אף צלמית אחת של בן אדם או של בעל חיים בכל העיר הזאת, גם באזור המקודש. האתר א-איקוני לחלוטין", הוא אומר. "יש ויכוחים גדולים מתי התגבשה התפיסה המונותאיסטית בפולחן הישראלי ומתי התגבשה התפיסה הא-איקונית. יש מי שאומרים שרק בסוף בית שני או בתקופה הפרסית או ההלניסטית. אבל כשאתה משווה את החדר הזה למבנים פולחניים באתרים כנעניים או פלשתיים, אתה רואה כאן טאבואים מקראיים – אין עצמות חזיר ואין פולחן איקוני".

ומעניין לראות תגובה לדוגמא של פינקלשטיין:

"בהתייחסו לטענה כי באתר לא התגלו צלמיות, הוא אומר: "האם גרפינקל אומר שהיו מונותיאיסטים קנאים שגרו בחירבת קייאפה במאה העשירית לפני הספירה? זה מה שהיה?" פינקלשטיין מחניק צחוק. "אני חפרתי באתר מסוים שבו לא מצאתי חפצי פולחן ולא עלה בדעתי שתושביו היו מונותאיסטים קנאים".

כנראה שהחנקת צחוק היא המקסימום שיש בידו בכדי להשיב.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of