אדם פרנק הוא אסטרופיזיקאי, מרצה לאסטרונומיה באוניברסיטת רוצ’סטר בניו יורק, ואחד ממייסדי הבלוג 13.7: Cosmos & Culture של רשת הרדיו הציבורית של ארה”ב (NPR) . פרנק חיבר מספר ספרים, ובהם About Time: Cosmology and Culture at the Twilight of the Big Bang . תחום עיסוקו המרכזי הוא ‘אסטרופיזיקה חישובית’, הוא עוסק בעתיד היקום, בבעיות אקלים.
פרנק התמחה באוניב’ קולרדו, את הדוקטורט עשה באוניב’ וושינגטון. ב1995 זכה פרנק בפרס האבל, פרס הניתן מטעם נאס”א, ע”ש האסטרונום המפורסם האבל. מאז 1996 הצטרף פרנק לסגל של אוניב’ רוצ’סטר, כפרופסור לאסטרופיסיקה.
פרנק עוסק בהידרו-דינמיקה של החומר, הוא חוקר דיפוזיה מגנטית בעננים הבין-כוכביים ואבולוציה של צינורות השטף המגנטיים הסולריים. אבל גם בנושאים עיוניים, וספרו הראשון שפורסם ב2009 עסק ביחסים שבין מדע ודת. (כריכת הספר ברקע המאמר הנוכחי). בעבר הבאנו את מאמרו: “המטריאליזם איבד את עמדת היתרון“.
טענתו היא שהצגת הדת והמדע כשני צדדים לוחמים היא גישה חדשה ומוטעית, שהשתרשה רק בדורות האחרונים. פרנק עצמו הוא אתאיסט, אבל סובר שאין במדע די כדי להסביר את הקיום, המטריאליזם אינו הסבר, ולכן התרבות או הדת שכל אחד בוחר להאמין בה לפי דעתו, היא אלמנטרית בסופו של דבר. יש לחשוב באופן רחב יותר, כפי שהוא מסביר בסרטון זה, (קטעים בנושא דת ומדע, מתוך הרצאה שנישאה באוניב’ רוצ’סטר).
את הרעיון הסביר פרנק קצת יותר בהרחבה גם בהרצאת טד: