האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

האגיפטולוג קנת קיטשן וחוקרים נוספים: יציאת מצרים היא עובדה היסטורית

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

אחד מבכירי האגיפטולוגים בדורינו, פרופ' קנת קיטשן, שהטיימס (13 לאוקטובר 2002) הגדירו כ"אדריכל הכרונולוגיה המצרית", אחד המומחים לכרונולוגיה המצרית, פרסם למעלה מ250 ספרים ומאמרים בתחום, התמחותו העיקרית היא בתקופת הממלכה החדשה והממלכה התיכונה, ספר מיוחד שלו עוסק בתקופת רעמסס השני.

קיטשן מבטל לגמרי את תורת התעודות ותומך באמינות מלאה של תיאורי התנ"ך, ב2003 פרסם את ספרו "על אמינות הברית הישנה" (זמין בגוגל בוקס), ב2001 פרסם את הספר "כיצד אנו יודעים שאימפריית שלמה התקיימה".

לפי קיטשן החוקרים המינימליסטים הם בורים שלא השלימו את שיעורי הבית שלהם, ומתעלמים מהעובדות באופן שיטתי.

מאמר אחד מתוך מהספר על אמינות הברית הישנה זמין ברשת,  בפתיחת הדברים כותב קיטשן (כל המובאות בתרגום חפשי שלי): "כיום אנו חיים בעולם מוצף במידע עצום בתחומים רבים ובספקטרום רחב של דעות, בין השאר הצגה קולנית של הברית הישנה כבדיה מאוחרת וכבעלת ערך היסטורי מועט, טיעון זה אינו חדש, ב1753 ניסה אסטרוק להפריד את התורה למקורות דמיוניים, לפחות הוא כינה את עבודתו ביושר כ'השערות'… ב1805 קבע דה ווט ללא כל הוכחה את זמן כתיבת ס' דברים ל621 כהמצאה של כהנים… כל המבנים האלו היו ונשארו אך ורק היפותזה ללא כל נתונים חיצוניים התומכים בה, המינימליזם המודרני של ימינו הוא רק היסק מהעמדות הישנות בוריאציות שונות, "ביקורת" כזו חוזרת על עצמה, בבידוד כמעט מוחלט מכל הפעלה של ביקורת חיצונית על תוקפה, למעט תמיכה מעגלית הנובעת מהנחות ה"ביקורת", זה הוא הליך הנוגד לכללים המדעיים".

"החיפושים השיטתיים של מאות אתרים וגילוי ופענוח של אלפי טקסטים המכסים כ3000 שנה בכ20 שפות עתיקות מספקים פרספקטיבה שונה לחלוטין…

המסגרת ב'תורה' הקדומה היתה כדלהלן: רשימות גניאולוגיות של טווחי זמן ארוכים, המבול כעונש, רשימות נוספות של טווחי זמן ארוכים, המעבר אל הזמנים ה'מודרניים', מסגרת זו פסקה מלשמש בפועל לפני 1600 לפנה"ס.

מלחמת ארבעת המלכים משקפת במדוייק את המצב הגיאופוליטי ששרר באופן בלעדי בין 2000 לפנה"ס ובין 1750 לפנה"ס, קודם לכן ואחר כך לא תיתכן התערבות מסופוטומית ממערב לבבל בצורה כזו, ובריתות מלכים כאלו.

התיאור של ארץ כנען בבראשית תואם במדוייק את המצב הגיאוגרפי והמדיני המשתקף בכתבים מאיזור המאה היח' לפנה"ס, ולא משום זמן אחר.

המסגרת הספרותית והצורה של הבריתות מתארים במדוייק את הפרופיל החברתי והתרבותי בסביבות 1400 לפנה"ס עד 1200 לא לאחר מכן, ספר דברים כפי שהוא בידינו לא יכול היה להיכתב במאה ה7 לפנה"ס כפי ששיערו חוקרים בלי שום אסמכתא.

עיצוב המשכן הוא עיצוב בן האלף השני דוגמאות וראיות רבות מכל האיזור מוכיחות על קשר הדוק לנתוני האיזור, לא קיימים דברים דומים לאחר 1000 לפנה"ס. יחוס תיאור המשכן לספרות כהנית מאוחרת כבר נשלל ע"י כל הנתונים ההיסטוריים.

מתוך 25 מקומות הנזכרים ביהושע, כולם מוכרים מתקופה זו, מלבד אחד (מקדה) שתנאי השטח מאפשרים שחיקה קלה ביותר במשך 3000 השנים שחלפו.

דוד מוזכר באסטלת שישק הראשון באיזור 925 לפנה"ס 50 שנה אחרי מותו.

נסיונם של פינקלשטיין וסליברמן לשנות את הכרונולוגיה אינו מקובל והוא טועה במספרים רבים…

המחקרים האלו נושאים מטען עודף מהמאה ה19 סדר היום המודרני של הפוסט מודרניזם אינו רלבנטי בעליל מחקר שיטתי וזהיר של חומרי המקור, והשוואת התוצאות בצורה ביקורתית עם הטקסט הקיים של הברית הישנה מעיד יותר ויותר על כך שהסופרים התנ"כיים ידעו על מה הם מדברים – והותירו לנו מידע אמין .הרעיונות המודרניים שלנו לעתים קרובות צריכים תיקון יותר מאשר הטקסט שלהם!

עד כאן קיטשן מדבר בעד עצמו.

פרופ' למקרא ריצ'רד הס, בסקירתו על הספר כותב (תרגום חפשי שלי): "הספר של קיטשן מספק לקורא את האוסף הנחקר ביותר והמקיף ביותר של חומר רלוונטי במזרח הקדום הזמין עבור אישושה המחקרי של ההיסטוריה המקראית, מתוך הנתונים המקוריים והאותנטיים שלה… אוסף מדהים של חומרים, המתמקדים ראשית  על הפן הטקסטואלי וגם על הממצאים.

קיטשן בוחן את הכרונולוגיה וההיסטוריה של ימי הבית הראשון באמצעות מתודולוגיה המתאימה להיסטוריון, הוא מקטלג את כל אזכורי השליטים הזרים בספרות המקרא, ולאחר מכן דן בכל האזכורים של אישים ישראליים בטקסטים חוץ מקראיים, מסנכרן את הנתונים ויוצר תמונה היסטוריה כרונולוגית אמינה. כך הוא נוהג גם לגבי התיעוד המקראי של גלות בבל ופרס, בסינכרון נתונים מקראיים על עמי האיזור, ונתונים חוץ מקראיים על אישים הנזכרים במקרא.  לאחר מכן הוא חוזר לאחור ומשחזר באותה צורה את תקופת השופטים, את כיבוש הארץ, ואת יציאת מצרים עצמה.

תרומתו הייחודית של עבודתו של קיטשן היא שרוב הדברים שהוא כותב במחקר ההיסטורי שלו מייצגים חומרים שלא רק שהוא עצמו ראה ובדק ממקור ראשון, אלא גם חמרים שלעתים קרובות היה הוא הראשון לפרסם את הקשר שלהם עם ההיסטוריה של ישראל.

קיטשן סותר את התיארוכים של פינקלשטין וסילברמן בהראותו שהם מייחסים לתקופת זמן קצרה מדי יותר מדי חורבנות וכיבושים ושכבות התיישבות ועזיבה.

קיטשן לא רק מאשר את התקיימות האירועים ואמינות המקרא, אלא גם קובע כרונולוגיה אמינה ומשכנעת המבססת כל אירוע בהתאם לכרונולוגיה המקובלת באגיפטולוגיה, באשורולוגיה, ובשאר ההיסטוריות של המזרח".

אחד המבקרים של הספר כותב: "בדבריו יש ערעור על התפיסה המינימליסטית, ערעור שעל המינימליסטים להגיב עליו, הם קוראים להיתלות בראיות חוץ תנכיות, וקיטשן מציג כמות מרשימה של ראיות כאלו, אם המתנגדים המינימליסטיים שלו לא יענו על הראיות הספציפיות שקיטשן הציג לפניהם, ניאלץ להסיק כי הם אינם יכולים".

תחום מחקרו של קיטשן חופף בהרבה נקודות למחקריו של הארכיאולוג פרופ' ג'ימס הופמאייר, יליד מצרים שביצע חפירות נרחבות במצרים, אחד מספריו המפורסמים הוא: "ישראל במצרים – עדות לאמיתות מסורת ספר שמות" (1996). קיטשן מסתמך על הופמאייר בכמה וכמה נקודות. ספרו החדש יותר (2005). ישראל הקדומה בסיני: עדות לאמיתותה של מסורת המדבר. ראה מאמרו (מתורגם): ההקשר הארכיאולוגי של יציאת מצרים.

מצורפת הרצאות של הופמאייר:

וכמה מלים מקיטשן:

חוקר נוסף המשתף פעולה עם הופמאייר הוא הגיאולוג סטיבן מושיר, מושיר חקר לעומק את הפן הגיאולוגי של מצרים העתיקה, עד כמה שניתן לשחזרו באמצעים משוכללים בני זמננו, בין השאר הוא עסק בנתיב של יציאת מצרים והמצב הגיאולוגי בכלל של מצרים בזמן יציאת מצרים ובתקופות נוספות, סקירה על מחקריו כאן. בכלל עוסק מושיר רבות ביחסים בין אמונה ומדע מבחינה היסטורית ותיאולוגית (כך בדק למשל את היתכנות המבול מבחינה גיאולוגית).

הרצאה לדוגמא של מושיר:

ראה עוד: פרופ' בראד ספארקס: טקסטים מצריים העוסקים ביציאת מצרים.

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x