נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

האם אפשר להסתמך על עדויות של אנשים 'פרימיטיביים'?

האם אפשר להסתמך על עדויות של אנשים 'פרימיטיביים'?

שאלה: בנוגע להיסמכות על המסורת של התורה, פעם אנשים היו פרימיטיביים, היה אפשר למכור להם מה שרצו.

תשובה:  אין שום הבדל בין פעם להיום, המח האנושי לא השתנה, ההבדלים התרבותיים לא משפיעים על הכרת העובדות הבסיסית.

ניתן לטעון שהאנשים בדורינו הם פרימיטיביים, שפרסומות גורמות להם להשתגע ולעשות כל מאמץ לרכוש מוצרים שאינם צריכים. תעמולת שקר פועלת גם במיטב הטכנולוגיה, ברוסיה הקומוניסטית, בגרמניה הנאצית, בסין ובצפון קוריאה. כך שאין קשר בין פרימיטיביות ובין תעמולה ושקר.

חשוב להבין, שאנו עוסקים בדברים שאינם נתונים לפרשנות. תרבויות ואמונות משתנים במשך הדורות, תפיסת עולם ופרשנות של המתרחש בעולם, הן אכן תלויי תרבות, אבל במה שלא תלוי בפרשנות, אין להניח שחל שינוי ברמת האינטלגנציה האנושית.

המח של אנשים לפני אלפיים שנה או שלשת אלפים שנה, היה אותו מח כשלנו כמובן. היכולת המנטלית והשכלית לא השתנתה. אם היינו יורדים למצרים העתיקה, ומנסים לרמות סוחר בשוק, ממש לא היינו יוצאים יותר חכמים ממנו. העובדה שאותו סוחר לא יודע כלום על המבנה של האטום, או על חשמל, לא נוגעת כלל לערמומיותו, לפקחותו, להבנתו את המתרחש סביבו בשוק. יכולת ההמצאה, הכשרון, התפיסה, של צייד לפני אלפי שנים, אינה פחותה כלל משל סטודנט ממוצע בימינו. האדם הוא אותו אדם. בשביל זה חשוב מאד להבחין בקריטריון של מה שנתון לפרשנות, ובין עובדות היסטוריות שאינן נתונות לפרשנות.

חסיד ברסלב יכול לדבר אתך על כל מיני אורות שהוא הרגיש באומן, אבל תנסה לעקוף אותו במגרש החניה…

הנושא שלנו הוא עובדתי שאינו נתון לשום פרשנות, התיאור בתורה, גם אם נקלף ממנו כל מה שאפשר לפרש בדרכים שונות, מתאר עובדה של מכות וקריעת ים סוף והתגלות של האל. או שזה היה או שלא היה, ולכן עד כמה שהעדות יוצאת מהימנה, אין שאלות תרבותיות ואינטלקטואליות מעלות ולא מורידות. זו המשמעות של יחוד טיעון ההתגלות והנס במסורת הישראלית לעומת מסורות אחרות, כפי שהראינו במאמר על נסים והתגלות. ולכן גם מן הבחינה ההיסטורית, אנחנו עוסקים רק במה שלא נתון לפרשנות ולא תלוי תרבות, אלא נתונים שמצריכים שפיות כדי להבין, ולא מעבר. כפי שהראינו במאמר: להגדרתה של היסטוריה.

מבחינה טכנולוגית אנשים היו אכן פרימיטיביים בהשוואה אלינו, אבל מבחינת ידיעת המאורעות מנקודת מבטם וידיעתם, העולם העתיק הצטיין במסמכים ובתיעוד ושימור. בכל הממלכות בעולם העתיק היו ספריות בנות אלפי כתבים, במקדשים המצריים והשומריים היו ספריות ענק, באוגרית היתה ספריה ובה עשרות אלפי פריטים, באבלה נשתמרו כ20,000 פריטים.

מבחינה טכנולוגית גם ניוטון וקאנט היו מפגרים בהשוואה אלינו, הם חיו בתנאים דומים מאד לצורה בה חיו בממלכה הרומית לפני אלפיים שנה, זה לא גרע מרמת החשיבה שלהם כמובן.

במאה ה19 רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב, ואעפ"כ המלה הכתובה היא זו שקבעה, מכיון שבכל מקום היו כאלו שידעו והשתמשו בהם. בדיוק כמו שבראשית המאה ה20 לרוב האנשים לא היה רשיון נהיגה, ואעפ"כ רובם נסעו כבר בעזרת מכוניות ולא בעזרת סוסים, משום שנעזרו בנהגים. העובדה שהיום כולנו קוראים וכולנו נוהגים, לא אומרת שלא היתה צורת שימוש לידע לפני שנעשה המוני. ואפילו לא שלפני שהקריאה היתה המונית היו נהוגות קונספירציות.

כדי לבנות היסטוריה מתמקדים בפרטים שכל אדם שפוי מבין ומכיר.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

2 מחשבות על “האם אפשר להסתמך על עדויות של אנשים 'פרימיטיביים'?”

  1. חלקו השני של המאמר ברור והגיוני אם אכן אנשים פרימיטיבים יתארו לנו את כל אירועי התורה נאלץ להאמין להם.
    אבל חלקו הראשון של המאמר בעייתי לכאורה, הרי המציאות מוכיחה שהם עמדו במצב הרבה יותר מפגר מאיתנו. בסופו של דבר כל ההתפתחות שאליה הגענו היום היא תהליך של מאות שנים בודדות ולא תהליך הדרגתי. (גם הזוהר צופה את פתיחת שערי החכמה במאה השביעית)
    לכאורה אין מכנה משותף בין אלפי הגילויים שהצעידו את האדם קדימה מלבד העובדה שאנשים התחילו לחשוב, וכחלק מכך גם הפסיקו לסמוך רק על עצמם והתחילו לבדוק מה קורה בפועל.
    גם בתנ"ך ישנם דוגמאות רבות כמה קל היה לרמות אנשים בעולם העתיק, אם כי אני יכול לנחש מראש איך תצליחו להסתדר עם כל אחת מהדוגמאות.
    למעיינים בתלמוד ומפרשיו המציאות הזו זועקת מול העינים ככל שמדובר באדם מדור יותר מאוחר כך טיעוניו מורכבים יותר ומפותחים יותר (אם כי זה לא בהכרח מהווה סתירה לכך שעלינו לקבל את דברי הראשונים כיוון שהיו יותר קרובים לאלוקים וכדומה)
    מטרתי בכל הנ"ל היא להסביר למה היה קל לסיפורי התורה להכנס לעם בתקופה מאוחרת יותר.

    1. הטענה שאנשים התחילו לחשוב, חסרת שחר. קרא את כתבי הפילוסופים היוונים ותגיד לי אם נראה לך שהם לא חשבו.
      ובאשר למצב מפגר, המצב שלהם דומה ב99% למצב של סבא של הסבא שלך, איפה שהוא לא גר לפני 150 שנים, מאשר אליך. הטכנולוגיה הכמעט יחידה שהיתה לו ולא להם היא רכבת.
      בנוגע לדוגמאות כמה קל לרמות אנשים, אתה לא צריך ללכת לתנ"ך, בכל רגע נתון שאנחנו מדברים אנשים מרמים אנשים, מוכרים להם דירות שלא קיימות, קרקעות שלא יופשרו, מוצרים שהם לא צריכים, פוליטיקאים שהם לא צריכים. הנקודה היא שיש דברים שאי אפשר לרמות בהם, כמו אירועים לאומיים בסיסיים.
      אם אתה מרגיש שהטיעונים של האדם הממוצע בדורינו מורכבים ומפותחים, צר לי שאני לא חולק איתך את ההרגשה הזו…

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *