האם אפשר להסתמך על עדויות של אנשים 'פרימיטיביים'?

האם אפשר להסתמך על עדויות של אנשים 'פרימיטיביים'?

שאלה: בנוגע להיסמכות על המסורת של התורה, פעם אנשים היו פרימיטיביים, היה אפשר למכור להם מה שרצו.

תשובה:  אין שום הבדל בין פעם להיום, המח האנושי לא השתנה, ההבדלים התרבותיים לא משפיעים על הכרת העובדות הבסיסית.

ניתן לטעון שהאנשים בדורינו הם פרימיטיביים, שפרסומות גורמות להם להשתגע ולעשות כל מאמץ לרכוש מוצרים שאינם צריכים. תעמולת שקר פועלת גם במיטב הטכנולוגיה, ברוסיה הקומוניסטית, בגרמניה הנאצית, בסין ובצפון קוריאה. כך שאין קשר בין פרימיטיביות ובין תעמולה ושקר.

חשוב להבין, שאנו עוסקים בדברים שאינם נתונים לפרשנות. תרבויות ואמונות משתנים במשך הדורות, תפיסת עולם ופרשנות של המתרחש בעולם, הן אכן תלויי תרבות, אבל במה שלא תלוי בפרשנות, אין להניח שחל שינוי ברמת האינטלגנציה האנושית.

המח של אנשים לפני אלפיים שנה או שלשת אלפים שנה, היה אותו מח כשלנו כמובן. היכולת המנטלית והשכלית לא השתנתה. אם היינו יורדים למצרים העתיקה, ומנסים לרמות סוחר בשוק, ממש לא היינו יוצאים יותר חכמים ממנו. העובדה שאותו סוחר לא יודע כלום על המבנה של האטום, או על חשמל, לא נוגעת כלל לערמומיותו, לפקחותו, להבנתו את המתרחש סביבו בשוק. יכולת ההמצאה, הכשרון, התפיסה, של צייד לפני אלפי שנים, אינה פחותה כלל משל סטודנט ממוצע בימינו. האדם הוא אותו אדם. בשביל זה חשוב מאד להבחין בקריטריון של מה שנתון לפרשנות, ובין עובדות היסטוריות שאינן נתונות לפרשנות.

חסיד ברסלב יכול לדבר אתך על כל מיני אורות שהוא הרגיש באומן, אבל תנסה לעקוף אותו במגרש החניה…

הנושא שלנו הוא עובדתי שאינו נתון לשום פרשנות, התיאור בתורה, גם אם נקלף ממנו כל מה שאפשר לפרש בדרכים שונות, מתאר עובדה של מכות וקריעת ים סוף והתגלות של האל. או שזה היה או שלא היה, ולכן עד כמה שהעדות יוצאת מהימנה, אין שאלות תרבותיות ואינטלקטואליות מעלות ולא מורידות. זו המשמעות של יחוד טיעון ההתגלות והנס במסורת הישראלית לעומת מסורות אחרות, כפי שהראינו במאמר על נסים והתגלות. ולכן גם מן הבחינה ההיסטורית, אנחנו עוסקים רק במה שלא נתון לפרשנות ולא תלוי תרבות, אלא נתונים שמצריכים שפיות כדי להבין, ולא מעבר. כפי שהראינו במאמר: להגדרתה של היסטוריה.

מבחינה טכנולוגית אנשים היו אכן פרימיטיביים בהשוואה אלינו, אבל מבחינת ידיעת המאורעות מנקודת מבטם וידיעתם, העולם העתיק הצטיין במסמכים ובתיעוד ושימור. בכל הממלכות בעולם העתיק היו ספריות בנות אלפי כתבים, במקדשים המצריים והשומריים היו ספריות ענק, באוגרית היתה ספריה ובה עשרות אלפי פריטים, באבלה נשתמרו כ20,000 פריטים.

מבחינה טכנולוגית גם ניוטון וקאנט היו מפגרים בהשוואה אלינו, הם חיו בתנאים דומים מאד לצורה בה חיו בממלכה הרומית לפני אלפיים שנה, זה לא גרע מרמת החשיבה שלהם כמובן.

במאה ה19 רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב, ואעפ"כ המלה הכתובה היא זו שקבעה, מכיון שבכל מקום היו כאלו שידעו והשתמשו בהם. בדיוק כמו שבראשית המאה ה20 לרוב האנשים לא היה רשיון נהיגה, ואעפ"כ רובם נסעו כבר בעזרת מכוניות ולא בעזרת סוסים, משום שנעזרו בנהגים. העובדה שהיום כולנו קוראים וכולנו נוהגים, לא אומרת שלא היתה צורת שימוש לידע לפני שנעשה המוני. ואפילו לא שלפני שהקריאה היתה המונית היו נהוגות קונספירציות.

כדי לבנות היסטוריה מתמקדים בפרטים שכל אדם שפוי מבין ומכיר.