
קישור למאמר: https://rationalbelief.org.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D/
האם היהדות אובססיבית לפרטים?
הרב לורנס קלמן, חוקר עצמאי ובוגר אוניברסיטת הרווארד, מעמיד שאלות חשובות על הדגשים המיוחדים של ההלכה היהודית. מדוע יש צורך לקבוע את זמן כניסת השבת בדיוק ב-8:32? מה המשמעות של לענוד נעל ימין לפני שמאל? במאמר המרתק הזה נצלול לעמקי המסורת היהודית ונגלה כיצד הפרטים הקטנים שבהלכה מחזקים את התחושה של קדושה והגברת המודעות הרוחנית בחיי היומיום שלנו. גלו את הקשר בין ההלכה לאתיקה, ותהפכו את הבנתכם על היהדות. השאירו אתכם סקרנים ולמידה מתמשכת.

צוות האתר
- מילות מפתח למאמר זה: דרכה של ההלכה
- נושאים הקשורים למאמר זה: הגיון צדק ומוסר - בתורה ובהלכה, וידאו, מאמרים
[WORDPRESS_PDF]
הרב לורנס קלמן (חוקר עצמאי ובוגר אוניב' הרווארד): מדוע שבת צריכה להיכנס ב8:32? מה זה משנה איזה נעל לובשים קודם?
0
0
votes
Article Rating
רציתי לשאול בהקשר לפרטים הקטנים הללו…
הרבה אנשים מרגישים שההקפדה הדקדקנית על פרטי הפרטים בהלכה היהודית הם לא הדבר האותנטי שהיה בתקופת המקרא כי אין הרבה התייחסות במקרא לכול הפרטים שהיום מקיימים, אמנם בדיני טומאה וטהרה כן רואים כל מיני פרטים קטנים שיש הקפדה עליהם… אבל בגדול לא ממש רואים מעבר לזה למיטב זיכרוני.
השאלה היא למה אין התייחסות בתורה לכל הפרטים שאנו מקיימים היום ואיך ניתן לדעת שבעבר באמת הקפידו על מה שמקיימים היום (כמובן שההלכה משתנה בנושאים שונים עם הזמן, אך עדיין נראה שהדקדקנות החז"לית חסרה במקרא)
אשמח מאוד להרבה כמה שניתן בנושא.
בתודה מראש על המענה המהיר והאתר החשוב.
מי שמאמין באמיתות התורה, לא צריך הוכחות חיצוניות, מספיק לקרוא את פרשות ויקרא, צו, תזריע, מצורע, וכו'
ומי שסובר שהיא מאוחרת, קל וחומר שהוא ייאלץ להודות שהפרשיות האלו נכתבו בימי הנביאים, עליהם אתה מדבר
דיני טומאה וטהרה, קרבנות, הם היו עבודת ה' המרכזית בזמנם
ואם נניח שבימי הנביאים נראה שלא דקדקו כמו שהתורה רוצה, זו לא סיבה להצדיק זאת, להיפך, אולי זו הסיבה שהם נכשלו
בכל אופן אני לא רואה בספרי הנביאים שלא דקדקו בפרטים, כל עוד שמובאים דינים מהתורה, מוזכר קיומם (וכך היה מקובל בכל העולם הקדום, ראה למשל כאן, חפש בדף 'היו חוקרים שהניחו')
צריכים גם לזכור שהפרטים שאנחנו מקיימים מתוך הספר, אצלם היו טבעיים, גם הם מאד נזהרו מחמץ, כי זה איסור כרת, אבל לא היו צריכים פלפולים בספרות הפוסקים לשער כמה זה יח' מיל ומה בדיוק התכוונה המשנה בסידוק וכו', הם פשוט ידעו מה זה חמץ כמו שאנחנו יודעים ומכירים את המושגים המציאותיים בחיים שלנו ולא צריכים ספרי הדרכה, וכך לגבי הרבה נושאים אחרים, לא היו צריכים כל כך הרבה הלכות תפילה, כי התפילה היתה חויה הרבה יותר אותנטית והיתה חלק ממציאות חייהם
דני לביא בסרטון קצר וקולע שמשיב יפה מאוד על השאלה המשמעותית – https://www.youtube.com/watch?v=Dwvb1QcFMb8
3 מאמרים מעניינים בנושא:
https://www.hidabroot.org/article/118762
https://aish.co.il/136200763/
https://www.hidabroot.org/article/1121007
אם כבר העניין הוא אובססיה…
יש כמה נקודות שלא ברורים לי
הרבה פעמים יש כל מיני סיפורים שיכולים להיראות משונים על גדולי ישראל על כל מיני הקפדות שהיו להם שאם אדם חילוני מסתכל על זה זה ממש נראה איזה אובססיה
למשל אחד הגדולים שמסופר עליו שלא הלך להסתפר במשך שנים רבות כי לא רצה להוריד ממנו את הכיפה… או על רב פלוני שלבש 200 ציציות וכד'
מה ההסבר של כל הסיפורים האלה?
באותו הקשר בגלל שלאחרונה קראתי מספר סיפורי צדיקים אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשאול על סגנון נוסף של הרבה סיפורים… הסגנון הוא "נשען הרב לחצי שעה על הקיר ושינן במוחו 150 דף ממסכת פלונית.." או "בשניה אחת של ריפרוף בספר ידע הרב את כל הספר בעל פה"
או "הרב פלוני למד את כל השו"ע 400 פעם בשנתיים בזמן שעבד בחנות יין"
וזה לא סיפורים שכתובים באיזה ספר אחד או שתיים… יש מאות ספרים כאלה עם עשרות מקורות וגדולי ישראל בזמננו גם מספרים דברים כאלה
יש איזה הסבר הגיוני לסיפורים האלה? הרי ודאי שאין מספיק זמן ללמוד את הכמויות הללו…
אובססיה כדבר שלילי לא נמדדת לפי המאמץ או האנרגיה שמושקעים – אלא לפי חשיבות הדבר, אם אדם משקיע המון אנרגיה בדבר לא חשוב, כגון שהספרים על המדף שלו יונחו בצורה סימטרית, אזי זו בעיה נפשית
אבל אם המדובר בדבר חשוב, למשל מהנדס עירוני שאחראי על בטיחות של מבנים והוא בודק תמיד שמערכת כיבוי האש ושאר התקנים עומדים בתקן ויצילו חיי אדם, זו לא אובססיה, זו העבודה שלו
ולכן היו אנשים בעלי מדרגה גבוהה שהעבודה הרוחנית שלהם היתה בדברים שעבורינו אינם חשובים כי יש לנו הרבה לתקן קודם
זה אני אומר בלי שום קשר לסיפור זה או אחר.
לגבי שינון מאה דפים בדקה, לרוב האנשים, גם המוכשרים ביותר, אין יכולת כזו. אבל למעטים היתה יכולת כזו. עד כמה שאני יודע, המקורות המוסמכים, לא מספרים דברים כאלו על סתם גאונים, אלא על אנשים מסויימים שידוע שהיתה להם אפשרות כזו, כגון מהרי"ל דיסקין, הרוגאטשובי, וכדו'. היו גם סוואנטים שנעשו גאונים בתורה.
אוקיי תודה…
א.יש אפשרות להסבר הגיוני איך לומדים מאה דפים בדקה? משהו שקצת יקרב לשכל שלנו את העניין…
ב. ראיתי לאחרונה ספר בשם "אובססיה וחרדה על רקע דתי" (מדובר בספר לציבור שומרי המצוות ומחברו הוא אדם דתי – ד"ר בנש"ק)
שם הביאו כדוג' למשל אברכים שאם הם מבזבזים קצת זמן בכולל במקום לימוד הם יחזירו כסף לקופת צדקה של הכולל כי משלמים להם על מנת ללמוד ואם הם בזבזו דקה הם כביכול גוזלים
מה דעתך? יכול להיות שנכון לעשות כך?
כי אם כך אין לדבר סוף… (לדעתי)
צריך להיות גבולות כללים בדברים האלה…
לפי הבנתי גם גדולי ישראל הסכימו עם זה שיש אנשים שיש להם אובססיות בענייני יהדות וזה דבר בעייתי ולא הופך אנשים לצדיקים יותר
תודה רבה מראש.
א. לצערי אין לי מידע על כך… אני יודע שיש בעולם סואנטים אבל לא מכיר
ב. אובססיה – התעסקות בדבר בצורה לא פרופורציונלית, לאדם רגיל זה לא פרופורציונלי להתנהג כך, כי זו לא המדרגה שלו, ליחידי סגולה כן, כי הם במדרגה רוחנית גבוהה, שביטול 5 דקות יפגום בה, ודברים אחרים יתקנו אותה
אפשר להגיד שכשהם למדו הם היו באיזה מציאות רוחנית (כמו שרואים שהם לא שמו לב לכלום בזמן שעסקו בסוגיות שונות ויכלו לעבור ניתוחים ללא הרדמה אם היו שוקעים בסוגיה) ששם לא שייך הזמן כי הוא רק בחומר? ואז למדו הרבה בזמן קצר
בנוגע ל"אחד הגדולים שלא רצה להסתפר כי לא רצה להוריד ממנו את הכיפה…" (הרוגוטשובר)
העניין היה שלא רצה להוריד ממנו כיסוי ראש כי כך לא יוכל ללמוד תורה… כי היה מקפיד לנצל כל שניה שיכל ללימוד התורה…
!Very interesting
לא פעם שאלו אותי "אתה רוצה להגיד לי שאם אני לא עושה איזה מצווה קטנה ומוזרה אני יכנס לגיהנום?"
ההרצאה נתנה תשובה חלקית לדעתי… כי היא לא עסקה כל כך בעונש על המצוות הקטנות אלא למה צריך להקפיד עליהם.
מה לדעתכם התשובה שתתיישב על דעתם של החילונים השואלים "מה ההסבר ההגיוני לכך לאדם מקבל עונש חמור על אי עשייה של המצוות הקטנות שלא ברורה המשמעות שלהן" וכד'
תודה מראש.
לא מבין בעונשים וגהינומים
ההלכה היא מערכת חוק ולא כפופה להסברים וטעמים היא עובדת עם כללים פורמליים
כל הפרה של ההלכה פוגעת במעמדה וסמכותה
זה בדיוק כמו בכל מערכת חוק
עקרונית על כל איסור קטן שאדם עובר הוא יענש על כך בגהינום… לא ברור לי מה יש להבין
השאלה מה דרגת העונש…
ואני מבין את השאלה הנ"ל כי קשה להבין איך נענשים בגיהנום (!) על דבר קטן כל כך שלא מבינים את משמעותו
אתה רוצה להגיד לי שיש עונש כבד אם החזקתי כמה גרמים של קוקאין? זה סהכ כמה גרגירים של אבקה לבנה. מה הביג דיל? ויותר מזה, למה על אותה כמות של קמח אף אחד לא יתלונן? זה כל כך קטנוני.. מה כבר קרה?