נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

האם פוליטיקה ודעות קדומות משפיעות על עולם המדע? או שזו טענה 'פוסטמודרניסטית' ריקה?

ישנם כאלו שהכינוי 'פוסטמודרניסט' נחשב אצלם ככינוי גנאי, והטלת שם זה על המדע, מכפישה בעיניהם את המפעל המדעי כולו. וישנם שלהיפך, המדע הרגיל הוא בעיניהם פוסט מודרניסטי.

מרסל קונץ במאמרו (שהתפרסם מאד) "מדוע יש לגנות את היחס הפוסט מודרניסטי כלפי המדע" (מתוך האתר של הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית), רואה בפוסט מודרניזם איום מגונה כלפי המדע. לדבריו כך:

הפוסט-מודרניזם היא תנועה פילוסופית, פוליטית, חברתית ואמנותית. היא מוגדרת בעיקר על ידי החשד שלה כלפי האמונה במדע, בהתקדמות ובאוניברסאליות של התבונה. היא הפכה לתנועה רבת עוצמה המפעילה השפעה חזקה על המחשבה האקדמית בחברות אמריקאיות ואירופיות, בייחוד בהיותה הגמונית במוסדות מסוימים. בהתחשב בהשפעתה על מה שמכונה "דיוני החברה המדעית" ועל ביקורתה המתגבשת נגד השיטה המדעית, יש לגיטימיות לנתח בצורה ביקורתית את טענותיה ואת ההשלכות של טענות אלה, ובמיוחד אלה של "מחקרי המדע" – המכונים גם "לימודי המדע והטכנולוגיה ". הדיסציפלינה הפוסט-מודרנית, בעיקר סוציולוגית, צברה תנופה בעשורים האחרונים בהערכתה למדע ולטכנולוגיה.

השתקפות ראשונית של הפוסט מודרניזם, היא ההבחנה במעבר כביכול מ"הבנה ציבורית "של המדע, ל"מעורבות ציבורית" במדע. אשליה טיפוסית זו מתארת כאילו המדע הפך להיות מורכב יותר מדי, השליטה בתחומיו הופכת למשימה קשה, ולכן הידע צריך להיווצר במשותף גם בין אנשי המדע וגם בין ההוגים ושאר קצוות הציבור.

אבל לדברי קונץ הדוגמאות שטחיות ולא מייצגות באמת, שיתוף פעולה בין רופא לחולה אינו באמת מפעל מדעי משותף, למרות חשיבותו של המשוב מהחולה.

הנקודה השניה אותה מזכיר קונץ, היא הטענה שאין דעה אחת שהיא יותר טובה מאחרות. כלפיה טוען קונץ: העמימות ומגוון הדעות טבועות באנושות, אבל המדע מבקש להיות שונה מסתם 'דעה', על ידי השיטתיות המוכיחה עובדות. למרות שהמדע נוצר ע"י בני אדם שעלולים לטעות או לזייף, השיטה המדעית כן מייצגת את מה שניתן להוכיח.

הנקודה השלישית היא אינטרסים, את זה טוען קונץ יש לגנות יותר מכל, אין להטיל חשד על הפעילות המדעית.

הרלטיביזם, והאידיאולוגיה היחסותית מנסות לערער את המדע והן עלולות להצליח, במיוחד אם המדענים עצמם מביעים ספקות באשר לכנות ולרציונליות של עבודתם. ההצגה השיטתית של ניגודי אינטרסים במדע הופכת "נשק להשמדה המונית". תפקידו של מדען אינו לעסוק בהחלטות הנוגעות ל'אינטרסים של החברה'. זה התפקיד, או צריך להיות התפקיד, של הפוליטיקאים. כשם שחיוני שלא לגרור מדענים לתחום המדיני. כמו כן, חשוב לא פחות שפוליטיקאים ופעילים פוליטיים לא יפריעו לשיטות המדעיות שיושמו בהערכת הסיכונים.

האשמות של 'מדענות' עולות שוב ושוב נגד מי שמגן על השיטה המדעית. עם זאת, לשיקולים מדעיים על ניתוח סיכונים אין שום קשר עם "מדענות", שהיתה אמונה מיסטית שנוסדה במאה התשע עשרה, על ידי הפילוסוף ארנסט רנאן, שרצה "לארגן באופן מדעי את האנושות".

חשוב לציין כי ארגונים מסוימים יוצרים "דאגה" זו בשל יכולתם יוצאת הדופן להשתמש בתקשורת ובאינטרנט. הם יוצרים "מדע מקביל" עם מסקנות מוכנות מראש, המביאות לבלבול בהבנת הידע המדעי של אנשים. לפיכך, מיעוט קטן מפעיל השפעה גדולה, לא רק על החלטות פוליטיות, אלא גם על הערכת סיכונים מדעיים.

עד כאן פחות או יותר מה שאומר קונץ.

לעומתו אדוארד דאב, במאמרו "מדע רגיל הוא מטבעו פוליטי", סותר לחלוטין את דברי קונץ, הוא אומר:

עם רמיזות לניטשה, קבוצות המתנגדות להנדסה גנטית, דמויות של מדענים מקבילים "נפגעים", ושחקנים רבים אחרים, מרסל קונץ מייצר אלכימיה מוזרה המציגה את הפוסט-מודרניזם כ"מתקפה "על המדע". אפשר גם להתווכח על עצם השימוש בתווית ה"פוסטמודרנית", ועל הטענה שסובלנות לעמימות ומגוון דעות היא תופעה של המאה העשרים, אין זה הנושא העיקרי. השאלה המרכזית היא מדוע קונץ מאפיין לא נכון את בסיס הבית של המדע כמפעל טכני ואובייקטיבי בלבד. ואילו השפעה אנושית היא בעיניו חריגה שאין להציגה יותר מדי כדי שלא לפגוע במדע.

ראשית, קונץ מסווה את "המדע הרגיל" כמפעל א-פוליטי, נייטרלי, חסין בפני כוחות חברתיים ופוליטיים. אבל המציאות אינה כזו: כל המסלול של החקירה המדעית, החל מתפיסת ההיפותזה העומדת למחקר וליישום, כפוף לגורמים פוליטיים פנימיים וחיצוניים. בכינוי 'פוליטי' אנו כוללים את כל קבוצת המצבים שבה מה שמוצג שונה בבירור מנתונים גרידא.

למשל, ניתוח 'מדעי' לגבי הסיכונים והתועלות של יישומי הביוטכנולוגיה בגנטיקה של בני אדם ובמדעי המזון החקלאי, ב- 17 ארגונים באירופה ובצפון אמריקה, מצא כי מדענים נוטים פחות להסכים בינם לבין עצמם לגבי הסיכונים והיתרונות של ביוטכנולוגיה, מאשר קובעי מדיניות אחרים, והם מונעים על ידי אמונות והנחות קדומות.

באופן דומה, מבט על ההיסטוריה של המדע למשל בתחום נזקי העישון וסיכון לסרטן ריאות, או התחממות כדור הארץ, מעיד היטב על כך שהמדע הוא פעולה פוליטית. במקרה של מחקר נזקי הטבק, למשל, הגורם המשמעותי היחיד הקשור למסקנה שהוצגה כ'מדעית', כי: "חשיפה פסיבית של עשן טבק וסיכון לסרטן הריאות אינם קשורים", היה הקשר של המחבר עם תעשיית הטבק.

בהיעדר המודעות העצמית שלנו למרכיב הפוליטי המכריע הזה, אנו – המדענים, קובעי המדיניות והציבור – לא מעוניינים בתמיכה נאיבית באליטות המדע והטכנולוגיה, אשר בבירור נתונים הרבה פעמים להנחה קדומה. בקיצור, אין בסיס אמין להניח כי מדענים תמיד רואים את האינטרסים של החברה כאשר עוסקים במפעל המדעי.

שנית, ניסיונו של קונץ לחסום את "המדע הסדיר" הרמטית מן העולם הפוליטי ולהגדיר אותו כאובייקטיבי ובלתי משוחד, הוא בעצמו חסר אמינות. התייחסות לפוליטיקה חשובה הן מבחינה מהותית והן מבחינה אינסטרומנטלית. הדיאלקטיקה של המדע הרגיל והמקביל משמשת רק להצגת סדר יום לא קבוע מראש, המערער את השיטה המדעית על ידי יצירת יותר אי ודאות ופחות מדע איתן. בניסיונות "להציב" מדע באופן מלאכותי ולמקם אותו על כן שהינו חסין לכאורה לפוליטיקה, קונץ מסתכן ביצירת תקלות פנימיות מובנות, וחוסר וודאות גדול יותר.

על המפעלים המדעיים של המאה ה -21 לבנות עמודי יסוד חדשים כדי לזהות את הערך של 'בדיקה' רפלקסיבית של הפערים בין 'מה שמוצג או מוגדר כעובדה' לבין 'מה שמכוון בפועל או בעבודה' – כלומר, פוליטיקה…

לבסוף, המסגרת של קונץ היא הדטרמיניזם הטכנולוגי, תוך התעלמות מההקשר הרחב של ענפי המדע, ומכך שהפוליטיקה עצמ המושרשת במדעי החברה ומדעי הרוח. יהיה זה נאיבי לחשוב שמדעי החברה מגדלים פילוסופיים מוסריים א-פוליטיים חסרי נגיעות ודעות קדומות. הסיכון הגדול הוא לא הפוליטיקה עצמה, אלא חוסר המודעות להשפעותיה הגדולות על עולם המדע.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of