נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

האמנם אנו בדרך לגלות מאין באנו?

זאב בן יוסף, העוסק בפילוסופיה של המדע, כותב במאמרו 'המפץ הגדול של המדע':

יש להתייחס בספקנות לתגליות מדעיות פיזיקאליות הטוענות שהן מהוות שלב בדרך לחשיפת היווצרות היקום בכלל והחיים בפרט, עקב קריסת תיאוריות מדעיות שנחשבו מדויקות ומוצקות

▪  ▪  ▪

לא מכבר הודיעו מדענים אמריקניים בצהלה גדולה שמצאו הוכחה בדוקה לתהליך ההתרחשות של המפץ הגדול, שלפי התיאוריה נוצר ממנו היקום שלנו. קצת לפני כן הודיעו חוקרי נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, כי נמצאו על כוכב מאדים "חומרים תומכי חיים", דבר שלדעתם מעיד על היתכנות חיים מיקרוביולוגים זעירים שהתקיימו על פני הכוכב האדום, בנוסף לגילוי סימנים לפיהם היו שם פעם מים.

ובערך באותו זמן הודיעו פיזיקאים בשמחה שהצליחו למצוא את "החלקיק האלוהי" שעל-פי ההשערה הרווחת – אמור לפתור את חידת ההיווצרות של היקום לפני מיליארדי שנים על-ידי המפץ הגדול. אבל המפץ המדעי נחשף בכל ערוותו כאשר המדען סטיבן הוקינג, שהתפרסם בעיקר לאחר שהוכיח שקיימים ביקום חורים שחורים הבולעים כל מה שסביבם, הודיע לאחרונה כי הגיע למסקנה שהחורים הללו לא באמת קיימים ממש. מה שמוכיח שוב שגם "המדעים המדויקים" לא ממש כאלה. אפשר בהחלט שאנו עדים להתנפצות האשליות על המדע המדויק, הבדוק והאמין לכאורה. כאשר במקום למצוא הוכחה למפץ הגדול, נמצאו הוכחות למפץ גדול של המדע.

איך נוצר היקום?

שאלת היווצרות היקום או ראשית היקום מעסיקה את האדם עוד מימי קדם, לפני שהתפתחו כלים מדעיים. את שאלה בריאת העולם ניסו בני האדם לפתור באמצעות הדת הפילוסופיה, המיסטיקה והמיתולוגיה. במדע המודרני עוסקות בשאלה זו הקוסמולוגיה והקוסמוגוניה.
קוסמולוגיה היא המדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.

קוסמוגוניה היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי. מושג זה מתייחס לאופן בו נוצר היקום, כשהמפץ הגדול הוא המודל המקובל על דעת רוב המדענים.

תיאוריית המפץ הגדול

לפי התיאוריה המקובלת נוצר היקום כתוצאה מהאירוע המכונה "המפץ הגדול" – אשר מעריכים שהתרחש לפני כ-13.7 מיליארד שנה. ההתחלה הייתה נקודת אנרגיה חסרת ממדים, כאשר זו הלכה והתפתחה דרך פאזות שונות של אנרגיה, חלקיקים, כוחות פיזיקאליים, היווצרות יסודות כימיים ועד להתגבשות צבירי חומר שהיוו את חומר הגלם למבנים השונים ביקום. לכל זה התלווה תהליך בלתי פוסק של התפשטות והתנפחות – תהליך הנמשך עד היום ויימשך גם בעתיד, ומתבטא בכך שצבירי הגלקסיות מתרחקים אחד מן השני כפי שגילה האסטרו-פיזיקאי אדווין האבל, ומביא להנחה שפעם הם יצאו מנקודה אחת. עובדה נצפית זו תומכת במודל המפץ הגדול, כמו גם גילוי קרינת הרקע הקוסמית באמצעים תצפיתיים שונים הן מהארץ והן מהחלל.

אלא שגם הסבר זה לא ממש מעניק תשובה לשאלה – איך ומה גרם לייחודיות הזו של האירוע, מה גרם למפץ להתרחש, האם קדם למפץ הגדול מפץ גדול אחר, ואיך קורה שמנקודה חסרת מימדים מתפתחים חומרים פיזיקאליים שנענים לחוקי טבע. ואגב זה מנקרת השאלה – מה (או מי?) יצר את חוקי הטבע.

איך התפתחו חיים?

אבל אפילו אם לכאורה נפתרה או קרובה להיפתר שאלת היווצרות החומר הדומם – נותרה שאלה גדולה יותר: מה טיבם של החיים ואיך נוצרו. הייתכן שניתן להסתמך על התיאוריה הרווחת בין מדענים מטריאליסטים כאילו החיים התפתחו מחומר דומם?

התיאוריה המטריאליסטית המקובלת מספרת כי לפני מיליארדי שנים היה היקום כולו מורכב מחומר פיזיקאלי דומם שהיה במצב צבירה נוזלי של מעין "מרק קדמון", עשיר במינרלים ותרכובות אורגניות, כשמעליו מתחוללים מופעים חשמליים שהפיקו ברקים. אירוע חשמלי ייחודי כזה, אומרת תיאוריה זו, גרם לאחת נמולקולות "להשתכפל"…

התיאוריה נודעה לראשונה בשנת 1924, כאשר שני מדענים – אלכסנדר אופרין וג'ון הולדן – פרסמו שני מאמרים על מוצא החיים. השניים העלו את ההשערה לפיה האטמוספירה הקדומה של כדור הארץ הייתה עשירה בתרכובות שנמצאות במערכת השמש, שהכילו מימן, מתאן, אמוניה ואדי מים, ולא הכילה חמצן בצורתו החופשית. בתנאים אלה לפני כארבעה מיליארד שנים, בעזרת ברקים, חום גבוה וקרינה קוסמית, התאפשרה יצירתן של תרכובות אורגניות מורכבות יותר כחומצות אמינו, פפטידים ונוקלאוטידים. בהמשך, אומרת התיאוריה, נוצרו חומרים מורכבים עוד יותר כחלבונים שבתורם יצרו רכיבי על מורכבים יותר. ביסוד ההשערה עומדת ההנחה כי אין הבדל מהותי בין חומר חסר חיים לחומר חי, ולכן חיים יכלו להיווצר בדרך של אבולוציה כימית.

הבעיה היא שגם אם ה"השתכפלות" המולקולרית מעניקה לכאורה הסבר להיווצרות תרכובות ביולוגיות ואולי גם את הופעת תכונת הרבייה – אין היא מסבירה כיצד התווספו לחומר הביולוגי כל שאר התכונות המייחדות את היצורים החיים, המנוגדות בתכלית לתכונות החומר הדומם.

חומר ורוח, גוף ונפש

איך ניתן להסביר, אפוא, שמאותו חומר דומם פסיבי שהוקנתה לו יכולת השתכפלות בעטיו של אירוע חשמלי, אפילו ישתכפל ויתרבה עד אין סוף – כיצד הצליח לזכות בכל אותן תכונות ייחודיות המייחדות את היצור הביולוגי החי ומבדילות אותו תכלית ההבדלה מחומר פיזיקאלי דומם?

קיימת הנחה האומרת כי פתרון בעיית ההתפתחות של חומר חי מחומר דומם, תלוייה בהבנת הקשר בין חומר לרוח, בין גוף לנפש.

כיום אנו רחוקים מאוד מההבנה הזו, וכל עוד קיים מצב זה – לא נוכל להבין כיצד ייתכן שמחומר דומם התפתח חומר חי, ואם בכלל אירע תהליך כזה.

מה באמת אירע – אין לדעת בכלים של היום, אולם אחת האפשרויות היא, שכלל לא הייתה התפתחות כזו.

אחת האפשרויות היא למשל שנִשמת החיים הופחה לתוך חומר פיזי דומם בדרך כלשהי, על-ידי כוחות עליונים (או – כוח עליון, אם תרצו).

אפשר להעלות כמובן אפשרויות אחרות, אבל למעשה הכול נותר בגדר ספקולציות שלא ניתן לאשש או להפריך, גם לא לאחר התגליות המדעיות על המפץ הגדול, התגליות על המאדים וגילויי מדע החלקיקים.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *