השומרונים העבירו במסורת את התורה שבכתב, כפי שראינו במאמר הקודם, התורה נמצאת אצל השומרונים עוד מימי הבית הראשון.

אך מה בדבר פירושי התורה? או נוסחאות שונות בתורה?

איך נדע האם להעדיף את המסורת היהודאית או השומרונית?

התשובה היא מאד פשוטה: אין לשומרונים מסורת.

הדיון האם המסורת אמינה, נכונה, מדוייקת, הוא דיון חשוב כאשר יש מסורת, כך למשל לעם ישראל ישנה מסורת המתארת מה אירע לאורך כל הדורות בין יציאת מצרים ועד עזרא הסופר, התיאורים הנמצאים בספרי הנביאים ובספרות התושבע"פ. כעת אפשר לדון על נכונות ואמינות המסורת.

אבל לשומרונים אין מסורת, אין להם תוכן המתאר מה אירע עם אבותיהם בין עלי הכהן ובין התקופה החשמונאית. אין להם לא מגילות יוחסין, לא שמות של מנהיגים, לא נביאים, לא אירועים, כלום, הם לא מכירים באליהו הנביא, באלישע, במלכי ישראל או יהודה, אין להם ספרות על שופטים ששפטו אותם, על מלכים שמלכו, על נביאים, אם היינו מקבלים אך ורק את התוכן השומרוני לא היינו יודעים כלום מלבד עלי הכהן. אין להם שום טקסט, ואפילו אחד, שלטענתם עבר במסורת, מלבד התורה שבכתב עצמה כמובן.

ולכן הדיון לא מתחיל, שכן אין להם כלל טענת מסורת, מסורת חייבת להיות משהו שנמסר דרך חוליות קיימות, אם היתה להם איזו שהיא  מסורת מן המאה ה8 לפני הספירה, למשל, היא היתה חייבת להכיל פריט כל שהוא על אנשים שהיו מוסרי המסורת, דיונים שהתעוררו, וכדו'.

לא רק שאין להם מסורת, הרי ברור שהם חיו בארץ ישראל, ואפילו אם הם צאצאי שבטי ישראל, איך יתכן שלא היו להם מסורות מנביאי ישראל? מעמוס? מהושע? מאחיה השילוני? הם מצידם לא יודעים כלום על קיומן של הדמויות האלו, האם יתכן שהם מעבירים מדור לדור אלף שנה את פירושי התורה, אבל לא ידעו כלום על מה שקרה מאתיים ושלש מאות שנה לפני התאריך הידוע של תחילת קיומם?

ואיל הנוסחה שלהם בתורה, היא בבירור מאוחרת ומזוייפת, שהרי היא כוללת את קדושת הר גריזים, ומבחינה היסטורית הם הגיעו להר גריזים רק בתקופה ההלניסטית, אחרי שאלכסנדר מוקדון החריב את מקדשם שהיה בשומרון ושעל שמו הם קרויים שומרונים. כל זה מתועד בהיסטוריה וגם בארכיאולוגיה (ראה כאן). כלומר, בימי עזרא הסופר עדיין לא היה הר גריזים קדוש להם ולא ידעו עליו ובודאי לא עבדו את ה' עליו, ואם כן ההוספה הזו בתורה מאוחרת אפילו לקיום המתועד הידוע של השומרונים.

ולכן פירושי התורה שלהם, אינם עדות למסורת, ייתכן כמובן שהם משמרים מנהגים קדומים, ואולי אפילו מנהגים שנהגו אצל עשרת השבטים, אבל מכיון שאין להם מסורת מקיפה ומסודרת, אין שום סיבה להעדיף את שברי ורסיסי המנהגים שהגיעו אליהם. ואפילו אם נניח שיש אצלם איזה רסיס מנהג שמקורו אצל עשרת השבטים, זה לא הופך אותו להלכה. לא כל מה שעשו עשרת השבטים בהכרח הוא הלכה, בסופו של דבר הם ענף שבחר בצד של עבודה זרה ונכחד, וההלכה נקבעת לפי הענף המרכזי שדבק ביהדות ושרד.