האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

ה”אמת החילונית” של הררי – מניפסט של בורות

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שוב מפציע יובל נח הררי כנביא צדקני של מטריאליזם צר אופק, ודוחס את כל הבורות הפודמנטליסטית שאפשר במניפסט אחד.

לדבריו הוא מציג את “האמת החילונית“, זה די מביך, האם האמת החילונית היא לשקר?

הכותרת:

במקום להתנגד לשילוב תכנים דתיים במערכת החינוך, צריך לפעול להטמעת ערכים חילוניים. והעגלה החילונית מלאה בערכים כאלה. המחויבות לאמת, שעומדת בבסיס המחקר המדעי. החמלה, השוויון והחופש, שהם יסוד הדמוקרטיה. והידיעה שרק אנחנו, ולא שום כוח עליון, יכולים להיאבק בפשעי העולם המודרני

ממצה את כל ההטעייה של המאמר. אין דבר כזה ערכים חילוניים, שום ערך לא נובע מחילוניות, אדם חילוני יכול להיות ערכי – אם ירצה, אבל ערכיו אינם חילוניים, אינם נובעים מכך שאינו מאמין, אלא מכך שהוא בוחר לאמץ ערכים מסויימים. האם כל החילוניים מאמצים את הערכים האלו, או ערכים אחרים? כמובן שלא. סין הקומוניסטית היא מדינה חילונית, האם ערכיה הם ‘ערכים חילוניים’? קצירת איברים היא ערך חילוני? היעדר זכויות האדם בסין ואי ציות לקודים אתיים בינלאומיים קשורים לחילוניותה של סין? ה’מוסר’ של רוסיה הקומוניסטית-אתאיסטית, ששלילת הדת היתה ספינת הדגל של האידיאולוגיה שלה, הכיל בחילוניותו גם דמוקרטיה? ממש לא. המדינה היחידה בעולם שהאתאיזם מעוגן אצלה בחוק היא – צפון קוריאה. אכן חילונים חביבים. גם אסאד וסדאם חוסיין חילוניים, נעים להכיר.

אם בבסיס המחקר המדעי עומדת מחוייבות לאמת, זה ערך חילוני? האם המחקר המדעי שייך לחילונים? עד לפני מאה שנה רוב אנשי המדע והחוקרים הדגולים היו אנשים מאמינים, וכי הפיזיקה הניוטונית שנוצרה ע”י מאמין אדוק ומשיחי היא פיזיקה ‘דתית’? העובדה שבתיאוריה מדע אמור לנבוע מאמת, לא קובעת שכל איש מדע או שרוב אנשי המדע באמת ירגישו כך ויהיו כנים ואמיתיים, זו בחירה שלהם, גם אנשי מדע חילוניים וגם אנשי מדע דתיים, אף אחד מהם לא נוצר ‘איש מדע אמיתי’, אם כי הערך של האמת מובן לכולנו. המדע אינו חילוני, ואינו מחייב אף אחד לאמת.

הדמוקרטיה, אינה ערובה לשום דבר טוב, דמוקרטיה נהגה כבר ביוון העתיקה, וגם בסנאט הרומי התנהלו בחירות, זה לא אומר שום דבר על המוסריות של האומות האלו, הרוב הדמוקרטי יכול לבחור קיסרים אכזריים שישמידו אומות ‘ברבריות’.

הידיעה ש’רק אנחנו’ נוכל להילחם בפשעי העולם המודרני, היא יומרה מזוייפת, איך בדיוק ‘אנחנו’ נילחם למשל, במטורף מצפון קוריאה? יתכן שאין לנו יכולת להילחם בו מבלי להחריב את חצי העולם בפצצות אטום, ויתכן שכח עליון כן יכול להשמיד אותו באיזו ‘תאונת עבודה’. הכרזה כזו אינה יותר מוסרית / ערכית / אמיתית משום בחינה ולא תורמת לדיון.

כל הטיעון של “ערכים חילוניים” הוא שקר. ישנם ערכים חשובים שהוטמעו בעולם המערבי, שהמורשת שלו דתית, ועד היום רובו דתי. גם הרבה חילונים מאמצים את הערכים האלו, וזה כמובן חיובי, אבל לנכס את הערכים לחילוניות זו שקר ובורות. היעדר אמונה בדת לא מוליד שום ערך, נכון שהוא מאפשר מקום ליצירתיות, אבל אם להסתכל על הקבוצות האתאיסטיות במאה ה20 כולל גרמניה הנאצית, זה לא בהכרח חיובי, מה גם שהדת מאפשרת אף היא יצירתיות.

כאן כמובן עולה השאלה: מהם ערכי היסוד הללו? יש אנשים שסבורים בטעות שהחילוניות היא עגלה ריקה, שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה. חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות.

האמנם אדם שאין לו אומץ ואחריות, או שלא מאמין בזה, אינו חילוני? כמובן שהוא עדיין חילוני, ולכן הערכים האלו אינם חילונים, כפי שהסברנו.

החמלה היא ערך נוצרי מובהק, יכולים החילוניים לאמץ אותו כרצונם, אבל לא להכריז עליו כחילוני.

כמובן שניתן להתווכח על מהות השויון, מה הוא אומץ, מה היא אחריות וכו’, אבל הכרזה שרירותית כאילו חילוניות היא אחריות, ואמונה היא חוסר אחריות – חסרת טעם.

החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית –

האם המדע המודרני קשור לחמלה ושויון? המדע לא קשור בשום צורה לערכים, הוא עוסק רק ביש ובקיים, ולא במה שצריך להיות קיים. להיפך, המטריאליזם והאתאיזם כופרים בכך שהערכים האלו הם רצונו של כח עליון ושל בורא העולם, כלומר הם משאירים את השאלה אם לאמץ ערכים לרצונו של האדם, הם לא טוענים שהעולם נברא כדי שיעשו טוב, ושיש חובה לעשות זאת, זו בחירה בלבד, של מי שבוחר בכך.

אדם שיבא בטענות כלפי אתאיסט מדוע אינו בוחר בטוב, לא יכול לצפות לתשובה, אם איני מאמין במוחלטות של הערך, אני לא חייב, זכותי לעשות מה שבא לי בעולם אקראי. כמו שהאריה טורף זברה, לי מותר להציק לך ולהעליב אותך. קפוץ לי. העובדה שהחברה החילונית לא גורסת כך, לא נובעת מהחילוניות, לא מהמטריאליזם, ואפילו לא מהמדע, היא בחירה אנושית. ולא רק של חילונים.

מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות.

גם משה רבינו הוציא את בני ישראל ממצרים, גם מדינות הצפון האמריקאיות שהיו אנשים דתיים נלחמו בשביל שחרור העבדים ועשו זאת בשם הדת. המערב בזמננו תומך ומשתף פעולה עם משטרים רודניים, מוסלמים, במזרח, ועוד. בדיוק כפי שעשו ארצות מערב אירופה בתקופה האימפריאליסטית. אין שום ערך חילוני בלשחרר אחרים ממשטר רודני, אם כי כל אדם שדואג לעצמו שמח שלא להיות במשטר רודני.

בד בבד, החילונים מודעים היטב לפשעים ולמחדלים העצומים של העולם המודרני, ומלמדים את הדור הבא לקבל על עצמו את מלוא האחריות להיאבק בפשעים ובמחדלים הללו, ולא להסתמך על שום כוח עליון שיבוא לעזרתנו.

שוב הטעיה ברמה של איש קש, וכי הדתיים טוענים שאין מה להיאבק בפשעים הללו ויש לחכות לכח עליון, מענין שכשנשיא ארה”ב בוש שנחשב לאדם דתי לקח על עצמו מאבק בארגוני טרור ומדינות שתומכות בהם, טרחו כל ה’ליברלים’ לעשות ממנו צחוק ולהציג אותו כמי שמחרחר מלחמה (בקרוב גם אצל טראמפ). הליברלים מסתמכים על ‘כח עליון’ דמיוני של חזונות אוטופיים שיבואו לעזרינו, לכן כנראה אובמה מכר אותנו בגרוש לאירנים, הוא שכח שכנציג הליברלים הוא צריך לקבל על עצמו את מלא האחריות להילחם בפשעים…

 המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות.

אף אדם מן השורה לא באמת בודק את הנחות היסוד שלו, העובדה שיש כמה פרופסורים באוניברסיטה שמתיימרים לבסס את הפילוסופיה של המדע או הנחות היסוד של החברה המערבית, לא מייצגת את הכלל. הפרט החילוני מאמין למערכת האקדמית, הפוליטית, החינוכית, או כל מערכת אחרת. הוא לא באמת בודק וגם לא יכול לבדוק, כל פרט בחברה בנוי על אמונה בצדקת הדרך ובאמיתות המערכת. גם ברי חמיש טוען שהוא לא מבלבל בין אמת לבין אמונה והוא בודק. כל אחד יכול לטעון שהאמת אצלו ושהאחרים רק מאמינים.

ועוד, העובדות והתצפיות של המדע מבססים אמיתות פיזיקליות, שהחיים שלנו לא מושתתים עליהם כלל (מבחינה טכנולוגית אולי כן, אבל זה לא הנושא כאן), שום בחירה ערכית חילונית לא נובעת מתצפית ומעובדה, צורת וסגנון החיים, סולם העדיפויות, ההשקפות על העולם ועל החיים, נובעות מבחירה שרירותית, מאמונה, ולא משום עובדה ושום תצפית.

החילונים לא מקדשים שום ספר, שום מיתוס, שום עם ושום אדם כאילו הוא ורק הוא מחזיק ברשותו את כל האמת. במקום זאת, החילונים מלמדים את ילדיהם לקדש את האמת בכל מקום שבו היא נמצאת – בעצמות מאובנות מלפני מיליוני שנים, בנוסחאות מתמטיות מסובכות, בצילומים של גלקסיות רחוקות או בטבלאות של נתונים סטטיסטיים. מחויבות זו לאמת היא שעומדת ביסוד המפעל המדעי, שאיפשר לאנושות לפצח את האטום, לקרוא את הקוד הגנטי, להתחקות אחר התפתחות החיים, ולהבין את תולדות המין האנושי עצמו.

 שוב מערבב בין אמיתות פיזיקליות, ובין החיים עצמם. האמת לא קדושה לאף אחד לצערינו, אנשים זורמים עם החברה ועם המציאות, ורק בודדים נלחמים למען האמת שלהם. נאיביות היא לחשוב שבאמת כל אחד הולך ובודק ומחפש רק את האמת. למעשה, החילוניים לא מכריזים על שום דבר שיכול לגלות את האמת איך לחיות את החיים, ולכן החילוניות מסמלת רק העדר דרך. במדה ויש דרך היא לא חילוניות אלא יצירה בפני עצמה, היתה תקופה שהאמינו בציונות, זו לא היתה ‘חילוניות’, אלא יצירה שהאמינו בה דתיים וחילוניים. כך בזמננו ישנם אידיאלים רבים שמאמינים בהם אנשים דתיים וחילוניים, כמו אידיאל לשיפור האקולוגיה, להגנה על בעלי חיים, לחברה מתוקנת שנעים לחיות בה, וכו’.

כמעט כל בני האדם כיום, גם אלו שאינם מגדירים עצמם כחילונים, מסתמכים על ממצאיהם של מוסדות המחקר והפיתוח החילונים, בעוד שהחילונים מצידם יכולים להסתדר היטב גם ללא אמונותיהם של כתות ודתות אלו ואחרות. אם מחר בבוקר ייעלמו כל הישיבות ובתי המדרש, העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה. לעומת זאת, אם מחר בבוקר ייעלמו כל מעבדות המחקר והמוסדות המדעיים, העולם החרדי יקרוס. הרי מה שמגן על תלמידי הישיבות מפני מגיפות זה לא תלמוד תורה אלא חיסונים, ומה שמחזיק בחיים את הרבנים הקשישים זה אולי קצת תפילות – אבל בעיקר הרבה אנטיביוטיקה.

 וכי זה רלבנטי לויכוח הערכי? אם חברת חשמל יורידו את השאלטר שום דבר במדינה לא יעבוד, כולנו צריכים חשמל, האם זה אומר שאנחנו צריכים לקבל את השקפתם ואורח חייהם של עובדי חברת חשמל? האם מי שמספק טכנולוגיה ותנאי חיים נוחים, הוא זה שקובע ערכים וצורת חיים נכונה? הרומאים בנו אמות מים וגשרים והבטון שלהם היה יותר חזק משלנו, האם בגלל זה עלינו גם לקבל את אורח חייהם ולהשיט ספינות ע”י עבדים שממוסמרים לבטן האניה לנצח? הרפואה המודרנית מאריכה חיים, אבל היא לא קובעת מה המשמעות של החיים האלו ומה יש לעשות בהם. גם חייהם של רודנים ומטורפים מוארכים ע”י הרפואה, אז מה? רוב או חלק גדול מהאקדמיה עוסקים בענפים שלא תורמים שום דבר לטכנולוגיה, אם תיעלם הפקולטה למדעי הרוח העולם החילוני ימשיך להתנהל ללא כל הפרעה ואולי אפילו יותר טוב… האם זה אומר שהכל שטויות וחסר ערך? פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, שירה, ספרות, תרבות, כל אלו אינם טכנולוגיה, הם חיי רוח. האם יש לוותר על חיי רוח? כן, בצפון קוריאה אכן חושבים כך, כיאה למדינה אתאיסטית, האם זו המלצה של הררי גם עבורינו?

סינים, הודים ויהודים

 

המחויבות העיקרית השנייה של החילונים היא לחמלה.

שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים. חילוני לא מחוייב לחמלה. כאתאיסט הוא לא חייב לחמול אם לא בא לו.

המוסר החילוני אינו מבוסס על ציות לצו אלוהי כזה או אחר, אלא על הבנה עמוקה של הסבל בעולם.

משפט חסר תוכן, אין מה להבין בסבל, אדם בוחר לחמול, אבל הוא לא חייב, גם אם הוא מבין מה זה סבל. אתאיסט יכול לומר אני מבין מה זה סבל ובא לי לגרום לך סבל, ואין לך שום טיעון של ממש כנגדו.

להתנהג באופן מוסרי פירושו לעזור לעצמי ולאחרים להשתחרר מסבל. החילונים נמנעים מרצח לא מפני שספר כלשהו או אדם כלשהו אמר פעם “לא תרצח” – אלא מפני שרצח גורם סבל עצום. בעיני החילונים, יש משהו מסוכן מאוד באנשים שנמנעים מרצח רק “כי אלוהים אמר”. אנשים כאלו מופעלים על ידי ציות ולא על ידי חמלה.

טענה אבסורדית, וכי משום שאיסור הרצח מעוגן בחוק הבורא הוא נעשה פחות מוחלט? לפי ההגיון הזה לא כדאי לעגן את איסור הרצח בחוקי המדינה, כי אז יביא הדבר לכך שאנשים ימנעו מרצח רק משום שהחוק אוסר זאת והם ישבו בכלא. וככל שנאסור את הדבר בעוד אמצעי זהירות וענישה, כך יגדל ה’סיכון’. ברור שמטרת התורה היא להיפך, שהאדם יפנים שאסור לרצוח, ולא שהרצח הוא דבר נפלא, אלא שבמקרה כרגע אלהים אסר אותו.

 ומה הם יעשו אם הם יאמינו שאלוהים אמר להרוג כופרים, או עמלקים, או הומואים?

עונש מוות הוא חלק מכל מערכת שיפוט, ומה יעשה שופט אם יאמין שהחוק אומר לו להרוג את פלוני אלמוני? ומה יעשה איש מדע שעובד בכור האטומי אם יאמין שיש צורך להפיץ פצצות מימן לכל דורש? בשביל זה החברה האנושית מעמידה כשופטים (או כעובדי כור אטומי) אנשים רציניים ואחראים שישבו שבעה נקיים לפני שיקבלו החלטות קשות. נכון שבתרבות המוסלמית רצח מקובל, זה לא גזרה שוה לכל הדתות, בתרבות הנוצרית רצח בשם הדת היה מקובל עד לפני לא הרבה דורות, וביהדות מעולם לא היה הדבר מקובל. תמיד מדובר במקרים חריגים, ותמיד משום מה היהודים ‘התעצלו’ וקבלו החלטות מקילות לגבי כל המקרים האלו, התנ”ך מתאר אלף שנה וכמעט אין הוצאות להורג, את הכנענים היהודים לא השמידו עד הסוף, כך לגבי העמלקים. חוטאים התקיימו בכל הדורות בניגוד לחוקי העונש, ותמיד פורשו בצורה המקילה ביותר, גם מלכי ארם ידעו שמלך ישראל ירחם עליהם “כי מלכי חסד הם” . אין בשום מקום בתנ”ך או בתלמוד או בשום ספר יהודי אחר, אפילו מקרה אחד של הוצאה להורג של אדם הומוסקסואל, בספר ירמיהו מתוארים שני אנשים שהתחזו לנביאים וניצלו נשים נשואות כדי לטמאן, ירמיהו גילה את התנהגותם האמיתית והכריז שהם ימותו בידי שמים, לא מוזכר אפילו נסיון להעניש אותם.

כמובן שבהיעדר צווים אלוהיים אבסולוטיים, המוסר החילוני עומד לא פעם בפני דילמות קשות. מה קורה אם אותה פעולה פוגעת בי אבל עוזרת למישהו אחר? האם זה מוסרי להטיל מיסים גבוהים על עשירים כדי לעזור לעניים? האם זה מוסרי להוציא ילד מחזקתו של הורה מתעלל? האם זה מוסרי לאכול בשר? כשהשיח המוסרי החילוני עומד בפני דילמות כאלה, הוא לא שואל: “מה ציווה אלוהים?” במקום זאת, הוא שוקל בקפידה אלו מול אלו את רגשותיהם של כל הנוגעים בדבר, בוחן מגוון רחב של ראיות ושל אפשרויות, ומחפש את דרך האמצע שתצמצם ככל האפשר את הסבל בעולם.

בתיאוריה זה נשמע נפלא, במציאות אין שום דרך אמצע מוסכמת, ולכן בעצם מה שעושה האדם החילוני הוא מה שהוא בוחר לעשות, שזה נחמד מאד, אבל זה לא צו מוסר, אלא רצון שלו. אם אין ערך מוחלט, תמיד אדם יעשה מה שהוא רוצה.

זו גם הסיבה שהאדם החילוני מחפש אמת. לא בשביל לספק את סקרנותו, אלא כדי שהאמת תעזור לנו להשתחרר מסבל.

האם באמת כל סטודנט חילוני חדור באידיאל האמת והוא לומד או עובד כדי להפחית סבל בעולם? האם הכותב עד כדי כך פאתטי או תמים? כמובן שיש אנשים חדורי ערכים ואידיאלים, הם לא בהכרח חילונים, והם יחידי סגולה.

המחויבות לחמלה מתרגמת את האמיתות המדעיות לתרופות, למזון ולמחסה. המחויבות לחמלה עומדת גם ביסוד המשטר הדמוקרטי ומערכת זכויות האדם, שסייעו לשחרר מיליארדי בני אדם מעריצות, מאלימות ומעוני.

שוב הכרזות חסרות כל כיסוי, האמנם חברות התרופות מייצרות תרופות כדי להביא חמלה לעולם, או שהן חברות עסקיות לכל דבר? חברות התרופות גם מחזיקות בפס יצור של מחקרים ממומנים שמטרתם והאינטרסים שלהם ברורים, והדברים ידועים והוכחו אף בבתי משפט, המטרה שלהם היא למכור ולהיכנס לשוק, אפילו אם זה לא יקדם את הבריאות. ישנם גופים רבי חסד שתורמים תרופות ומזון למדינות נחשלות, אך האם הם דוקא חילוניים? האם יש בכלל יותר חילוניים שתורמים לגופים כאלו מאשר דתיים? (בהתאמה לחלקם היחסי באוכלוסיה הנחשפת להתרמה או היכולה לתרום), סתם אמירות חסרות כיסוי. המדע אינו מפעל פילנטרופי, אלא מפעל רווחי. הוא לא נרתם לחפש דרכים מדעיות לשחרר מליארד סינים מעריצות, אלא להיפך, משתף פעולה עם סין כי זה משתלם לו.

המחויבות לאמת ולחמלה קשורה הדוקות למחויבות לשוויון. במאמץ לגלות את האמת, כל בני האדם שותפים. האמת איננה רכושו הבלעדי של עם מסוים, של מעמד מסוים, או של מגדר מסוים.

הכרזות בגרוש, וכי היהדות טוענת שיש לה רשימה סודית של אמיתות בדבר תרופות יעילות, או דרכים לשיפור הגנים של עגבניות, מה המספרים הזוכים בלוטו, ובאיזה מניות להשקיע? וכי יש ויכוח על הדרך איך מגלים דברים? ישנן מספר אמיתות שהן עיקרי אמונה ביהדות, כמו כל חברה שיש לה הנחות יסוד, והיא בהחלט טוענת לאמיתתן. בלי לטעון שמשהו אמיתי אין משמעות לשום חברה ושום דבר. הרי גם הררי טוען כאן שיש ערכים אמיתיים שהם נמצאים אצל החילוניות, האם יש לטעון עליו שהערכים אינם רכושו הבלעדי של מגזר מסויים או של קבוצת חילונים? במדה והחילוניות מבוססת על טענה מסויימת, נכלל בה גם שלטענתה האמת איתה. למשל: החילוניות טוענת שאין אלהים, מזה נגזר שהאמת איתם, ורוב האנושות שטוענת שיש אלהים – טועים, האמת בכיס של החילוניות, היתכן???

 לכן חינוך חילוני מלמד תלמידים להתעניין במחשבותיהם של סינים והודים לא פחות מבמחשבותיהם של יהודים,

זה לא באמת נכון, המערכת המדעית היא מערבית, והסינים וההודים שבאים לשולחן האקדמיה הם אלו שקבלו על עצמם את התרבות המערבית, הם רק ‘ממוצא הודי’, מעניין אם באמת המערכת המערבית מתעניינת במחשבותיהם של סינים והודים, נשמח לדעת כמה מהם קבלו פרס נובל או כל פרס אחר, במסגרת יצירות הקשורות לתרבות הסינית וההודית או המוסלמית. לא אנשים שנולדו בסין ועבור להרווארד לבשו חליפה וכתבו מאמר באנגלית שמתקשר עם המוסכמות של העולם המערבי. כפי שכותב הסופר לתרבות מדעית מתיו פרנסיס: אנשי המדע הם שבט של גברים לבנים (מעבר לכמה קישוטים צבעוניים).

בתור סקרנות אפשר בהחלט להתעניין בכל מיני דברים, אבל זה לא מה שמאפיין את העולם החילוני המערבי (הסינים גם הם חילונים, האם גם הם מתעניינים במה שחושבים היהודים?) וגם לא מה שמאפיין בשלילתו את העולם הדתי.

ודואג ששערי המדע יהיה פתוחים בפני נשים, בפני עניים, ובפני כל אדם הצמא לידע.

האם העמדה הדתית היא לסגור את שערי המדע בפני עניים? אשמח להפניה… לדת אין עמדה בקשר ללימודי מדע אצל נשים, מה זה קשור בכלל?

 בדומה לכך, במאמץ להשתחרר מסבל החילונים משתדלים לתת חשיבות לסבל באשר הוא, ולא להתעלם מסבלו של אדם רק כי הוא מדת אחרת, ממעמד אחר, או מעם אחר.

האם זו תכונה חילונית בלבד? האם ניצול שוק העבודה במזרח שהפך לשיטה ע”י המערב מגלם את היחס לסבל של ‘אחרים’? החמלה כלפי כל אדם שנברא בצלם היא חובה דתית, אבל אי אפשר לחלק את המשאבים בשוה, והאדם דואג קודם כל לקרובים אליו, לפי ההלכה עניי עירך קודמים, הדאגה לאומה קודמת לדאגה לאומות אחרות. הההקצנה בתחום זה לעבר אי הבחנה בין קרוב לרחוק (“שייחנקו תושבי דרום ת”א”), מדאיגה, ולא ראויה להעלאה על נס.

 ידע הוא ידע, לא משנה מי גילה אותו; וסבל הוא סבל, לא משנה מי חווה אותו.

ברעיון זה ברור, במציאות לא כל כך, האם התקשורת מתייחסת באותה מדה לסופה בארה”ב, הארווי כרגע, שתופסת זמן מסך בלתי מוגבל, עם כמה עשרות הרוגים במקרה הטוב. ולאסון הומניטרי באפריקה בו מתים אלפים. באמת? האם מלחמת אזרחים באפריקה בה נהרגים בלי סוף אנשים, מעניינת את אותם אנשים שמבזבזים את כל הזמן שלהם על לחפש איזה פגם בהתנהלות הרכרוכית של ישראל כלפי מחבלים אמיתיים? סבל הוא סבל, כל עוד הוא בצד הפוליטי המתאים. כך לגבי ידע, יש מערכת מלאה ביוקרה ובמעמדות וקשרים, זה לא באמת כך שהיחס אובייקטיבי, מאמרו פורץ הדרך של איינשטיין כמעט והושלך לפח ואיינשטין נרדף וכמעט הוחרם, בגלל מי שהוא היה, לא בגלל שהחומר שלו היה גרוע.

החילונים בהחלט גאים בייחודיות של העם שלהם, הארץ שלהם והתרבות שלהם – אבל הם אינם חושבים שייחודיות זו פירושה שהעם שלהם עליון על כל יתר העמים.

העליונות של היהדות היא לא גנטית, כל אחד מוזמן להצטרף, העליונות הדתית היא הבחירה במצוות ובאמונה הדתית. בדיוק מה שהררי עושה, כשטוען לעליונות האמונה החילונית. מעצם טיבה של אמונה נקבע כאמור, שהיא טוענת לעליונות ולמדה של אמת שאין באחרות, שאם לא כן היא חסרת משמעות.

אגב, זה לא באמת שהחילוניים גאים ביחודיות של העם שלהם, יש כאלו שגאים ויש כאלו שלהיפך, שהם אוטואנטישמיים, הגאוה בעם ובארץ לא נובעת מהחילוניות, ומדובר בעוד חיבור לא קשור של הררי.

 להיות מיוחד זה דבר שונה מלהיות עליון. בית ספר חילוני בהחלט יחנך את תלמידיו שיש להם חובות מיוחדות כלפי העם שלהם והארץ שלהם – אבל אלו אינן חובות בלעדיות, ובמקביל יש להם חובות כלפי האנושות כולה וכדור הארץ כולו.

שוב, בית ספר חילוני יכול לחנך כך את תלמידיו ויכול שלא. גם בית ספר דתי יכול לחנך כך ויכול שלא.

חיפוש אמת ושחרור מסבל אינם יכולים להתרחש ללא החופש לחשוב, לחקור, לנסות ולפעמים גם לטעות. החילונים אינם מקבלים על עצמם את מרותו של אף ספר, אף אדם ואף מוסד כפוסק האחרון בשאלות “מה נכון?” ו”מה טוב?”

זה מסיבה פשוטה מאד, שאין שום דרך לחילוני לדעת מה נכון ומה טוב, מדובר בהחלטה סובייקטיבית שמגוחך להעביר אותה למישהו אחר, בעיניך זה טוב בעיני זה רע. זה בדיוק המוסר המתאפשר לחילוני, מוסר סובייקטיבי שאין לו שיניים באמת.

 תמיד שמור לאדם החופש להטיל ספק, לבדוק שוב, לשמוע דעה שונה, לנסות דרך אחרת. חינוך חילוני מעלה על נס את גלילאו גליליי שהעז להטיל ספק בטענה שהארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום; את ההמונים בפריז שהסתערו על מצודת הבסטיליה ומוטטו את שלטונו הרודני של המלך; ואת רוזה פרקס שהעזה לשבת באוטובוס במקום המיועד ללבנים בלבד.

זה יפה שיש גם לחילונים לגנדות ואגדות קדושים, אבל זה לא אומר שיש באמת חופש, כל חברה בנויה על מערכות שקובעות במדה מסויימת דעות ‘נכונות’ ו’לא נכונות’, אנשים שהם בצד הנכון והלא נכון. אנשים נרדפים בשל דעות שונות, אלימות מוסווה מופעלת נגדם, אנו רואים את זה כל יום, אין טעם להציג את התמונה האידילית של חופש ורדיפת אמת, כשכולנו רואים שזה ממש לא כך במציאות. הרבה אנשים העזו להטיל ספק באמיתות של החברה המערבית ושלמו על כך במשרתם, במעמדם, ובמוניטין שלהם. ההמונים שהסתערו על הבסטיליה שחררו מתוכה כמה חולי נפש ורוצחים סדרתיים, ולאחר מכן הפכו בעצמם לרוצחים סדרתיים וערפו אנשים באופן שרירותי, ביניהם אחד המדענים המפורסמים לבואזיה, בכל מיני תואנות סרק, כך שגם אגדות הקדושים האלו מאד מוטות. גלילאו לא באמת פעל מכח נתונים או הוכחות שגילה, זה היה יותר מאבק של כיפוף ידיים, ראה גם דברי הפיזקאי פרופ’ גרני: האופוזיציה לגלילאו היתה מדעית, לא רק דתית. כמו”כ מאמרו של ההיסטוריון של המדע טוני כריסטי: עלייתו של גלילאו לא היתה באמת מכח התקדמות מדעית! שמוקדש להפרכת המיתוסים על גלילאו.

המלחמה באפליית השחורים בארה”ב, לא היתה מלחמה ‘חילונית’, להיפך היא היתה מלחמה בממסד המערבי, שלמרות כל הדיבורים על שויון דמוקרטיה חירות אקדמיה מדע חילוניות וכו’ לא נקף אצבע לעזרת השחורים, ואנחנו לא מדברים על לפני מאה שנה אלא על המחצית השניה של המאה העשרים. אין מה לגייס את המאבק הזה לצד החילוני או הליברלי. אתם עשיתם את זה, האפליה נוצרה ע”י החברה המערבית שראתה עצמה מתקדמת וליברלית, היא הודגשה באוניברסיטאות הרבה יותר מאשר באוטובוסים. (עד היום האפליה לא תוקנה, ראה מאמרו של פרנסיס: אנשי המדע הם שבט של גברים לבנים, שהוזכר לעיל, לפי נתוני המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית בארה”ב, רק 4% מהפרופסורים בארה”ב הם שחורים).

 החילונים מעריכים לא רק את אומץ הלב הדרוש כדי להילחם בדעות קדומות ובמשטרים עריצים, אלא מעל הכל את אומץ הלב הדרוש כדי להודות בבורות,

מעניין שלהררי חסר קצת אומץ לב להודות בבורות שלו… ומה עם דעות קדומות, זה רק אצל דתיים? האם העולם החילוני אידילי כ”כ, מומלץ לקרוא קצת על עידן הידע ומשמעותו.

לשאול שאלות, ולצאת אל הלא נודע. חינוך חילוני מלמד אותנו שאם אנחנו לא יודעים משהו, אל לנו לפחד להודות בבורותנו ולחפש ראיות ותצפיות חדשות. אפילו כשאנו חושבים שאנו יודעים משהו, אנחנו לא צריכים לפחד להטיל ספק באמונתנו ולבדוק את עצמנו שוב. בני אדם רבים חוששים מן הלא הנודע, ורוצים שיהיו להם תשובות ברורות וחד־משמעיות לכל שאלה. הפחד מהלא נודע יכול לשתק את האדם יותר מכל שלטון עריץ. אנשים לכל אורך ההיסטוריה חששו שאם לא נדבוק באדיקות בתשובות חד־משמעיות, החברה האנושית תתפרק לרסיסים, ותסבול מאלימות חסרת רסן. בפועל, ההיסטוריה של העידן המודרני הוכיחה שחברה של אנשים אמיצים שמוכנים להודות בבורותם ולשאול שאלות קשות, היא על פי רוב לא רק משגשגת יותר, אלא גם שלווה יותר, מחברות שבהן כל האנשים נדרשים להאמין בתשובה אחת ויחידה. אנשים שמפחדים לאבד את האמת שלהם נוטים להיות אלימים יותר מאנשים שרגילים להסתכל על העולם מכמה וכמה נקודות מבט.

 זו פסיכולוגיה בגרוש, בהמשך לתיאוריות של קיצור תולדות האנושות, ההיסטריה של המחר, החינוך החילוני לא רק טוען שהוא לא יודע, את האמירה הזו הוא שומר לשאלה מאיפה הגיעו החיים ומהיכן נולד היקום. אבל על כל השאר הוא מתיימר לדעת והרבה, הוא מדבר בוודאות על דברים שאינם אלא תיאוריות, אדם חילוני לא עשוי מחומר יחודי, הוא לא מטיל ספק בדברים שהתרגל לחשוב ולראות יותר מאחרים. גם הדור שלנו דבק באדיקות במומחים עד כדי כפייתיות, המחקרים על נטיה לאלימות גם הם דברים שכל אחד מציג אותם כרצונו, ברור שבדורינו עם היכולת הטכנולוגית ועם חברת השפע יש פחות אלימות, זה לא נובע בהכרח ממוסריות או מאיזו תכונה של אי חיפוש אמת אחת.

ולבסוף, החילונים הם אנשים אחראים. הם אינם מאמינים שיש איזשהו כוח עליון שאחראי למה שקורה בעולם, שמעניש את הרשעים, שגומל טוב לצדיקים, ושמגן מפני רעב, מגיפות או מלחמות. אי לכך אנו בני האדם מחויבים לקחת על עצמנו את האחריות המלאה לכל מה שאנו עושים – או לא עושים. אם העולם מלא בסבל, זוהי האחריות שלנו למצוא לכך פתרונות.

וואו, תזכיר לי את הפעם האחרונה שאתה כפרופסור באוניברסיטת תל אביב שקדת בהתנדבות על למצוא פתרון לסבל באפריקה או בהודו? האם ברגע שאתה כופר בכח עליון, אתה שם את עצמך כאחראי לאנושות כולה? זה נובע מחילוניות? תעמולה זולה ופופוליסטית. ישנן טענות שדוקא משום שהיהדות רואה את עצמה כמייצגת את רצונו של בורא העולם, היא באמת אחראית לקיומו וישובו, “לא תהו בראה לשבת יצרה”, נחשב כמצוה, מצוות ישוב העולם, איסור השחתה מקורו ביהדות, “לא תשחית את עצה”, “תן דעתך שלא תחריב את עולמי”. וכך הלאה.

 החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות, כגון מציאת תרופות למחלות קטלניות, צמצום היקף הרעב בעולם, והשכנת שלום בחלקים גדולים של כדור הארץ.

האם ההישגים האלו חילוניים במהותם? האם עסקו בהם יותר אנשים חילוניים מאשר דתיים, ונניח שכן האם זה נבע מהחילוניות שלהם? הררי מנכס לעצמו את כל האנושיות וכל פעולות האדם בכדוה”א כאילו הן נובעות מ’חילוניות’. המשפט “החילונים מתגאים בהישגים העצומים של המין האנושי לאורך הדורות” הוא משפט יומרני חסר פשר, המין האנושי לאורך הדורות היה דוקא דתי, ועד היום רובו דתי, בשם האתאיזם והמטריאליזם בוצעו פשעים לא פחות מהישגים, ואין טעם להתגאות בתוצר האקראי של עולם אקראי.

החילונים אינם זוקפים את ההישגים הללו לזכות שום כוח עליון – הם הושגו כי בני אדם פיתחו את הידע שלהם ואת החמלה שלהם.

מעניין מהיכן באה החמלה לבני אדם? כמובן שאפשר לרקום הסבר בגרוש סטייל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל יש כאלו שרואים ברוח האנושית יותר מזה, למען הדיוק המטריאליזם לא באמת מסביר את הנפש. אם מדברים על חמלה אנושית, היא לא בדיוק  מוליכה למטריאליזם וחילוניות.

 מאותה סיבה בדיוק, החילונים גם מתביישים עמוקות בפשעים ובמחדלים העצומים של בני האדם, כגון אפלייתן של נשים לאורך אלפי שנים, רציחות עם שקטלו מיליונים, והרס האקולוגיה של כדור הארץ. מתוך הכרה באחריותנו המלאה לפשעים ולמחדלים האלו, החילונים מנסים למנוע את הישנותם. החילונים אינם מתפללים לאף אחד שיעזור לנו, אלא שואלים “מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?”

 אז זהו, שלא הכל אנחנו יכולים, אם יש מישהו שדורש מעצמו דרישות מוחלטות זה האדם המאמין, חילוני לא באמת חייב לדרוש מעצמו להירתם נגד הרס האקולוגיה, והוא גם לא בהכרח עושה זאת, וכי כל החברות הקפיטליסטיות החילוניות באמת שומרות על האקולוגיה? לא, הן יכולות אם ירצו, יפה להן. להפוך את זה לאידיאל, כאילו כל חילוני לוקח אחריות על כל הפשעים שהחברים שלו ביצעו בעולם, ממש לא. האם הויכוח על מיכל האמוניה היה ויכוח בין חילונים לדתיים?

שייקספיר לצד הרמב”ם

 

אלו הם הערכים העיקריים המגדירים את החילונים. יש להדגיש שתפיסת העולם החילונית ואורח החיים החילוני אינם מוגדרים על ידי פריטי לבוש או על ידי טקסים, ואינם מדירים אף אדם רק בגלל לבושו או מנהגיו.

האמנם? האם מרצה באוניברסיטה שילבש בגדים של נזיר הודי, באמת יתקבל כרגיל ויתקדם בדרך לקביעות? אין חברה שאין לה קודי לבוש, ואין חברה שאין לה טקסים, המאמר האקדמי בעצמו עם כל כללי הכתיבה שלו הוא טקס. חברה בלי טקסים היא לא חברה תרבותית יותר אלא חברה שאין לה קיום. וכי הדת מדירה אדם בגלל לבוש? מדובר בדמגוגיה חסרת כל כיסוי.

אדם יכול להסתובב ללא כיפה על הראש ולזלול חזיר ושרימפס, אך זה לא אומר שהוא מחוייב לאמת או לשיוויון. מנגד, אדם יכול לחבוש כיפה ולשמור כשרות, ועדיין לחיות מתוך מחוייבות עמוקה לערכים החילונים.

קצת התבלבל לו לפרופסור, אבל ברור שאדם יכול לחבוש כיפה ולעשות מה שבא לו, הדת לא מסתכמת בחבישת כיפה כי אם בדרישות שלה, הכיפה היא סימן שאדם בוחר לסמן את עצמו. אדם גם יכול לסמן את עצמו כאיש מדע בזמן שהוא רמאי ונוכל.

ישנם לא מעט מדענים דתיים, פמיניסטיות דתיות, פעילי זכויות אדם דתיים ושוחרי איכות סביבה דתיים. אם הם פועלים מתוך נאמנות לאמת המדעית, לחמלה, לשיוויון ולחופש, הם שותפים מלאים בעולם החילוני, ואין שום היגיון לתבוע מהם להוריד את הכיפה והשביס מהראש.

למרות שזה מה שעושה הררי בכל המאמר, מייחס את כל הערכים בעולם אך ורק לחילוניות וטוען שהדת סותרת אותם. הררי הרי התמחה בניכוס של ערכים דתיים לעצמו, ובהיעדר ידע על תולדות הערכים ומקורותיהם. ואין טעם להאריך שוב לסתור את הבליו.

תגובות נוספות:

בורות מדעית ובורות פילוסופית

במאמץ נואש להציל את החילוניות משיפלותה פרופ’ יובל נח הררי אחז בעמדה מתנשאת (“האמת החילונית, ידיעות אחרונות 31 אוג’ 17), השופטת-כל כאילו העולם ומלואו הם נחלתו הבלעדית, והציע לחילוניים לחדול התקפה על השאיפה להקנות כמה יסודות יהודיים במערכת החינוך ובמקום זה להציע ערכים ‘אחרים’.

ראשית, מגיעה לו תודה עמוקה על הגדרת הצבור החילוני כ’אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר’, יוצא ב”ה שהרוב המוחץ של מדינת ישראל אינו חילוני, ועל פי אחד מערכיו הנערצים על ידו, הערך הדמוקרטי, עליו להתכופף בפני כל ערך דתי!

 

תוך שימוש מעוות לחלוטין במשל ‘העגלות’ ששימש להשוואה בין הערכים המקובלים על הצבור הדתי ובין אלו המקובלים על הצבור החילוני, במהלך השיחה שבין החזון איש ובין בן גוריון, הוא התאמץ להראות שהעגלה החילוניות אינה ריקה.

כנראה שהלוגיקה אינה תחום בו מתמחה פרופ’ הררי

ובכן אמרתי מעוות, משום שבויכוח בין שתי דמויות אלה הדיון נסב סביב מה כל אחת מהן מכילה מבחינה יהודית, אבל מרגע שאדם מגדיר את עצמו כחילוני, בהכרח עגלתו ריקה מערכים יהודיים! כנראה שהלוגיקה אינה תחום בו מתמחה פרופ’ הררי. ולמעשה הוא בעצמו מאשש טענתי, שהרי כערכים ‘חילוניים’ הוא מונה ששה: האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות. כל יהודי בר דעת עומד משתומם מול חוסר ההבנה היסודית של איש זה. הלא אין בששת הערכים האלה כל ערך יהודי (לפחות בימינו) כי כל גוי עלי אדמות השואף למינימום מוסר, מאמץ רעיונות אלה כעקרונותיו, אז עגלתך ריקה מתוכן יהודי – מר הררי!

 

ואם תעיז להשיב שערכים אלה מקובלים גם בעולם היהודי הדתי (ואכן נכון הדבר), אז בזה תסתור את עצמך, שהרי הנך טוען בספרך שהדתות לא תרמו דבר, וא”כ תצטרך להודות שהן תרמו את הערכים החילוניים בהן אתה מתיימר לדגול!

היית מקבל אצלי אפס בבחינה

אבל דבריך חמורים לאין ערוך מזאת. הלא כעטור בתואר אקדמי מכובד, אתה מתיימר להיחשב איש מדע, מבלי להבין שהיסטוריה אינה מדע בכלל, אלא צורת הסתכלות סובייקטיבית שלא יהיה לה מעולם ערך של מדע. שהרי מסקנות נחשבות מדעיות רק אם הן ניתנות לבדיקה, ועל זה אתה חוזר להדגיש בספרך ובמאמרך, ובהיסטוריה שום דבר לא ניתן לבדיקה, כי הכל עבר וחלף לו!

בניגוד לך, אני מתמטיקאי במקצועי, על תקן זה, סטודנט המפגין חוסר הגיון משווע כזה היה זוכה לאפס מוחלט בבחינה בלוגיקה!

דיון פילוסופי ירוד

 

ועתה להיבט ההגותי. אינך מהסס להצהיר ש’המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות’. לא אוכל כ”כ לומר ההיבט הפילוסופי, כיון שהרמה האינטלקטואלית שאתה מפגין היא כה ירודה, שאינני יודע איך אוכל לכנות דיון בדבריך ‘דיון פילוסופי’.

אפשר ללמד עליך זכות, הנך בא ממדעי הרוח, ולכן אתה משלה את עצמך שיש במדע הכרת ה’אמת’, ובורות כזו מאפיינת רק מי שלא עסק מימיו במדעים מדוייקים. כי באלו האחרונים, אין אחד שיעיז להעלות על דעתו שיש במדע אפשרות להשיג אמת כלשהי. איזו ילדותיות מצדך! מהפילוסופיה הקאנטיאנית ועד הפנומנולוגיה האחרונה, כל הזרמים הפילוסופים הצליחו לנפץ כבר את המושג הזה שאתה קורא לו ‘אמת’ ולשלול את אמיתותו ואת יכולת האדם להשיגו.

ערך בלתי ניתן להשגה

אמנם זה יהיה מצידי קצת לא הגון, אחרי ששללתי ממדעי הרוח את המעמד של ‘מדע’, שאסתמך עליהם כדי לסתור דבריך. ואכן, אינני זקוק להם בכלל, בפיזיקה, עיקרון האי וודאות של אייזנברג כבר ניפץ לרסיסים כל יכולת אנושית להכיר אמת כשלהי. ובמתמטיקה עיקרון אי ההכרעה של גודל, גם ניפץ אפשרות זו בכל תחומי הלוגיקה המדעית!

 

הנך רואה שהערך העליון הראשון בו נפנפת הוא בלתי בר השגה וכולו אשליה, אשליה שאפשר להטעות על ידו רק בורים במדע. אם היית ניחן בהשכלה מספקת, היית יודע שממציא המכניקה הקוונטית, נילס בור, היה רגיל להדגיש שאין כל יכולת להתייחס לאובייקטים בפני עצמם, אלא רק ל’תופעות’. ובאשר למחיצה שהקמת בין אמת לאמונה, אינשטיין שהיה קצת יותר מבין במדע ממך, לא היסס להודות ש’להאמין שקיימים חוקים בסיסיים המנהלים כל דבר בטבע, מושתת גם הוא על סוג מסויים של אמונה’.

מה יעשה הררי אם לא נכיר בערכיו?!

ולגבי חמשת ה’ערכים’ האחרים של העולם החילוני, לא נתחיל במשא ומתן מהשוק כדי להוכיח שכולם ערכים שצמחו בתודעה האנושית כולה מתוך התודעה הדתית התורנית והאמונית, המגועלה ובזויה בעיני פרופ’ הררי. כשקיבלנו אותם על עצמנו בהר סיני.

גם לא נתחיל בדיון פילוסופי, בו קל היה לי לצטט את סרטר ששלל כל מושג של ערך, באשר הוא נחשב כזה רק מתוך הסתכלות סובייקטיבית. בלשון פשוטה יותר: כדי שהתנהגות תיחשב ‘ערך’ היא צריכה להיות מוכרת ע”י אחרים. לכן נשאלת שאלה: מה יעשה הררי אם לא נכיר בערכיו?! במה ייחשבו ערכים? בעיניו הוא?!

 

בנוסף לכך, כל מהותם של ‘הערכים’ משובשת אצלו. ‘חמלה’ ו’אחריות’ דורשים קולקטיב כשלהו כדי שיחשבו כערכים. והלא חוסר האמונה והחופש בהם הוא דוגל שוללים התחשבות בכל קולקטיב שהוא, כיון שכל קולקטיב כובל ולכן שולל חופש! גם לגבי המושג חופש, הוא נזהר לא להשתמש במונח המקובל של ‘חירות’, כי אז היה נתקל ביציאת מצרים שלא הייתה קיימת לדעתו. כמובן נשאלת השאלה, אם יציאת מצרים לא הייתה קיימת, איך ובמה הוא יהודי?!

ואם נמשיך בנוגע למושג החמלה. איך מחילים אותה על טרוריסט. מושג כמו חופש לאיש העולם התחתון הוא הרס החברה והמוסר. ערך השוויון שמשתמשים בו הרבה הוא מטבע שחוק מהחילוניות המרקסיסטית-בולשביקית. וגם מתמיה של’אומץ’ הוא קורא ערך. וכי חסר אומץ לשהידים?! אין לאומץ כל ערך אם לא יוגדר היעד של אומץ זה. ובינינו ובין עצמנו, מי גילה יותר אומץ, היהודי המאמין שנכנס לכבשן האש במשך אלפי שנים כדי להגן על אמונתו, או החילוני כמוך שהיה משתמד ללא כל היסוס כפי שעשו רוב חבריך האקדמאים בספרד הנוצרית של איזבלה?!

הפכת את העגלה

 

נסיים את הכל בהצהרה נוספת של איינשטיין, שאם יפנים אותה, אין לי ספק שתועיל לו מעט ותוציא אותו מבורות ומפרימיטיביות אינטלקטואלית כרונית: ‘כל המעורה באופן רציני בשיטה זו של מחקר, אינו יכול להימלט מהוודאות ששכל מסוים מתגלה דרך חוקי העולם – שכל הרבה יותר עליון מזה של האדם, בפניו, אנו שחקנים צנועים, ומחויבים להרגיש ענווה’. וקצת מענווה זו לא תזיק לו.

אין פלא ששונא ישראל כאובמה שיבח את ספרך, אין לנו סימן ברור יותר מהרקבון שחרוז בדבריך.

פרופ’ הררי, העגלה שלך אינך רק ריקה, אלא אף הפכת אותה!

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
57 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אישה
אישה
1 year ago

תודה רבה על התשובות הרהוטות והענייניות שענית לדברי הכפירה ההזויים האלו . חבל לי שיש אנשים שחיים את חייהם בשקר מוחלט שמבוסס על מטיראיליזם הזוי. כמה עצוב לחשוב על ילדיהם של האתאיסטים הללו שמוחם נשטף מגיל כל כך צעיר. “פני הדור כפני הכלב”…

משה רט
משה רט
3 years ago

יישר כוח. כאן אפשר לקרוא ביקורת נרחבת שלי על ספרו האחרון של הררי, “21 מחשבות על המאה ה-21″, בו הופיע גם ה”מניפסט החילוני” שלו:
http://mysterium.co.il/ArticleView/tabid/268/ArticleId/452/.aspx

שרון
שרון
3 years ago

ביקורת מאוד מאוד גרועה ולא רלוונטית.

יהושע
יהושע
1 year ago

מאיפה להתחיל? מהכשלים הלוגיים שנערמים במאמר הזה בכמויות בלתי סבירות? מהטון המתלהם שאין בו אלא להמשיך את בערותם של תלמידיכם ע:י פניה לרגשותיהם ולא לשכלם הישר? אבדתי אותך ב״אין דבר כזה ערכים חילוניים, שום ערך לא נובע מחילוניות,״ אלא ממה הם נובעים? לחילונים יש חופש מוחלט להחליט על ערכיהם ללא מחויבות לאל כלשהו. עצם העובדה שהם המחליטים ולא איזה רב שאומר להם מה לחשוב כבר שמה אותם ברמת מוסריות וערכיות יותר גבוהה שכן הם אינם מצפים לחיים שלאחר המוות בגן העדן ולהסבר הקבוע לכל אסון טבע שהוא בד״כ עונש מאלהים. איזה חוצפה יש לכם להבין מה אלהים באמת רוצה? אני… Read more »

יהושע
יהושע
1 year ago

>> אפשרות הבחירה היא ערך בפני עצמו. החופש הוא ערך עליון לחילוני. תאמר שאין חופש מוחלט? מסכים איתך אבל אין גם צורך לבטל את עצמך מפני רב כלשהו. אם אפשר לבחור ערכים סימן שהם קיימים. איך הגעת מזה לכך שאין לחילוני ערכים לא ברור לי. ערכים אוניברסליים קיימים עוד לפני היהדות. >>> התורה נכתבה בידי אנשים. האדם יצר את האלהים לצרכיו. כמות השינויים שנעשו בהלכה לאורך השנים וללא הוכחת מגע ישיר עם אלהים מעידה על כך שהכל מעשי ידי אדם. >>> כבר קבעת שאין לי מושג בהיסטוריה של המדע. יפה. נראה שההתלהמות היא דרך חיים אצלך. אני אולי יודע הרבה… Read more »

יהושע
יהושע
1 year ago

א. אפשרות הבחירה היא שגיאה לוגית בעיניך? היא עצם פירוש המילה חופש. לדתיים אין חופש לבחור מה לעשות בשבת. אולי יותר נעים להם עם זה אבל אין להם חופש. ברור לי שאתה רואה בזה יותר עניין של פורקן עול ולא של בחירה. יש גם יש ערכים חילוניים: אנושיות, סולידריות, דמוקרטיה, ענווה, צדק, מדעיות, אי-שעבוד ואי-כפייה, הכלה ועוד ועוד. אתה טוען שאתה הבעל בית של כל הערכים האלו אבל זה נכון אולי חלקית – זה נכון שאלים רצו לקבע את הערכים האלו אבל ערכים מהסוג שציינתי קיימים עוד במינים שקדמו לנו, בשימפנזים למשל. הדתות לא המציאו דבר, הם הבינו בהבנה אינהרנטית… Read more »

יהושע
יהושע
1 year ago

מה זה ערכים אצלך? רק מה שכתוב בתורה? אתה אומר: ״הערכים האלו אינם חילוניים, הם פשוט ערכים, שאדם חילוני או דתי יכול לאמץ אותם,״ אז הם ערכים או לא? רק ערכים שמתקבלים משום ציווי דתי הם ערכים? כי יש עונש בצידם? פה אתה מסגיר את מה שאתה באמת חושב: ״לחילוני אין חופש בחירה כי הוא מציית לדחפיו, הוא עושה מה שבא לו ומתחשק לו.״ כלומר כולנו טיפוסים ייצריים, לא הומניים, לא משתלטים על יצרייהם. מעניין איפה יושבים כל הרוצחים והאנסים ומתחמקי מיסים שבאו מהרוב החילוני בארץ. ומעניין למה כתות דתיות שונות משתדלות כל כך להסתיר את פעילותם הייצרית של רבנים… Read more »

יהושע
יהושע
1 year ago

חוסר הבנת הנקרא הוא אצלך, ודבריך סותרים את דבריו של יעקב ישראל, למטה, שערכים צריכים לבוא מגורם חיצוני. מה כל כך קשה לך להבין שגם חילונים מתכנחים על ערכים? שהערכים האלו נקנים מתוך לימוד והבנה, אבל (וזה ההבדל) הערכים מקויימים אצל החילונים לא משום שכך כתוב בתורה ״הנצחית״ (בזמן שאין שום דבר נצחי ביקום) אלא משום ההבנה הפנימית והשכנוע של חינוך פתוח שכך צריך לנהוג. ערכים+שאיפות=התנהגות. לא משנה, לכאורה, מהיכן מגיעים הערכים.

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago

אולי יעזור לויכוח,
דוקטרט האלוקים החובה והמוסר של משה רט, מקיף את צדדי טיעונים השונים ביחס לקשר בין הדת למוסר.
https://drive.google.com/file/d/1bBkY1BX8xDfLSdn8qRhZc-g35a3Oejsg/view

מקווה שיהושע לא ישאל אותי אם אני אקרא גם מאמר של דעא”ש, כי זה שני צדדים קיצוניים של אותו מטבע.

ויש גם את המחברת הרביעית של מיכי אברהם.
(בעמ’ 85 הוא דן בזה בפירוש).
https://onedrive.live.com/view.aspx?resid=395204EC53F39CE0!439&ithint=file%2cdocx&authkey=!AHHL1wZ09oYCG6s

דניאל
דניאל
1 year ago

איש פלוני, לצערינו אין פה ויכוח. יהושע בא בתחושה נעלית(אבסורד שהוא מאשים את אותו דבר על הדתיים) שהאמת אצלו בכיס ואין סיכוי לדיון. רק האמירה ההזויה “רוב הפילוסופים המודרניים שוללים את בדת” מראה לי שאין טעם ל”דיון”. אני מצדיע לצוות האתר על רמת הסבלנות שיש להם להתמודד עם זה, שאפו.

יהושע
יהושע
1 year ago
Reply to  דניאל

מעניין שאני קיבלתי את ההרגשה ההפוכה, דניאל.
אגיב רק על שני דברים ובזה באמת נסיים.
א. ערכיות. לפי משרד החינוך ערכיות היא תוצר של תרבות. ראה כאן:
https://edu.gov.il/owlHeb/GanaiYeladim/MiktzootVtchumayLimud/humanities-and-social/Pages/values-%E2%80%8B-education.aspx
ערכיות אמיתית מגיעה ממשקעים פנימיים שמגיעים מבית ההורים, מן החברה ומן המסורת, אבל הם *פנימיים* כלומר מי שמקיים אותם אינו ״מחוייב״ אלא ״בוחר״. אפשר אפילו לומר שמי שמחוייב (התחייבות שיש עימה גם פרס וגם עונש) אינו באמת בעל ערכים אלה אינטרסאנט.
ב. פילוסופים אתאיסטים: ראה שתי המובאות כדלהלן:
1. https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_atheist_philosophers
2.https://www.psychologytoday.com/us/blog/logical-take/201402/why-62-philosophers-are-atheists-part-i

היה נעים. (לא כל כך.)

דניאל
דניאל
1 year ago
Reply to  יהושע

יהושע, מה זה עוזר לי הרשימה הזאת? אתה אוהב לדבר על כשלים אז אתה השתמשת כקגע בפנייה לסמכות. חוץ מזה די דמגוגי מצדך להביא רשימה של אתאיסטים בלבד, כאילו זה הלך הרוח היחידי ששורר. אגב אתה מדבר על בחירה וערכים ואתאיזם ואני לא מצליח להבין את הקשר בין אתאיזם מיליטנטי לבין בחירה חופשית. כל שאר הדברים שיש לי להגיד צוות האתר כבר רשם, תענה להם בהזדמנות.

יעקב ישראל
יעקב ישראל
1 year ago

הדיון מתחלק פה לשני רבדים. ברובד האחד טוען יהושע שדווקא חילוני מתחנך על ערכים ובא בראש פתוח שכך צריך להתנהג, לעומת הדתי שמקשיב לתורה הנצחית, זה סתם קשקוש, הדתי בא בראש פתוח ובוחן מה צריך לעשות ומחליט שהערך הנכון הוא לשמוע לקב”ה, והחילוני מחליט האם להיות קומוניסט/פשיסט/ליברלי , בעניין הזה ההבדל שיש בין דתי לחילוני זה רק איזה ערך הם בחרו. ברובד השני טוען צוות האתר שיש כאן הבדל גדול בין איך דתי מקיים ערכים לבין חילוני, כי חילוני בעולם שלו המושג מחויבות לא באמת קיים, זה נכון שלדוגמא רצח אצל רוב האנושות נתפס כמשהו מחויב באופן מוחלט, אבל צמחונות… Read more »

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago
Reply to  יהושע

לגבי ה”גירוש” של הערבים ב1948, מומלץ לקרוא את הספרון ‘נכבה חרטא’ של אם תרצו.
https://imti.org.il/wp-content/uploads/2015/05/%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%90.pdf
לגבי הליך קבלת ההיתנקות ראה כאן, התעלמות מהכרעת המתפקדים, ובריחה ממשאל עם, וחשש לניגוד ענינים (חקירות) קשה, דמוקרטי למופת. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%AA#%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA

יהושע
יהושע
1 year ago

א. אם אני אקרא ספרון של ״אם תרצו״ האם אתה תקרא ספרון של אש״ף?
ב. הליך קבלת ההחלטות בפוליטיקה דומה להליך יצור נקניק (פעם שניה היום לאותה בדיחה). גם תהליכי וועדת הכספים של הכנסת תחת סלומיאנסקי היו כאלו. אז נכון, כפי הנראה. זו עדיין אינה התקפה על הדמוקרטיה כמו השפלת בית המשפט העליון, תקיפת התקשורת (למרות שיש בה כבר הרבה ימנים, כאילו שזה משנה), פולחן השליט היחיד, ואפילו קריאות לביטול הדמוקרטיה.

יהושע
יהושע
1 year ago

דוגמא?
וזה אתה אומר אחרי שהבאתי ציטוט של בני קצובר?

יהושע
יהושע
1 year ago

אז לאיפה נעלם ״עושה מה שמתחשק לו״?

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago
Reply to  יהושע

אהבתי את ההשוואה אם תרצו = אש”ף.
פתוח לדעות של אחרים אבל רק בתוך העדר.
ולקינוח מי אמר את המשפט “עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה”. (מזכ”ל ההסתרות וח”כ מהעבודה)

יהושע
יהושע
1 year ago

יש הבדל בין אדם (פוליטיקאי) שביע את אי שביעות רצונו ואי נכונותו האישית לקבל אותה (כי שאלו אותו) לבין תנועה (גוש אמונים) שקוראת לביטול כל הדמוקרטיה בישראל.

יהושע
יהושע
1 year ago

כן דגלה וכן קראה. לא אתן לך להשכיח את זה. לעומת זאת גם המחנה הדתי ידע להסתייע בבג״ץ כשהיה בו צורך. ברור כשמש למה אתם נוקטים בעמדה הזו – האג׳נדה המשיחית שלכם של ישוב הארץ עומדת מעל לכל ממסד ציבורי ומעל לחוק. מה שלא הולך בכיוון שלכם בבג״ץ ראוי לדי 9 שימחץ אותו. איך אפשר בכלל לדבר אתכם באותו מישור כאשר כל מוסד של המדינה נתון לשלילה מוחלטת ע״י רבנים המתיימרים להבין טקסט קדום, רלבנטי ושימושי לזמנו הוא, שראוי שיעבור ריפורמה כדי שיתאים לזמנינו כדי שתהיה פלטפורמה אחת ויחידה שאזרחי ישראל מחוייבים לה.

יהושע
יהושע
1 year ago

תגובתך היתה די צפויה. גם ״בתוך העדר״ היה די צפוי.
אני דווקא קראתי את הספרון של ״אם תרצו״, וכמו שקראתי ספרונים כאלו מאז שהייתי נער (החל מספרונו של ד״ר הלר, מורי לאזרחות וממיסדי ״המרכז החופשי״ שלא היה מרכז ובטח לא חפשי, שלמורת רוחו היה צריך להעניק לי אותו כפרס על חידון ידע בהיסטוריה) הבנתי את כוונתכם שאיננה טהורה.
אתם תמשיכו לשכתב את ההסטוריה כרצונכם אבל יש הסטוריונים שיודעים היכן להסתכל כדי לראות את האמת. רק חבל על אותם צעירים שאת משפיעים עליהם ושיתעוררו יום אחד וילמדו שאת הקריאה ״מי לה׳ אלי״ כבר אמרו קודם וזה לא נגמר טוב.

יהושע
יהושע
1 year ago

הנה טיעון – ״אם תרצו״ ואש״ף הם שני צדדים קיצוניים של אותה המטבע. זה שלא היו טיעונים שהבאתי מקודם . אבל הינה, פה שמתי לך אחד ברור.

דניאל
דניאל
1 year ago
Reply to  יהושע

יהושע אתה מתיש. בסדר הבנו, יש לך משהו(אישי או לא) נגד דתיים בפרט ונגד הדת בכלל. זה אינו תירוץ להעדר שימוש בטיעונים, מה גם שכשאתה מנסה להשתמש הם לרוב מלאים בכשלים נוסח אד הומינם ופנייה לסמכות. הרשה לי לחטוא ולהשתמש בצורת טיעונים דומה לשלך אבל רק ממה שכתבת על בחירה מראה שאתה צריך ללמוד פילוסופיה 101 ואז לבוא ולנסות לנהל דיון. זה נשמע מגושם ומביא תחושה של ילדותיות שמזכירה חוסר בשלות שיש אצל נערים שחוזרים בתשובה ובטוחים שהם יודעים הכל על הדת.

יהושע
יהושע
1 year ago
Reply to  דניאל

תודה על ההבחנה הפסיכולוגית החינמית הזו. לעניות דעתי רוב הפילוסופים המודרניים שוללים את הדת, רק סורין קירקגור נשאר עם זה אבל אקזיסטנציאליסטים אחרים לא הלכו לשם. אז שתדע – יש גם פילוסופיה 201.

יהושע
יהושע
1 year ago
Reply to  דניאל

אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד. אתה רוצה להיות דתי? תהיה, בבית שלך. הבחירה שלי היא אחרת אבל הצורה שבה אתם פונים אלי רצופה רק בהטחת עלבונות. אבל בכל זאת, אולי בתמימותי, אני חושב שאתם פשוט טועים. אני לא כללתי אפילו אד הומינם אחד!! רק התשובות שלכם כללו מילים כאלו. ועכשו זה פילוסופיה 101. אני לא מבין טיעונים ולא מביא טיעוני נגד. אני סתרתי והפרכתי מאמר אחרי מאמר שהבאתם לי. אתם מצטטים מאמרים שמתלוננים על חוסר ידע בפילוסופיה גם אצל מדענים ומותחים את קו המחשבה הזה עד כדי ביטול כל המדע. גם הלכי רוח שישנם בכל קבוצה אנושית… Read more »

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago
Reply to  יהושע

כמובן שיש היסטוריונים שיודעים היכן להסתכל, טדי כץ.

יהושע
יהושע
1 year ago

יופי, מצאתם אחד מתאים!

יעקב ישראל
יעקב ישראל
1 year ago

עיין עוד כאן https://mikyab.net/posts/6525 מה שהאריך מיכי על “כינון ערכים”
הטיעון הוא פשוט, אדם שיכונן לעצמו ערכים לרצוח לא יזכה לשום הערכה אלא לבוז, כי הערכים אינם “נכונים” כלומר הערכיות לא נובעת מהבחירה של האדם והיצירה של הערך, אלא הערך חייב להיות חיצוני לאדם והאדם רק מקבל על עצמו את עולו של הערך, ההבדל בין דתי לחילוני זה איזה סוג ערכים לקבל, הא ותו לא, אין לחילוני שום חירות בבחירת ערכים על פני דתי.

יהושע
יהושע
1 year ago

מה גורם לך לחשוב שחילונים לא מקבלים ערכים חיצוניים אלא חינוכם פרוץ לכל רוח? ההבדל היחיד בין ערכים דתיים וחילוניים הוא השמת האל מעל לכל אצל הדתיים. אבל מסתבר שלא צריך להיות דתי כדי להיות ערכי.

יעקב ישראל
יעקב ישראל
1 year ago
Reply to  יהושע

אז איזה הבדל מצאת בין דתי לחילוני? אתה כל הזמן טענת פה שהחילוני בן חורין לבחור בערכים שלו בניגוד לדתי, ומה מתברר לשניהם יש ערכים מחייבים, וכל ההבדל הוא באלו ערכים בוחרים, הדתי בוחר לשמוע לאל המצווה על ערכים מסוימים, והחילוני מקבל על עצמו עול של ערכים אחרים, מבחינת ה”חירות” אין שום הבדל ביניהם.

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago
Reply to  יהושע

רק להזכיר את יד שרה, הצלה, זק”א ועוד שמטרתם עזרה ללא מטרת רווח לכל נצרך. וכן, זה נובע מאמונתם הדתית.

יהושע
יהושע
1 year ago

נכון בהחלט. אבל יש הרבה מאוד עמותות חילוניות לעזרה הדדית שמפעיליהם פועלים מתוך ערכים חילוניים ולא אמונה דתית.

יהושע
יהושע
1 year ago

טוב, עניתי לזה באריכות למעלה. בקיצור – הדת מנכסת את הערכים (שחלקם אוניברסליים) לעצמה וקובעת שכדי להיות אדם ערכי צריך להיות דתי. זהו הכשל הלוגי האמיתי.

יהושע
יהושע
1 year ago

דתות לא קיימות מתחילת האנושות. מינים אנושיים קדומים, לעומת זאת, קיימים כבר שני מיליון שנים ושם החלו להתקיים הערכים האוניברסליים, במיוחד לאחר המהפיכה החקלאית. דתות קיימות רק כ 10,000 שנה, והמונוטאיסטיות שבהן עוד פחות. דתות שמשו מאז ומעולם ככלי בידי השליטים להשתלטות על הציבור. מאז שזה הובן לרוב האנשים, הדתות פוחתות והולכת. יש אמנם שאיפה לרוחניות ולחיפוש עצמי, אבל רובה לא זורם אל הגשמה דתית. למה? כי הדת היא צרת אופק ומאובנת, ודבריך מוכיחים זאת. מכעיס לשמוע שכשחילוני עוזר לשכנה שלו זה כי ״מתחשק לו״ אבל כשדתי עושה אותה הפעולה זה נעלה יותר. מצד אחד ״לא חשוב מה אומרים חשוב… Read more »

יהושע
יהושע
1 year ago

אני מניח שלהפנות אותך לספרו של יובל נוח הררי ״קיצור תולדות האנושות״ לא יהיה בגדר המלצה שיש לה סיכוי להתקבל. אבל שם תוכל לקבל מושג יותר נרחב על צמיחת הדתות. הררי ״מחויב״ כמדען לציין עובדות כהוויתן. זה אינו אומר שהוא מטריאליסט, זה גם לא אומר שאני מטריאליסטץ שנינו מאמינים שההיסטוריה של העולם היא הסטוריה של רעיונות רוחניים. בקשר לארה״ב ודתיותה, ראה מאמר זה, של מכון מחקר בלתי תלוי ועל השינוי שחל ב7 שנים האחרונות בלבד בארה״ב (עד 2015): https://www.pewforum.org/2015/05/12/americas-changing-religious-landscape/ בקשר למספר הדתיים בעולם, ראה כאן (מכון מחקר נוצרי): http://christianityinview.com/religion-statistics.html בקשר לערכיות, עניתי למעלה. גם חילוניים וגם דתיים שפועלים בצורה חיובית… Read more »

57
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x