נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

האפשר לקבל עדות על נס?

פרופ' לורנס שפירא מאוניב' ויסקונסין,  במאמרו 'טיפה בים', טוען שאין שום אפשרות לקבל דיווח על נסים. לדעתו זו מתמטיקה פשוטה.

ראשית הוא מסביר שכשמדברים על נס לא מתכוונים למזל טוב, לאירוע נפלא, וכדו', אלא לשינוי חוקי הטבע, קריעת ים סוף, הפיכת מטה לנחש, וכדו' (שפירא משתמש שוב ושוב גם בדוגמא של חזרת ישו מהמתים, אני מדלג על הדוגמא הזו, משום שמלכתחלה אינה אלא סיפור שאין עליו שום עדות, אף אחד לא ראה את הגופה נהפכת ממוות לחיים, היו שתי נשים שחשבו שראו את ישו כמה ימים אחרי מותו, זו לא אינדיקציה לכלום, גם לא לדבר שאיננו נס).

שפירא קובע "נסים, נוטים להיות בלתי סבירים", ובזה הוא עושה את שגיאתו הראשונה, אין לנו שום סבירות אם ישנם נסים או לא. הידע שלנו על חוקי הטבע הוא הידע על פעילותם הסדירה, אי אפשר לגזור שום אינדיקציה מהפעילות הרוטינית של הטבע, לגבי השאלה האם יש כח עליון המשנה אותם לפעמים לפי טעמו. המלה 'סבירות' לא מתאימה כאן, כי אין לנו שום דרך להשיב על השאלה הזו. אנו משיבים על שאלות שהן במסגרת חוקי הטבע, וגוזרים תשובה מתצפית ובדיקה של החוקים, ואין אנו יכולים להשיב על שאלות שהן מעבר לחוקי הטבע.

נכון בהחלט שהעובדה שאין לנו אינדיקציה לתשובה, אינה סיבה להאמין בנסים. והגיוני שלאמונה כזו תידרש הוכחה. הבעיה היא ששפירא מנסה לסרס את היכולת להוכיח בדרך כל שהיא.

שפירא מציין שהעדות הטובה ביותר על התנהגות הטבע היא התדירות, ההתנהגויות חוזרות על עצמן. חריגה מהטבע מחייבת משהו מחוץ לטבע. במקרה שחריגה כזו אינה נדירה, יש להניח שישנה איזו שהיא סיבה טבעית, ומחולל הנס 'עלה' על לוח הזמנים שלה. במקרה שלא, זה אכן נס, אבל הטענה לפי שפירא היא: מעולם לא היתה סיבה מוצדקת  להאמין בנסים. זה לא אומר כמובן שלא היו נסים, אלא רק שאין סיבה לחשוב שהיו.

שפירא גם מציין שהטיעון שלו אינו כ"כ מקורי, הוא שאול מדיויד יום, על הטעות של יום כבר דיברנו כאן, אבל שפירא מתעלה על עצמו בהצגת טיעון פסבדו מתמטי לשלול את האפשרות להוכיח נס, ולטענתו הוא מציג כאן היסק בייסיאני. ולכן נתייחס אליו שוב.

החשבון המתמטי הוא פשוט מאד: נניח שעדים של נסים הם מאד אמינים, הרבה יותר מעדים רגילים, הם טועים רק אחת ל100,000 פעמים, אבל מכיון שנדירות נס כמו קריעת ים סוף למשל הוא אחד למליארד, הרי בסיכום כללי הסיכוי שהעדים אומרים אמת הוא אחד ל10,000.

מה שמביא את שפירא למסקנה: המספרים פשוט אינם מצדיקים את המסקנה שנס התקיים, אם נניח שכל הנסים הם נדירים באופן דומה, הרי אין שום סיבה להאמין בשום נס. אזי "אם אתה רוצה להמשיך להאמין בנסים, עליך לעשות זאת בידיעה כי הראיות לא בצד שלך".

למרבה הצער מי שמתיימר להיות פרופ' לפילוסופיה, מפגין חוסר הבנה בסיסי בפילוסופיה, ומנסה לעשות רדוקציה מתמטית-סטטיסטית לתחום שבו הסטטיסטיקה לא רלבנטית בעליל.

באותה מדה אפשר להכחיש את מציאות התודעה, אל מול טיעון מדעי המוכיח את קיומה (נניח), בטענה שטיעון מדעי טועה אחת ל10,000 פעמים מהסיבות המצויות הרגילות, אבל הסבירות לקיומה של תודעה שאינה תואמת למה שידוע לנו על הפיזיקה הוא 1 למיליארד, ולכן אם אתה מאמין בתודעה – הסטטיסטיקה קובעת שאין שום סיבה, ו"הראיות לא בצד שלך".

השאלה אם היה נס כמו קריעת ים סוף לא קשורה כלל לסטטיסטיקה, הסטטיסטיקה היא גילוי מסויים של חוקיות הטבע, פעילות אקראית כפופה לחוקי הסטטיסטיקה, שכן היא נובעת מהפעילות הטבעית בעולם. בפעילות כזו ניתן לקבוע נדירות או אי נדירות של גאות ושפל. אבל נס לא כפוף לסטטיסטיקה ומגוחך להכניס אותו לקטגוריה של 'נדיר' או יותר גרוע למספר את נדירותו של הנס.

נסים יכולים להתרחש ויכולים שלא להתרחש, כדי לדעת אם התרחשו אין ברירה אלא להמתין שיתמזל מזלך לצפות באחד כזה, או למצוא עדות אמינה. ברגע שהעדות אמינה ומספקת. אין שום סיבה שלא לקבל אותה. בהיעדר כל ידע מקדים על השאלה האם קיימים נסים או לאו. רק מי שמניח שאין נסים לא יסכים לקבל עדות בניגוד להנחת היסוד שלו, גם אם היא נראית אמינה.

עוד על הטעות של יום, ראה: בשביל רעיונות על טבעיים אני רוצה הוכחה יותר חזקה, ובתגית נסים.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *