הבערות – יודעת הכל!
אחד מחוקי היסוד של היחס למדע ולמעמדו בעולם, הוא בלי ספק כלל הזהב של פרופ' ברנובר (פרופסור למגנטו- הידרודינמיקה אוני' בן גוריון, באר שבע):"הבערות היודעת הכל". מצורף קטע מדבריו בנושא.
בשאלה של דת ומדע, פועל חוק פסיכולוגי האומר, שככל שהאדם יודע פחות בדת, בפוליטיקה ובמדע, הוא ידבר על הנושא ביתר ביטחון של יודע כל… ואכן, ככל שאלימות התוקף את התורה בשם הנימוק המדעי, גוברת, כן אתה יכול להיות בטוח, שהקשר הישיר שלו למדע ראוי לשמו, רופף ביותר. במקרה הטוב, תהיינה ידיעותיו במדע, ידיעות של תלמיד בית ספר תיכון…משום שאין שום מדען רציני, וכוונתי למדען המבלה את רוב ימיו במחקר מדעי של ממש, אשר ישמיע טענות אוויליות שכאלה (שקיים ניגוד בין תורה למדע), טענות המנוגדות מעצם מהותן למדע הטהור. באחד מביקורי בארצות הברית, הוזמנתי להרצאה באחת המעבדות המפורסמות ביותר למחקר מדעי, הייתה זו מעבדה שהוקמה עוד בימי מלחמת העולם השנייה, היא הוקמה אז כדי לייצר את הפצצה הגרעינית, הרצאתי נשאה אופי מדעי כללי ביותר.
אחרי ההרצאה עקבתי בעניין אחר ויכוח רגשני ונוקשה ביותר שהתפתח בין גבר לאישה מבין המאזינים, הגבר עמד על דעתו שהדברים שהשמעתי נכונים, ובהחלט תואמים את המדע, אך האישה מחתה על דבריו בתוקף. היא טענה בלהט, שדעותיי דעות מיושנות, המזכירות את ימי הביניים, ובכלל, מאיפה שלפו מרצה חשוך שכזה, ועוד טענות ברמת ויכוח זו. התעניינתי בזהותה של אישה נרגזת זו, היודעת בכל ליבה שאני טועה, וכן מי הוא הגבר שהגן על עמדותיי המדעיות. התברר, שהוא אחד הכימאים הבכירים באותה מעבדה, ואילו היא אחת המזכירות, המדפיסה לעיתים את עבודותיהם של אנשי המחקר, ומן הקריאה בהן היא שואבת את הידע המדעי שלה…
מומחים כאלה מקבלים חיזוק לדעתם מאוניברסיטאות, העיתונות הפופולארית וממכללת הטלוויזיה היודעת הכל. וגם אם השואל למד בפועל באוניברסיטה, ואף התמחה בתחום מסוים עד להישגים ניכרים, הרי בדרך כלל, התמחותו היא בתחום צר מאוד. בפיזיקה המודרנית ובשאר המדעים המדויקים, התרחשו מספר דברים מעניינים בעשרות השנים האחרונות, קודם כל, התפתחה הגישה ההסתברותית, סוף סוף הבינו שאין חוקים מוחלטים, יש הסתברויות, כלומר, יש תופעות יותר סבירות ופחות סבירות.
בעצם אפשר לומר, שאין תופעות בלתי אפשריות. והנה כאשר החלה להתפתח לפני למעלה משבעים שנה מכניקת הקוונטים (אחת התגליות החשובות ביותר במדע, האומרת למשל, שחום הקורן ממתכת לוהטת, נפלט במנות קצובות וקבועות בלבד. מכניקת הקוונטים מהווה יסוד להבנת תהליכי קרינה רבים כמו אור וכו', ונותרת תמונה מדויקת של החלקים הקטנים ביותר בבריאה, כמו גרעינים אטומיים, ובעתיד כנראה של חלקים קטנים יותר מאטומים). התברר, שאין המדע יכול, במקרים רבים, להסביר תופעה בצורה חד- משמעית, מסקנה זו היא ודאית ביותר לגבי החלקיקים הזעירים מהם בנוי כל חומר מהיקום…
נוסיף עוד נקודה חשובה: לאור מכניקת הקוונטים מתברר, שנוכחות החוקר בעת הניסוי או התצפית, קובעת אף היא את טיב ההתרחשות. כלומר, כשעורכים תצפית מדעית בתופעה מסוימת, היא הייתה מתרחשת בצורה שונה מזו, אילולי צפו בה (!!!) הפיזיקאים בימינו שואלים את השאלה: האם מבחינה מדעית אפשר להניח שעצם מסוים קיים גם אם אין איש צופה בו? הם מרחיקים לכת בשאלה זו עד כדי כך, שבכתב העת פיקס טודיי הופיע מאמר שדן בשאלה: האם הוכח שחפץ קיים, גם בשעה שאף אחד לא צופה בו? והדיון נערך כבדיחה שנונה.
זאת אומרת, שאסור להסיק מסקנות פשטניות בהסתמך על השכל הפשוט. על איש המדע לגשת בזהירות מרבית אל כל מסקנה שבכוונתו להסיק, בוודאי שלא יוכל להסתמך על מראות הטלוויזיה או הבדיקה המדעית של עיתונים יומיים. ולבסוף סיפור נחמד, אבל גם מאלף ביותר: ידיד שלי ערך ניסוי פסיכולוגי מעניין. ידיד זה פרופסור נודע ובעל הישגים רבים במיקרוביולוגיה, היה אחראי בעת שיגור החללית לירח, על כל החלק הביולוגי והמיקרוביולוגי, בנ.א.ס.א. (ההנהלה הלאומית האמריקאית לאסטרונאוטיקה וחלל), הוא העביר באוניברסיטת מיניסוטה- בה הוא מרצה בכיר- קורס למיקרוביולוגיה לשלוש כיתות מקבילות, הדומות זו לזו בכל.
אבל, לפני כיתה אחת הופיע לבוש בקפידה וברשמיות- בחליפה ועניבה, לפני הכיתה השנייה התייצב בלבוש מרושל, בחולצה סתם, ואילו בפני הכיתה השלישית הופיע בחלוק לבן. איזו כיתה רשמה את ההישגים הגבוהים ביותר בעת המבחנים?- ניחשתם נכונה! זו שלמדה אצל ידידי הפרופסור, כשהופיע בפניה בחלוק לבן… אתם מבינים- מסיים פרופ' ירמיהו- חלוק לבן זה סמל המדעיות, נודף ממנו ניחוח משכר של המחקר והמעבדה, הוא לבושו של הכהן הגדול בהיכל המדע!