הפיסיקאי פרופ' נתן אביעזר, במאמרו 'סתירות בין תורה ומדע', מעלה כמה נקודות שקשורות בבריאת העולם. מאמר זה קדם לספרו 'בראשית ברא' בו הוא מציע תיאוריות חדשניות, וכאן הוא רק מדבר על השאלות המרכזיות בנוגע לבריאה, האם יש סתירה בין התורה והמדע?
חכמינו ז"ל מזכירים לנו בלי הרף שאפשר להבין את התורה ברמות רבות ושונות ("שבעים פנים לתורה"). אכן התלמוד והמדרשים מהווים מאגר עשיר של פירושים עמוקים לפסוקי התנ"ך. מכל מקום, למרות מעלתם של מדרשים אלה, מדגישים חז"ל, ובעקבותיהם רש"י ופרשנים אחרים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. נמצא שההשקפה היהודית המסורתית היא שאין ניגוד בין פרושים "יריבים" למקרא; לכל פירוש יש ערך ברמתו שלו.
ניתוח הפרק הראשון של ספר בראשית היה כרוך תמיד בקושי להתייחס לפסוקים במשמעותם המילולית. ואין בזה כל תמה. כל המכיר את המדע יודע על המספר הרב של הסתירות הנראות בין ה"עובדות" כפי שהן מוצגות על-ידי המדע לבין ה"עובדות" כפי שהן משתמעות מקריאת הפרק הראשון של ספר בראשית פשוטו כמשמעו. השאלה הנידונה במאמר זה היא אם אפשר להבין את פסוקי הפתיחה של ספר בראשית כרשימת אירועים שאכן התחוללו בעבר. כדי לענות לשאלה זו, ניתנת להלן השוואה מפורטת בין פסוקי התורה לבין הראיות המדעיות של זמננו. ניתוח זה מראה שלמרות הדעה ההפוכה הרווחת, יש בפועל התאמה מפתיעה בין קטעים רבים של הפרק הראשון של ספר בראשית לבין הידע המדעי שהתגלה לאחרונה. כידוע, הושגה בשנים האחרונות התקדמות חשובה, ואף דרמטית, בכל שטחי המדע. אולם, אין מודעות מספקת למידת העומק והרוחב שידע זה מוסיף להבנתנו את הפרק הראשון של ספר בראשית. ואמנם, הנחת היסוד של מאמר זה היא שהמדע החדיש פותח שער לגילוי מובנים חדשים ועמוקים יותר בפסוקים רבים, הנראים תמוהים בלעדיו. לא זו בלבד שהמדע אינו עוד יריב של התורה, אלא הוא משמש עתה כלי חשוב להבנתה. בקטע הבא, אנו מונים כמה מן השאלות העשויות להישאל אודות פרשת היום הראשון של הבריאה. אחריו מובא תיאור הרקע המדעי הרלבנטי. אח"כ ניתן פירוש הפסוקים המבוסס על הידע המדעי. כל אחד משלושת גורמים אלה דורש הבהרה מסויימת. השאלות הנשאלות אינן הבלעדיות. וכמו-כן, אין כוונה להציג כל שאלה כהכרחית. אבל, אלו הן השאלות הנשאלות: לעתים ברוח אוהדת של רצון לדעת, ולעתים כאתגר פרובוקטיבי לתורה. למדע החדיש יש הסבר חדש ומאיר עיניים לכל אחת משאלות אלה. בימינו יש נטייה להמעיט בערכו של המדע על-ידי הדגשת אופיין החולף של תיאוריות מדעיות אולם כל מדען מנוסה יודע להבחין בין תיאוריות ספקולטיביות לבין תיאוריות מבוססות היטב. הראשונות הן קצרות חיים, אשר מותן מדווח בקביעות על-ידי העיתונות הפופולרית, ולעומתן יש לאחרונות הישג מצוין של אריכות ימים. למשל, תיאוריית היחסות של איינשטין ותורת הקוונטים נחלו מתחילתן הצלחה מושלמת בהסבר מאות תופעות שונות. גם תיאוריות מבוססות כאלו מתרחבות ומשתפרות במשך הזמן, אבל אין הן עוברות שינויים יסודיים. מובן שטבעו האמפירי של המדע אינו מאפשר הוכחה מוחלטת לתיאוריה כל שהיא; אך הסיכוי שתיאוריה מבוססת תופרך אי-פעם הוא זעיר מאוד. ניווכח לדעת שהראיות המדעיות הנוכחיות מספקות תשובה לכל אחת מהשאלות הנשאלות על פסוקי התורה. אין בכוונת הדברים לומר, כמובן, שיש לקרוא את ספר בראשית כספר-לימוד מדעי: אולם, מוצע בזה הסבר מדעי התואם את הפסוקים. לביסוס התאמה זו מיועד מאמר זה.
השאלות
האירועים הקשורים ביום הראשון של הבריאה מתוארים בחמשת הפסוקים הפותחים את ספר בראשית. פסוקים אלו כוללים כמה משפטים בעייתיים ביותר. א. בראש וראשונה אנו קוראים (א:א) שהקב"ה ברא את העולם. הבריאה חייבת בוודאי להיות האירוע הדרמטי ביותר שאירע אי פעם. מדוע, אפוא, אין כל מדען יכול למצוא ראיות ברורות וחותכות לבריאת העולם? מדוע אין בפועל סימנים כל שהם שהיא אכן אירעה? הבה נודה בגלוי שעצם המושג של בריאה – יש מאין – נוגד חוקי טבע ידועים, כגון חוק שימור מסה ואנרגיה. חוק טבע זה קובע שאי אפשר לברוא משהו מאין. ב. אנו קוראים (א:ג) שהקב"ה ברא את האור. על איזה אור מדובר? מקורות האור היחידים הידועים לנו הם השמש והכוכבים ומקורות אור מעשי ידי אדם. אבל ביום הראשון לא היו לא שמש לא כוכבים ולא אדם. לפיכך, טבעו של אור זה הוא מסתורין גמורים שלא הוסברו מעולם בשום פסוק בהמשך. אף על פי כן, אור נעלם זה הוא חשוב עד כדי-כך שכל היום הראשון כולו, שישית ממעשה הבריאה, מוקדש לו. ג. אנו קוראים(א:ד) שלאחר מכן 'הבדיל' הקב"ה בין האור ובין החושך. חושך אינו חומר המסוגל להיפרד מאור. המלה 'חושך' מציינת בפשטות העדר אור. כאשר יש חושך אין אור וכאשר יש אור אין חושך. לפיכך, אין כל מובן הגיוני לרעיון של 'הבדלה' בין אור לחושך. ד. אנו קוראים (א:ב) שהעולם החל ממצב של 'תוהו ובוהו'. אין כל רמז בפסוקים אודות טבעו של תוהו זה; מי בדיוק היה במצב של תוהו? וכיצד סולק תוהו זה, אם אכן סולק? ה. לבסוף, אנו קוראים (א:ה) שכל הסדרה המורכבת של כלל האירועים הקוסמולוגיים הקשורים בהכרח בבריאת העולם אירעה במשך יום אחד בלבד. ידוע היטב לכולנו שמשכם של אירועים קוסמולוגים אינו נמדד בימים ואפילו לא בשנים, אלא במליונים ובמיליארדים של שנים.
קוסמולוגיה
קוסמולוגיה היא ענף המדע הדן בהתהוות היקום ובהתפתחותו. זהו אחד המדעים העתיקים ביותר, בהיותו נושא של התעניינות מרובה במשך אלפי שנים כמעט בכל תרבות שהיא. למרות זאת, עד המאה הנוכחית, היו כל המחקרים הקוסמולוגיים בנויים על ספקולציה גרידא, עם ביסוס מדעי קלוש ביותר. חשוב לדעת כי מצב זה לא השתפר בצורה משמעותית אפילו באמצע המאה העשרים. פרופ' סטיבן ויינברג, חתן פרס נובל בפיסיקה, מאוניברסיטת הרווארד, כותב כי "בשנות החמישים, נחשב מחקר היקום הקדום כנושא שמדען מכובד לא יקדיש לו את זמנו… פשוט לא היה קיים יסוד מדעי מספיק כדי לבנות עליו את ההיסטוריה של היקום הקדום". הגישה לקוסמולוגיה שהיתה מוגבלת בשנות החמישים היתה מבוססת על ההנחה שהיקום שאנו רואים כיום היה קיים תמיד וימשיך להתקיים לנצח בצורתו הנוכחית ללא שינוי משמעותי. הנחה זו של אי-השתנות היקום מבוססת על צפייה אסטרונומית מתמדת במשך אלפי שנים, שהציגה תמונה של רקיע קבוע ובלתי-משתנה, פרט לסיבוב ההדרגתי הנראה של הכוכבים סביב השמים כאשר כדור הארץ מקיף את השמש אחת לשנה. יריעת הכוכבים והמזלות שאנו רואים היום זהה לחלוטין למה שצפו החוזים בכוכבים בתרבויות הקודמות. מסורת זו של יציבות גרמי השמים הביאה באופן טבעי למושג של יקום קבוע, וללא ספק סייעה להתקבלות השקפה זו, הכל ללא בסיס מדעי מספיק.
תיאוריית המפץ הגדול
בשנת 1946, הציעו ג'ורג' גמוב ועמיתיו תיאוריה קוסמולוגית שונה לחלוטין. עקרונות תיאוריה מהפכנית זו מוסברים בטבלה שבעמוד הבא, שבה נמדד הזמן במיליארדי שנים הזמן הנוכחי מצוין ע"י המספר '15', משום שלפי תיאוריית גמוב, התהווה היקום לפני 15 מיליארדי שנים. באותו זמן, המצוין בטבלה ע"י המספר '0', הופיע פתאום, יש מאין, מקור אנרגיה אדיר, שנקרא 'כדור-האש הקדום', או בשמו העממי – 'המפץ הגדול' the big band)), ומכאן השם 'תיאוריית המפץ הגדול'. הופעתו הפתאומית של כדור-האש הקדום מציינת את תחילת היקום במשמעות שלפני הופעתו לא היה קיים דבר. המפץ הגדול הוא, אפוא, התגשמות מדויקת של יש מאין.
המנוח 'כדור-האש', הנקוט בפי הקוסמולוגים, אל לו להותיר את הרושם המוטעה שבפועל היה משהו בוער. 'כדור-האש' היה ריכוז עצום של אנרגיה בלבד. דוגמא מוכרת של אנרגיה מרוכזת היא נקודת האור הזוהרת הנוצרת על-ידי מיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. כדי לדמיין את כדור-האש הקדום, אפשר לחשוב על כדור אור גדול שזוהרו עולה פי מיליארדים רבים על זוהרה של הנקודה הממוקדת של אור השמש.
נתעלם לעת עתה מן השאלה הנכבדה מניין בא כדור-האש הקדום ונמשיך לתאר כמה היבטים בסיסיים של התיאוריה. במיוחד, כיצד התפתח כדור-האש הקדום להוות את העולם כפי שאנו מכירים אותו? עולמנו הנוכחי מורכב מ'חומר' (בצורת אטומים ומולקולות), שהוא המרכיב הבסיסי של כל דבר שאנו רואים, החל בכוכבים ובגלקסיות וכלה באוקיינוסים, בצמחיה ובבעלי חיים. מניין בא כל החומר הזה? התשובה נתונה ע"י הנוסחה המפורסמת של תיאוריית היחסות של איינשטיין |
E == Mc2
כאשר E מציינת אנרגיה, M מציינת מסה ו – C מציינת את מהירות האור. נוסחה זו קובעת שחומר יכול להפוך לאנרגיה. יתר על כן, מחמת הערך הגבוה של 'שער החליפין' C2, די במעט חומר בכדי להפיק כמות עצומה של אנרגיה. היפוך זה של חומר לאנרגיה אינו אפשרות תיאורטית גרידא, אלא משמש כבסיס ליצירת אנרגיה גרעינית; פצצותיה האדירות החריבו את הירושימה ונגסקי, אבל שימושה לצורכי שלום מספק חשמל לעשרות מיליוני משפחות. תיאוריית המפץ הגדול מנצלת את העובדה שנוסחת איינשטיין יכולה לפעול בשני הכיוונים; לא זו בלבד שחומר יכול להפוך לאנרגיה, אלא גם אנרגיה יכולה להפוך לחומר. אע"פ שדרושה כמות עצומה של אנרגיה כדי ליצור מעט חומר, היתה כמות האנרגיה האצורה בכדור-האש הקדום כה עצומה עד שהיוותה מקור לכל החומר הקיים עתה ביקום כולו. |
האירוע |
הזמן (במיליארדי שנים) |
ההווה
היווצרות האטומים והמולקולות הופעה פתאומית של כדור-האש הקדום |
15
0.001 0 |
צורת האנרגיה המצויה בכדור האש היתה אנרגיית האור, שהיא אותה צורה של אנרגיה שמקרינה השמש. המונח 'אור' נזכר כאן כדי לציין תופעה כללית הקרויה בפי המדען 'קרינה אלקטרומגנטית'. תופעה זו תוסבר בקלות אם נשוב לדון בשמש. השמש פולטת אנרגיה אלקטרומגנטית שהעין יכולה לראותה, הקרויה 'אור נראה'. אור זה כולל ספקטרום של צבעים מן האדום עד הכחול (צבעי הקשת הידועים). אולם, השמש פולטת גם קרינה אלקטרומגנטית שהעין אינה יכולה לראותה, הקרויה 'אור בלתי-נראה'. ספקטרום ה'צבעים' של האור הבלתי-נראה של השמש כולל קרינה אינפרה-אדומה (הנותנת לעור תחושת חום), קרינה אולטרה-סגולה (הגורמת לעור להשתזף), קרינת מיקרוגל (כזו המנוצלת לבישול בתנורי מיקרוגל), גלי רדיו, קרני רנטגן וכו'. אין הבדל יסודי בין צבעי האור הנראה לצבעי האור הבלתי-נראה; יחד הם מהווים את מכלול הספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית. מצלמה בעלת סרט צילום מתאים תקלוט בשווה כל אחד מן ה'צבעים' הללו. לפיכך, ננקוט את הנוהג המקובל להשתמש במונח 'אור' בכדי להקיף את כל הקרינה האלקטרומגנטית הכוללת את האור הנראה והבלתי-נראה. עתה אנו מגיעים למאורע חשוב ביותר שאירע מעט לאחר המפץ הגדול, בזמן המצוין בטבלה ע"י '0.001'. כדי להבין מאורע זה דרושה אינפורמציית רקע. הצורה הרגילה של חומר הוא אטום או קבוצת אטומים הקרויה מולקולה. אולם, כאשר נוצר החומר בתחילה מיד לאחר זמן אפס, הוא לא הופיע בצורת אטומים. הטמפרטורה העצומה של כדור-האש הקדום היתה מפרקת מיד כל אטום. לכן, הופיע החומר בתחילה בצורה אחרת הנקראת 'פלאסמה'. ההבדל החשוב בין שתי צורות חומר אלו הוא שאטומים הם נייטרליים מבחינה חשמלית, לעומת הפלאסמה המכילה חלקיקים בעלי מטענים חשמליים חיוביים או שליליים. תכונותיהם של חלקיקים טעונים אלו גורמות לפלאסמה 'ללכוד' אור ולמנוע את מעברו החופשי בה. לפיכך, פלאסמה נראית תמיד חשוכה לצופה מבחוץ. תוך שבר של שניה אחרי המפץ הגדול, הכיל היקום את אורו של כדור-האש הקדום כלוא ומשולב בפלאסמה. למרות היותו עצום ביותר, היה אור כדור-האש 'לכוד' על-ידי הפלאסמה ולא יכול 'להימלט' כדי 'להיראות'. כדי להמחיש את המצב, נדמיין שהיה מחוץ ליקום מישהו המצויד במצלמה. בגלל הפלאסמה היה היקום נראה לו כחשוך, ואילו היה מפעיל את מצלמתו, היה מקבל תצלום שחור לחלוטין, למרות שהיקום היה מלא באור של כדור-האש. הרי זה כאילו היה מישהו מצלם (ללא מבזק) בחדר חשוך לגמרי. אחרי זמן אפס, התקרר במהירות רבה כדור-האש הקדום שהיה לוהט מאוד בתחילתו. בזק 0.001 (ראה הטבלה) הוא התקרר דיו עד שהחלקיקים הטעונים של הפלאסמה יכלו להתלכד ולהפוך לאטומים. התהוות האטומים מהפלאסמה היתה מאורע בעל חשיבות עליונה, שלב מכריע בהתפתחות היקום למצבו הנוכחי. בניגוד לפלאסמה, כל אזור המלא באטומים ובמולקולות חופשיים הוא שקוף לאור לגמרי. די להתבונן באטמוספירה השקופה המורכבת ממולקולות של אוויר (בעיקר חנקן וחמצן). האור עובר בחופשיות דרך האטמוספירה; מעל פני כדור הארץ אפשר לראות בבירור את השמש, את הירח ואת הכוכבים והגלקסיות הרחוקים. לפיכך, כאשר הפלאסמה נהפכה פתאום לאטומים ולמולקולות, לפני 15 מיליארדי שנים, חדל אורו של כדור-האש מלהיות 'לכוד' ע"י הפלאסמה, והחל להיראות. תוך זמן קצר מילא האור את כל היקום, כפי שהוא ממלאו עד עצם היום הזה. בזה נסיים את תיאורנו הקצר מאוד אודות עקרונות תיאוריית המפץ הגדול של ג'ורג' גמוב. ככל תיאוריה מדעית, נכונותה נבחנת באישור ניסויי של תחזיותיה. התחזית המדהימה ביותר של תיאוריית המפץ הגדול היא ללא ספק היות היקום מלא באור בן 15 מיליארדי שנה, אור שנוצר בתחילת כל הזמנים. לאור זה, השייך לחלק הבלתי-נראה של הספקטרום האלקטרומגנטי, יש תכונות מיוחדות (שלא נפרט אותן כאן) המקילות להבחין בינו לבין מקורות אחרים של קרינה אלקטרומגנטית. מכל מקום, קרינה חזוייה זו לא נראתה. קל להסביר מדוע לא נראתה הקרינה החזויה. מתחילה היה כדור-האש הקדום לוהט ביותר והכיל ריכוז עצום של אנרגיה. אולם, עם חלוף הזמן, התפשט כדור-האש והתקרר, והאנרגיה התפזרה. עתה, כעבור 15 מיליארדי שנה, אנרגיית כדור-האש מפוזרת בצורה כה דלילה עד שמבחינה טכנית לא היתה אפשרות לגלותה במכשירים המדעיים הקיימים. אפשר לסכם את מצבה של תיאוריית המפץ הגדול כדלהלן. תיאוריה קוסמולוגית זו היתה שונה לחלוטין מהרעיונות המקובלים, עד כדי היותה גובלת באי-רציונליות. יתר על כן, אי אפשר היה לבדוק את תחזיתה הדרמטית אודות מציאותה של קרינה מיוחדת הממלאת את כל היקום. לא ייפלא שתיאוריית המפץ הגדול לא זכתה להתייחסות רצינית ע"י הקהיליה המדעית.
אישור התיאוריה
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אירעו פריצות דרך טכנולוגיות בשטחים רבים. היתה זו תקופת הטרנזיסטור, הלייזר והמחשב. גם המכשור המדעי שופר מיסודו. כתוצאה מכך, מדידות רבות שהיו בלתי אפשריות בעזרת הטכנולוגיה של שנות הארבעים, נעשו אפשריות בשנות השישים. בפרט נוגעת לענייננו השתפרות גלאי הקרינה בשיעור פי מאה ויותר. בפועל נוצרו בשנות השישים האפשרויות הטכניות לגלות את הקרינה החלשה שנחזתה ע"י תיאוריית המפץ הגדול. בשנת 1965, השתמשו שני מדענים אמריקאים, ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, ממעבדות המחקר של חברת הטלפון 'בל', באנטנה רגישה ביותר, למדוד גלי רדיו המגיעים מן הגלקסיות. בנסותם את האנטנה, הם הבחינו בקרינה בלתי צפויה, חלשה ביותר, שנראתה כמגיעה בו-בזמן מכל הכיוונים בחלל. עד מהרה התברר שקרינה זו היא בדיוק הקרינה שנחזתה ע"י תיאוריית המפץ הגדול. מאז הכריזו פנזיאס ווילסון על גילוייהם, אישרו מדענים רבים אחרים את מדידותיהם. כעת, אין צל של ספק שקיים אישור מדעי של התחזית הבסיסית הזו של תיאוריית המפץ הגדול. יתר על כן, גם תחזיות-מפתח אחרות של תיאוריית המפץ הגדול התאשרו. למשל, התיאוריה חוזה שעל כל הגלקסיות שביקום להתרחק זו מזו במהירויות גבוהות כתוצאה מן ההתפוצצות הראשונית – המפץ הגדול. יתר על כן, על הגלקסיות המרוחקות לנוע מהר יותר מן הקרובות. תנועה חזוייה זו של הגלקסיות אושרה, בייחוד עקב עבודת המחקר של האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, ומשום כך נקרא קצב התנועה הגלקטית 'הקבוע של האבל'. ניצחון אחר לתיאוריית המפץ הגדול נוגע להרכב הכימי של היקום. הכמויות היחסיות של מימן והליום המצויות ביקום הן בהתאמה מצוינת לתחזיתה של התיאוריה. עקב התאשרות כל תחזיותיה, נעשתה תיאוריית המפץ הגדול לתיאוריה השלטת בקוסמולוגיה, ונזנחו כל התיאוריות המתחרות. כיום מתנהל המחקר המדעי בקוסמולוגיה במסגרת תיאוריית המפץ הגדול בלבד. גושפנקא סופית של הכרה בנכונותה של תיאוריית המפץ הגדול ניתנה בשנת 1978, כאשר הוענק פרס נובל בפיסיקה לארנו פנזיאס ולרוברט וילסון על תגליתם החשובה. למרבה הצער, לא נכלל ג'ורג' גמוב בין הזוכים, מכיוון שהוא נפטר בשנת 1968 וכללי פרס נובל אינם מתירים את הענקות אלא לחוקרים חיים. יקשה להפריז בהערכת חשיבות תגליתם של פנזיאס וילסון. פרופ' סטיבן ויינברג קורא לה "אחת התגליות החשובות ביותר של המאה העשרים". אפשר להבין היטב את הביטוי המופלג שבו השתמש ויינברג. תיאוריית המפץ הגדול שינתה לחלוטין את מושגיו של האדם על היקום ומקורו.
פסוקי התורה
הגיע הזמן לחזור לתוכנית שבה פתחנו – השוואה בין פסוקי התורה לבין הידע המדעי המעודכן. בהתאם לכך, נבחן מחדש את כל אחת מחמש הנקודות שנמנו בראשית המאמר.
א. בריאת העולם
בריאת העולם נעשתה לעובדה מדעית מוגמרת. העמדה המדעית הנוכחית אודות הבריאה סוכמה על-ידי פרופ' פ. א. מ. דירק, חתן פרס נובל, מאוניברסיטת קמברידג': "התפתחות הרדיו-אסטרונומיה תוך השנים האחרונות הרחיבה מאוד את ידיעתנו על החלקים הרחוקים של היקום. כתוצאה מכך, התחלה פתאומית של היקום מקובלת על הכל. היום, באמצעות מדידות מתאימות, יכול כל מדען לאשר בצורה ברורה ומשכנעת שאכן אירעה הבריאה. מאלף לצטט כמה מראשי הקוסמולוגים בעולם. פרופ' סטיפן הוקינג מאוניברסיטת קימברידג', כותב: "רגע הבריאה עצמו נמצא מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה הידועים כיום". פרופ' אלן גות, ממכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס, ופרופ' פאול שטיינהרדט, מאוניברסיטת פנסילבניה, כותבים: "רגע הבריאה נשאר ללא הסבר". פרופ' פ. א. מ. דירק, חתן פרס נובל, מאוניברסיטת קימברידג', כותב: "נראה ברור שהיה זמן מסוים של בריאה". שני ספרים מדעיים על קוסמולוגיה שיצאו לאור לאחרונה נושאים את הכותרות הבאות: הבריאה מאת פרופ' פיטר אטקינס מאוניברסיטת אוקספורד והיד השמאלית של הבריאה מאת פרופ' יוסף סילק מאוניברסיטת קליפורניה. ולבסוף, מאמר מדעי שנתפרסם לאחרונה באחד מכתבי העת הבינלאומיים החשובים בפיסיקה, נושא את הכותרת: "בריאת העולם מאין". ברור מציטוטים אלה שהמונח 'בריאה' (creation) יצא מאוצר המלים המיוחד לפרשני התורה ונכנס ללקסיקון המדעי. ואכן, כיום, הבריאה נוטלת חלק מרכזי בכל דיון מדעי בקוסמולוגיה. נחזור עכשיו לשאלת המפתח – מה גרם להופעתו הפתאומית של כדור-האש הקדום שבישר את בריאת העולם? לפי התבטאות כמה מהקוסמולוגים המובילים, נושא בריאת העולם הוא "מחוץ לתחום חוקי הפיסיקה" ו"נשאר ללא הסבר". בניגוד למדען, ליהודי המאמין אכן יש הסבר לבריאת העולם, הסבר הכתוב בעצם הפסוק הראשון שבתורה: "בראשית ברא אלוקים…".
ב. האור
הקוסמולוגיה הוכיחה כי הופעתו הפתאומית הבלתי-מוסברת של כדור-האש הקדום היא היא בריאת העולם. לכן, אפשר לזהות את הביטוי המקראי "יהי אור" עם בריאת כדור-האש הקדום – המפץ הגדול – ראשית בריאת העולם. החומר והאנרגיה הקיימים כיום בכל היקום כולו נוצרו ישירות מ"אור" זה. יש להדגיש שלא היו שתי בריאות נפרדות ללא קשר שתוארו ביום הראשון – היקום והאור – אלא אחת בלבד.
ג. הבדלת האור מהחושך
תיאוריית המפץ הגדול מסבירה שמתחילה היה היקום מורכב מ'תערובת' של פלאסמה והאור של כדור-האש הקדום. באותו זמן, נראה היקום חשוך בגלל הפלאסמה. הטרנספורמציה הפתאומית של הפלאסמה לאטומים זמן קצר אחרי הבריאה גרמה לקרינה האלקטרומגנטית ('אור') של כדור-האש הקדום 'להיבדל' מן היקום החשוך ולזרוח בחופשיות ולמלא את כל היקום. אפשר להבין את הפסוק "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך" כמציין את היבדלות האור מהתערובת החשוכה של כדור-האש והפלאסמה. האור המיוחד הזה הוא האור אשר נתגלה כעבור 15 מיליארדי שנים על-ידי פנזיאס ווילסון וזיכה אותם בפרס נובל.
ד. תוהו ובוהו
מאז שנת 1980, אירעו בתיאוריית המפץ הגדול מספר התפתחויות חשובות שאפשר לתארן תחת הכותרת הכללית 'היקום המתנפח' שהוצעה ע"י גות ושטיינהרדט. מאמר שנתפרסם לאחרונה (1984)" המסכם ממצאים חדשים אלה, אומר בין היתר: "היקום החל במצב של תוהו ובוהו chaos)). ספר על קוסמולוגיה שיצא לאור לאחרונה (1983) דן באריכות בתופעה של "התוהו-ובוהו הקדום". (chaos primordial) ובהשלכותיה הקוסמולוגיות החשובות. דיון זה מופיע בסעיף שכותרתו Chaos Primeval, שהוא חלק מהפרק הנושא את השם to Chaos From Cosmos. הסברת טבעו וחשיבותו של תוהו זה חורגת מן התחום שנקבע למאמר זה, אך יש להדגיש כי תפקידו של התוהו בהתפתחות היקום הקדום נעשה לנושא מחקר חשוב בקוסמולוגיה. הדבר נוגע במישרין לדיוננו, בגלל קביעתה של התורה שהיקום התחיל במצב של "תוהו ובוהו".
ה. בריאה תוך יום יחיד
האמונה הנפוצה – שמשום שהתפתחויות קוסמולוגיות קורות באיטיות קיצונית בזמן הנוכחי, היה הדבר תמיד כך – היא חסרת כל בסיס מדעי. זו היתה בדיוק הפילוסופיה שביסוד התיאוריות הקוסמולוגיות הקודמות, שאי-נכונותן הוכחה עתה. בניגוד להשקפה זו, גורסת תיאוריית המפץ הגדול כי סדרה ארוכה של התפתחויות קוסמולוגיות דרמטיות אירעה בתוך פרק זמן קצר ביותר בתחילת קיומו של היקום. נקודה זו הודגשה ביתר שאת בכותרת שבחר פרופ' ויינברג לספרו על קוסמולוגיה מודרנית: Minutes The First ("שלוש הדקות הראשונות"). לפרופ' ויינברג נדרשו 151 עמודים כדי לתאר את הסדרה הארוכה של התפתחויות קוסמולוגיות נכבדות שהתרחשו ביקומנו במשך שלוש דקות בלבד. לסיום – במשך הדור האחרון אירעה מהפכה בקוסמולוגיה, מהפכה המבשרת טוב ליהודי המאמין המתייחס ברצינות לטקסט המקראי. יתר על כן, אפשר להראות שההתאמה המושלמת בין תורה ומדע שהוצגה פה אינה מוגבלת לקוסמולוגיה בלבד אלא חובקת אף שטחי מדע רבים אחרים.
סיכום
סיכום מתאים ביותר למאמר זה הם דבריהם של הפרופסורים גות ושטיינהרדט: "מנקודת מבט היסטרית מסתבר שההיבט המהפכני ביותר" של התיאוריה הקוסמולוגית החדישה היא הטענה שהחומר והאנרגיה נבראו פשוטו כמשמעו. קוסמולוגים אלו מדגישים ש"טענה זו עומדת בניגוד מוחלט למסורת מדעית בת מאות שנים שהאמינה שיש אינו יכול לבוא מאין". בקיצור, התגליות המדעיות האחרונות אודות הקוסמוס יצרו תמונה על מקור היקום הנמצאת בהתאמה מדהימה עם המלים הפשוטות המופיעות בפסוקים הראשונים של התורה. |
הנה קישור לסרטון מעניין שטוען כי למרות שהנתונים המדעיים של הטלסקופ ג'יימס ווב הפריכו את תיאורית המפץ הגדול, לחוקרים ייקח לצערנו עוד שנים רבות להשתחרר מהתאוריה הזאת שהם גדלו וחונכו על ברכיה:
https://www.youtube.com/watch?v=D7zRrqqbc9c
תודה לפרופ' נתן אביעזר: בזכותו הסכמתי להתחיל להתעניין ברצינות בתורת האבולוציה. כשקראתי את דבריו, של מדען דתי, שאומר שאין מדען רציני שלא מקבל היום את עובדות האבולוציה, נפרץ אצלי המחסום, הוא עזר לי להמלט מצפרני הפרופוגנדה האנטי-דרוויניסטית הדתית.
בנוסף, כשקראתי את נסיון ההסבר הנואש שלו, איך הדברים מתיישבים עם סיפור הבריאה של בראשית (או איך שהם בעצם לא מתיישבים בכלל), הבנתי שבאמת אין דבר שאדם דתי לא יעשה\יאמר\יחשוב רק בשביל להציל את דתו, את האמונה איתה גדל. והפנמתי איך כל התירוצים שנמכרו לי בעבר בשביל ליישב את המדע עם התורה שלנו, גם הם פרי אותו מנגנון הגנה עצוב.
אותו סיפור שחוזר על עצמו פעם אחר פעם, איך שהתורה נסתרת מאיזשהו פרט מהמדע. בהתחלה שלב ההכחשה: "המדע טועה", "הם ממציאים דברים כי היצר הרע…", לאחר מכן חלחול של פקפוק, כשמתחילים להבין שאין ברירה וצריך להחליט אם לטמון את הראש עם השכל באדמה, או לקבל את ממצאי המדע הברורים. אז יהיו רבנים שיבחרו ברך א', ויהיו שיעדיפו את דרך ב'.
אני מעדיף את דרך ג', אני הבנתי שהמדע תפס את המושכות, הוא מסביר לנו ומגלה דברים שלא היינו יודעים בלעדיו. ואילו התורה, כמקור מידע, ככל הנראה איננה הבחירה המעולה כפי שחונכתי לחשוב.
תודה לך פרופ' אביעזר.
ישנם כמה וכמה נושאים שעשויים להתערבב כאן
היו כמה וכמה הוגים דתיים שקבלו את האבולוציה
כל אחד מסבותיו
הרב קוק למשל קבע שהאבולוציה מתאימה לתורת הקבלה
יתכן שהנימוקים המדעיים גם השפיעו עליו, כיום אנחנו יודעים שהנימוקים שהיו בזמנו שגויים
נתן אביעזר בא מהכיוון המדעי, הוא מקבל בעיקר את התיארוכים ואת סדר הופעת המינים
את התרחיש המרכזי של הדרויניזם שכל זה יכול להתרחש בצורה אקראית – הוא לא מקבל ומאריך בפירוט רב בספרו עמ' 66 אילך להראות שהתרחיש של ברירה טבעית אקראית לא יכול להביא לאבולוציה ואף לא זה מה שהתרחש בפועל
כך שהוא לא הכתובת לבנות עליו בנושא
האמירה "אין מדען רציני שלא מקבל את האבולוציה" היא טאוטולוגיה מוכרת במגזר
היא כוללת בתוכה את ההנחה שמדען שלא מקבל הוא לא רציני, איך יודעים? כי הוא לא מקבל
הרעיון של 'היצר הרע' וכו' הוא איזה אמירה אומללה של המשגיח שמשחקת היטב לידיהם של שוטפי המח מהכיוון האתאיסטי
השאלה אם להאמין במטריאליזם או להאמין בדואליזם היא עתיקת יומין ונחלקו בה רבים וטובים
וממנה מסתעף כל השאר
היום מחנכים ילדים למטריאליזם וכך הראש שלהם נשטף מקטנות ולכן מאמינים בזה
מעניין מה יגידו בסוף ה-6000 שנה. חבל שאני לא יהיה שם אז.
ברור לכולנו הרי שזה לא יהיה "אופס, טעינו". קרוב לוודאי שתהיה אטדפטציה כלשהי: "לא ממש 6000, זה בערך, או בשנותיו של הקב"ה שכל שנה שלו זה אלף שלנו…"
אולי יהיו כמה אפיקורסים שיגידו ש6000 זה לא מהתורה וחז"ל טעו, או אולי לא התכוונו בדיוק…?
כל האפשרויות אפשריות, אבל יש עוד אחת….
לצוות האתר
באמת יש מאמרים אבל בינתים זה לא בתור להקיף סוגיא אלא לבאר כמה נקודות חשובות.
אליעזר, זו לא הצעה מביכה ראשית כי הוא עצמו לא קבע בזה מסמרות וחוץ מזה זה לא מפריע להציג את הדברים כמות שהם.
אם אתה סובר כמו מ"ב אתה לא יכול להסביר את חזו"א??
זו הצעה מביכה, כמה פעמים 'צוות האתר' צריך לומר שהוא מסכים כאן עם 'המבוקר' יותר מאשר הביקורת עליהם? וגם אם ניתן לבקר שיטה זו או אחרת, טווח הסטיה לא מאפשר אפילו לחלום על 6000 שנה בלא לכפור בכל העסק [משהו כמו אלוקים שתל אירועים ושלדים בזמן הבריאה], כך ש'שעת הבירור הסופי' לא תגיע לפני שית אלפי שנין.
הבריאתנים כנראה כל יכולים כי קבוצת rate שכוללת אנשי מדע גיאולוגים וכו' טוענת ש6000 ותו לא מידי….
זה כוחה של אמונה…
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/geologist-creationist.html
יכול להיות אבל הקבוצה הנ"ל לא בקטע של שלדים ותיאולוגיה, אלא נסיונות ברמה הפיזית
"מותר גם להשתמש בדרכים שונות שהעלו בריאתנים כדי להפריך את כל התיארוכים.
ומותר גם לחשוב שהדרכים האלו אינן עומדות בפני הביקורת"
רעיון לצוות האתר לכנוס לפונדק אחד את הנושא – זה לעומת זה, גם שיטות התיארוך וגם ביקורת עליהן.
יש באתר כמה וכמה מאמרים הקשורים בתיארוך (ראה: גיל העולם), אבל שעת הבירור הסופי עדיין לא הגיעה כנראה..
'הרעיונות המופשטים שמאחורי המציאות הרוחנית'- לא בדיוק הבנתי.
אתה מתכוון כנראה ל'רעיונות הרוחניים המופשטים שמאחורי המציאות הפיזית'.
אם כן, אז אשמח לדעת היכן ואיך זה התברר.
הכוונה לשתיהן, גם מאחורי הרוחנית וגם מאחורי הפיזית יש רעיונות מופשטים
אם כי מבחינה תחבירית אתה צודק שכנר' ט"ס
לגבי 'התברר', נשמע יומרני, מקוה שבקיץ הבא אפרסם תזה בנושא
בינתיים אוכל לשלוח אותך ל'העולם חומר ורוח'
מעולם רבותינו לא אמרו אנחנו נחכה עד שהמדע יבין שמה שכתוב זה אמת (פ' מה שאנחנו חושבים שכתוב)
ואין טעם לומר את זה אא"כ מהמדע עצמו מוכח שפרוץ מרובה על העומד בנושא מסוים.
אלא נפרש את הכתוב לפי ידיעתינו.
אבל בעניין בריאת האדם המתוארת בתורה כפשוטו שהתרחשה לפני קצת פחות מ-6000 שנה וקביעות, כגון זו ששמתי קישור עליה למעלה, אנחנו חייבים לבחור באחת מב' דרכים
או לדחות את המדע
או לפרש את הכתוב בהתאם לו, שכמובן יוצר מהפכה במחשבה ובדברי חז"ל
א. בקשר לדברי חז"ל בפירוש מעשה בראשית.
כמו שנזכר בגוף המאמר, סיפור מעשה בראשית בתורה הינו סתום וקשה מאוד. וכבר כתב הרמב"ן בפירושו לבראשית (א, א): 'שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו'. את חז"ל, כנראה, כמו את הרמב"ן, לא עניין בכלל איך הייתה הבריאה בפועל, אלא למה התורה מספרת לנו את הפרטים האלו ומה היא משמעותם העמוקה. בכלל, מעשה בראשית נחשב כסתרי תורה, כמ"ש במשנה במס' חגיגה וברמב"ם הלכות דעות סוף פ"ד, וממילא דברי הרמב"ן על סוד עמוק שאינו מובן נכונים גם לגבי דברי חז"ל בפרשנות העניין.
בקיצור, מי שרוצה ללמוד תורה, הנושא הזה זה לא בדיוק מה שהוא צריך לעסוק בו. אבל מכיון שסוף סוף התורה מספרת על מעשה שהיה ודאי שכפי שהיא מספרת כך היה, ואם זה לא מסתדר עם מה שנראה לכאורה מוכרח על פי המדע יש כאן קושיה ומצווה ליישב.
ב. לגוף הפירוש המוצע במאמר. דחוק לפרש שהחושך זה ה'פלסמה', כי כפי הנראה בבירור מן הפסוקים החושך נברא לפני האור, 'והארץ היתה תוהו ובהו וחשך….. ויאמר יהי אור.. ויבדל בין האור ובין החשך'. ברם, להבנתי ניתן בהחלט לומר שמציאות ההעדר של האנרגיה לפני בואו של כדור האש הוא החושך המוזכר בפסוק.
דרכו של נתן אביעזר בפירושים דרשניים ע"פ המדע
לא ברור לי מה הבעיה לפרש שהחשך הוא חשך העדר אור
ולגבי מעשה בראשית יש כמובן גם את דעת הרמב"ם שהבנת ההוייה יש בה השגת ה' והבנת דרכיו בעולם
והרבה חכמים הסכימו איתו
וכיום יש לדעה זו משנה תוקף ואמת כאשר באמת התברר ששרשי ההוויה הרבה יותר מורכבים ועמוקים והם משקפים את הרעיונות המופשטים שמאחורי המציאות הרוחנית ג"כ
א. בקשר לדברי דוד, אקדים שבעיני זה אכן הסבר מוזר שלא לומר מופרך, אך עם זאת איני מבין מדוע צוות האתר מתנגד דווקא לזה, ואסביר:
כיון שצוות האתר נוקט בגישה של "חוסר הכרעה" לא ברור למה לשלול דווקא את ההסבר הזה, זה הסבר שנאמר ע"י חכמים רבים (ביניהם למשל: הר' מלובביץ', הרב נבנצל, הרב נויגרשל, ועוד. וכן יש מדענים שאוחזים בהסבר זה) כנראה שזה מתקבל על דעת אנשים מסויימים.
אחדד זאת יותר, נניח שהיה איזה מדרש שהיה תומך באפשרות שהעולם נברא זקן (עם אור של כוכבים ועצמות של דינוזאורים מושתלים) אני מניח שגם אתם הייתם מקבלים זאת כאפשרות לגיטימית וסביר שאפי' הייתם מאמצים זאת כהסבר הנכון, א"כ הבעיה היא לא עצם האפשרות אלא העובדה שאין שום מקור שתומך בה.
אחרי הכל, האם זה מסתבר בעיני? התשובה היא לא. אבל גם על ההסבר שמוציא את המקרא מפשוטו יש הרבה מאוד קושיות, ואני לא חושב שהוא עומד בביקורת (בד"כ זה נתקע באיזשהו שלב, גם מצד הפשט וגם מצד המדע), השאלה היא האם הגישה היא להביא גישות שמתקבלות על דעת אנשים מסויימים או לבוא בגישה ביקורתית, לא כ"כ מבין למה לעשות איפה ואיפה, למה לבוא בביקורת רק כלפי גישות מסויימות?
ב. אגב בעיניי, אחד הקשיים העיקריים בהסבר דלעיל הוא שזה נוגד את הפסוקים. הפסוקים מתארים תהליך הדרגתי ולא בריאה ב"בום".
ג. לעופר, נסה אולי מה שהצעתי לעיל (ספר ימי בראשית), מי יודע אולי תאהב את ההסבר המופיע שם, מה שבטוח, תגלה שיש עוד הרבה אפשרויות חדשות שלא חשבת עליהם.
ההסבר הזה לא נשלל
הכרעה אין
אבל מדרג בין ההסברים יש
הבעייתיות שבהסבר הזה היא שהוא מעקר מתוכן כל דיון, כפי הדוגמא של העולם שנברא אתמול עם הזכרונות
חוץ מזה אין בו שום בעיה.
הטיעון שאם זה היה מופיע במדרש זה היה לגיטימי – מגוחך בעיני, על כל שטות תוכל לומר שאם היתה במדרש היתה לגיטימית
וזה כמו שפיזיקאי יגיד לך שאתה אומר דברים שאין להם שום בסיס, ותשיב לו: אם איינשטיין היה אומר היית מקבל?
אז זהו, שבינתיים איינשטין לא אמר, ובמדרש זה לא כתוב, אז אין לנו ברירה אלא לחשוב לבד…
אנשים באמת מאמינים להסברים הגרועים שהועלו פה?
צריכים לשאול את האנשים
אולי כדאי שתציין מה הכי גרוע בעיניך ואולי האנשים יספרו לך אם הם מאמינים לזה או לא
כמו שהבורא ברא את אדם וחווה בני 20 ואת כל בעלי החיים כבוגרים. ואת השמש ואת הירח כמו שהם.
מה הבעיה להסביר שהבורא ברא את היקום בגיל מאוחר ולחץ על PLAY באות ב' של בראשית.
למה צריך להיכנס להסברים ולהתאמות מוזרות , כמו מערת נטיפים שבאופן טיבעי לוקח לה מילוני שנה אבל הבורא יצר אותה מוכנה .
לדעתי מי שהתשובה שלי קשה לו סובל מחוסר אמונה מסויים.
ברור שיש פסוקים שאין דרך לפרש אותם על דרך הפשט , אבל יש לנו מסורת על פי הקבלה שהעולם יהיה קיים רק 10000 שנים ולאחר מיכן יהיה ה' אחד ושמו אחד.
למה עשה את זה הבורא ? בשביל ליצור לאדם בחירה . שהיהודים יוכל לבחור בעץ הדעץ טוב ורע, טוב זה חיבור לבורא ורע זה פירוד מהבורא..
בבקשה שמישהו יתקן אותי ויסביר לי מה לא בסדר ומה חלש בתשובה שלי…לדעתו כמובן?
לדעתי אין שום דבר לא בסדר בדבריך, אבל יש דברים שהם עוד יותר בסדר…
בריאת האדם בגיל 20 נצרכת, מכיון שה' רצה לברוא אדם, ולא תינוק
לגבי בעלי החיים, ייתכן שנבראו כמו כל גור של בעל חי וגדלו, יתכן שנבראו כמו בעלי חיים בוגרים
זה לא קשור לנושאים של תיארוך, שאין ענינם שהעולם נוצר מוכן, אלא שיש כל מיני פעולות טבעיות שיוצרות השלכות, כמו שכבות קרח שנוצרות בחורף, טבעות עצים שנוצרות כל שנה, התפרקות של חמרים, מהירות של קרני אור, וכדו', אין סיבה שה' יברא עולם עם תהליכים כאלו בתוכו. כמובן שזה אפשרי, ואפשרי גם שברא עולם לפני יומיים עם ספרי היסטוריה בארון וזכרונות שתולים אצלינו במח. אבל יש דרכים שנשמעות יותר בסדר.
לגבי חסרון באמונה, אני סומך על דברי הרשב"א שאומר שכל דבר שמתאמת אצלינו בשכל מותר לנו לפרש את התורה לפי מה שנראה בעינינו אמת.
לגבי כלל התיארוכים, הם לא מדע מדויק, ויש עליהם הרבה תמיהות ושאלות, אבל לטעון שיש כ"כ הרבה טעויות עד שהעולם רק בן 6000 זה לא סביר מבחינת הגיון, ואין טעם שנשקר ונאר שזה בהחלט סביר.
עכשיו השאלה מה עושה אדם שלכאורה מן התורה עולה נתון א' ומן המציאות נתון ב'? מותר לו לומר שאינו יודע, ייתכן בהחלט שהכל לפי הנתונים שאנחנו רואים, והמדע יתקדם והדעה תשתנה. הרי המדע משתנה ומתקדם כל הזמן. לפני יותר ממאה שנה הלורד קלוין נתן תיארוך לגיל העולם, וגם הכריז שהמדע גילה כל מה שאפשר לגלות ויותר לא יהיה להיכן להתקדם (זה היה עוד לפני תורת היחסות, הקואנטים, הדנ"א, האלקטרו מגנט, הטרנזיסטור, הננו טכנולוגיה וכו').
מותר גם להשתמש בדרכים שונות שהעלו בריאתנים כדי להפריך את כל התיארוכים.
ומותר גם לחשוב שהדרכים האלו אינן עומדות בפני הביקורת, ושהתורה התכוונה למה שנראה לנו אמת.
אני חושב שיש להשאיר את הנושא הזה פתוח.
לגבי המסורת הקבלית שהעולם 10,000 שנים, אני לא מכיר מסורת כזו, יש מסורת תלמודית על 6000, ומסורת קבלית על שמיטות, ששנויה במחלוקת. אבל לימדונו חכמים שכל חישובי הקיצים אינם אלא אפשרות, ולא קץ ודאי, לכן אף אחד לא יודע באמת ובבירור כמה שנים יתקיים העולם, וכמו שכותב הרמב"ם ועוד חכמים. ראה על זה כאן, בעמוד האחרון ב'תוספת'.
"לא שיש כל מיני פעולות טבעיות שיוצרות השלכות, כמו שכבות קרח שנוצרות בחורף, טבעות עצים שנוצרות כל שנה, התפרקות של חמרים, מהירות של קרני אור, וכדו', אין סיבה שה' יברא עולם עם תהליכים כאלו בתוכו. "
ודאי שיש סיבה שהוא יברא את זה בצורה הזאת , בשביל שתהיה לאדם בחירה, שיוכל האדם לבחור בין מציאות עם בורא למציאות בלי בורא, בגלל זה הוא עשה את זה בכזאת מקצועיות.
נוסיף ונאמר שבאמת הפסוקים הראשונים של פרשת בראשית לא כתובים באותו סדר ששאר התורה כתובה והניסוח שלהם מעיד על עומק עצום שמתחבא בפנים ,יכול להיות שמדובר שמה על בריאת העולמות הרוחניים ורק לאחר החטא כולם עברו לעולם הגשמי שלנו שבמילא היה כבר פעיל , לא יודע מה התשובה.
לדעתי החלק הכי קטן ושולי בתורה הקדושה מתאר היסטוריה ואיך הדברים התרחשו ורוב רובה של התורה מכיל בתוכו את סודות התורה האמיתיים שעלינו ללמוד ולהפיק מהתורה, אבל אי אפשר להתעלם מדבריו של המקובל רבי יעקב אדס שאמר שאין דבר שלא נימצא בתורה כל עץ ועץ עמה עלים היו בו אתמול וכמה עלים יהיו בו מחר, פשוט אין לנו את הכלים איך להוציא את הנתונים האלה מתוך התורה.
לגבי המסורת הקבלית שציינתי, המשיח יגיע אלינו עד ערב שבת שזה לפי בערך 200 שנה לפני שנת 6000 שזה ניקרא בזמנה. אבל לאחר מיכן יהיו את האלף ה7 של החזר שכר לגוף ובאלף ה9 כל הנשמות יתעלו ויהיו באותו הרמה ואז באלף ה10 יהיה ה' אחד ושמו אחד.
כמו שאמרתי, הטענה שה' יצר מראית עין של שקר כדי שתהיה לנו בחירה מעקרת מתוכן כל דיון. שכן אם מישהו יטען לך שמבחינה היסטורית ניתן להוכיח שלא היה מתן תורה, ויש צילומי לויין ותיעודים שנמצאו עכשיו שמוכיחים מבחינה פיזית שבני ישראל לא היו בסיני בכלל, תענה לו גם כן שה' ברא את הראיות האלו כדי לתת בחירה. ואם אני אראה לך קטע ברמב"ן שמפורש להיפך, תוכל לומר לי שהרמב"ן לא כתב את זה אלא שה' עשה נס שיהיה מודפס בספר כדי שתהיה לך בחירה, ובאמת כשסוגרים את הספר זה לא נמצא שם, וכדי בזיון וקצף.
לגבי דרש רמז וסוד, תמיד יש מקום לדרוש, אבל זה לא במקום פשט. גם רעיון עמוק יכול להיות פשט, אבל לא כל דבר הוא פשט.
אתה מבדיל בין היסטוריה לבין סודות וטוען שהעיקר זה סודות, אבל לא זה ולא זה עיקר התורה, עיקר התורה הוא פשט הדברים שבא ללמדנו את האמת על הבריאה ואת חובתינו בעולמנו, וחלק מזה הוא גם ידע על העולם ועל העבר. זה לא 'היסטוריה', אלא המבט הנכון והאמיתי על המציאות ועל מה שהיא דורשת מאיתנו.
האמירה שהכל רמוז בתורה גם כל המאורעות שבעולם, כבר אמרה הגר"א, ועל זה נאמר 'אם קבלה נקבל'. ויש איתי פירוש על זה.
המסורת הקבלת שציינת, היא דעת אחת מני רבות, ואינה אלא אפשרות אחת. אותם הדברים לא ידעם אדם איך יהיו עד שיהיו, ואין העיסוק בהם מביא ליראה או לאהבה.
באופן כללי, יש לציין שיש על דבריו של אביעזר קושיות וביקורת רבות, (אחת מהן לדוגמא: דניאל תורג'מן במאמרו כותב שטין זה כלל נכון לתאר שבמצב של ה"פלסמה" היה מצב של חושך).
בספר הזה- https://ayelet-chen.ravpage.co.il/yemeybereshit
יש התייחסות לנושאים הללו בדרך פשוטו של מקרא, מוסבר שם באריכות גם הנושא של תיארוך המהפיכה החקלאית, וכיצד זה מסתדר עם התיארוך העולה מן הפסוקים,
(אגב, אביעזר בספרו מנסה לקשור בין תיאור המהפיכה החקלאית לבין פסוקים שונים, אך הוא לא מסביר כיצד זה יכול להסתדר עם התיארוך. כפי הנראה בעיה זו גם הביאה את ר' גדליה נדל לחדש שהיו "שני אדם הראשון", דבר תמוה כמובן).
מענין לענין מישהו שלח לי תכ"ד את הכתבה
https://www.srugim.co.il/356635-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-9000-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90
כמובן שתיערוך זה נושא למחקר אבל זה התחבר לי לכאן
כל פירוש בתורה שנעשה על בסיס ידיעה שה' נתנה במסגרת ההלכה כך שאנחנו בפנים.
רק רציתי להבין חילוק בין זה לזה לפי דיעה זו.
התכוונתי לתשובת הרשב"א הידועה על המפרשים את אברהם ושרה כחומר וצורה, שהם בעצם מכחישים אמיתתה, כי הוא יוצא מהנחה שברור שהכוונה כפשוטו, ולכן הפירוש שלהם הוא ליצנות.
אבל הרשב"א הוא זה שכותב שאם מתאמת לנו ענין בשכל, יכולים אנו לפרש את התורה דרך משל. אז כן, מי שמתאמת לו בשכל בלי פקפוק איך נוצר העולם, יכול לפרש כך את התורה.
אין 'חילוק' חד משמעי, יש ספקטרום של דרגות, בין מה שנראה לנו קרוב לפשט הדברים ובין הוצאה מפשוטו.
ידוע לי שיש כאלו, אבל עמדת צוות האתר שונה לחלוטין ונדמה לי שמעמידה את אלו הסוברים כן בספק מגלה פנים בתורה ולכן לטעמו צריך חילוק והסבר.
כלפי אברהם אין ספק שהצדק איתך ברמת הפשט. אבל לקחת דוגמה קיצונית (כלפי הדיון).
ההגיון שעומד מאחורי גישה זו, השוללת מטפורה בסיפורי אברהם, אינו בכך שהוא יותר קרוב לתפיסתינו, כי אין בזה הגיון,
אלא בכך שיש בתיאור מעשיו ירידה לפרטי פרטים שלא מתאימה לכתיבה מטאפורית.
וכן יש מקום לפרש מדו שיח של חוה עם הנחש והלאה, אע"פ שגם הם נמצאים בקו התפר בין סיפורי הבריאה לסיפורי "היסטוריה" ולא לגמרי ברור לאן ליחסם.
אבל מה שנוגע לבריאת האדם הרי היא ככל שאר סיפורי הבריאה.
אין מתפקידינו כאן לפסוק הלכות
כל רעיון שמטרתו לאפשר לאדם המתקשה באמונה – לקיים את האמונה, כאן מקומו
מה האמת? קשה להכריע, ממליץ להשאיר פתוח, בכפוף להלכה
מפליא להיזכר שוב איך שהמדע עם כל השגיו המדהימים עומד נבוך מול השאלה של "רגע לפני".
השאלה שמתבקשת אחרי קריאת המאמר היא, אם אנחנו מניחים שתהליך המתואר בבראשית שהתרחש בכמה ימים (גם אחרי בריאת המאורות) מגלם בתוכו למעשה מיליארדי שנה מה בכך אם נניח שגם בריאת האדם לא התרחשה בבת אחת?
כמובן שיש כאלו שסוברים כך אכן
ברמת הפשט זה לא בדיוק אותו דבר
כי ההבנה המילולית נדרשת יותר ככל שמדובר בדבר שרלבנטי ומוכר לנו
לכן ככל שמתקדמים ומתקרבים למושגינו ולתפיסתינו, יותר קשה לפרש באופן מטאפורי, למשל את מעשי אברהם וכדו'