נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

"המדע לא צריך להציג את עצמו כגוף ידע, אלא כעבודה דינמית ומתמשכת"

שיתוף ב print
הדפס מאמר

הביולוג האבולוציוני פרופ' דיויד ברש, במאמרו 'פרדיגמות אבודות', קובע: היום המדע מתמודד עם משבר לגיטימציה שמציב בפניו חוסר אמון וחוסר התלהבות ציבוריים".

מה הגורמים לכך?

לפי ברש, אחד הגורמים הוא הזרימה המהירה של השינויים בעולם המדע, המותירה את הצופה מבולבל. ברש מביא את קביעתו המפורסמת של קון: "כל דיסציפלינה מדעית נשלטת על ידי קבוצה מקובלת של תיאוריות והנחות מטפיזיות, שבמרחב שלהן פועל המדע הרגיל. מעת לעת, כאשר "פתרון הפאזל" המסתורי הזה מוביל לתוצאות שאינן תואמות את נקודת המבט הראשונה, באה תקופה מהפכנית ומרגשת של "מהפכה מדעית", ולאחר מכן מתפתחת פרדיגמה חדשה והמדע הנורמלי יכול לפעול שוב".

…עבור אנשים רבים – מדענים ולא מדענים כאחד – קשה לוותר על רעיונות שקיבלו אישור וגושפנקה מדעיים, האם מהותו של המדע אינה סדרת הצהרות עובדתיות של מה שאנחנו יודעים שהוא אמיתי?

התשובה היא לא, המדע אינו צביר עובדות, אלא תהליך, הוא מצריך גמישות איטלקטואלית, ונכונות לשנות תמיד. רוב האנשים אינם מהפכניים מדעיים, אבל מי שרוצה להבין ולדעת צריך להבין לא רק את הממצאים אלא גם את טבעם הזמני, ואת הצורך להימנע מלהתקבע על הידע הקיים או התפיסה הקיימת.  לדעת מתי הגיע הזמן לבטל פרדיגמה קיימת ולהחליף אותה בחדשה. יתר על כן, צריך לראות את המעבר הזה כהתקדמות ולא כסימן של חולשה, וזה יותר קשה ממה שאפשר לחשוב. פרדיגמה טובה היא דבר שקשה לוותר עליו…

שינוי פרדיגמות אינה אנקדוטה מן העבר הרחוק, בתחום המומחיות שלי, כותב ברש, מחקר התנהגות בעלי חיים, במשך עשורים רבים נשלל בהחלט הרעיון התומך בקיום תודעה ויכולות המח של בעלי חיים, רק רמז לרעיון כזה נחשב למסוכן, הבע אותו ובהחלט תפסיד מענק מחקר או קביעות. פרדיגמה זו נבעה בין השאר מתפיסה התנהגותית רדיקלית, המאמץ להפוך את הפסיכולוגיה לאובייקטיבית ומדעית גרידא אבל גילויים אחרונים, (למשל המחקר  על אלכס התוכי האפריקני, וכן מחקרים מדהימים על ההכרה בשימפנזים, עורבים וכלבים)  הראו כי היצורים האלה מסוגלים להתמודדות עם מכשולים אינטלקטואליים הדומים לפעמים  להישגי אנוש, ברגע שהמדע שינה את הפרדיגמה, המוח של בעלי החיים הינו כעת נושא לגיטימי למחקר, תחת הכותרת 'אתולוגיה קוגניטיבית'.

במקביל שונתה הפרדיגמה בתפיסת התודעה האנושית, זו הוכנסה בחזקה לתוך פרמטרים פיזיים, זה היה מבלבל מאד עבור אלו שמאמינים במושג המיסטי של התודעה הדואליות בין חומר ורוח, עמדתו של דקארט. ..

שינויים מפליגים קרו בזמננו בתחום הרפואה, ואין פלא שתחושת חוסר האמון מגיעה מהמקום הקרוב אלינו, הקביעות המשתנות לגבי הגוף שלנו…  עד לאחרונה, רופאים היו בטוחים מבחינה מדעית כי אחרי כל ניתוח יש צורך בלפחות שבוע של מנוחה במיטה כיום משחררים חולים כירורגיים לאחר מספר שעות, במשך עשרות שנים שקדים הוצאו מן הגרון ללא כל היסוס בכל מקרה של כאב גרון, כיום סבורים שזו טעות… לא הייתי הילד היחיד שגדל בשנות החמישים, שארוחת הבוקר הרגילה שלו היתה מורכבת משתי ביצים, בזמן מאוחר יותר, תזונת כולסטרול נחשבה לרעל, ועַכשָׁיו? לא כל כך.שומן טרנס רע מאד, אבל צורות אחרות של שומן עברו מהלך מסחרר של גירוש, אימוץ, סובלנות מתונה… קפאין נחשב לרע, אבל פסק הדין התהפך יותר ויותר, יין ובפרט יין אדום נחשב לרע, בהמשך נחשב לטוב, במדה מסויימת, הסוכר עבר תהפוכות, ויותר טוב שלא נדבר על גלוטן…

כל אובדן פרדיגמה הוא מבלבל…   תיקון אפשרי אחד הוא לשנות את הדרך בה אנו מלמדים מדע, נכון לעכשיו, התובנות שלנו מועברות כקטלוג של דברים שאנו מכירים, זה נותן את הרושם הכוזב כי הידע שלנו הוא מאובן ובלתי משתנה, במקום זאת, אנחנו צריכים ללמד את המדע כמו בדיקה מרגשת של דברים שאנחנו לא יודעים.

מיותר לציין שברש כמובן טוען שאנשים מאמינים משתמשים בארעיות של המדע "לטובתם", ואפילו, שומו שמיים מכחישי התחממות כדוה"א גם משתמשים בכך שהמדע מוטה ולא באמת קובע אמיתות. אבל מה לעשות, לכל מטבע יש שני צדדים, אי אפשר להכיר בזמניות מחד, ומאידך לקבוע שרירותית למה להשתמש בה ולמה לא. נכונה הצעתו של ברש, שיש לחנך את הסטודנטים ואת התלמידים לכך שהמדע אינו צביר אמיתות ואפילו לא בהכרח צביר ידע, אלא תהליך יחסי להנחותינו, משתנה וארעי. ובודאי אינו תהליך של 'גילוי אמת' או 'קביעת אמת'.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of