נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

המדריך לחילוני בגלקסיה

השבוע התבשרנו על ספר חדש, מאת ד"ר אביעד קליינברג, "המדריך לחילוני", את הספר עדיין לא השגתי, אעדכן בקרוב בעז"ה, אבל את הריאיון עם המחבר, אצל ליאת רגב, שמעתי.

באופן כללי קלייינברג לא שייך לגל המדענות החדש, הוא אומר במפורש שאינו רואה את המדע כתחליף לדת, אלא שמבחינתו הדת לא מוכחת, ולכן מי שרוצה להאמין – לבריאות, ובלבד שלא יתיימר להוכיח את דבריו.

אני מאמין שיש צורך בהתייחסות רצינית לספר.  דוקא סיכום הטענות החילוניות יש בו חשיבות, שכן כפי שאומר קליינברג, רוב או הרבה חילונים מגיעים לדיון הזה בלי שום טיעון ספציפי, הם פשוט מניחים ש'המדע' או 'הידע שבידינו' או 'האקדמיה' או 'הפרופסורים' מחזיקים בארסנל בלתי נדלה של אמיתות המוכיחות את שקריות הדת, ולכן צריכים רק לחפש בגוגל או בויקיפדיה ולמצוא את האמת הגדולה, שמי שמכחיש אותה שקול למכחיש התחממות כדוה"א.

מהנסיון וממה שמשתקף כאן, הנסיון של ד"ר להיסטוריה לאסוף את הטיעונים החילוניים, רק מציב מראה מול הכפירה, ומראה מה דלים הטיעונים האלו.

להלן התייחסות לכמה ציטוטים מתוך הריאיון:

זה מעגלי, אתה מאמין בהתגלות כי זה כתוב בכתבי הקודש, ואתה מאמין בכתבי הקודש כי היתה התגלות (7:40)

ובכן, חוסר הבנה בסיסי של הטיעון ההיסטורי, האמונה בכתבי הקודש לא מסתמכת על כך שהם כתבי קודש, אלא על כך שהם היו מקובלים באומה מאז ומעולם כספרות היסטורית מדוייקת. לידיעת מי שמסתמך כמה שניות קדימה על "המצרים כתבו היסטוריה", אז כן, גם היהודים.

המצרים כתבו היסטוריה… אין לנו דיווחים על 600,000 איש שעוזבים בבת אחת את מצרים… זה לא מופיע בשום מקום מלבד אצלינו (8:20)

לשקר זה בחינם, אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של המצרים, מדוע להתעלם מדברי ההיסטוריון של מצרים, מנתון, שעליו בין השאר מסתמכת ההיסטוריה המצרית שבידינו? שלשה היסטוריונים מצריים, למעשה השלשה היחידים הקיימים, מציינים את יציאת הישראלים ממצרים כאירוע היסטורי, כירימון גם  נוקב במספר הגדול מעט מששים רבוא. יש הקבלות רבות מאד בין הטקסטים בתורה על מצרים ובין הארכיאולוגיה המצרית, ראה: יציאת מצרים, ולגבי טענת ההיעדר הדמיונית ראה כאן, וכאן.

אם אתה רוצה שנחשוב בצורה מסויימת למה אתה הופך את זה לכמעט בלתי אפשרי? (9:14)

מעניין מאד שקליינברג מגדיר את האמונה לבלתי אפשרית, איך וכיצד רוב האנושות עושים את הבלתי אפשרי???

טענות על התגלויות ועל נסים מופיעות בכל המסורות ההודית, הנוצרית, המוסלמית (10:14)

קליינבגר מערבב בין 'טענות על התגלויות', לבין 'טענה על התגלות שאינה נתונה לפרשנות ושתועדה היסטורית', כזו יש רק אחת, ראה: על נסים והתגלות ב, מתן תורה היה או לא היה.

היהדות היא דת קטנה יש הרבה יותר אנשים שמאמינים בנצרות ובאיסלם (11:14)

כמות האנשים שמאמינים במשהו, לא רלבנטית לאמיתותו, כל עוד מליארד אנשים מאמינים במשהו שלא היה ניתן לבדיקה מעולם (למשל שישו התעבר מזיווג של אלהים ובתולה), אנחנו באותה עמדה כמותם. אבל אם מליון אנשים מעבירים תיעוד היסטורי של מה שכן ניתן היה  לבדיקה על ידם, אנחנו לא באותה עמדה כמותם. אנחנו יכולים לבדוק את הסיפור ולנסות לאמתו או להפריכו, אבל יש משמעות היסטורית לגוף המתעד והמשמר. כדי לקבל סיפור היסטורי, אין צורך בתיעוד של כל האנושות, מספיק קבוצה אחת שעשתה זאת באופן אמין.

לגופה של טענה, כל המאמינים בנצרות ובאיסלם מאמינים באלהיות התורה ובנתינתה ע"י אלהים. אלא שהם מנסים לתת תוקף לדת שלהם בכל אופן, בטיעונים שאינם עומדים בפני שום ביקורת. אף אדם רציונלי שמנסה לפרש את התורה, לא יסיק ממנה שה' עתיד לעזוב את היהודים ולבחור בדת אחרת, לא בעם, אלא בדת, שמבטלת את כל המצוות והדרישות שלו, עליהן אמר 'חוקת עולם'. לא הנצרות ולא האיסלם לא הביאו אפילו משהו שנראה כמו הוכחה להעברת הבחירה מעם ישראל לעם אחר. בטח לא לדת, כלומר לכל מי שיצטרף להסכמה שהתורה מבוטלת…  לביטול התורה והכתוב בה במפורש. וגם לא ישו ומוחמד טענו כך, רק הבאים אחריהם טענו זאת מתוך אינטרסים שקופים וסילפו את תורת מייסדי הדתות הללו.

רק כדי להראות את חוסר ההבנה שלו בפסיקת הלכה בכלל, ובאיך עובדת הדת, נצטט:

לא מתירים שירת נשים לא בגלל שאין סמכות אלא מסיבות סוציולוגיות (20:57) למה לא מחזיקים עבדים?  אפילו משה בסיפור התלמודי מבין שדברים השתנו שינוי דרמטי (21:52)

בעוד כל  מי שמכיר את עולם ההלכה יבין שמדובר בקשקוש, אין שום קשר לסיבות סוציולוגיות, ההלכה פשוט אוסרת את זה, בתלמוד ובשולחן ערוך, הסיבה שלא מבטלים את דברי התלמוד והשולחן ערוך היא סוציולוגית? מה המשמעות להגדרתה כ'סוציולוגיות' או כ'פסיכולוגית' או אפילו כ'נוירולוגית', בסופו של דבר זו הנחת העבודה של ההלכה, שא"א לבטל פסיקת התלמוד והשו"ע. וראה כאן אודות אגדות הדוקטורים הבורים בסוגיית קול באשה ערוה.

השאלה 'למה לא מחזיקים עבדים' גם היא שאלת בורות, וכי התורה מצווה להחזיק עבדים? היא לא אסרה זאת לגמרי אלא הגבילה (ראה בהרחבה כאן את הגורמים לכך), אבל האם זו סיבה שניקח עבדים? משה בסיפור התלמודי (הוא מתכוין למנחות כט: שציטט קודם לכן) לא מדבר על שינוי בהלכה, אלא בדיוק להיפך, הוא לא הבין מה ר"ע דורש ממלות התורה, וחלשה דעתו, אבל כשנאמר לו שהדרשא באה רק לקיים את 'ההלכה למשה מסיני', נחה דעתו. לא השתנה שום דבר, רק סגנון ההבנה של התורה השתנה.

אנחנו מכירים חלק קטן מהעולם, יכול להיות שבמקומות רחוקים מאד מה שנראה בעינינו הוכחה הוא לא הוכחה (26:34)

וכאן שוב אנו מגיעים לענוה האתאיסטית המפורסמת, מעניין שלא שומעים אותה לצד השני: אמנם נראה לכאורה שיש הוכחות שהעולם בן 5 מליארד שנה, אבל "אנחנו מכירים חלק קטן מהעולם, יכול להיות שבמקומות רחוקים מאד מה שנראה בעינינו הוכחה הוא לא הוכחה", המשפט הזה מתאים מאד לגבי אקסטרפולציות בנוגע לגיל העולם, ולא מתאים בכלל לגבי שאלות היסטוריות העוסקות בדרכי התבונה האנושית והידע הקיים בידינו בהקשר למראה עיניים של בני אדם. כך או כך, ה'ענוה' הזו חסרת משמעות, כל עוד אנו נכנסים ל דיון ומנסים לבחור את האפשרות היותר סבירה מבחינתינו, העובדה שאולי במקומות רחוקים נלמד עוד, לא נוטה דוקא לצד האפשרות הפחות סבירה. אלא להיפך, לא זו בלבד שכרגע הסיפור הזה יותר סביר כאמין, אלא שאולי בעתיד הוא יהיה עוד יותר אמין. השימוש בו כדי לסתור מה שנראה כמו הוכחות, מגוחך ונלעג, ולא עושה רושם טוב בנוגע לארסנל הטיעונים החילוניים.

וכדי להבין את הרציונל, עוד מלה מהריאיון לטמקא:

"למרות שאני חילוני ואתיאיסט, אני בטוח שהנכד שלי לא יהיה גוי", קובע פרופ' אביעד קליינברג, אבל מבטיח לכבד את החלטותיו גם אם יחליט להתנצר, "מה שאני מקווה מאוד שלא יקרה", הוא מוסיף. "לא אשב עליו שבעה אם יתנצר, וגם לא אשב עליו שבעה אם יהפוך לחרדי – וגם זה אני מקווה שלא יקרה".

סטטיסטיקה מראה שאחוזי ההתבוללות בעולם גבוהים מאד, אף אחד לא יכול לומר "אני בטוח שהנכד שלי לא יהיה גוי", בישראל האחוזים נמוכים, עקב מיעוט היצע, ועקב העיסוק הכפוי על האזרחים כאן בדמות המדינה היהודית. בכל מקרה ברור שמבחינה סטטיסטית הסיכוי של אדם אורטודוקסי לקבל נכד גוי הוא קטן במאות אחוזים משל חילוני. זה לא מוכיח את יציאת מצרים, אבל לפחות על העובדות אין טעם להתווכח.

זו רק סטטיסטיקה, אבל לקליינברג יש ביטוח, הוא בטוח שהנכד שלו לא יהיה גוי. למרות שמדבריו לא נראה שהוא מבדיל בין מקרה שבנו יתנצר ובין מקרה שבנו יהיה חרדי, בשני המקרים הוא לא ישב שבעה. אכן מסר מעמיק לילדיו, מה שמרחיב את הביטוח שלו שלעולם הם לא יעזבו את היהדות. למה לעוב, כשיש לך 'מדריך לחילוני' שכזה ביד?

מקוה בקרוב להשיג את הספר ולהתייחס.

עדכון:  

בינתיים קליינברג הואיל לפרסם פרק נבחר מתוך הספר בטמקא, הפרק, שנון כל כך "ריבונו של פשטידה", מה שמעיד על טעם מעודן ועל ניחוח אינטלקטואלי למהדרין.

התוכן? לא יאומן, הרבה הרבה מתחת לדוקינס (יש שם עוד מרחב למטה?).

זו ליבת הפרק, חוד החנית של ה'הפרכה':

"טוב, תאמרו. אלה ההבלים שהנוצרים מאמינים בהם. אנחנו לא מאמינים בהבלים. המממ. הרשו לי לחזור ולשאול אפוא: האם האמונה שהכוח הקוסמי בחר לעצמו, מתוך אינסוף העולמות, קבוצה קטנה בפלנטה קטנה בתוך שביל החלב, ושהוא מקדיש לה תשומת לב מיוחדת ותובע ממנה להימנע מסוגי מזון מסוימים ולקצוץ את עורלת הזכרים ביום השמיני; שהוא תובע שיבנו לו בית על הר מסוים בעיר ירושלים ובו יש לשחוט בעלי חיים, להזות את דמם על מזבח ולשרוף את בשרם, משכנעת יותר? אין ספק שאם אתם משוכנעים ממילא, הטענות הללו ישכנעו אתכם. אבל אם אינכם מן המאמינים, האם זה ייראה לכם סביר? ספק"

וואו, כלומר, מי אמר שלחילונים אין טיעונים? הנה, במפורש הקליינברג אומר כאן "האם זה ייראה לכם סביר? ספק!", בטח בלעתם את הלשון, מה לא?

ברור, המאמינים פשוט החליטו שהאל בחר בהם ותובע שיחתכו את ערלתם, משום שהם קמו בבוקר וזה היה נראה להם סביר. נקודה.

הטיעון על דברים שעם שלם חווה אותם ותיעד אותם, לא רלבנטי כנראה. כאן לא יוצא קליינברג לעזרת החילוני בגיבורים, כי זה הקטע של מובן מאליו, הקטע של קליינברג הוא רק להמהם 'סביר', את זה הוא מוכן להפריך, שזה לא סביר לחתוך את הערלה. באמת תודה.

ויש עוד:

טענות אמת לא-מדעיות, לעומת זאת, אינן ניתנות להפרכה. לא מדובר רק בעצם קיומו של האל. קחו לדוגמה את הטענה הדתית המקובלת שהאל מתערב בעולם כמענה לתפילות המאמינים. הם נוטים להתייחס רק למקרים חיוביים -מקרים שבהם תפילה נענתה לדעת המתפלל. ומה באשר לאינספור המקרים שבהם תפילות אינן מתקבלות? אלה, טוענים המאמינים, אינם מעידים שאין אלוהים, או שקצרה ידו מלהושיע. הן מעידות שהוא בחר שלא להיענות. למה? ל-ה' פתרונים.

ובכן, נעשה היכרות לקלייינברג, הנושא תואר ד"ר, עם מונח לועזי המכונה "לוגיקה". תורת החשיבה, כלומר אם אני טוען שX מוכיח Y, אזי אנשים נעדרי שימוש בלוגיקה יכולים להמהם 'סביר' או 'וואלה', ואנשים בעלי יכולת שימוש בלוגיקה, יכולים לנתח את הטענה.

אם אדם דתי טוען שהתפילה אינה בהכרח נענית, ולא כל אדם יכול לקבל כל מה שירצה בעולם על ידי שיאמר 'אלהים עשה זאת' (ואכן זו הטענה הדתית), אזי תפילה שלא התקבלה לא תפריך את העמדה הדתית. כמו כן סלט פירות לא יפריך את העמדה הדתית. ולכן מה? האם מישהו טען שכל מאורע יכול להפריך את העמדה הדתית?

לעומת זאת בהינתן שתפילה אכן הועילה בצורה לא טבעית, ולו פעם אחת, זו כבר הוכחה לעמדה הדתית. האם הדבר הוכח כן או לא זו שאלה אחרת (ראה כאן על מחקר התפילות הגדול), אבל מבחינה לוגית זו אפשרות הוכחה.

איפה הבעיה?

הנה, הבעיה היא תיאולוגית:

"מדוע בעצם בוחר האל להסתתר? מדוע חדל בשלב כלשהו להתגלות? האם ייתכן שהוא איבד עניין, שתש כוחו, שהוחלף על ידי כוח אחר? המאמינים משיבים בשלילה. הראיות האמפיריות להיעדרו של האל אינן מוכיחות לטענתם דבר. הבטחות שלא התקיימו? האל כועס. תפילות שלא נענו? לאל תוכנית נסתרת שמצדיקה את אי ההיענות".

האם מדובר בשאלות שאינן ברות מענה?

יש כאלו הטוענים להסבר מדוע בחר האל להסתתר ומדוע אינו מתגלה, האם השאלה של קליינברג מוגדרת על ידיו כרטורית? אין מה להשיב עליה כי הוא לא מתכונן לדון בתשובה?

ונניח שאיננו יודעים מדוע הוא מסתתר? האם זה מפריך את קיומו?

על סמך מה מגדיר זאת קליינברג כ"ראיות אמפיריות להיעדרו של אל"?? האם הובאה בדבריו ולו ראיה אחת אמפירית או אפילו תיאולוגית (נדמה שקליינברג אינו מבחין בין התחומים) להיעדרו של אל?

האם האל צריך תכנית נסתרת כדי להצדיק את אי ההיענות לכל תפילה שהיא? כלומר לדעתו של קליינברג, אם אני רוצה למשל להיות מליונר, עלי לקום בבוקר ולהכריז "אלהי עשני מליונר", ואם זה לא עובד, זו "הוכחה אמפירית להיעדרו של האל"??? לא הייתי רוצה להיות חילוני אם זה היה סל הטיעונים שלי.  בשביל הטיעונים האלו אין צורך בסל, ניתן להניח אותם בכפית, ויישאר עוד מקום לשניים סוכר.

לא ברור איך על אוסף ההבלים של עצמו, מסייים קליינברג בעוד בדיחה (הבדיחות מרכיב עיקרי בטיעוני החילוני ככל הנראה לפי קליינברג)

"אני נזכר בפעם הראשונה שבה שכרתי רכב. התחלתי לקרוא את חוזה ההשכרה. "תן לי לחסוך לך זמן", הציע איש חברת ההשכרה. "אנחנו תמיד צודקים ואתה תמיד טועה". במשחק שיצרו אנשי הדת, המאמין תמיד צודק והספקן תמיד טועה. אפשר לקבל את כלל-המשחק הזה. אפשר גם לסרב לשחק".

אין קל מזה, להתיימר לספק לכפירה את הטיעונים, אבל כשמגיעים למגרש, מכריזים: "אתם אומרים שאתם צודקים ואני אומר שאני צודק, חסכתי לכם". ובכן, מה אתה אומר הבנו, מה אנחנו אומרים, תשאיר לנו להגיד, אל תדחוף לנו בפה פשטידות ותטען שזה שלנו.

 

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

9 מחשבות על “המדריך לחילוני בגלקסיה”

  1. כל הכבוד !!אתם מטפלים בכל הפינות יישר כוח ,ממש כיף!אתר ממש יחודי , ואני גם רוצה להודות לחילוניים שמגיבים כאן וניכנסים לדיונים רציניים כי רק דרכם אפשר לבדוק אם מה שנכתב כאן אמין

  2. מצוין. שמעתי רק כמה דקות מתוך הראיון איתו, וכבר בהן הוא הספיק לעשות כמה כשלים בוטים, בין אלה שציינתם פה. מדהים איך אתאיסטים פשוט מצטטים אחד את הסיסמאות של השני, בלי לברר לעומק או להפגין קצת מקוריות. אשמח שתכתבו ביקורת מקיפה על הספר, זה יחסוך לי את הצורך לעשות את זה בעצמי 🙂

  3. אדם שרוצה להיות עשיר ומתפלל להיות עשיר אינו יודע מהי הסיבה שאינו עשיר. שני בני אדם מתפללים להיות עשירים, התפילה של אחד נענית והשנייה לא. עכשיו, יבוא מדען ויוכל לנתח למה התפילה של אחד התקבלה והשני לא? מה הוא יעשה? יבחן את שורש הנשמה של כל אחד מהם? את מעשיהם בגלגולים קודמים? את הכוונות בתפילתם? את הסיבה הרוחנית שבגללה לא היו עשירים קודם לכן? ובכן, אי אפשר לענות על שאלות כאלו באופן מדעי. מדע עוסק בסיבות אמפיריות, כלומר בעולם החומר, המדע לא יכול להעמיד את הקב"ה במבחן כי הקב"ה לא אובייקט. אבל כשהחשיבה היא אלילית אז הם לא מבינים למה לא בעצם כי בראש יש להם פסל.

    מה גם שהם לא מבינים את הקונספט של בחירה חופשית ותכלית, כך נראה. אם יש לעולם תכלית אז חייבת להיות בחירה חופשית כדי לממש אותה, היא לא יכולה להיות משהו שמגיעים אליו על אוטומט. אם התפילות של כל אדם היו נענות בכל רגע אז לא ממש הייתה בחירה חופשית.

  4. יש לו טיעון שלא מצאתי אותו בהפניות שלכם.
    שע"פ המסורת ההודית האל ראמה יום אחד התגלה לכל העם ההודי!
    כמובן שלא ניתן להכחיש מסורת מעין זו אם קרתה לשיטת הדתיים.
    תוכלו לראות בדקה 8:20

    1. צוות האתר

      מדוע אתה חושב ש"לא ניתן להכחיש מסורת מעין זו"? וכי משום שאני טוען שמסורת אחת היא בעיני אמיתית ומוכחת, זה אומר שאני חייב לקבל כל סיפור שמישהו יקרא לו מסורת?
      בכל מקרה המסורת הנ"ל לא מתועדת בקירוב לזמן המאורעות, ולכן אין דרך לבדוק או לדעת משהו על אמיתותה. התנאי הבסיסי של היסטוריה הוא תיעוד בזמן המאורעות. לאחר מכן צריכים לבדוק האם האירוע נתון לפרשנות, והאם ניתן היה לשקר לגביו.
      בכלל, טענתו בדויה ומסולפת, ראמה -לפי הסיפור- היה מלך ממשי, שנחשב גם לאל, כמו פרעה שנחשב לאל. ומגוחך לדבר על 'התגלות' שלו. יש המתארכים את ראמה ל5000 לפני הספירה, כמה אלפי שנים לפני שבכלל מישהו כתב משהו בהודו ובכלל. ויש מתארכים אותו בקירוב לתחילת הספירה…

      1. האם זה לא קשה שפעם האנשים תפסו את האנשים כאלים? זה מראה שהחוש המטאפיזי של חלקם היה בלתי אמין בעליל לא?….

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *