1

המספרים 'שלא יאומנו' ביציאת מצרים

אבי בליזובסקי מתרגם לנו את המאמר של בראיין פאלמר, על מספרים ביציאת מצרים:

…באותה מידה, אם התנ"ך מספר את הסיפור על יציאה המונית של עבדים מאיזור דלתת הנילוס בעקבות סדרת אותות נסיים מאל כל יכול, ואם התנ"ך מציב מספרים וקובע כי מדובר בכמעט 3 מיליון בני אדם מרבית המאמינים אפילו לא מעלים על דעתם שמספר זה יכול להיות הגזמה פראית או לא נכון היסטורית בדרך כלשהי. אחרי הכל, התנך הוא יצירתו של אלוהים שאינו יכול לטעות ואין לו שום סיבה להגזים רק כדי להוכיח נקודה או לקדם אג'נדה. לא חשוב מיהו האל, כאלוהים צריכה להיות לו מידה כלשהי של יושרה.

הערכה יותר מתאימה לפשט הדברים היא 2 מליון איש.

לפני למעלה מ-300 שנה הבין קורא ביקורתי של הטקסט התנכי כי ישנן בעיות עצומות בסיפור אודות יציאת מצרים, אם רוצים לקרוא את הנרטיב כעדות פשוטה לעובדות היסטוריות. הרמן סמואל רימארוס, פילוסוף גרמני מהמאה ה-18 כתב: "בקריאת ההיסטוריה של משה והתקופות העוקבות ראינו כי לכותב אין אינטלקט ואין לו כל בעיה להמציא נסים ושהקורא נדרש לפחות אינטלקט כדי להאמין בהם. בתוך שלוש שעות ובלילה אפל הוא (כותב הנרטיב) מוציא 3 מיליון גברים נשים ותינוקות, זקנים וחולים, פסחים ועוורים, אוהלים ורהיטים, עגלות ותבואה, שלוש מאות אלף שוורים, שש מאות אלף כבשים, בבטוחה מעל קרקעית הים שעמוקה לפחות כמייל אחד, קרקעית המכילה עשב ובוץ בצד אחד וחול ושברי אלמוגים בצד השני, דבר מדהים. אין לו שום בעיה אפילו להרהר האם הדבר אפשרי. הוא מתאר לעצמו שניתן לבצע פעולה כזו במשמרת לילה בודדת.

זה די ברור שאם לא מקבלים את ההסבר המקראי לכך שמדובר בנס, אין טעם 'לקבל' את הסיפור. התורה אינה מתכוונת לטעון שקריעת ים סוף היתה מאורע טבעי. אבל לא ניתן לבא בטענות אל התיאור בתורה, בו נכתב במפורש כי קרקעית הים נהפכה ליבשה וחרבה על ידי רוח קדים שנשבה כל הלילה, לא היה שם בוץ. עמקו של ים סוף בהרבה מקומות הרבה פחות ממייל, ויש מקומות שמדובר במטרים בודדים. המספרים של שוורים וכבשים, אין להם שום מקור. אין סיבה לחשוב שסחבו עימם רהיטים, וגם תבואה לא נזכרת. ברור לאיזה אידיוט גרמני שלכותב של התנ"ך אין אינטלקט, כנראה שהאנושות שמחזיקה מהתנ"ך כספר הספרים הנחשב כספר מס' 1 בכל הדורות, חושבת מעט אחרת.

לגבי מעבר של מליוני איש בערב אחד, הדבר אפשרי ומתרחש הרבה פעמים בימינו, מעבר של 2 מליון איש בלילה אחד אינו יוצא מגדר הטבע, בזמננו אנו רואים בעולם מדי פעם הפגנות ואסיפות אליהן מגיעים מספרים גדולים מאד של בני אדם במשך כמה שעות, ממלאים כיכר וכמה רחובות, ולאחר מכן מתפזרים במשך שעות מספר (כאן דווח על למעלה ממליון איש שהגיעו להפגנה בוושינגטון, ותוך מספר שעות התפזרו, ב2002 הפגינו בקראקס שבונצואלה למעלה ממליון איש, בינואר 2015 התאספו 2 מליון איש בכיכר הרפובליקה בפריז להפגנה שקטה במשך מספר שעות. בהופעה של רוד סטיוארט ב-1994 בחוף קופקבנה שבריו דה ז'נרו, הגיעו 3.5 מיליון איש (ראו תמונה בסוף המאמר). בפסטיבל הקומבה באללאבד שבהודו, השתתפו ב2001 כ70 מליון איש, ב2019 דובר על 150 מליון משתתפים). אין שום ספק שגם במצרים עצמה היו מאות אלפי עבדים נעים ממקום למקום על פי הפקודות לבניית ערי המסכנות השונות, ובני ישראל היו למודים משמעת וסדר של תנועה לפי פקודות וכדו'. מליוני האנשים היו צריכים בסך הכל לחצות איזו שהיא לשון ים, יהיה רחבה קילומטר או אפילו מספר קילומטר, הם יכלו לתפוס רוחב של כמה קילומטרים, ולצעוד בנחת לצד השני, אין שום סיבה טכנית פיזיולוגית לקבוע שזה 'לא אפשרי'.

מרבית הקוראים המודרניים של הטקסט שאינם מוטים לטובת התנך כספר קודש, עקבו אחר הרעיון של ריימארוס ודחו את ההסטוריות של הסיפור אודות עבדים עבריים שחיו במזרח דלתת הנילוס לפני כ-3,400 שנה. למרות הטיעון המנוגד של הדתיים, הסיפור כל כך מדהים שלא ניתן להאמין בו. ואולם כמה פונדמנטליסטים נסיבתיים, הן יהודים והן נוצרים עברו לטיעון כי הם מאמינים שהתנך מספר פרטים מדויקים אודות ימיהם הראשונים של בני ישראל כבני חורין, לאחר שיצאו מארץ גושן ועד לתום מסעם במדבר סיני במשך 40 שנה.

"סיפור כל כך מדהים שלא ניתן להאמין בו", נשמע משכנע. מצטרף לגישה העקבית של חוקרים שמציגים את עצמם כאילו הם מפריכים את התיאור בתורה, בעוד הם יוצאים מהנחת יסוד שהרעיון של התורה לא יתכן, רשימה ארוכה של חכמולוגים כאלו תמצא במאמר: האמת הגדולה על ביקורת המקרא.

החוקרים ג'יימס פטריק הולדינג וברנט הארדווי מקבלים את הנתון כמובן מאליו. הם אפילו פיתחו חישוב מתמטי כדי להצדיק את עמדתם. לעומתם, הסבר אחר, של קולין האמפריז, פסיקיאי מקיימברידג' ומחבר ספר אודות הסיבות הטבעיות לסיפורי התנך ובפרט הנסים של ספר שמות. עמדה זו גורסת כי יתכן ונפלו טעויות העתקה בטקסט והנתונים אודות מספר בני ישראל בגיל צבא שעמד על מאות אלפים היה במציאות רק כמה אלפים. טיעון שלישי מקבל אף הוא מספרים גבוהים אך לא את אלו שמופיעים בתנך.

מנין בני ישראל מורכב ממנין של שבטים, השבטים מתוארים במגלות יוחסין ובמשפחות, כל משפחה מהמשפחות האלו מתוארת בהמשך בדברי הימים, באיזה איזור התנחלה, מי היו בניה ונכדיה ועלילותיה, וכן בכל שאר ספרי הנביאים. אם אנחנו לא תופסים את הכל כקונספירציה של ספרות שלמה שנכתבה במשך מאות שנים שכולה המצאות, זה משקף בהכרח מציאות של עם המונה מאות אלפים.

התיעוד בתורה מתחיל ממפקדים חוזרים ונשנים, בפירוט של כל שבט וכל משפחה, מצוות מחצית השקל מצוה מדי שנה על כל אחד לתת מחצית השקל, זה אמצעי מדוייק לספירה. התורה מחשבת את מנין הבכורות כנגד מנין בני ישראל. במלחמה תמיד סופרים את החיילים, סופרים את המתים במגפות. כשיוצאים למלחמה צריכים לחלק נשק לאנשים, העם יודע כמה חרבות או קשתות יוצרו, אהלים צריכים לייצר. יש מידע על כמות מילדות וכמות לידות באופן כללי, ובמשך ארבעים שנה אנשים קולטים סדר גודל של עם באופן כללי.

עם ישראל עלה תוך כמה עשרות שנים ויישב את כל הארץ והכרית את העם הכנעני, בני הענק, מאות ערים הוקמו, זה לא יכול להיות ע"י קבוצה קטנה.

עדויות נוספות למספר בני ישראל ראה במאמר: מנין לנו שבני ישראל מנו שש מאות אלף.

ראה עוד: מכון ידעיה: יציאת מצרים וגודל האוכלוסיה המצרית

העובדות הארכיאולוגיות מלמדות שמאות ערים וישובים הוקמו ע"י ישראל בתקופת הכיבוש, וזה מחייב בהכרח סדר גודל של מאות אלפי בני אדם ולא קבוצה קטנה. הנתונים על הכיבוש מוכיחים שמדובר בעם שלם בסדר גודל של מאות אלפים לכל הפחות שכבש ארץ שלמה תוך דורות ספורים. ראה במאמרים: כיבוש הארץ היה או לא היהמה אומרים הממצאיםעדויות להימצאות ישראל בארץ, גבולות ההתנחלות,  ועוד רבים בקטיגוריה העוסקת באמיתות המסורת ההיסטורית שבנביאים.

אם לרסס מספרים באופן אקראי היה אפשרי, מדוע בברית החדשה ובקוראן לא מסופר על אירועים שנעשו בפני מליונים?

ויליאם דבר מציע תסריט אפשרי כדי לאתר את הגלעין הבסיסי של האגדה שהפכה אחר כך לנרטיב מכונן בספרו "מי היו בני ישראל המוקדמים" הוא כותב: היו, לפחות לפי ההקשר אסיאתיים שנמלטו מעבדות במצרים, ואפילו ממחקר של טקסטים מצריים מסוף תקופת הברונזה, אנו יודעים על אל המכונה יהו (Yhw) בהקשר לשבטי השאסו הנוודים מדרום עבר הירדן. אחרי הכל היה זה שם, בארץ מדין, לפי התנך, המקום שבו משה למד על קיומה של הישות הזו, לפי אחת הגרסאות מחותנו.

לא ידוע על איזה 'אחת הגירסאות' מדובר כאן, בתורה לא מוזכר בשום מקום שמשה למד מחותנו על ה'. זו השיטה הרגילה של לבדות טקסט שלא קיים, ולאחר מכן להוכיח הוכחות מתוך מה שכתבת בעצמך או שכתב חברך. אכן עובדי הויה מוזכרים בכתובות מצריות, כפי שהזכרנו גם במאמר: עדויות להימצאות ישראל בארץ.

 

 

ההופעה של רוד סטיוארט ב-1994 בחוף קופקבנה שבריו דה ז'נרו, השתתפו 3.5 מליון איש