נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

המפעל המדעי הופך לגוף עסקי ושטחי

את העובדה הזו שרבים מרגישים לפעמים, מבטאים היטב פרופ' מארק אדוארס והמהנדס סידהרתא רוי, שניהם מאוניב' וירג'יניה טק, במאמרם 'המדע שבור',  שנערך ע"י סם האסלבי (Aeon). נביא כאן מספר נקודות מדבריהם.

לפי הגדרתם, תמריצים מעוותים את הכיוון של עולם המדע, וכן המודל העסקי האקדמי עלול להשפיע לרעה על שיטות מדעיות, ולכן הם חוששים שאובדן התמיכה במדע, ברבדים חברתיים שונים, קשור יותר למה שהמדע עושה לעצמו, ולא למה שמתנגדיו מעוללים לו.

מדובר על שינויים שקרו במחצית המאה האחרונה, לדבריהם התמריצים ומבנה התגמולים של המדע השתנו בצורה דרסטית, נוצרה תחרות לא סבירה בקרב חוקרים אקדמיים, המשרתים במשרה חלקית  ובסגל הנלווה מהווים כיום 76 אחוזים של כוח העבודה האקדמי, מה שגורם לאוניברסיטאות לפעול במודלים עסקיים, ההסתמכות היא בעיקר על מדדי ביצוע כמותיים, מספר הניירות הציטוטים והמימונים, חשוב יותר מהתוצאות והאיכות הרלבנטית לחברה. זה גם כר פורה להתנהגות לא מוסרית של מדענים כחלק מהשפעת התחרות.

הדגש הוא בעצם לא על איכות התוכן אלא על האמצעים, האמצעים כפופים תמיד למניפולציות, חוק גודהארט, קובע: " כאשר אמצעי הופך ליעד, הוא חדל להיות מדד טוב".

במקור יוכל למצוא הקורא את הגרף עם הנתונים המצביעים על ההבדל המהותי שבין מדע הבנוי על איכות, ובין מערכת עסקית הבנויה על כמות ציטוטים ואזכורים וכדו'.

לפי דברי כותבי המאמר, רוב המדענים סבורים שהנזק שנגרם לערכים כבר ניכר. למעשה, 71 אחוזים מהחוקרים מאמינים שאפשר "לשחק" או "לרמות" כדי לסלול את דרכם להערכות טובות יותר במוסדות שלהם.

המניפולציות על מדדי ההערכה מתועדות במחקרים, מחקרים אלו תיעדו שיטות שונות כדי להעלות את המדדים, סיריל לאבה מאוניב' ג'וזף פוריה שבגרנובל יצר את "אייק אנטקאר", דמות בדיונית, אשר לזכותה נרשמו 102 מאמרים מזויפים ממוחשבים, דמות זו השיגה מדד של כוכבים ב Google Scholar העולה על זה של אלברט איינשטיין… בלוגים אינטרנטיים מלמדים את הקורא האקדמאי כיצד לנפח את אינדקס הציטוטים מבלי לבצע אונאה גלויה.

יתירה מכך, טוענים אדוארדס ורוי, העדפת הכמות על האיכות, והמדדים השגויים, עלולים ליצור ברירה טבעית לרעת החוקרים האתיים או האלטרואיסטים, תוך העדפת אלו המקפידים להגיב טוב יותר לתמריצים מעוותים. על פי "מודלים בסיסיים של התנהגות קולקטיבית" של מארק גרנובטר ( 1978 ), פעולות לא מוסריות הופכות להיות "מוטבעות במבנים ובתהליכים" של תרבות מקצועית. אנשי מדע מפורסמים כותבים על הסיבות שהביאו אותם לשנות את צורת עבודתם או את הדעות שהיו להם, הכרוניקה של ההשכלה הגבוהה אפילו טבעה שם עבור ז'אנר זה: יציאה מוארת- Quit Lit, חוקרים בכירים מספקים הסברים רציונליים לחלוטין לעזיבתם את העמדות המוקדמות שלהם, במקום להתפשר על עקרונותיהם בסביבה תחרותית יתר על המידה.

בקצרה, אף על פי שהערכים הכמותיים מספקים גישה אטרקטיבית להפליא להערכת פרודוקטיביות המחקר בהשוואה לאמצעים סובייקטיביים, ברגע שהם מהווים מטרה, הם מפסיקים להיות שימושיים ואף יכולים להיות פרודוקטיביים לכיוון ההפוך.

הצמיחה המתמדת של תמריצים מעוותים, תפקידם האינסטרומנטלי במחקרי הסגל, שיטות ההעסקה והקידום, מביאות לתפקוד לקוי של המערכת, המסכן את השלמות המדעית. קיימות עדויות גוברות לכך שפרסומים מחקריים של ימינו סובלים לעיתים קרובות מדי מהיעדר סמיות כפולה, מסתמכים על מערכות נתונים מוטות, מיישמים שיטות סטטיסטיות נמוכות או תת-תקניות, אינם מצליחים להתגונן מפני הטיות של חוקרים, ולטפח את ממצאיהם. אין זה מפתיע אפוא שהביקורת הראתה רמה מטרידה של פעילות לא מוסרית, של זיוף מוחלט של ביקורת עמיתים ושל נסיגות… בהתחשב בעלויות הגבוהות של חשיפת, גילוי או הכרה בהתנהגות בלתי הולמת מדעית, אנו יכולים להיות בטוחים למדי שיש הרבה יותר ממה שנחשף…

ה- NSF מגדיר התנהגות בלתי הולמת של מחקר כ"ייצור, זיוף או גניבה ספרותית מכוונת בהצעה, בביצוע או בבדיקה של מחקר, או בדיווח על תוצאות מחקר".  בין מקרי התנהגות לא נאותים שנחקרו על ידי משרד הבריאות האמריקני ושירותי האנוש (כולל ה- NIH) וה-(NSF  20% -33% נמצאו אשמים. העלויות השנתיות, ברמה המוסדית, עבור כל החקירות של סטיות מכללי המחקר בארה"ב מסתכם ב110 מיליון דולר. בין 1992-ל2012, 291 מאמרים מדעיים שפורסמו תחת מענקים NIH בוטלו עקב התנהגות לא נאותה, העלות היתה 58 מיליון דולר במימון ישיר של הסוכנות, ברור ששכיחות הבעיה גדולה בהרבה מהחלק שנתפס.

את השכיחות האמיתית קשה לנבא. ניתוח מטא-אנליטי מקיף מהסקרים שנערכו במחקר בשנים 1987-2008 עולה כי אחד מכל 50 מדענים הודה בביצוע התנהגות בלתי הולמת (ייצור, זיוף ו / או שינוי נתונים) לפחות פעם אחת ו -14% מהמדענים ידעו על עמיתים שעשו זאת. סביר להניח, בהתחשב ברגישות של השאלות שנשאלו ושיעורי התגובה הנמוכה, שגם מספרים אלה הם אומדן חסר של השכיחות האמיתית. מאז 1975, במדעי החיים ובמחקר ביו-רפואי, אחוז המאמרים המדעיים שבוטלו הינו פי עשרה, 67 אחוזים מהחזרות היו בשל התנהגות לא הולמת. השערות להתפשטות התופעה כוללות את "הפיתוי של כתב העת היוקרתי", "פרסום פתולוגי", מדיניות לא הולמת, תרבות אקדמית, שלב הקריירה ותמריצים מעוותים. החל במדע האקלים ועד קורוזיה גלוונית…

העקרון של ממשל עצמי באקדמיה הוא מרכיב מהותי, ומהווה מאפיין בולט של האוניברסיטה המודרנית. המדע אמור להיות בעל שיטור עצמי ותיקון עצמי. אבל ראוי לציין כי המדע מעולם לא פיתח מערכת ברורה לדיווח ולחקירת טענות של התנהגות בלתי הולמת במחקר. אנשים הטוענים להתנהגות לא הולמת, אין להם דרך קלה וברורה לעשות זאת, והם מסתכנים בהשלכות מקצועיות שליליות חמורות, חוקרים פועלים במידה רבה על 'מילת כבוד' שאינה ניתנת לאכיפה והינה בלתי כתובה.

התנהגות בלתי הולמת אינה מוגבלת לחוקרים אקדמיים. המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC),  למשל, הפיקו דו"ח שגוי על משבר מי השתייה בוושינגטון, וטענו כי רמות ההובלה הגבוהות ביותר במים לא גרמו לעליה בקרב הילדים המקומיים ברמות העופרת בדם. לאחר שסירבו לתקן את מחקריהם או להגן עליהם, נאלצו חוקרי הקונגרס להתערב ומצאו כי הדו"ח הינו "בלתי ניתן להגדרה מדעית", חודשים ספורים לאחר שננזף בקונגרס, אותו סניף של ה- CDC כתב את מה שהוביל לחקירה של רויטרס, עוד דיווח "פגום" על זיהום של קרקע מי שתייה ואוויר, במזרח שיקגו באינדיאנה, שהותירו ילדים חשופים לפגיעה במשך חמש שנים לפחות יותר ממה שהיה נחוץ.

הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) פרסמה גם דוחות מדעיים מיועצים המבוססים על נתונים שאינם קיימים… ככל שהסוכנויות מתחרות יותר ויותר זו בזו על צמצום המימון של שיקול הדעת ושמירה על תזרים מזומנים קיים (הרצון של CDC להתמקד יותר בצבעים עופרת, בניגוד לעופרת במים, למשל), נראה שהם נוטים יותר לפרסם "חדשות טובות" של המדע…

אנו מאמינים כי מערכת זו מהווה איום ממשי על עתיד המדע, אם לא תינקט פעולה מיידית, אנו מסתכנים ביצירת תרבות מקצועית מושחתת הדומה לזו שהתגלתה בתחום הרכיבה המקצועית (20 מתוך 21  מקרים בין השנים 1999-2005 הוכחו כקשורים לסמים), כאשר מערכת תמריצים מעוותים בלתי מבוקרת יצרה סביבה שבה הספורטאים הרגישו שהם צריכים לרמות כדי להתחרות. ההימור במדע הרבה יותר גבוה. אובדן השחקנים האלטרואיסטים והאמון במדע יביא נזק גדול עוד יותר לציבור ולפלנטה…

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of