נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הנבואה ה: הנבואות והתגשמותן

בסקירה הראשונית ראינו כיצד גורלו של עם ישראל מיום היותו ולאורך כל ההיסטוריה קבוע מראש בתורה, וכיצד למרות כל התנאים השונים מתגשם גורל זה נגד טבע העולם.

כאן נראה כיצד הנבואות מדוייקות ומפורטות לפרטי פרטים.

ישנן בתורה שני פרשיות של ברית, בהן כורת ה' ברית עם ישראל. ופרשה אחת העוסקת באחרית הימים. שלשת הפרשיות האלו עוסקות באופן ברור בעתיד, ובכל האירועים שיבואו לפי מצבו הרוחני של העם. בין הבריתות האלו ישנו משותף, אך ישנן גם הבדלים ברורים, המראים כי הן עוסקות בשלש תקופות שונות, שיבואו זו אחר זו, כפי סדרן ההיסטורי.

ויקרא כו'

 הבטחת ברכה ושלום בשמירת המצוות, וכן בניית משכן.

אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב ונתתי משכני בתוככם.

  1. מחלות והפסדים במלחמות במקרה של הפרת הברית.

ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם.

  1. בצורת ושממה במקרה שתימשך הפרת הברית.

ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם

  1. מצור בערים, מגפות, רעב קשה.

ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו

  1. הרעב יגיע עד אכילת בשר בנים ובנות, חרבן הערים, השמת המקדשים והבמות.

הארץ תהיה שוממה לגמרי וישראל יפוצו בגויים, הארץ תהיה שוממה בכדי לרצות את השנים שלא שבתה בשמיטה.

ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה.

  1. הנשארים ינוסו מבלי רודף, לא תהיה להם תקומה, יאבדו ויתכלו בגויים.

והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם

  1. הנשארים ימקו בעוונם בארצות אויביהם, לאחר מכן יתודו על עוונותיהם ויזכר בהם ה'.

והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם

  1. גם בגלות לא יתכלו ולא תופר הברית לגמרי.

ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני ה'.

פרשה זו מתארת תהליך היסטורי אפשרי, בו הברית מופרת, ישנה הדרדרות במצב העם. ולמרות הצרות ממשיכה הברית להיות מופרת, עד כדי קריסה וחרבן הארץ, אך לא כילוי העם. כן מוזכרת כניעה וחזרה בתשובה כל שהיא.

דברים כח'

  1. קללה בעבודת האדמה ומחלות, בצורת

והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרת צאנך ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ידבק ה' בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה יככה ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך

  1. תבוסה לפני האויבים, השפלה לפני כל הממלכות, גופות למאכל עוף השמים.

יתנך ה' נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד יככה ה' בשחין מצרים ובטחרים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך

  1. חמס נשים נשואות, שוד כל הארץ בתים שדות וכרמים, יגיעה לריק, עושק ורציצה, עד שגעון.

והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע אשה תארש ואיש אחר ישכבנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה יככה ה' בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך

  1. גלות העם והמלך אל גוי אשר לא ידעת, היות ישראל לשמה למשל ולשנינה בכל העמים. קללה בעבודת האדמה, הגר יעלה מעלה מעלה והעם יהיה לזנב.

יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה' שמה זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב

  1. הקללות יגיעו עד להשמדה

ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך

  1. יבא גוי עז פנים מרחוק מקצה הארץ בעל לשון זרה וישמיד את הארץ כולה, יצור על החומות הגבוהות, והמצור יביא לאכילת בשר בנים ובנות.

ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן ה' אלהיך לך ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך ה' אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך

  1. אם לא ישמרו את התורה העם ישאר במתי מעט, ונסחתם מעל האדמה, יופצו מקצה הארץ ועד קצה הארץ, ובגויים ההם לא ירגעו ולא יהיה מנוח לכף רגלם. והיו חייך תלואים לך מנגד. והשיבך ה' מצרים באניות.

אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך והפלא ה' את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' עליך עד השמדך ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול ה' אלהיך והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה.

אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב.

פרשת הברית השניה מסיימת "אלה דברי הברית אשר ציוה ה' את משה לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אותם בחורב". הכוונה לויקרא כו' המשתייך לפרשת השמיטה הפותחת את הפרק הקודם במלים "וידבר ה' אל משה בהר סיני (חורב) לאמר".

סיום זה מלמד כי אין המדובר סתם בשני גירסות של תוכחה, בתזכורת של אותם דברים ע"י מליצות חילופיות. ישנה כאן ברית נוספת שנכרתה בארץ מואב בציווי מיוחד, מלבד הברית שנכרתה בחורב. ואכן למרות הדמיון הכללי בין הפרשיות, מה רבים ההבדלים!

מלבד ההבדלים הרבים בפרטים, גם המהלך ההיסטורי הוא שונה לגמרי: בברית סיני מדובר על תהליך ארוך ואיטי של הידרדרות עם בארצו, המסתיים בזכירה ותשובה. הברית מחולקת לשבע שלבים, ולאחר כל שלב מציינת: "ואם באלה לא תשמעו לי, ויספתי..", מה שמראה כי המדובר בתהליך רב שלבי המותנה בהתנהגות העם. הגאולה קרובה שהרי הגלות לא באה אלא לזמן קצוב בכדי שתרצה הארץ את שנות השמיטה שלא נשמרו.

ואילו בברית ערבות מואב מדובר על ירידה לשאול חיים, צרות עד שגעון, גלות מיידית, השמדה, חיים תלואים מנגד, ללא הדרגה וללא התניה, והעיקר: הברית מסתיימת ללא הבטחת תשובה והתקרבות לה'! התשובה אמנם מוזכרת בספר דברים במספר מקומות, אך היא מוצגת כנחלת אחרית הימים:

"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו" (דברים ד ל).

לאחר חיתום הברית: "אלה דברי הברית.." מתחיל נאום חדש של משה, החוזר על מאורעות דור המדבר, כשבסיומו מוזכר שוב העתיד, ולאחריו מוזכרת התשובה:

"ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה ה' בה, גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם ויחר אף ה' בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה, הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת.

והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך",  (דברים ל).

שונה עוד ברית סיני כשהיא פותחת ב"ונתתי משכני בתוככם", כטבעה של הברית הראשונה שלאחר מתן תורה. בברית ערבות מואב לא מוזכרת השכנת השכינה, שכן מקומה הוא אחר התשובה החלקית שבסוף הברית הראשונה, כשעדיין לא חזרה השכינה (בבית המקדש השני לא היה ארון הברית, ולא נהגו דיני משיחה וקידוש לכהנים ולכלים. גם קדושת הארץ לא נהגה. אך דוקא השמיטה נשמרה בימי הבית השני).

ברור מכאן כי המדובר בשני תרחישים שונים, ברית סיני תפקידה לפרט את ההסכם הראשוני בין ישראל לאלהיו, את שיקרה עם ישראל בהפרו את הברית, וההבטחה שגם לאחר הפרת הברית עדיין יש תקוה. ברית ערבות מואב מדברת על תרחיש שונה, בו מתחלה אין בישראל השראת השכינה, ובו ההדרדרות היא קיצונית יותר, הקללה קשה יותר, ואין עמה הבטחת גאולה קרובה. הברית הזו מבטיחה כי העם יסח מעל אדמתו.

גם חטאי העם שונים בין שתי הבריתות, בברית סיני מוזכר: "והשמדתי את במתיכם, והכרתי את חמניכם, ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם.. והשימותי את מקדשיכם", מה שחסר בברית ערבות מואב. מתוך שלשה הבדלים יסודיים אלו (השראת השכינה, חטא במות ועבודה זרה, גלות קצובה לפי ביטול השמיטות) ניתן בבירור להסיק כי הברית בערבות מואב "מלבד הברית בסיני" מתייחסת לתקופה מאוחרת יותר, בה לא תהיה השראת השכינה, לא יהיו חטאי הבמות ועבודה זרה, והגלות תהיה ארוכה יותר, עד לאחרית הימים. – וזו כמובן תקופת הבית השני והגלות הארוכה שלאחריה.

עיון בפרטי הנבואות והשוואה לידע ההיסטורי שבידינו, מראה כי אין ההבדלים בין הקללות חילופי נוסחאות גרידא, אלא ידיעות היסטוריות ברורות, נבואות מופלאות שאיש לא היה יכול לחזות מראש הימים! וההתאמה המופלאה שבין הנבואות לבין התגשמותן היא בדיוק כלשון התורה: "ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם".

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *