בעולם המודרני, חשוב מאד למחזר, לא מבזבזים אנרגיה. בפרט מחמירים בזאת הנוצרים, אשר ממחזרים טיעונים שנאמרו על ידי המומרים הקדומים, לפני אלף ואלפיים שנה…
דא עקא, הדת הנוצרית גובשה ע"י אנשים שהכירו את היהדות מרחוק, הדור הראשון לחסידי ישו עדיין לא ידע מה זה נצרות, ומייסדי הנצרות כבר לא ידעו מה זו יהדות… ולכן טיעוניהם אינם ראויים למיחזור.
כבר אב הכנסיה אוריגנס, מספר על הלעג שהיו היהודים לועגים ל'הוכחות' של הנוצרים מכתבי הקודש, כך למשל כותב הוא: "ואם מישהו מאיתנו, בפגשו את היהודים, אומר בפזיזות שהפסח נקרא על שם הסבל של המושיע, הם צוחקים ממנו כמי שאינו מבין את משמעות המילה, שהם כיהודים סבורים שהם מפרשים נכון את השם" ('על הפסח', פרק 1). ביוונית פירוש המילה 'פסחא' הוא 'סבל', כמובן שאין לזה שום קשר לחג הפסח היהודי העתיק, אבל היהודים, משום מה סבורים, כאילו וכביכול הנוצרי אינו מבין…
מלומד נוצרי קדום אחר, יוסטינוס מרטיר, מתאר את הישראלים במצרים מסמנים את דלתותיהם בצלבים מדם, מה שגרם לאל לפסוח על דלתותיהם. לרעיון הזה הוא הגיע, כנראה, מתוך מחשבה ש'סימן' = 'צלב'. ומשם הוא המשיך 'להבין' את כל האזכורים האחרים בתורה של סימן או של מעשה סמלי, ככוללים צלב, כמובן. נצחון יהושע בן נון במלחמת עמלק, הוא שילוב של שמו (ישוע) עם הרמת היד כשעליה צלב, נחש הנחושת שהביטו בו ונרפאו היה צלב, וכך הלאה. (ראו על כך: מנחם הירשמן, המקרא ומדרשו, בין חז"ל לאבות הכנסיה, הוצ' הקיבוץ המאוחד 1992, עמ' 47 ואילך).
עד היום משתמשים הנוצרים באחד הטיעונים העתיקים שלהם, שהנוסח ה'מקורי' בתהלים הוא 'כארו ידי ורגלי', מלשון 'נקבו חור בידי ורגלי', בעוד אין מילה כזו בעברית, ואפילו אם היה כתוב 'כרו', זה הוא פועל שמתאים לכריית בור, חפירה שנעשית ע"י צבירת העפר (כרי, בד"כ הכרייה היא חפירה של מחצב שהאדם רוצה בו, כריית נחושת, כריית זהב), ולא לניקוב.
עסקנו לאחרונה בהבנת הנקרא התלמודית של בר וברושי, ובסילופים המכוונים שלהם, ובימים האחרונים אף יצא ספר שמסכם את השגיאות הנלעגות של טיעוני הנוצרים.
אותם הטיעונים היוצאים מפיהם של בר וברושי, כבר יצאו מפיות אבותיהם המומרים בכל הדורות, כך למשל, הטענה שחכמים מתירים להרוג כל מי שאינו כמוהם, כבר נטענה על ידי המומר ניקולס דונין, במאה ה13, בויכוחו עם רבי יחיאל מפריז: "וירם המין קולו, ויאמר בנים רשעים אתם, כאשר התרתם לשפוך דם גוים…", (אוצר ויכוחים עמ' 85).
ויכוח בין יהודים לנוצרים, חיתוך עץ מהמאה ה15
ברושי מתלונן שמתכוונים עליו בברכת המינים, נראה כאילו נלקח מילה במילה מהמומר פיטר, בויכוחו עם רבי ליפמן מילהויזן "אתם מתפללים וכל המינים כרגע יאבדו – והם הכמרים", (אוצר ויכוחים עמ' 116). אגב, לביאור הכוונה במונח 'מינים' בספרות חכמים, ראה ספרו הנחמד של אפרים דינרד כאן.
ברושי והילדה, מתלוננים על הרחקת חכמים את האדם מפני חשד רביעת בהמה (דבר שהיה מאד מצוי באותו זמן לפי מחקרים מפורסמים כגון הסקר של קינסי), והרי הם חוטפים למומר פרידריך פראנץ, את המילים מהפה:
"מפני שחשודים על עריות, ואנחנו היום אין איש שם על לב ולא יעלה על הדעת לחשוב על הנוצרים נבלה בזאת, וגם הם יענישו בשרפה לאיש הרובע בהמה" (אוצר ויכוחים עמ' 175).
עצם הרעיון ללגלג על התלמוד כנשק נגד היהדות, גם הוא מנהג עתיק יומין ביד המומרים, המומר פידרו מלגלג על התלמוד: "וכי זה השיבוש בלבד אומרים התלמודיים? הנה כל פירושיהם ודבריהם יוצאים מן השכל והטבע", (אוצר ויכוחים עמ' 160).
כך גם המומר שהתווכח עם רבי זלמן אופהוייזן, הרבה ללגלג על אגדות חכמים, ורבי זלמן כותב על כך: "לא הרביתי לכתוב ולהכחיש את דברי המומר, יען כי רובם על אגדות חז"ל אשר הביאם לצחק בנו ולמען חזק אמונתו, ועל זה לא יפול לבנו כי מודעת היא שאגדותיהם לא יובנו כפשטן, (עמ' 182).
אפילו המשפט החביב על גולן ברושי, שדברי סופרים חביבים מדברי תורה, כבר שימש נשק ביד אותו מומר, כפי שמביא רבי זלמן שם (עמ' 183).
ורבי יעקב מונציה, בויכוחו עם המומר פיטר פאול, מתייחס ללגלוגו של הנוצרי על האגדות ואומר: "גם לכם אגדות מרובות לאלפים ולרבבות רחוקות מן השכל האמיתי רחוק רב, כרחוק מזרח ממערב", (עמ' 184).
תלמיד חכם אנונימי, שהתווכח עם המומר מאיישטרו פידרו, התייחס לדברי המומר דלהלן: "היהודים האלו רעים בנפשותם וכל תלמוד שלהם מלא חרופין גדופין… אמרו חכמיכם בתלמוד מאמרים רבים שאם האומות היו יודעים אותם לא היו מניחים לכם חיים בארצם אפילו שעה אחת" (עמ' 216-220), ומשיב: "כל כוונתך בויכוח הזה הוא רק לקנטר… הנך מלקט מאמרים ומפרש אותם בדרך רחוק ובלתי אמת כדי להפיק זממך, אבל בעזרת צורי האל המיוחד אגלה חרפתך בקהל וידעו השומעים כי שקר מליך" (עמ' 221).
הדמיית ויכוח הרמב"ן עם פראו פול, יוצר: ביקורת
הויכוחים עם הנוצרים, לא היו דיון עיוני, הם היו משפטי ראווה מתוכננים, כשהמטרה מסומנת מראש: לשרוף את התלמוד, ולגרש את היהודים, אחת היא אם היהודים השיבו נכוחה והראו שהמומרים אינם יודעים לקרוא כתב רש"י, או שלא הצליחו להשיב, ה'שופטים' ה'אובייקטיביים' מבית מדרשה של הנצרות, תמיד פסקו לכיוון אחד…
במקביל, האנטישמיים בגרמניה ועוד, השתמשו בדיוק באותן שיטות: "כמה מהם (האנטישמים הגרמניים) סרסו וזייפו את מקורות התנ"ך והתלמוד… הם לא נרתעו מכל מיני סילופים וזיופים בכדי לאשר את הנחותיהם", (אנצ"ע, ערך אנטישמיות, עמ' 534).
הנה כי כן, אין חדש תחת השמש.
כיכר פלאס דה גרב, בה שרפו את התלמוד ב1242
כמו בזמננו, האירופאים מדברים על מיחזור, אנרגיה ירוקה, אבל בפועל משתפים פעולה ותומכים בכל המדינות והחברות שפועלות במזרח, בלי שום שימת לב לפליטות וכדו', ורוב המוצרים שנרכשים במערב מיוצרים במזרח בדרך זו (נורבגיה היא שיאנית העולם באפס פליטות, אבל אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, נחשו נא אירופאים יקרים, מה עושים בנפט שאתם מוכרים לסין והודו? רמז, לא שותים אותו לארוחת בוקר).
כך גם הנצרות, משתמשת במיחזור של טיעונים, כנראה מטעמי חיסכון, אבל בסוף שורפים ספרים ואנשים…
לרב צוות האתר מזכה הרבים.
כתבת:
האם הרב קרא את הספר?
אם כן, כמה עמודים הוא? והאם הרב ממליץ עליו?
לא קראתי אבל אני מכיר את הכותב ואת החמרים שלו ויודע שהוא עושה תחקיר עצמאי ורציני
תודה רבה.
הרשו נא לי לנחש: "תחקיר עצמאי ורציני"? מכאן שאין מדובר במיסטר ד. עשור, נכון? מה לעשות, הבן-אדם שבוי, פשוט שבוי בשנאה יוקדת לאו דוקא לנצרות, כי אם לכנסייה הקתולית. מאריה דאברהם, ספרו המפורסם אפילו מכונה "על פתחה של רומי"! מה עוד אפשר להסיק מכך, אם לא ש"פעם אוונגליסט, תמיד אוונגליסט", ולפיכך כל ביקורת שיש לו על הנצרות חייבת להזכיר את רומא והאפיפיור וכו' (כמנהג האוונגליסטים והקיצוניים הפרוטסטנטים, שאינם רק מסתפקים בייחוס כל הרעות שבעולם לאפיפיור ותיאורו כאנטיכריסט, אלא אף מעלים על נס את האורתודוקסים כ"אנטי-קתולים", אף על פי שמבחינה תיאולוגית אין הרבה הבדל ביניהם)?
(בשעתו אפילו קראתי מאמר, כמדומני האזכור הראשון של שמו שראיתי אי פעם, והוא לא פחות ולא יותר, מקשר את התועבות שבדורנו והלהט"ב וכו' לשערוריית הכמרים הפדופילים! מה הוא לכל הרוחות, ג'ק צ'יק היהודי?!)
גילוי נאות: אני כמעט חושד שהוא הוא המקור לשקר הנורא שראיתי בשעתו בעלוני האוטיסטים הארורים, לפיהם "הפרוטסטנטים יותר קרובים לאמת מהקתולים", בשעה שדוקא הראשונים הם שהביאו לעולם את "חמשת הבלבדים" שהפכו כל חצי אדם למוסמך לפרש את כתבי הקודש (עשו את הנוצרים קראים, בלע"ז), פטרו את העולם מן הצורך במצוות וטקסים, הורידו את המעמד הדתי מגדולתו ובאופן כללי הרבו הבל בעולם עד שמחמת כן נפתח הפתח לאתיאיזם לחלחל (כמדומני שכבר עמדו על כך באתר, איני זוכר היכן).
(מה לעשות, אני הרי האדם שהפסיק לקרוא את הספר "הזיוף הגדול" רק מפני שנזכר בתחילתו שישו נקבר ב"איזה בור בגליל". אמנם יתכן שבשעת כתיבתו עדיין לא נתפרסם הנוסח המקורי של שער הגלגולים למהרח"ו, בו מפורש "חרוב ישו הנצרי" בלי המילים "שם קבור", אבל קשה לי לראות מעבר לשגיאות מעת שאני מזהה אותן)
הספר אינו של הרב עשור
הסתפקתי אם כדאי לפרסם את כל ההשמצות עליו כאן, כי אין לי מושג, הספרים הראשונים שלו היו מעניינים, נכון שכיום הוא קונספירטור, אין לי מושג איזו דרגה בסולם ריכטר…
באמת???? פעם הוא לא היה קונספירטור?? קשה לי להאמין, אבל הרי אתם חכמים ונבונים וידועים, ואני רק בחור צרפתי ממוצא תוניסאי. בטלו דברי מפני דבריכם.
"הסתפקתי אם לפרסם את ההשמצות" וכו'. אדרבה, לענ"ד רק כך יוכלו להעמידני על טעויותי אם ישנן, או לחילופין לאשר את דברי ולקיימם (אם בדוגמאות לדברי אם בהוספה עליהם), למען לא תהא האמת נעדרת.
"ספריו הראשונים היו מעניינים, אבל היום…" וכו'. אדרבה, פרטו נא, מה היה מעניין בספריו בעבר, ומה זה אירע לו בימינו, והיכן בדיוק היתה נקודת המפנה (אתם יודעים, "פעם היה דוקא מוצלח, אבל היום…" מזכיר לי איזה תימני שלא נזכיר כאן את שמו, מטעמים הידועים לספרדים… עיין שמואל ב' י"ג כ' וברד"ק שם).
לא נראה לי דרך ארץ לדבר כאן על אדם ספציפי יותר מדי
העלית את טיעוניך, מי שחקר ודרש וחושב אחרת, יכול לכתוב ג"כ
נו, בסדר. רק נקוה שהמגיבים האחרים הי"ו יוכלו לדון עמי בדבר בלי ליצנות, בלי השמצות ובלי התנפלויות, כמו שנאמר "תבינו, ואחר נדבר".
(מחילה על ההתלהמות שאכן ישנה בתגובותי לעיל, אני מודה ומתוודה. אך מה אעשה, והנושא הזה בוער בי. הלא מספיק ישנם נוצרים מתלהמים "רק 'ישוע', יש"ו זה שיבוש מהרבנים", "אבל אנחנו לא קתולים, כל זה אינו מכוון אלינו" ושאר כנוותיהם, המשתדלים תמיד להפוך את הדיונים לבלתי-רלוונטיים. אנחנו לא צריכים להוסיף טעויות ומגמות משלנו, הפותחים "להם" פרצות ודרכי מילוט)
אגב, הטענה הנוצרית על ישו, שגויה היסטורית
השם ישו מופיע בתלמוד, והכינוי ימח שמו וזכרו הוא מאוחר ולא היה קיים בימי חכמים
נו, באמת, הלא זה כבר ידוע לכולנו (לענ"ד, היחידים שעדיין מאמינים ב"ישו- ימח שמו וזכרו", הם חרדים ישראלים מסויימים ומסיונרים דוברי עברית. אפילו החילונים בויקיפדיה כבר הראו שנמאס להם מהשיבוש הזה, ומאותם נוצרים המנסים בכל כוחם "לתקן" זאת)
(זאת ועוד: "ימח שמו וזכרו"? למה להוסיף על לשון הכתוב? מה רע בתהלים ק"ט י"ג? אגב, מאותה סיבה איני אומר עוד על רבנים שנפטרו אלא זצ"ל בלבד, ככתוב במשלי י' ז', בלי כל ההוספות והגוזמאות שלבני דורינו. מי סני עלייהו לשון מקרא כולי האי?)
חכמים לא תמיד החזיקו בלשון הכתוב
ואמרו 'שחיק טמייא' על רשעים גדולים
זכר צדיק לברכה – לא הולך בכתוב על אנשים שנפטרו, אלא רק לברך את הצדיק כשמזכירים אותו… לברך אותו בשליט"א
כמובן, אבל אני התכוונתי שאם כבר משתמשים בלשון מקרא (לא משנה ההקשר המקורי, רק המילים עצמן), לך עם זה עד הסוף ואל תוסיף עליו כל מיני קישוטים חיצוניים ההורסים את הרפרנס והשיבוץ המקראי ומשכיחים את מקורו (לא יודע, כנראה זהו הספרדי הדובר בי… אחרי הכל, כמה כבר יודעים ש"ימח שמם", "זכר צדיק לברכה" ו"ה' ישמרהו ויחיהו" הם פסוקים מן המקרא, ולא סתם ברכות בעלמא?).
וכמובן, לא בא כל זה אלא כדי לקיים את דבריכם ולהוכיח כי לא ייתכן ש"ימח שמו וזכרו" הוא לשון חז"ל, כי אם המצאה מאוחרת (כנראה אשכנזית), המיוסדת כנראה על שמו של הנגר ההוא…
זה כבר נמצא בפיוט של הקליר לזכור.
אופס… צודק, אכן נאמר בקרובה ההיא, בפתיחה ל"זכור איש אשר הגויע", "ומח שמו וזכרו ונמח זכורו מלהזכירו בזכרון קדוש". אבל עדיין, לענ"ד הקלירי ע"ה שילב כאן "ימח שמם" מתהילים ו"תמחה את זכר עמלק" מהתורה, כך שעדיין יש כאן שיבוץ מקראי, ואין כאן "הוספה מיותרת על לשון הכתוב".
אבל כידוע, לא זו דרכם שלחז"ל לדבר כן (עיין פרקי דרבי אליעזר פרקים ה' מ"ב נ"א, "עץ אילן" כלשון הפייטנים, ולא ציטוט הפסוק כהוויתו כדרך חז"ל…), ולפיכך הראשי-תיבות הידועים הנם כמובן פיקציה שאין לה קונים כי אם מסיונרים ישראליים וחרדים מסויימים…
נאשים נא אפוא את "ספר תולדות ישו" הידוע, ואת מצטטיו הרבים במשך הדורות, יהודים ונצרים כאחד…
(אחרי הכל, הספרים הללו מקיימים את סיפור לידתו המופלא שלפלוני, ורק מפרשנים אותו באופן לא טוב… ניין דאנקע. אנחנו כופרים בסיפור מופרך זה, כנצרים הראשונים, ואין לנו צורך לקבלו אבל בגרסא אלטרנטיבית ולעשותו ממזר ובן הנידה, ע"פ קלסוס שונא הנצרים… אגב, למישהו יש מושג מהיכן למדו איזה בעלי דיעה לקשור את המעשה הידוע במסכת כלה, מרבי עקיבא ו"ממזר בן הנידה", לישו הנצרי? הרי אין משם ראיה לשום דבר!)
כתבה מענינית מאוד
הספר אוצר ויכוחים להורדה.
ספר מומלץ מאוד.
שם בעמ' 225 מופיע התמונה "ויכוח בין יהודים לנוצרים, חיתוך עץ מהמאה ה15" באופן הפוך, כנראה ממוחזר
הראיות למחזור הטענות בחלקן הן מהספר אוצר ויכוחים כנזכר בכתבה כמו כן התמונה מעבר לכך שכל תמונה שתבוא תהיה ממוחזרת….(הרי לא ייצרו תמונות במיוחד למאמר זה…).
מה גם שאין כל בעיה במחזור, רק שידעו הקוראים שאין חדש תחת השמש ואין לנו עסק עם טיעונים חדשים מבריקים וכמו שהשאלות עתיקות ככה גם התשובות.
שם נכתב שהחיתוך הוא מהמאה היז'
מחבר אוצר ויכוחים לא היה דייקן תמיד