ה'סוד' הגלוי של המיסיונרים
העובדה שהמיסיונרים מסלפים ציטוטים כחלק משגרת התעמולה שלהם, היא לא סוד, ראינו את זה בעשרות מאמרים, מה שהתחדש לי לאחרונה, הוא שהם בהחלט מודעים לזה, ואף גאים בכך…
בעקבות המאמר על הסרטון המגוחך בענין קידושי קטנה, פנה אלינו הדוקטור ברושי, בבקשה להיפגש, השבתי שבהחלט אפשר להיפגש עם מי שמחפש את האמת, כל מה שמוטל עליו הוא רק לפרסם שטעה בענין קידושי קטנה, ונשב ללבן ענינים אחרים.
כצפוי הברושי התחמק מלהתייחס, לכן עברתי לנושא הבא, שאלתי האם כאשר אראה לו שהסרט הזה, הבא באותה סדרה, מיוסד על אי הבנת הנקרא, ונניח שהוא ישתכנע שדבריו הם טעות, האם יוריד את הסרט?
שוב, לאחר אינספור התחמקויות, התשובה היתה שהסרטים לא שלו, והוא לא יכול להוריד אותם…
שאלתי, האם יש בידו נימוק הגיוני, שלא מיוסד על שקר, כדי לבסס את אמונתו?
בתגובה קיבלתי הטפה על כך שהאמונה לא מגיעה מהיגיון, ורק מי שזוכה להתגלות יוכל להיות מאמין.
שאלתי, אם כן, שהאמונה לא מגיעה מהיגיון, ואי אפשר לבסס אותה, אלא אם כן אזכה בהתגלות אישית מהמשיח הנוצרי או חבר אחר, מדוע אם כן, הוא מפרסם תעמולה שקרית הבנויה על סילופים, איך זה מקדם אותי להתגלות?
התשובה היתה מדהימה בפשטותה: 'נעשה הכל כדי ללכוד תשומת לב'…
לא מאמינים? ההתכתבות המלאה מצורפת בהמשך, (חזקה על מיסיונר טוב וישר דרך שישמח בפרסום דבריו שהם חלק בלתי נפרד מעבודת האל שלו).
אבל נתחיל מההתחלה, הסרטון השני בסדרה, נושא את הכותרת: ההלכה מאשרת התעללות מינית בנשים?
ובכן, נושא הסרט הוא 'התעללות מינית', תסכימו איתי, שאי אפשר לדבר על 'התעללות' – בנוגע למעשה שנעשה בהסכמה, הסרטון עוסק באישור של ההלכה, לכאורה, להתעלל באשה נגד רצונה, 'אשה התלוננה', בדגש על התלוננה, ובפרצוף שמבטא התעללות רבתי.
בעיה קטנה, כל הסוגיא שהמיסיונרים מצטטים, לא עוסקת כלל במעשים בניגוד לרצונה של האשה, להיפך, הבהרה רבתי באה באותה הסוגיא, ששום אקט מיני אסור לו שיתבצע בלי מודעותה של האישה, לא רק שנגד רצונה הוא איסור, אלא אפילו אם היא מסכימה, אלא שהיא לא במודעות, היא מנומנמת, הדבר אסור, שכן יחסי אישות צריכים לבא ממקום של חיבור ומודעות, ואין להתייחס לאשה כחפץ, גם אם היא לא מתנגדת. הבנים הנולדים מאקט בזמן שהאשה אינה מודעת, נקראים 'בני אנוסה', ונחשבים לבנים שלא נולדו בקדושה.
הנושא בסוגיא כאן הוא אחר לגמרי, נושא דתי, משהו שהעסיק הרבה את המיסיונרים דווקא, שזכו ועל שמם נקראת 'התנוחה המיסיונרית', התנוחה היחידה שאנשי המיסיון אישרו לילידים במלזיה ועוד מקומות כ'מותרת', אותה אשה שהתלוננה על היפוך השולחן, לא התלוננה על כך שהדבר לא נעם לה מבחינה פיזית, היא באה לשאול את הרב, מבחינה דתית רוחנית, האם הדבר מותר, האם התורה מאשרת לאדם ליהנות מיחסי מין בצורות שונות ומשונות? או שהדבר פסול ויש רק צורה אחת לעשות זאת? תשובתו של הרב היתה, שכשם שהתורה התירה לאדם ליהנות מאוכל, בצורות שונות, ולא רק לחטוף ולאכול, כך התורה התירה לשני בני הזוג, ליהנות מצורות שונות של יחסי מין. הגיוון והשינוי הוא רצונם של שני בני הזוג, והדבר מותר.
אין כאן לא התעללות, ולא החפצה, אלא אמירה חשובה מאד על חיי המין על פי התורה. משהו שמיסיונרים, שיש להם גם תנוחה מיסיונרית מיוחדת לקרוא טקסט לא מסוגלים להבין.
המחשבה כאילו, שאם הוזכרה אכילת בשר דג, בתור משל על ההנאות המותרות, זה הופך אוטומטית ל'החפצה', (רעיון שעולה על ידי נערה פתיה שהמיסיון מחפיץ אותה כקריינית פרומפטר, אולי מישהו יימשך לפוזות שהיא עושה למצלמה…), מגוחך, זו טרמינולוגיה עיונית, האם כשמישהו מדבר על 'תנוחת כלב' (במחילה), הוא מתייחס לאשה ככלב?
הגמרא בנדרים שם מונה לא רק 'בני אנוסה', כבנים שלא נולדו בקדושה, אלא אף 'בני שכרות', כאשר אחד מבני הזוג אינו במצב של פיכחון, אלא הוא בסצינה התל אביבית הרגילה, עם אלכוהול בראש, החיבור ביניהם אסור, והולד נולד שלא בקדושה. בני הזוג צריכים להיות במצב של פיכחון ודעת צלולה, כשהם מתקרבים זה לזה! (כמו כן נאסר להתקרב לאשה שבעלה שונא אותה, או שחשב בלבו להתגרש ממנה, שכן במצב זה הוא מתייחס אליה כחפץ, מבלי להיות קשור גם בנשמתה).
חכמים הקפידו, שאפילו אם האשה מסכימה, ואינה מביעה התנגדות, אם זה מחמת מוראו של הגבר, ולא מרצונה השלם והאמיתי, זה הוא גם חטא: "כל הכופה אשתו לדבר מצוה נקרא חוטא שנאמר (משלי יט ב) גם בלא דעת נפש לא טוב", (ערובין ק:), כל שהדברים הם 'בלא דעת', זה נחשב כפיה. וכך אמרו גם במסכת כלה: "מפני מה הויין ליה לאדם בנים בעלי מומין מפני שתובעה ואשתו אינה נתבעת לו", "פירוש אינה מתרצה לו" (בעל הטורים), כלומר, היא שותקת, אבל בליבה אינה מרוצה מכך, העושה זאת – עשוי להיענש שבניו יהיו בעלי מומים.
שולחן ערוך אורח חיים רמ ג: "הפושעים והמורדים – אלו בני אנוסה", משנה ברורה: "אפילו אינה אנוסה רק שאינה מרוצה מפני כעס שיש לה עליו". "בני שנואה", מבאר המשנה ברורה, אפילו אינו שונא אותה תמיד, אלא אם באותה שעה יש לו כעס עליה עד כדי שנאה, אסור לו להתקרב אליה, גם אם היא רוצה. גם השולחן ערוך באבן העזר כה מזהיר שאין לאדם להתקרב לאשתו עד שיפייסנה.
דבר זה כל כך ברור, החל מהסוגיא שם בנדרים, דרך כל המדרשים וספרי המוסר, ועד ספרות ההלכה, שרק מיסיונר בור יכול לפרסם כותרת שהתושבע"פ עוסקת ב'התעללות' באשה או בכל פעולה מינית שהיא נגד רצונה.
אגב, הרא"ש בנדרים שם, מבאר, שגם החכמים שם שאוסרים ביאה שלא כדרכה, אפילו אם האשה מסכימה, לא סוברים זאת מסיבות רוחניות, של איסור ליהנות בצורות שונות, אלא משום שגם אם האשה מסכימה, זו טירחא בשבילה!
גם הסרטון הבא בתור של המיסיונרים, שוב מהווה רצף של שקרים, הסרטון נושא את הכותרת: זנות וסטיות מיניות בקרב חז"ל, הפעם בלי סימן שאלה.
כותרת כל כך חריפה, האם מסתתר משהו מאחוריה? פשוט כלום, לא יאומן כי יסופר!
מדהים! אפילו המיסיונר הכי מטומטם, לא יכול לקרוא גמרא עם פירוש שטיינזלץ, ולחשוב שמדובר באחד מהחכמים, או לאשר את דברי המאזינה הפתיה שמדובר ברב מוסמך. מדובר באדם אומלל שהיה מכור למין, שהחליט לחזור בתשובה, ומרוב צער על חטאיו נפח את נשמתו ביגון. חכמים כדי להעריך ולכבד את מסירותו לתשובה, קראוהו לאחר מותו בשם 'רבי'. למרות שמן הסתם מימיו לא למד אפילו יום אחד. את הסיפור הנפלא הזה על כוחה של תשובה, לקחו המיסיונרים והפכו ל'זנות בקרב חז"ל'! כמה רוע וטימטום!
ומה הם 'סטיות מיניות בקרב חז"ל'? האמורא שמואל אמר שניתן לבעול בתולה מבלי להוציא דם, ושואל המיסיונר הגאון 'מנין הידע'?
ובכן, התשובה פשוטה, שמואל היה רופא, כמוזכר כמה מקומות בתלמוד, בתור רופא הוא ידע, מה שיודעת גם הרפואה המודרנית כיום, שקרום הבתולים אינו סוגר ב100% את פתח הנרתיק, וניתן לחדור בזהירות מבלי להוציא דם.
הדוגמא השלישית, גם היא סילוף מכוון, הגמרא מדברת על 'אבריה דרב פפא', המיסיונר מקריא מפירוש שטיינזלץ, שהמדובר על כרסו, איבריו, ולמרות זאת, תוך כדי דיבור הוא טוען שהכוונה לאיבר המין. את הפירוט ניתן לקרוא בהתכתבות המלאה עם ברושי, שתועלה בסוף המאמר הזה.
לפני שניתן לכם טעימה מן ההתכתבות, קשה להתאפק מלהעלות משהו שעלה בימים האחרונים בערוץ שקרי המיסיון:
ובכן יש טעויות הנובעות מבורות וטמטום גרידא (הרי 'נכ' אין בכלל בעברית, לא רק בתלמוד…), אך יש גם סילופים מכוונים, כפי שראינו, איך מסביר זאת אדון ברושי?
בעקבות פנייתו המרגשת:
חזרתי אליו, והצעתי לו, שבמדה והאמת מעניינת אותו, ברור שלאור מה שהראיתי במאמר, שהוא לא הבין את ההלכה בענין קידושי קטנה, יש להניח, שכמבקש אמת, הוא ישמח להסיר את הסרטון או לפרסם הבהרה, ואז נוכל להיפגש ללבן את שאר הנושאים.
כמובן, שאפשרות כזו לא עלתה בדעתו, כל הנושא היה כיצד הוא יצליח להתחמק…
קחו טעימה מההתכתבות, (את הטקסט המלא תוכלו לקרוא בסוף המאמר):
ובקיצור, ברושי יודע יפה מאד שהוא מסלף, ולכן הוא אומר כמה שפחות מילים, כדי שהצופה יטעה מעצמו… וכמובן, הוא לא אחראי על העלאת הסרטים, ולא יודע איך מורידים אותם…
מן הון להון, קיבלתי שיעור מאלף בנצרות בכלל, רק ביקשתי ביסוס הגיוני לנצרות, על הדרך, וקיבלתי הטפות שאסור לבקש נימוקים וצריכים להאמין סתם כך, במדה וישו מתגלה אליך ומבקש שתאמין, עלי להמתין להתגלות.
אם כך, שאלתי, מדוע אתה מסלף טקסטים ומפרסם סרטונים, ולא נותן לישו לעשות את העבודה השחורה הזו? התשובה שקיבלתי מהמיסיונר היא: 'נעשה הכל כדי לקבל תשומת לב'….
כל מילה נוספת מיותרת!
בטוח שנהניתם, ולמדתם רבות על המיסיון, זו ההתכתבות המלאה.