שאלה: בשנים האחרונות מובאת ע"י התפתחותנים כי ישנה הוכחה להתפתחות אקראית, מצורתו של עצב הואגוס ( Nervus vag), שנקרא גם "העצב התועה" עצב זה יוצא מן המח, שלוחה של עצב זה (RLN) מקיפה את עורקי הלב וחוזרת חזרה למעלה אל תיבת הקול, אצל האדם אורך הסיבוב הוא 10 ס"מ, בגוף הג'ירפה, אורך ה'סיבוב' הזה הוא 5 מטרים! (צילום: ויקיפדיה).
כאן מדגים זאת דוקינס:
לטענת ההתפתחותנים, תכנון לא היה צריך את הסיבוב הזה, ואילו התפתחות אקראית מסבירה אותו.
לפני שנתייחס לנתונים האמיתיים בדבר העצב התועה, נבהיר רק שמבחינה לוגית שני חלקי הטיעון שגויים לחלוטין.
1) "תכנון לא היה צריך את הסיבוב הזה". העובדה שאין לנו הסבר לתופעה מסויימת, אינה הוכחה שההסבר לא קיים. הרבה חלקים בגוף אחראים לתופעות שונות שהתגלו רק באקראי או אחרי שנים רבות שחשבו שאין בהם תועלת. מדובר בטענה שאינה ניתנת להוכחה. ועוד: אפילו אם נניח שהיה אפשר לשכלל יותר את גוף הג'ירף או כל יצור אחר, האם זה מוכיח שהיצור לא תוכנן ע"י מתכנן? האם יש לנו דרך לקבוע עד כמה בחר לשכלל כל יצור? או באיזו מדה השתמש ב'חמרים הקיימים' כדי ליצור מינים חדשים? (דוקינס אומר: "מעצב או מהנדס יכולים לחזור ללוח התכנון ולהתחיל לעצב מחדש, האם כך בהכרח? וכי לא יתכן לו למהנדס העובר ליצור קונסטלציה מסויימת שהתועלת שלה היא אילוצים אימבריולוגיים?[1]).
2) "התפתחות אקראית מסבירה אותו". גם זו קביעה לא נכונה. לפי תיאוריית האבולוציה מוטציה שאינה מביאה תועלת או שמכבידה בד"כ אינה מתקבעת ואינה שורדת (הביולוג המפורסם פרנסואה ג'יקוב מתאר "הקוד הגנטי תוקן במשך כשני מליארד שנים, שיפור מתמיד, זיקוק, משלים אותו ומבטל בהדרגה את כל הפגמים", מצוטט במאמרו של לוניג המובא להלן). נכון שהדבר יתכן, אבל זו חריגה, שום מערכת לא מושלמת וגם לא האבולוציה. אבל אין הדבר מתבקש מכח התיאוריה, אלא להיפך, התיאוריה סובלת חריגות. בדיוק כמו התיאוריה על תכנון, כל חריגה ניתנת להסבר כלשהו.
את כל מליוני הידיעות על התאמה מדוייקת ומשוכללת של החי והצומח בטבע אנו מקבלים כדבר שהתפתחות אקראית מסבירה, מליוני מינים שמורכבים ממליוני פרטים חיבורים ומנגנונים והכל מותאם, זה מתבקש. מקרים שאין התאמה ג"כ מוסברים ע"י התפתחות אקראית. א"כ מדובר בתיאוריה שאין להוכיחה ולא להפריכה, ומה היא המשמעות לציין שהדבר מוסבר ע"י התפתחות אקראית? האם יש משהו שלא יוסבר ע"י התפתחות אקראית? (קייסי לוסקין כותב על הטיעון ההתפתחותני שמה שנראה לא מתוכנן הוא משהו צפוי לפי האבולוציה: "כך על פי קווין, האבולוציה מנבאת כי כמה תכונות יעבדו היטב, כמה תעבודנה לא כל כך טוב, וכמה לא תעבודנה בכלל. זה לא בדיוק מערך שימושי של תחזיות").
ובפרט שמוטציה של עצב הואגוס ללא הסיבוב תחת עורקי הלב קיימת, ולכן אם זו היתה הגירסה הטובה יותר, היא היתה מוטמעת.
אך האם הטענה עצמה נכונה? האמנם מדובר בסיבוב חסר כל תועלת?
חשוב להבהיר את הנתונים, כי הטענה תופסת מקום כה נרחב בתעמולה ההתפתחותנית, מה שמלמד שמדובר באחת הטענות החזקות ביותר כביכול. ספרו של ג'רי קוין 'למה האבולוציה נכונה' מנפנף בעיקר בדוגמא זו. ריצ'ארד דוקינס טרח לסחוב עמו להדגמה גופת ג'ירף כדי לנופף במו ידיו בעצב התועה בידיו שטופות הדם מול הקהל. ראה עוד למשל במאמרו של ד"ר ארז גרטי: אבולוציה לא סתם תיאוריה,
הבה ונתרשם מעט מן הפאתוס ההתפתחותני: דוקינס בסרטון "זה מגוחך, אף מהנדס לא היה עושה טעות כזו"! – "אז הוא ירד את כל המרחק בכדי לעלות חזרה"! קוין בספרו למה האבולוציה נכונה כותב: "אחד העיצובים הגרועים ביותר של הטבע" (במהדורה האנגלית עמ' 82) סמית כותב: "עיצוב גרוע מאוד למטרה היעודית שלו" (בספרו עמ' 725).
ובכן, על מה מסתמכת הטענה הכביכול חזקה הזו?
הביולוג הגרמני וולף אקהרד-לוניג חוקר את המוטציות הגנטיות במשך כ30 שנה, הוא השקיע עבודה מיוחדת בחקר ההתפתחות האפשרית של הג'ירף, את העבודה ניתן לקרוא כאן: "האבולוציה של הג'ירף ארוך הצואר". המאמר חשוב ומעניין, בכך שהוא מפריך ושם ללעג את כל ההסברים האבולוציוניים השונים על התפתחות הג'ירפה, ומראה כיצד הם סותרים לכל הנתונים והממצאים. (מאמר נוסף דומה ).
כהשלמה למאמרו, הוא פרסם את הנספח: "עצב הגרון של הג'ירפה – האם זה מוכיח את האבולוציה". בו הוא מראה כי התפיסה שהסיבוב של העצב התועה הוא תאונה היסטורית, הינה מיושנת ומחקרים חדשים כבר סתרו אותה. הוא מציין למחקרו של Markusn Rammerstorferm מ2004.
ובכן, העצב התועה קיים גם אצל האדם, גם אצלו הוא עושה סיבוב כלפי מטה. והנה ידוע לנו כי ישנו מום מולד (מוטציה) הגורם לעד 1% מהאוכלוסיה במקומות מסויימים להיוולד עם עצב מקוצר, וכפי המובא בספרות המקצועית לקיצור זה יתכנו השלכות קטסטרופליות בקשיי בליעה ונשימה.
סריקה של לוסקין מתוך ספרות מקצועית, המראה את הפונקציות השונות בעצב ה'תועה':
לונג מראה שלפי הידוע לנו על שכיחות מוטציות, בהתאם לתיאוריה המקובלת, הרי שמשכיחות זו יש להסיק כי מוטציה כזו התרחשה מליוני פעמים בכל מיני היונקים והחולייתנים, ובכל אופן היא לא נטמעה, כי כנראה היא גורמת נזק, ולא לחינם העצב מסתובב כלפי מטה. כך או כך ההוכחה בטלה מעיקרה, שכן אין שום הכרח אבולוציוני ל'סיבוב הגדול', המוטציה המאפשרת ביטולו קיימת ועומדת.
ואכן, בספרות הרפואית כבר במאה הקודמת, ועד המהדורות החדשות ביותר מופיע פירוט של התכונות והפעולות של העצב 'התועה', הוא מעניק סיבי עצבים לאיזורים שונים בגוף שבלעדיו לא היו מרושתים הוא מספק ענפים עצביים לקרום הרירי ולעטיפת השרירים של הושט, על סיבי השריר של קנה הנשימה, ועוד פונקציות נוספות, המופיעות כעובדה ידועה בספרות המקצועית.
לדברי לונג, הגישה הפופוליסטית של תועמלני ההתפתחות, מעכבת את התקדמות המדע. כי ההכרזה על חוסר תועלת בחלקים מסויימים של הגוף מונעת את האפשרות לחקור ולהפיק מהם את התועלת, כפי שאירע למשל בשקדים, שהוכרזו כחסרי תועלת ונכרתו הרבה פעמים בלי שום סיבה. לכן הגישה הנכונה למדעי הביולוגיה היא הניבוי של תכנון, לצפות תמיד תועלת ופונקציונליות בגוף ובחלקיו.
המגוחך שבכל זה, שבין שפע המקורות שמביא לונג להוכיח את דבריו, הוא מביא גם סרט בו משתתף דוקינס עצמו בנסותו להוכיח את האבולוציה מכח פונקציות שונות, וביניהן גם תפקודים שונים של העצב ה'תועה'… (הסרט המלא על הג'ירף נמצא כאן, צפה בדקה 2:09, גירסת דוקינס כאן). ולא עוד אלא שההדגמה של דוקינס בסרטון שגויה, הוא בעצם מטעה את הצופים כשהוא מצביע על כך שמדובר באותו עצב, בעוד הוא עוסק בשני חלקים שונים, תמלול של הסרטון והערות מקצועיות עליו במאמר של לונג עמ' 5.
הנוירו כירורג פרופ' מייקל אגנור, טוען שלעצב התועה ישנה פונקציה רפואית המעניקה לאורגניזם אזהרה במקרה של מחלה, כך המח יודע על זיהום פנימי באיזור החזה ומסוגל להילחם בזיהום. לטענתו יש יתרון עיצובי בסיבוב מן המח לאיזור החזה ובחזרה. לפירוט של טענתו ראה כאן.
ניתן לסכם שכל ההצגה של ביתור הג'ירפה בפני ילדים היא מחזה עוועים של תעמולת שקר שמתאימה ביסודה לילדים קטנים.
הערות:
[1] לוסקין מצטט מתוך ספרות אנטומיה: "עצב הואגוס בעובר בשלב 16 הוא גדול מאוד ביחס למערכת קשת אבי העורקים. עצבי הגרון חוזרים, וקיים אחוז גדול יותר של רקמות חיבור מאשר עצבים אחרים, מה שהופך אותו עמיד יותר למתח. הוצע שהמתח שיושם על ידי עצב הגרון החוזר ונשנה, כפי שהוא עוטף סביב צינור הדם, עשוי לספק אמצעי תמיכה שיאפשרו לצינור להתפתח כעורק שרירי, ולא בעורק אלסטי".
שלום
על אף היות הפוסט הזה היסטורי (במונחי אינטרנט) סקרנותי משכה אותי למידע הזה וברצוני להביע את עמדתי הצנועה.
העובדה בסרט: עצב שמטרתו לעצבב איברים הנמצאים בקצה העליון של הצוואר והגרון עובר מסע ארוך ומתפתל עד אזור החזה ואז חוזר חזרה למערכת העצבים המרכזים בראש.
הטענה: זהו תכנון לקוי מכיוון שהצעד ההגיוני יותר היה לתכנן את העצב במסלול הקצר היותר לאיבר המטרה וחזור.
מסקנת הדובר: מדובר בתכנון לקוי כך שלא ייתכן שהיה מתכנן תבוני וממילא זו היא הוכחה להתפתחות אקראית ולתורת האבלוציה.
עד כאן בקצרה
ועכשיו לתגובות
רקע: מערכת העצבים הינה מערכת סבוכה להפליא ורב הנסתר בה על הנגלה, מעט מאד ידוע על אופן הובלת המידע ועוד מעט ידוע על האנטומיה של המערכת והשפעותיה, נכון להיום לא ידוע כלל כיצד מערכת העצבים מעבדת את המידע. (התיייחסותי למערכת העצבים המרכזית).
עצב הואגוס: מקלעת עצבים זו אחראית על מגוון תפקודים הכרחיים לקיומו של הגוף, אלא שבסרטון הנ"ל מדברים על "עצב הגרון החוזר" (RLN) ויש להבדיל בין השניים.
RLN הינה הסתעפות של עצב הואגוס ולכן האמרה כי הוא יורד עד לאב העורקים וחוזר שגויה. עצב הואגוס יורד אל מתחת לאב העורקים ואחד מן הפיצולים הינו עצב אפרנטי לrln שחוזר ושולח מידע למרכזים מידע גבוהים יותר במוח.
כך שלא ניתן להקשות על האבלוציה מדוע העצב יורד עד לשם, ניתן לשאול מדוע הפיצול לא מתקיים מוקדם יותר.
לצורך כך יש לחקור באמצעות כלים מדעיים זמינים על השפעת מסלול העצב הנ"ל, ניתן לעשות זאת במגוון דרכים, כגון:
שינוי מסלול העצב(לא ידוע לי שניתן לבצע ניסוי כזה),
או בדיקת מוטנטים(בעלי מוטציה) אם ישנם, והשפעת המוטציה על הובלת המידע.
המלומד הנ"ל נתן השערות לחיזוק תאוריה מסויימת, אך ניתן להעלות השערות נוספות, ואלו כמו אלו יצטרכו אימות.
למשל ניתן לטעון כי הפיצול המאוחר בעצב הואגוס הינו עקב הצורך בהובלת מידע מאברים שונים לאברים שעצב הrln מעצבב.
בנוסף ניתן לשער כי יציאת עצב יחיד מעצב הואגוס לכל איבר מטרה הינה לא יעילה כיוון שעצב יחיד לכל איבר מטרה יצור בלאגן בדומה למרכזיה לעומת חוטי תקשורת מפוזרים אקראית.
ייתכנו גם אפשרויות נוספות כגון חסכון אנרגטי, דרישה לפרופורציה ועוד.
ועכשיו לשאלה העקרונית:
האם התכנון לקוי ובזבזני ?
השאלה הזאת עומד בכל מקום בו נסתכל על מדע החיים, שכן חיוניות אינה מתבטאת באופן רציף. ולכן העמדת שאלה כזאת יכולה להיות נכונה רק כאשר כל האפשרויות נלקחו בחשבון.
לדוגמא האם כליה אחת בגוף מיותרת שכן ניתן לחיות אף עם כליה אחת או האם הגוף צריך לאגור כמות ויטמין המספיקה ל6 שנים (B12) וכן על זו הדרך על כל צעד ושעל ניתן לתהות האם התפקוד המדובר חיוני אם לאו.
אך התשובה האמיתית הינה שהתפקוד יכול לבוא לידי ביטוי במצבים מסויימים לעיתים במצבי קיצון שלא נמדדו או לא נלקחו בחשבון.
בנוסף, אם הנחת העבודה של הביולוגיה הייתה אכן כזאת שיש בזבוז משאבים במערכות ביולוגיות הרי יוצא מכך שאחוז מסויים של מחקרים ביולוגים בודאות הולכים לפח.
נניח למשל כי האבלוציה עושה 1% של טעויות אז הרי שאחוז זהה של מחקרים ילכו לבזבוז.
בשולי הדברים נתייחס לערך הויקיפדי שבסיומו טוען כי טענת חוסר הודאות מובילה לפסאדו-מדע.
האמת היא שהמדע משתמש בכלים דומים להחריד שכן די לעיין בכמות הסימני שאלה שצצים במדעים ובמדעי החיים בכדי להבין שרב הנסתר ואפילו עם כל השאלות הקשות שישנם, לא בא איש וטען שהמדע מזוייף רק עקב שאלות לא פתורות
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_unsolved_problems_in_biology
ברצוני להוסיף כי ברמה הפלוסופית יש השוללים את תורת האבלוציה במתכונתה הנוכחית עקב כך שאינה יכולה לעמוד "במבחן ההפרכה".
ועכשיו להערות כלליות
לצורך הפקת הסרטון נדרשים משאבים, משאבים אלו מגיעים ככל הנראה מגורמים ממשלתיים, והמדובר הוא בסכומים לא מבוטלים, בדומה לשאר האסכולות הידע והמידע נשלט על ידי הישות השולטת (המדינות ואבירי המדע) וככזה המידע היחיד הזמין הוא דרכם.
פשוט שאם אני הייתי רוצה לבצע ניתוח שכזה על ג'ירפה לא הייתי יכול לבצע זאת, וזה מצטרף לעוד פשעים רבים שמנוצלים לטובת שליטה על המידע.
גם עורך הסרטון בעברית הינו גורם עלום אך ניכר שהוא בעל יכולת שכן התרגום והסרט הינם באיכות טובה ולכן נותר לשאול מי הוא זה ואיזה הוא.
האבלוציה כתאוריה חזקה ומחוזקת מבזבזת משאבים רבים על הוכחתה, וחבל על כל המשאבים.
היו שלום
נ.ב. אם עורכי האתר יוכלו להוסיף איורים הרי שזה יעזור מאד.
עצב הווגוס הוא דוגמה לדרך שבה אבולוציה מתרחשת. בניגוד למתכנן תבוני כמו האדם שבונה כל פעם טכנולוגיה חדשה מאפס הברירה הטבעית כפופה לנקודת ההתחלה שלה ולכן נצפה לראות מאפיינים דומים בין בעלי חיים הקרובים זה לזה. עצב הווגוס הוא דוגמא לשימור של תכנון לא אידיאלי. אבל דוגמא אחרת היא מספר חוליות הצוואר אצל יונקים. כמעט בכלם 7 במספר. כך גם לאדם וגם לג'ירף אותו מס' חוליות כאשר ההבדל בניהם הוא רק האורך. אין סיבה נראית לעין למה מתכנן תבוני יבחר שבכל היונקים, ודווקא בהם, ישמר המספר…
טענתך הראשונה שגויה, מוזר שאתה מגיב מבלי לקרוא. זה יותר גרוע מתכנון לא אידיאלי.
טענתך השניה מצחיקה, "אין סיבה נראית לעין למה מתכנן תבוני יבחר שבכל היונקים ישמר המספר" באמת? מה אתה אומר? לפי איזה קריטריון אתה מחליט מה יש הגיון שמתכנן תבוני יבחר ומה לא? זה נחשב בעיניך סוג של הוכחה??? כשמוכיחים שיש סדר שלא יכול להיווצר מאליו, זה לא אומר שיש לנו פריבילגיה להמציא סברות כרס מה מתכנן תבוני יעשה ומה לא, זה אומר רק שאפשר לשלול אקראיות.
מוטציות ומומים לא יכולים לגרום לכך שכל החיים יתפתחו, ועם כל הכבוד לספר האגדות המודרני שאתה מאמין בו, שאלות ביולוגיות נפתרות על ידי הוכחות, ולא על ידי הכרזות. נושא המאמר הוא האם יש הוכחה לאבולוציה או לאו.
איזה גיבוב של שטויות. אתם מקבלים את קיומן של מוטציות אקראיות, אתם מקבלים את קיומם של מומים מולדים אקראיים, אבל את התמונה השלמה אתם לא מקבלים: שכל חיים התפתחו בדרך הזאת. למה? כי זה סותר את ספר האגדות העתיק שאתם מאמינים בו?