הרולד גאנז, מתמטיקאי ומפצח צפנים בפנטגון, פרסם לאחרונה ספר בשם 'הפאזל הקוסמי', (כאן ניתן לרכוש את הספר).
להלן הפרק הראשון:
המים הגועשים הסתערו בשטף במורד הנקיק הצר. הנוף ההררי האפל הואר לרגע על-ידי הבזק של ברק ולאחריו נשמע רעם מתגלגל. אולם לא היה אף אחד שיחזה במחזה זה – לא חיה, לא ציפור, לא חרק ולא שום יצור חי. העולם היה חסר חיים, בדומה ליקום כולו.
ואז, קרה משהו יוצא דופן: החיים החלו. תערובת של כימיקלים חסרי חיים קמו לתחייה. אבל כיצד? זוהי השאלה הגדולה ביותר במדע בימינו, שנותרה עדיין ללא מענה. למדענים יש תיאוריה מנוסחת היטב שמסבירה חלק גדול מהמסתורין לגבי האופן שבו נוצר היקום, אולם כשזה מגיע למקור החיים, אין להם מושג.
למדענים יש הרבה רעיונות (סותרים) לגבי הנסיבות שבהן נוצרו החיים, אולם אין תיאוריה מדעית לגבי האופן שבו הם החלו בפועל. רעיון אחד הוא שתערובת של מולקולות חסרות חיים בבריכה חמימה קמו בספונטניות לתחייה, כתוצאה ממכת ברק. רעיון זה מתעלם מהעובדה שהעוצמה של מכת ברק היא כה גדולה, שיש לה יותר סיכויים להרוס כל תרכובת אורגנית שנוכחת במקום, מאשר להקים אותה לתחייה. רעיון נוסף הוא שהחיים החלו בסמוך לנביעות הידרותרמיות במעמקי האוקיינוס. כל הרעיונות האלה, שכולם נטולי הוכחות, מנסים לענות על השאלה היכן נוצרו החיים ואיזה מקור אנרגיה היה נוכח בהיווצרם, אולם הם אינם עונים על השאלה: כיצד הפכו מולקולות חסרות חיים לאורגניזם חי? זוהי התעלומה האולטימטיבית.
אחד הדברים שגיליתי בשלב מוקדם במחקר שלי על נושא זה היה אתר אינטרנט בשם "פרס מקור החיים" (אתר זה אינו קיים יותר). באתר הוצע פרס של מיליון דולר למי שיכול לפתח תיאוריה מדעית המתארת בפירוט כיצד החלו החיים. האתר הסביר שהפרס הוקפא ב- 26 באוקטובר, 2013, כיוון שבמהלך תקופה של שלוש-עשרה שנים, מאז ההכרזה על הפרס בכתבי העת המדעיים היוקרתיים Nature ו- Science, אף הצעה שהוגשה לא עברה את שלב הסינון הראשוני של השופטים. האתר מדווח כי כל הספרות בנושא מקור החיים "התעלמה" מנושא מרכזי זה או "טאטאה אותו בכוונה מתחת לשטיח". הנושא המרכזי המתואר באתר היה, "כיצד קבע או תכנת הטבע את הגנום הראשון" (הדגשה שלי). הגנום הוא ה- DNA של אורגניזם. למעשה מדובר ברשימה של הוראות, בדומה לתוכנת מחשב, שמקודדת כל פרט בכל יצור חי. הדבר כולל את סוג האורגניזם (לדוגמה, חיידקי אי קולי, שושנה, פרפר, תנין או בן-אדם), כמו גם מאפיינים ספציפיים כגון צבע, צורה, חוזק, אינטליגנציה וכיו"ב.
ה- DNA מורכב מרצף של מולקולות קטנות יותר הנקראות בשם זוג בסיסים או נוקלאוטידים, המתחברים יחד כדי ליצור שרשרת מולקולרית ארוכה, לפעמים באורך מיליארדי זוגות בסיסים. ברוב המקרים, שתי שרשראות מולקולריות מחוברות יחדיו ויוצרות סליל כפול. הבחירה בזוגות בסיסים מסוימים והסדר שבו הם מתחברים זה לזה הם קריטיים כדי שמולקולה ארוכה זו תגדיר אורגניזם חי. אם רצף זוגות הבסיסים הוא אקראי, התוצאות תהיינה מולקולה שאינה מגדירה דבר, בדומה לרצף רנדומלי של אותיות שאינו מכיל מידע כלשהו. גם אם רק זוג בסיסים אחד מתוך מיליארדים ב- DNA של האורגניזם שגוי, האורגניזם שייווצר כתוצאה מכך יהיה קרוב לוודאי פגום קשות. טענה זו מבוססת על העובדה שמרבית המחלות הקשות או הקטלניות (לדוגמה, סרטן שחלות, סרטן המעי הגס, סרטן השד, אנמיה חרמשית, מחלת טאי זקס וסוגים מסוימים של סכרת) נגרמות על-ידי טעות אחת בגנום האנושי, שאורכו למעלה מ- 3 מיליארד זוגות בסיסים.
מכאן ששאלת המפתח ביחס למקור החיים היא, כיצד נוצר DNA בעל משמעות באופן ספונטני מתוך בחירה רנדומלית של זוגות בסיסים, אפילו אם נניח שאותם זוגות בסיסים היו איכשהו זמינים באותה סביבה? ברור שזה אפשרי מבחינה תיאורטית שזוגות הבסיסים הדרושים יתחברו יחד בסדר הנכון וייצרו את ה- DNA של אורגניזם כלשהו לגמרי במקרה. העניין הוא, מהי ההסתברות לכך שדבר כזה יקרה אי שם ברחבי היקום במועד כלשהו מאז היווצרותו של היקום?
התייחסויות רבות של מדענים מכובדים ביותר מעידות כי הסבירות לכך שה- DNA ייווצר בספונטניות היא קטנה ביותר. האסטרופיזיקאי פרד הייל השווה סבירות זו לסיכוי ש"טורנדו המשתולל במגרש גרוטאות ירכיב מטוס בואינג 747". באופן דומה, הביוכימאי הבלגי זוכה פרס נובל כריסטיאן רנה דה דוב, התייחס ליצירה הספונטנית של RNA (תרכובת דומה ל- DNA אך בעלת שרשרת אחת בלבד של זוגות בסיסים), קרא לדחות אירועים בעלי הסתברויות כה מזעריות עד כדי כך שניתן לקרוא להם ניסים ולא ניתן לחקור אותם באופן מדעי. פרנסיס קריק, אחד השותפים לתגלית מבנהו הסלילי של ה- DNA, התייחס למקור החיים כאל "כמעט נס".
חשבו על כך: אם הייתי מערבב סיר גדול מאוד (מהסוג שניתן למצוא בכל מטבח מסחרי) של מרק עם פסטה בצורת אותיות ושופך אותו על הרצפה, מה הסיכויים לכך שאלפי אותיות יסתדרו ברצף ליניארי ארוך? ושהאותיות תיצורנה מילים המאויתות בצורה נכונה? ושרצף המילים יהיה בעל תחביר נכון ויהיה הגיוני? הסבירות לכך שכל זה יתרחש היא באופן ברור כל כך קטנה, כך שגם אם באופן תיאורטי ניתן לחשב אותה, זה ממש לא מעשי. כשמדובר ב- DNA, אנחנו מדברים על מיליארדי "אותיות" וטעויות קטנות הן לרוב קטלניות!
נראה שכדי להבין באמת את הבעיה של יצירת ה- DNA באופן ספונטני, יהיה עליי לחשב במדויק את הסבירות לכך שאירוע כזה יקרה במקרה. למרבה המזל, כיוון שעבדתי במשרד ההגנה האמריקאי כמתימטיקאי קריפטולוג בכיר במשך 28 שנה, יש לי את הכישורים הדרושים לביצוע חישוב כזה. התחלתי תוך התייחסות לווירוס Phi-X-174, שמדביק את חיידקי האי קולי. ב- DNA שלו יש קצת יותר מ- 5,000 קשרים (זוגות בסיסים) וזהו ה- DNA בעל המשמעות הקצר ביותר שקיים. הוא גם פשוט יותר מרוב ה- DNA כיוון שהמבנה שלו יוצר סליל בודד (בדומה ל- RNA), במקום סליל כפול.
בנוסף על חישוב הסבירות לכך שה- DNA של Phi-X-174 יתרכב מעצמו במקרה, הכרחי גם להסביר את העובדה שבאופן פוטנציאלי, רצפים דומים של DNA קטן יכולים תיאורטית להתקיים, גם אם לא מצאנו אותם על כדור הארץ או בכל מקום אחר. יתרה מכך, DNA כזה שנוצר בספונטניות, יכול היה להיווצר במקומות רבים מאוד ביקום רחב-ידיים זה, וכן עמד לרשותו זמן רב לעשות זאת – לפי החישובים האחרונים, מדובר ב- 13.8 מיליארד שנים. החישוב הוליד סבירות קטנה באופן מדהים, מספר שיש לו 3,999 אפסים אחרי הנקודה העשרונית! סבירות זו רחוקה מלהיות מובהקת לפי כל סטנדרט מדעי שהוא. היא נמוכה כמו הסבירות שאדם ישחק רולטה רוסית 50,517 פעם ויישאר בחיים! (רולטה רוסית כרוכה בסיבוב התוף של אקדח תופי המכיל כדור אחד בלבד, הצמדתו לרקה ולחיצה על ההדק). האם מישהו יאמין שמישהו עשה זאת ושרד? האם אדם שפוי בדעתו היה מנסה זאת? אחרי הכל, הסיכויים לשרוד רק 6 ניסיונות הם 2 ל- 1. תארו לעצמכם מהם הסיכויים אחרי 50,517 ניסיונות! (אם קשה לכם לדמיין זאת, אתם לא לבד. הסיכויים שווי ערך למילה טריליון כתובה 333 פעמים ואחריה "ל- 1"). סיכויים אלה זהים לסיכויים שה- DNA של Phi-X-174 או ה- DNA של וירוס בעל גודל דומה ייווצרו באופן ספונטני במקום כלשהו ביקום מאז תחילתו של הזמן.
חשוב לציין כי DNA, לכשעצמו, הוא לחלוטין לא-פונקציונלי. הוא כמו אפליקציה לטלפון בלי טלפון. ברוב הסביבות הטבעיות, הוא לא יכול אפילו לשמור על המבנה המורכב שלו לפני שיתפרק. בתא חי, ה- DNA מוגן בתוך הגרעין. בתוך וירוס, הוא דורש מעטפת של חלבונים כדי להגן עליו וכן יש להחדירו לתוך תא חי כדי שיוכל להשתכפל. אצל וירוס Phi-X-174, מעטפת זו מורכבת מ- 192 חלבונים ו- 42,276 חומצות אמינו (אבני הבניין הבסיסיות של חלבונים). אם היה עלינו לכלול בחישוב את יצירת מעטפת זו בתוך החישוב של סבירות היווצרותו המקרית של ה- DNA של Phi-X-174, היינו כוללים כאן שוב גורם כה מזערי, כזה שיש לו 26,589 אפסים לימין הנקודה העשרונית!
באופן מעשי, הסבירות לכך ש- DNA פשוט של וירוס נוצר באופן ספונטני אי-שם ביקום מאז תחילת הזמן היא בלתי אפשרית. הדבר נכון גם אם לא ניקח בחשבון גורמים נוספים שהופכים את הסבירות לקטנה עוד יותר, כגון העובדה ש- DNA אינו יכול בשום אופן להיווצר בתוך כוכבים, על כוכבי לכת שקרובים מדי למרכז גלקטי או בתווך הבין-כוכבי. מסקנה זו הביאה את הכימאי האורגני והביולוג המולקולרי אלכסנדר גרהם קיירנס-סמית' לכתוב, "אבל, אתם עשויים לומר, עם כל הזמן שבעולם, וכל כך הרבה עולם, הצירוף הנכון של נסיבות יכול להתרחש מתישהו, לא? האם אין זה אפשרי? התשובה היא – לא, אין מספיק זמן, ואין מספיק עולם".
לכן, השאלה המדעית בנוגע למקור החיים נותרת בעינה. אין תשובה מדעית לשאלה זו, וגם לא יכולה להיות, כיוון שהיא מייצגת בעיה מתמטית כמעט בלתי אפשרית לפתרון. הסבירות לכך שמקור החיים הוא אירוע כימי טבעי היא כה קטנה, שהיא מבהירה לנו כי אין זה הגיוני להניח שכך היה. ועם זאת, חיים מבוססי-DNA אכן קיימים! המסקנה שלנו היא שזה לא קרה במקרה. האפשרות היחידה היא שהחיים נוצרו לפי תכנון מראש.
בשנת 1952, הכימאים האמריקאיים סטנלי מילר והארולד אוריי בנו תא שהכיל בתוכו סימולציה של אטמוספירה פרה-ביוטית. הם העבירו זרמים חשמליים דרך תערובת זו של כימיקלים כדי לחקות מכת ברק והצליחו לגרום ליצירה ספונטנית של חומצות אמינו, אבני הבניין הבסיסיות של חלבונים. שנתיים לאחר מכן, כתב הביולוג האמריקאי זוכה פרס נובל ג'ורג' וולד מאמר במגזין Scientific American ובו טען שזה רק עניין של זמן לפני שהמבנים הבסיסיים של החיים, כגון RNA, DNA וחלבונים, ייווצרו גם הם באופן ספונטני בסימולציה של תנאים פרה-ביוטיים במעבדה. במאמר, כתב וולד שזמן הוא הגיבור של מקור החיים. כיוון שהיו לחיים מיליארדי שנים כדי להתפתח, מה שהיינו מחשיבים כבלתי אפשרי בהתבסס על חוויות היומיום שלנו, אינו רק אפשרי, אלא אפילו סביר או "למעשה ודאי" וכי "הזמן מחולל את הנס".
ציפייתו של וולד שחלבונים, RNA או DNA ייווצרו באופן ספונטני בתנאים פרה-ביוטיים במעבדה לא התממשו. הדבר לא קרה למרות שהניסויים אורגנו בצורה כזו שתפחית באופן ניכר את הזמן שהיה בדרך כלל דרוש ליצירת התוצאה הרצויה. 62 שנים אחרי כתיבת מאמר זה, איש לא הצליח לעשות זאת. ב- 1979, במבוא לאסופת מאמרים בשם Life: Origin and Evolution מתוך Scientific American, שכללה את מאמרו של וולד, נכתב כי למרות שמאמרו היה מרתק, הייתה זו "אחת הפעמים הבודדות בחייו המקצועיים של וולד שבהן טעה". אחרי שנים רבות בהן ניתח את המבנים המולקולריים של אורגניזמים חיים, שינה וולד את דעתו. במאמר שכתב בכתב-העת International Journal of Quantum Chemistry בשנת 1984 הוא הסביר ש"למרות שמדובר בהלם מסוים לחושים המדעיים שלי", הוא הגיע למסקנה כי "מוח" מופלא יצר את העולם ואת החיים. אולי הייתה זו ההבנה שפשוט לא היה מספיק זמן או מספיק מקום ביקום כדי ליצור באופן ספונטני משהו שדומה ל- DNA הכי פשוט של וירוס.
אולם, לאיזה סוג של "מוח" התייחס וולד? אם הוא היה קיים לפני היווצרות המציאות הפיזית, אז אין מדובר ביצור פיזי או במוח כפי שאנו מכירים אותו. במקום זאת, הייתה זו חייבת להיות אינטליגנציה נשגבת – הבורא שיצר הן את היקום המתוכנן לתמוך בקיומם של החיים, והן את החיים עצמם.
הרצאת וידאו של המחבר על נושא הספר, נוסף לאור תגובות גולשים:
הרצאה בנושא גיל העולם:
למה הרב מניח שדבר מורכב כמו היקום זוקק למרכיב,
הרי אם אין לנו סיבה שאלוהים יברא את העולם, אז אין שום סיבה לחשוב שאלוהים יכול להסביר היטב את היקום סביבנו.
ובכלל למה אתה מעדיף את התאוריה שיש אלוהים על פני כל תאוריה אחרת? נניח התאוריה שהייתה נק' מסוימת ביקום שממנה הכל התפתח הלאה.
אלהים אינו תיאוריה אלא היסק
ואין שום אפשרות אחרת להסביר את הקיום והחיים
מדוע היתה נקודה ולא כלום? איך הכל 'התפתח' ממנה הלאה?
אוקיי 🙂 , אז אם כך, בו נניח שהיה גורם מסוים קדמון נניח נק' סינגולרית או צבר אנרגיה שעמד במקום עד שהתפרץ או מה שלא יהיה, שגרם לעולם.
מדוע התאוריה שיש אלוהים עדיפה על כך?
אני חוזר ומסביר
אלהים אינו תיאוריה אלא היסק
זה לא משנה אם היתה נקודה או צבר זה פשוט לא מספיק כדי להסביר את המציאות
נוצר משהו ולא כלום, יש לו התנהגויות וכח, יש לו כללים איך לנהוג – כל זה מחייב סיבה ראשונה
לסיבה הראשונה קוראים אלהים
ומסיבות לוגיות פשוטות המאפיינים של הסיבה הראשונה לא יכולים להיות פיזיים
ראשית, אם ככה מדוע אתה נזקק למורכבות של העולם ולהשוות תאוריות? אתה מחפש הסבר סיבתי גרידא. גם אם העולם כולו היה אבן אחת גדולה הייתה מניח שצריך להיות משהו לא פיזי.
ומכיוון שאתה מכיר רוח, אז מבחינתך הכי טוב להניח שראשיתו של העולם הוא רוחני.
אבל בכל אופן,ניתן לחשוב על משהו אחר שאיננו רוחני או בעל תודעה שיסביר את העולם. שנית האנרגיה אכן יכולה להיות דוג' לכך, הרי יש חוק שימור אנרגיה וכו', כך שניתן לחשוב על האנרגיה כחומר קדמון.
שלישית, אשמח לשמוע מהם אותו סיבות לוגיות פשוטות או להפנות אותי למאמר עליהם, אם הם מוסברים במפורש.
תודה רבה!
אכן, גם אם העולם כולו היה אבן אחת גדולה, זה היה מצריך סיבה, שבסופו של דבר צריכה להיות שונה מהותית מהאבן הזו.
הקיום שלי הוא רוחני, התודעה זה אני, ואני חווה את המציאות הרוחנית שחווה את הרעיונות. וממנה אני מקיש שמאחורי הרעיונות של המציאות, יש משהו שהוא 'רוחני', שהרוחניות שאני מכיר היא בבואה שלו, ובעצם חלק ממנו.
האנרגיה כחומר קדמון – זו סתירה לסיבתיות, האנרגיה היא חומר. וחומר לא יכול להיות אינסופי. אם החומר הוא קדמון הוא אינסופי, יש בו אנרגיה אינסופית.
לגבי מציאות האלהים, ראה למשל כאן, וכאן.
אפשרות המתכנן עדיפה בהרבה על אפשרות טבעית משום שבטבע קיימות מכונות מולקולריות ומנועים מסתובבים. אמנם מדובר במנועים העשוים חומר אורגני ומכילים בנוסף מננגון שכפול, אולם גם מנוע אורגני משתכפל הוא מנוע לכל דבר ועניין. מאחר וההסבר הטוב ביותר לקיומו של מנוע הוא תכנון, הרי שההסבר של התכנון התבוני עדיף בהרבה.
האם זה לא טיעון ."אלוהי הפערים" האולטימטיבי? אנחנו לא יודעים כיצד נוצרו החיים באופן ספונטני, מכאן שאלוהים יצר אותם… הרי כך בדיוק בעבר, לפני שידעו כיצד המנגנונים פועלים, חשבו שנוצרים רעידות אדמה, ברקים ורעמים.. מה אם מחר תהיה פריצת דרך מדעית לגבי היווצרות חיים מדומם.. האם האמונה הדתית תקבל מכה ניצחת?
-כל מסקנות המדע, או התבונה האנושית, בנויות על 'פערים'
-הטיעון 'אלהי הפערים' הוא טיעון שגוי ופגום מבחינה לוגית, כפי שתוכל לראות כאן
-הסיפור שלך שבעבר לפני שידעו כיצד המנגנונים פועלים וכו', הוא מיתוס שאתאיסטים מספרים לעצמם. האמונה באל לא קשורה בכלל ל'מנגנונים' או לידיעתם.
-לא, זה טיעון חד סטרי, היעדר היכולת של המטריאליזם להסביר את הקיום והחיים, הוא מכה ניצחת למטריאליזם ולאתאיזם. אבל במדה ותהיה תיאוריה שתגזור את האביוגנזה מתוך חוקי הטבע, זה לא יפגום כלל באמונה, זה לא יוכיח שהאל לא קיים או שהוא לא ברא את העולם.
קצת יותר הקשר לקוראים התמימים לגבי הרולד גאנז ורמת האמינות של טענותיו. אותו גאנז טען שהוכיח את הצופן התנ"כי ע"י ניסוי בו מצא את עירם של רבנים מפורסמים בסמוך לשמם דרך דילוגי אותיות. ועדה בראשות מתמטיקאים בעלי שם עולמי כולל הזוכה פרס נובל הדתי, ישראל אומן, ניסו לשחזר את הניסוי, אך ללא הצלחה. מסכנת הועדה הייתה חד משמעית: הממצאים הסטטיסטיים אינם תומכים בקיומו של קוד התנ"כי והניסוי שלי גאנז אינו עומד באמת המידה הבסיסית ביותר של ניסוי מדעי, וזה היכולת לשחזר אותו.
מקור: https://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/gans_exp.htm
בברכה,
המקצץ בנטיעות, אריאל אברג'יל
אריאל היקר
מסקנת הועדה לא היתה בכלל חד משמעית
וגם מה שכתבת שניסו לשחזר את הניסוי ללא הצלחה – אינו נכון בעליל, הניסוי אומת מבחינת הפרטים והנתונים
הועדה דנה בשאלה אם אפשר לכמת מתמטית את הממצא
ואומן קבע כי זה לא חד משמעי
האמת היא שחוסר היכולת לכמת מתמטית לא באמת מפריך את הטיעון כמו בעוד הרבה מקרים
המאמר שלינקקתי מציין במפורש שלא הצליחו לשחזר את התוצאות. אתן לקורא לשפוט.
כמו כן, ציטוט מויקפדיה (הלל פורסטנברג, דרך אגב, הוא גם מתמטיקאי דתי): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94
"ועדה של מתמטיקאים בהשתתפותם של ישראל אומן והלל פורסטנברג בחנה את הטענה שניתן להוכיח חד-משמעית את קיומו של מידע סמוי במקרא, בשנים 1996 עד 1998 (הדוח נכתב מאוחר יותר). הוועדה ערכה ניסויים נוספים שנועדו להוכיח טענה זו, אך אלה לא הצליחו לאשש אותה[1]. בריאיון לאתר nrg באוקטובר 2007 אמר אומן: "אני מהאחדים שראה בסוגיה זו סוגיה מדעית שצריך לחקור אותה בכלים מדעיים. בהתחלה השתכנעתי שיש אמת בטענה ושאכן יש תופעה כזו, אבל לאחר ששמעתי טיעונים נגדיים וחקרתי את הנושא קצת בעצמי – השתכנעתי שאין הוכחות."
אריאל היקר
הלינק שהבאת שבור, אבל מכיון שאני מכיר את ההתרחשות, אומר לך שוב שאתה חוזר על הטעות.
כשאנחנו רוצים 'לשחזר את הניסוי', המובן הוא לחזור על הפעולה שעשו המנסים, ולראות אם נקבל את אותה התוצאה.
ובכן, כשחוזרים על החיפושים שהריצו הרולד גאנז ושות', מקבלים את אותה התוצאה. זו עובדה, ואין על כך ויכוח.
אולי ניתן להשתמש במונח 'לשחזר את הניסוי' במובן דומה, כאשר מנסים לבדוק את תקפות המסקנה של הניסוי. – מריצים ניסוי דומה, שאמור להגיע לאותה תוצאה, במדה ומסקנת הניסוי היא חוק טבע, ובודקים האם התקבלה התוצאה המקווה.
דא עקא, שבטיעון של גנז, אין משמעות ל'שחזור' כזה, שכן לא נטען כי כל מידע שהוא ניתן לאיתור על ידינו בצורה מוצפנת, בתורה. – ולכן האמירה שניסויים נוספים לא איששו את הטענה, הינה מגוחכת. מעולם לא נטען כי כל מה שתנסה למצוא בתורה תמצא. דובר על ממצאים ספציפיים שחורגים סטטיסטית מהצפוי.
כלומר, במקרה שלנו אין מה לשחזר בניסוי. הניסוי שהוצג הוא פלט מחשב שמתאר עובדה, שרצפי אותיות מתוך טקסט התורה מציגות מלים מסויימות.
ניתן היה לטעון כי גאנז או מישהו אחר הריצו את החיפושים על טקסט משובש שאינו טקסט התורה, או שהמחשב שלהם מרמה ביצירת תדפיסים וכו', וכמובן שהיה איזה חכמולוג שבדק גם את זה, אבל טענה זו לא נמצאה כנכונה.
לכן כשאתה אומר שלא הצליחו לשחזר את הניסוי אתה טועה.
השאלה היתה לא על שחזור הניסוי, אלא על המשמעות המתמטית שלו.
וגם על כך לא נטען שהיתה איזו טעות או רמאות, אלא רק שאין דרך לכמת מתמטית את החריגה הסטטיסטית. ולכן 'אין הוכחות'.
הסיבה שאי אפשר לכמת פשוטה מאד, ולא צריך להיות בשביל זה פרופסור אומן. אין דרך להגדיר את מספר הצירופים ההגיוניים האפשריים. נניח שאני מוצא בתורה את השם שלך והכתובת שלך והטלפון שלך, באיזה שהוא דילוג קבוע. זה לא נכון יהיה לחשב מה הסיכוי שהשם שלך יופיע בטקסט כל שהוא, כי הרי גם אם היינו מוצאים את השם שלי זה היה 'ממצא'. וגם לא נכון יהיה לחשב את כל השמות של כל האנשים בעולם, כי גם אם היינו מוצאים שם של רחוב עם תיאור הרחובות שהוא מצטלב איתם. או את השם שלך, אבל עם המספר נעליים, וכך הלאה. מספר הצירופים ההגיוניים הוא אינסופי, ולכן צירוף הגיוני מפתיע ככל שיהיה אינו חריגה סטטיסטית מבחינה פורמלית.
אממה?
שכולנו יודעים שמספר הניסויים שערך גאנז לא עלה על עשרות בודדות או לכל היותר מאות, ולו רק משום שבשנות ה80 המחשבים היו צריכים לעבוד מספר ימים כדי להריץ כמה חיפושים פשוטים. והניסויים נערכו עם מחשבי XT המשוכללים פחות משעון היד שלי.
אז מה נשאר לומר? "התוצאות מבוססות על מי שסומך על היושר של מר גאנז", יופי, מתמטית זה לא משכנע, הגיונית וענינית ברור כשמש שמדובר בממצאים שאין שום הגיון לחשוב שהם אקראיים, ורק אידיוט היה מניח שממצא כזה הוא אקראי מסיבות פורמליות.
זה בדיוק כמו שתקום בבוקר ותראה את האבנים ליד המדרכה מסודרות בצורה של השם שלך, וכשתגיע לעבודה תראה שכתמי פיח על הכביש יצרו את השם של אמא שלך, וכשיישפך לך קפה, זה ייצור את השם של אבא שלך. אז כן, מספר הצירופים האפשריים הוא אינסופי, ומספר האנשים או הרעיונות שהשפה יכולה ליצור הוא אינסופי. ופרופסור אומן בעצמו עם הזקן הגדול, קבע שלפי משפט אי השלמות של גדל, אזי פורמלית אין כאן שום ממצא מתמטי. אבל עם מתמטיקה לא הולכים למכולת, ברור שמישהו חומד לך לצון. ואם זה היה מכתב איום, רק אידיוט לא היה נזהר ממנו, בנימוק שלפי אומן אין הוכחה מתמטית.
כאן תוכל לקרוא כיצד אנשי מדע, רציונליים לכאורה, התפלצו מהתוצאות הלא הגיוניות בעיניהם של גאנז ושות', וניסו בכל כחם לטייח, לשקר, ולרמות… וכאן תיאור יותר מפורט על אותן הטכניקות הנלעגות של תירוצים אומללים, אפילו יותר גרועים ממה שאתה כותב כאן… וכן כיצד חזרו על הניסוי שוב ושוב ושוב ולצערם הוא לא נכשל…
הלינק המלא:
https://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/gans_exp.html
תודה, במאמר זה מתאר מק-קי נסיונות להריץ חיפושים על נתונים אחרים מאלו של גאנז
הוא טוען שהיה אפשר או היה צריך להרכיב את הרשימה בצורה אחרת, לכתוב בצורה שונה את שמות הרבנים, וכדו'
זו לא טענה לאי שחזור הניסוי
אלא טענה שיש מרווח סטטיסטי גדול
כמובן שעל הטענות האלו השיב ויצטום בספר עב כרס, ואני לא הולך להיכנס כאן לויכוח הזה, האמת היא שטענותיו של מק-קי הם בדיחה עלובה, וניתן להסביר זאת בקלות יתירה
כדאי גם לראות סירטון זה שבו יש התייחסות
https://www.youtube.com/watch?v=5jVPHxa6BaU&t=2339s&ab_channel=orenevron
אגב, בציטוטך מויקיפדיה, שכחת להעתיק את הביקורת על הועדה של אומן ופורסטנברג
למשל המאמר הזה, שנכתב ע"י אחד מחברי הועדה (פרופ' לפידות, אחד מתוך שלשה חברים שהתפטרו), שטוען שהביקורת רשלנית ולא נכונה, הרשימה החילופית מלאת שגיאות, והועדה לא פעלה לפי הפרוטוקולים שהיא עצמה הכינה לכאורה
יש גם בדיקות חדשות של ויצטום הרבה אחרי הועדה הקרואה הזו… למשל זה
יש אתר שלם של תומכי ויצטום, המפרט את תשובותיהם לועדת אומן.
http://www.torahcode.co.il/oppose_heb.htm#seif2
קצת יותר רציונליות לקוראים התמימים, בערך על ישראל אומן בויקי כתוב שהוא חלק על ישראל כהנמן(גם הוא חתן פרס נובל) ומסביר שהוא טעה.(ניסוח לגיטימי בהחלט)
האם גם שם נרדוף אחרי כהנמן בכל מקום שילך ונציין שישראל אומן הראה שהוא טעה ושיסיקו בבקשה את המסקנות על טענותיו?
בודאי שלא, גם אם ישראל אומן צודק והוועדה צודקת בקשר לדברי גאנז אפשר לכתוב שקמה ועדה וכן חתן פרס ל.. ולדעתם הוא טעה. וזאת בערכו, אין עניין לקשר את זה לכל דבר שיאמר זה לא רציונלי לא הוגן וכלל לא תמים. אבל כשמאן דהו עסוק בל'קצץ בנטיעות' כנראה אין זמן לזוטות כאלה…
לגבי האביוגינזה (וכמובן גם האבולוציה), אני הולך בגישתו של ד"ר מיכאל אברהם –
אם משהו עם סבירות כ"כ נמוכה בכל זאת קרה, זה לא ראיה לכך שאין אלוקים, אלא בדיוק להפך – זאת ראיה לכך שאלוקים עומד מאחורי זה.
זה כמו שיצא עכשיו במאה הגרלות לוטו רצופות, רצף המספרים הבא (ובדיוק בסדר הזה) :
1-2-3-4-5-6
אז כל אדם רציונלי ורציני מבין שבמידה ורצף כזה יוצא 100 פעמים ברציפות, אז חייבת להיות פה יד מכוונת.
ואחר שיקרה שזה "במקרה", יצטרך כנראה אשפוז דחוף.
זה בעצם ההבדל בין המאמינים לאתאיסטים –
המאמינים הם הרציונליים, והאתאיסטים הם אלו שמאמינים בניסים (רק ללא אלוקים).
הגישה שגויה מהסיבה שההסתברות להתרחשות לאירוע אינה תלויה אך ורק בסיכוי הא-פריורי של האירוע אלא גם במספר הניסיונת. אם יש לי קוביה עם טריליון פאות, הסיכוי שאקבל את המס' 7 הוא אפסי. אך אם אזרוק את הקוביה טריליון פעמים, הסיכוי שאקבל 7 באחד מהניסיונות האלו הינו דיי ודאי. כך גם לגבי האביוגינזה, אפשר שהמרק הקדמוני דאז איפשר אין ספור ריאיקציות שהסיכוי של כל אחת מהן בנפרד ליצור חיים הוא קרוב לאפס, אך ביחד ודאי.
לצוות האתר, שאלה לי אליכם. מה יקרה אם באחת מהמעבדות יצליחו ליצור חיים מאפס (נניח, בלי הגבלת הכלליות, מסביבה כלשהי של מינרלים ותרכובת אורגניות)? האם ביום ההוא תכו על חטא, תקרעו את הציצית מגופכם ותשילכו את הכיפה לפח? באופן כללי מה הגבולות גיזרה שלכם? כלומר, איזה תרחיש יהווה הוכחה מבחינתכם שהאמונה שלכם היא פשוט שטות. הינה כמה אופציות:
1. הוכחת האביוגינזה
2. גילוי חיים בכוכב אחר
3. אינטלגנציה מלאכותית שהשיגה מודעות עצמית
4. החזרת אנשים מתים לחיים (מתקרבים לזה: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.7569439)
5. הימצאות מגילה מתקופת בית ראשון (נניח) של אחד מספרי התורה שנוסחה שונה מנוסח המסורה באופן מהותי
6. חיים נצחיים או ארוכים במיוחד (סותר את "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". גם שם אנחנו בכיוון הנכון: https://www.youtube.com/watch?v=9nXop2lLDa4)
7. צלמים של יהוה (יוסף גרפינקל גילה כאלו לאחרונה בחורבת קיאפה, בין היתר, מתקופת דוד: https://www.youtube.com/watch?v=wSYzb0V3MYg)
אחר, אריאל אברג'יל
סטרא אחרא היקר, יש לך שגיאה בסיסית, למרק המיתולוגי הקדמון לא היו 'אינספור' אפשרויות, החיים נוצרו 'מיד' אחרי התקררות כדוה"א, במושגים קוסמולוגים, מספר האפשרויות קטן בהרבה, שוב, ברמות של מספרים אסטרונומיים, ממשהו שעשוי להתחיל לגרד את הסטטיסטיקה.
אתה צריך פשוט ללמוד קצת לפני שאתה מתפרץ.
אגב, אם היו אינספור אפשרויות, לא היה צריך לדמיין שתהיה יום אחד נוסחה לאביוגנזה, היה ניתן להניח שהאדם הופיע בבת אחת, הרי יש אינספור אפשרויות
ולגבי שאר דבריך, הכיפה והציצית ואפילו האמונה, לא תלויות באי אמונה באביוגנזה. כרגע אין תיאוריה כיצד התרחשה האביוגנזה המיתולוגית, אבל אפילו אם יום אחד תהיה תיאוריה כזו, היא לא סותרת כמובן את האמונה. היא רק מציעה דרך להיווצרות החיים מתוך סט חוקים כל שהוא. ומגלגלת את השאלה לפתחו של סט החוקים.
בכל מקרה הדוגמא שלך קצת מצחיקה, אם במעבדה יוצרים חיים מאפס, זה משום שמישהו תכנן את זה אחרי מאות שנות מחקר (נניח). זו בעיניך היווצרות עצמית?
ושוב, מכיון שלפי כל מה שידוע לנו על חוקי הטבע, היווצרות עצמית לא תיתכן, אם נראה כזו, זו תהיה הוכחה שהיא לא עצמית, ונובעת מחוקים או תנאים שמישהו קבע.
הדוגמאות האחרות שלך מצחיקות לא פחות, או שאתה מנסה לזלזל באינטלגנציה, או שאתה פשוט סובל ממחסור…
1. אי אפשר להוכיח את האביוגנזה, השאלה היא איך נוצרו החיים בימי קדם, זו שאלה שאפילו מי שהיה שם וצפה לא יכול להשיב עליה. הוא לא יכול לדעת מה הגורמים להיווצרות החיים.
2. מה רלבנטי לנושא גילוי חיים בכוכב אחר? מה זה מוכיח?
3. מודעות עצמית היא תכונה שאינה יכולה להיות מוגדרת בפרמטרים פיזיים, ולכן כל קיום של מודעות עצמית סותר את המטריאליזם.
4. נניח שיחזירו אנשים מתים לחיים, מה זה אומר?
5. הימצאות נוסח אחר לספרי התורה לא אומר שום דבר. אנשים יכלו לשנות ולכתוב ככל העולה על רוחם, בכל זמן נתון. השאלה היא מה הספר המקורי, ולא האם מישהו ניסה לשכתב חלקים ממנו.
6. נכון להיום הגיל האנושי לא הוארך אפילו בשניה, מה שהשתפר הוא רק הרפואה, שיכולה למנוע תחלואה, אבל לא מעכבת את הזקנה. כלומר, לאדם בן 100 יש הרבה יותר כלים להתמודד עם הסיכונים הבריאותיים השונים. אבל הוא לא יכול לעצור את תהליך ההזדקנות והקריסה של הגוף. אבל גם אם כן תנוצח הזקנה, זה לא סותר את האמונה, להיפך, כפי שאומר ישעיהו 'הנער בן מאה שנה ימות', זו השאיפה שלנו, לתקן את הקללה שהביא אדם הראשון לעולם.
7. שוב, כמו בסעיף 5 אתה חוזר על אותה טעות, נניח שמישהו עשה צלם לאלהי ישראל, מה זה אומר? אנשים כמוך היו תמיד. ושוב, כמו בכל הסעיפים שלך, אתה קונה בתמימות כל כותרת שאיזה משועמם כותב, תוכל לקרוא כאן עד כמה רשלנית ומגוחכת 'עבודתו' של גרפינקל בנושא…
שים לב, שכל הסעיפים שלך, כמו בכל אמונה או מיתולוגיה, מדברים על מיתוסים ואמונות שהתמימים שטופי המח מאמינים בהם, בעתיד ימצאו הוכחה לאביוגנזה, בעתיד ימצאו חיים בכוכב אחר, בעתיד יאריכו את גיל התמותה או יבטלו אותו, ואף יחיו מתים, ימצאו ממצאים שסותרים את הדת, וכו'. הבטחת הגאולה אופינית לכתות ולשטיפות מוח. כל האימפריה הקומוניסטית עמדה על כרעי התרנגולת של ההבטחות שבעתיד גן העדן הקומוניסטי יגשים כל חלום… אחרי כמה עשרות שנים בא המשבר, כשרואים ששום עתיד לא מתקרב
למה הכל מהעתיד, איפה ההוכחות בהווה למה שאתה מאמין בו? ומה ההבדל בינך לבין השייח שמבטיח 72 בתולות?
על המבנה של המטריאליזם ככת דתית עם הבטחות גאוליות ראה עוד כאן
ולמה לא להתיחס לכל גוף קוסמי כניסוי? כלומר, אם היינו צריכים שדווקא בגוף קוסמי +שלנו+ יווצרו החיים אז יש ניסוי אחד, אבל כשמדובר במיליארדי גופים ואין עניין שדווקא בגוף מסוים יווצרו החיים, העיקר שיווצרו, ואותו גוף אנו מכנים ״ארץ״, לכאורה זה לא משנה שבאותו גוף היה רק פעם אחת כי סוף סוף זה אחד ממיליארדי אחרים?
אין לנו מידע על עוד גוף קוסמי שבו יש תנאים לניסוי, כלומר שיש חמצן, מים, אטמוספירה, וכו'.
תראו, אני מאד מעריך את הניסיון שלכם להילחם בכפירה ובטיעונים שלה. תמשיכו כך!
מה שהאתאיסטים פה אומרים (בין אם זה "בלי שם" ובין אם זה סטרא אחרא – אוריאל אברג'יל),
זה שבאינסוף יקומים עם אינסוף סופות טורנדו ואינסוף מגרשי גרוטאות שעליהן עוברות אותן סופות הטורנדו, בסופו של דבר יווצר במקרה "בואינג 747 מושלם".
הטיעון הזה מצד אחד מראה על דלות הכפירה, אבל מצד שני הוא מאפשר להם את הבחירה החופשית.
מי שרוצה להיצמד "לניסים" מטומטמים כאלו, זו זכותו. יש לו בחירה חופשית.
רק להדגיש עד כמה זה מטומטם – נניח שמתברר שהבת של מנכ"ל מפעל הפיס זכתה במיליון הגרלות ברצף, כאשר הסיכוי שלה לזכות בהגרלה*אחת* זה 1 ל- מיליון.
על פי ההיגיון האתאיסטי, אין צורך להאשים אותה בכלום, כי באינסוף יקומים וכו' יש אינסוף הגרלות וכו' . . .וכנראה שאצלנו יצא שהבת של מנכל מפעל הפיס זכתה מיליון פעמים ברצף בהגרלה. אין פה שום פשע ושום תכנון מראש על פי האתאיזם.
זה מה שנקרא ביהדות בחירה חופשית
זה העניין שאני שואל עליו, שאחרי שהנקודה הסנגולרית התחילה להתפשט נוצרו תרכובות שונות במקומות שונים ויש מקום עם חמצן וכו׳ ויש בלי, וכל תרכובת זה עוד ניסוי.
דרך אגב יש כמה מועמדים שמאשרים שכן יש את התנאים הדרושים לחיים.
ואתמול אפ׳ פירסמו שמצאו בשכבות הסמוכות לנוגע תרכובת שיכולה להיות סימן לתוצר של החיים (ולא רק חומר שיכול להרכיב, כמו במקומות אחרים) כמובן שיש עוד סיבות להימצאותה של התרכובת הנ״ל אבל במאמר נטען שאלה לא כל-כך מתאימים עם הכמות. אבל לעניינינו זה לא משנה.
החשבון הסטטיסטי לא מתחיל מהיסודות הקיימים בכוכבי הלכת המוכרים לנו (במדה מסויימת) אלא מצירופים של יסודות קיימים שנחשבים כאבני בנין של החיים
האם היו יסודות כאלו בכוכבים אחרים? אין לנו שום מידע ולכן מבחינה סטטיסטית אין להם שום ערך
סטטיסטיקה נובעת מנתונים קיימים, במדה ודגמנו רק אחוז אחד מהסך הכללי, אזי מה שדגמנו הוא מדגם מייצג לגבי הכל
הגז שנטען שקיים בוונוס, הוא לא גז שיכול לייצר חיים, אלא שיכול להיות סימן לחיים, ויכול להיות גם לא, ולכן זה לא רלבנטי
בתגובה שלי יש שלשה חלקים.
על חלק האחרון לגבי נוגע חזרת במילים אחרות ואני לא מבין למה.
על חלק ב לא ענית כלום כי למרות שבכוכבי לכת במערכת השמש אין במקומות אחרים כן יש.
ולגבי חלק ראשון אני עדיין לא מבין, עד כמה שאני מבין הסיכוי האפסי הוא שמנקודה סנגולרית שכללה את כל החומרים "בכח" אי שם נוצר דבר "חכם". למה להתיחס רק לשלב שנוצרו אבני יסוד לחיים?
-לגבי נוגע, אני פשוט אוהב את המלים שלי, מקוה שזה בסדר.
-לגבי חלק ב עניתי שאין לנו שום מידע אם אין או יש, ולכן אין לזה משמעות סטטיסטית. משמעות סטטיסטית יש רק למדגם שאנחנו יודעים מה היה יכול לקרות בו ומה קרה.
-זה נוגע לחשבון הסטטיסטי, שמחשב מדרגה מסויימת ואילך, ולא מחשב מהנקודה הסינגולרית.
-כל אחד אוהב את המילים שלו תרגיש בנח.
רק שזה היה לא מובן כשחוזרים על קטע שלם במשמעות של תשובה (נוגע או וונוס זה לא העניין פה)
– למה אין? מה לגבי "קפלר 62e"?
– בסדר, אבל אם כן תחשב מנקודה סנגולרית כן תקבל מליארדי ניסוים.
כפי שהסברתי, יש לנו היכרות עם גרמי שמים ספורים בלבד
וכל השאר שאין לנו מידע עליהם, אינם רלבנטיים לסטטיסטיקה
אני לא מבין למה. כן יש לנו הכרות על ידי תצפיות ומדידות שונות לגבי המון גופי שמיים. לא חייבים לבכר שם בפועל
אין לנו שום מידע על השאלה בה אנו עוסקים – האם יש שם חיים
נניח שאין.
אבל זה לא משנה לשאלה שלי.
כתבת שלא מחשבים מנקודה הסנגולרית ושאלתי למה לא מחשבים? איזה הגיון יש לחשב רק ביחס לכדור הארץ הרי אותנו מעניין מה הסבירות של התפתחות החיים אחרי ה"פיצוץ" וזה כולל את כל היקום?
הסברתי לך יפה, שלגבי כל היקום אין לנו מידע, ולכן אין שום משמעות לכל מה שקורה ביקום מעבר למקום שידינו משגת לבדוק אם יש חיים או לאו
ולכן מחשבים את הסיכוים לחיים בכדור הארץ שלנו
אני מבין שאתה מסביר אבל לצערי אני לא מבין את ההסבר. להבנתי אנחנו יודעים די טוב על ידי תצפיות וחישובים על המון גופי שמיים שהחיים (לפחות בצורה שאנחנו מבינים) לא יתכנו שם ויש כמה בודדים שהחיין כן יתכנו. וחוץ מזה יש מה שאנחנו לא יכולים לתצפת בעזרת המכשור שלנו ועל זה אני לא מדבר.
אם יהיה לך או למישהו הסבר יותר מפורט אשמח לקבל.
זו טעות
אין לנו שום מידע על היתכנות חיים בגרמי שמים אחרים
אפילו בכוכב מאדים שהוא בתוך מערכת השמש שלנו, מדי פעם מגלים ממצאים שמתפרשים כסימני חיים, או שלא
לא הגענו מחוץ למערכת השמש שלנו, ואין לנו שמץ מידע על היתכנות חיים מעבר לה
אם יצליחו לדעת כיצד נוצרים החיים ויוכלו ליצור חיים, זה לא יהפוך את הנשמה למיותרת??? (ח"ו)
איך זה קשור?
החיים הם מערכת ביולוגית נטו
הנשמה היא החלק של התודעה והרוחניות
אם יצליחו לייצר נשמה, הנשמה לא מיותרת, היא מיוצרת…
מחילה, אני מתכוון אם יצליחו ליצור חיים עם תודעה…
תודעה יש גם לבעלי חיים, זו נפש
לאדם יש גם חלק רוחני, כי הוא שואף לטוב
אם יצליחו לייצר את כל זה, זה יהיה נפלא ושימושי, כמובן
אולי הכי טוב שיבראו עוד עולם עם עוד שמש ועוד ירח וכך יהיה המון מקום לאחסן את כל ספרי המדע הבדיוני
קצת קשה לי להבין
אז מה זה הנשמה בדיוק? ואם מצליחים ליצור אדם (סתם לדוג') עם תודעה, זה לא מראה שהכול הוא חומר נטו ללא צורך בדבר רוחני שמחיה אותו?
או שהנשמה פשוט נכנסת כמסדרים את החומר כמו בצריך?
תדעה אינה ח ומר נטו, כי אינה יכולה להיות מוסברת באמצעים פיזיים חומריים
חומר לא יכול לדעת שהוא קיים ולא לחוש
אם מישהו ייצר תודעה, אזי הוא מייצג משהו לא פיזי, וכל הכבוד לו
זאת אומרת שהנשמה היא התודעה?
אם כך יש גם לבעלי חיים נשמה? (אני יודע שיש להם רק "נפש" למרות שלא ברור לי ההבדל)
ואם מצליחים ליצור אדם עם תודעה אז נכנסת באותו אדם נשמה? (כרגע יודעים לשכפל בעלי חיים ואם יודעים לעשות זאת על בעלי חיים אין סיבה שלא יוכלו לשכפל אדם…)
הסמנטיקה לא חשובה
תודעה היא מציאות לא פיזית, וקיימת (כנראה) גם בבעלי חיים
ענינה הוא חוייה סובייקטיבית של המציאות, כמו שכל אחד מאיתנו מרגיש, זה לא יכול להיות פיזי
לאדם יש גם משהו מעבר, הוא שואף לטוב ורוצה טוב
—
השכפול של בעלי החיים אינו ייצור של חיים אלא שכפול כמו שאתה אומר
החיים בנויים כך שהם משתכפלים בצורה של מגוון גנטי
והשכפול הוא בסה"כ התערבות במנגנון השכפול – מניעת המגוון הגנטי, גורמים לכך שהעובר יהיה זהה גנטית להורה
אבל זה לא שלוקחים ערמת חמרים ויוצרים מהם חיים, אלא רק רוכבים על מנגנון ההתרבות הקיים בטבע
הנקודה שלי היא איך בדיוק באה לידי ביטוי הנשמה.
מה חסר בגוף שצריך את הנשמה?
הנשמה היא זו שמחיה את הגוף?
אני יודע ששיכפול זה לא יצירה של חיים יש מאין אבל זה דבר קרוב ואם יוכלו לייצר תאים חיים כאלה ולשכפל אותם לאדם (כמובן שכרגע זה נשמע הזוי) האם תיכנס באותו אדם נשמה בזמן הייצור שלו?
מחילה על החפירה, פשוט הנושא הזה לא ברור לי…
הגוף לא צריך נשמה
הוא כן צריך תודעה, כי ההישרדות שלו תלויה בפעולות רצוניות
אין לו מערכת מובנית לא רצונית שיכולה לגרום להישרדתו
אדם בלי נשמה רוחנית ייראה כמו קוף אנושי ויתנהג בהתאם
—
מכיון שהנשמה היא רוחנית
אין לנו דרך לדעת איך בדיוק היא משתלבת בגוף הפיזי
ועל זה נאמר "ומפליא לעשות"
האריכו בזה הקדמונים הוגי שיטת הויטליזם
ולכן אין דרך לדעת מה יקרה אם ישכפלו בן אדם
מה שברור שזה לא יוכיח שום דבר על קיום הנשמה
כי מי שיוצא מהנחת יסוד שיש בעולם רק חומר מכחיש גם את הנשמה שלך ומה הבעיה שלו עם נשמה של כבש או איש משוכפל
אברג'יל לא למדת פילוסופיה?
מאד מעניין.
למעוניינים, כאן אפשר לשמוע את המחבר עצמו https://youtu.be/rdEOOVTIrTE
וכן מצאתי סרטון בו הוא מדבר על גיל העולם והאנושות וכן נותן מראה מקום לכמה ספרים של מדענים שגם התמודדו עם הנושא https://youtu.be/2AiMWNgZLNI
אבל גם זה in English.
תודה רבה.
בעקרון אני יכול לקרוא גם באנגלית אבל עדיין בעברית זה יותר נוח. בפרט שבספרים שעוסקים במדע עם כל הלועזים המפוצצים גם בעברית צריך לבדוק כל רגע מה המילה או מה המושג הנזכר שהמחברים מדברים עליו לפעמים כלאחר יד כאילו כולם יודעים כ"ש באנגלית.(לפעמים כשאתה מפשיט את הטקסט מכל הלטינית והמלים שמורכבות משלוש או ארבע חצאי מלים באנגלית וכדו' אתה מגלה תוכן ברמה יחסית פשוטה).
מעניין מאוד תודה.
הספר רק באנגלית?
בינתיים