נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הפרדוקס הנורדי – מעמד האשה בתרבות המערבית

מאת: ג'ונה לרר, עיתונאי ובלוגר הכותב על פסיכולוגיה, מדעי המוח ועל הקשר בין מדעי הטבע ומדעי הרוח.

הפרדוקס הנורדי – מעמד האשה בתרבות המערבית

הדה מרקר מדווח:

…יש עוד מדד נשי שבו שוודיה היא הראשונה בעולם, אולם למרבה הצער הוא מטיל צל כבד על ההישגים שרשמו הנשים במדינה: האלימות המופנה כלפיהן.

למרבה ההפתעה, שוודיה מדורגת ראשונה מבין 28 מדינות האיחוד האירופי בשיעור הנשים שדיווחו על אלימות כלפיהן – לא פחות מ־81% הנשים שהשיבו לסקר של האיחוד מ־2014 השיבו כי עברו הטרדה פיזית כזאת או אחרת מאז גיל 15; שוודיה גם נמצאת בפער ניכר משאר המדינות, כשהממוצע באיחוד הוא 55%. גם מספר מקרי האונס המדווחים בשוודיה הוא הגבוה באיחוד, ונמצא בעלייה מדאיגה: ב־2005 היה הנתון 53 מקרים לכל 100 אלף נשים – יותר מכפול מהבאה ברשימה, בריטניה, עם 24 מקרי אונס על כל 100 אלף נשים. ב־2012 כבר נרשמו בשוודיה 66.5 מקרי אונס על כל 100 אלף נשים, לפי מחקר של האו״ם. גם מספר תקיפות הנשים המדווחות בשוודיה מטפס בחדות ב־25 השנים האחרונות: ב־1990 דווחו 14 אלף מקרי תקיפה, ב־2003 המספר זינק ביותר מ־50% ל־22,400, וב־2013 הוא טיפס בעוד 30% ליותר מ־29 אלף מקרים. ביותר ממחצית המקרים התוקף היה במערכת יחסים עם המותקפת. כל אישה שנייה בשוודיה תחווה אלימות מצד גבר.

הממצאים מפתיעים במיוחד מאחר שבנוסף לכל הישגי הנשים, שוודיה היא גם אחת המדינות הכי פחות אלימות בעולם – ב־2014 ניצבה במקום ה־11 מתוך 162 מדינות במדד השלום העולמי מ־2014. ארצות הברית, לשם השוואה, דורגה במקום ה־101 – בין האיטי לאנגולה. כשמצרפים לנתונים אלה גם את כוחן ומעמדן של הנשים במדינה, שוודיה אמורה להיות מקום בטוח ביותר עבורן. כמו כן, ברחבי העולם קיים מתאם ישיר בין רמת שוויון מגדרי לבין רמת אלימות כלפי נשים: ככל שנשים זוכות לשוויון רב יותר, כך רמת האלימות כלפיהן נמוכה יותר.

אולם נראה שהמציאות השוודית מוכיחה בדיוק את ההפך. הנתונים המטלטלים נחשפו בדו״ח חמור של אמנסטי כבר לפני עשור. הדו״ח קבע ששוודיה נכשלה במאבק באלימות כלפי נשים ונכשלה לסייע לאותן נשים להתמודד עם מצבן המורכב. בין היתר האשים הדו״ח כמה גורמים שתרמו להחמרה: פרקליטות ציבורית פסיבית, נתונים מעורפלים, שופטים גברים בעלי תפישה מיושנת וממשלה שלא פעלה כראוי. הדו״ח עורר סערה, שהובילה לגילוי אמיץ של אחת העיתונאיות הבולטות במדינה – מריה קרלסשמר: היא הודתה שבעלה התעלל בה במשך יותר מעשור. ״אנחנו לא אלופות העולם בשוויון נשים״, אמרה ב־2005 ל״ניו יורק טיימס״. ״זהו אתגר זכויות האדם הגדול של דורנו, ואסור לשמור עליו בסוד״.

 ג'ונה לרר, עיתונאי ובלוגר הכותב על פסיכולוגיה, מדעי המוח ועל הקשר בין מדעי הטבע ומדעי הרוח, כותב גם הוא על הנושא (תורגם עבור אלכסון):

לפי כמעט כל מדד, הארצות הנורדיות – דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה ושבדיה – הן מופת לשוויון מגדרי. אין זה משנה אם אתה בודק את פער השכר או את ההשתתפות הפוליטית או את רכישת ההשכלה: האזור הנורדי הוא המקום השוויוני ביותר על פני כדור הארץ.

אך השוויון הזה מגיע עם הסתייגות מטרידה: הנשים הנורדיות סובלות מאלימות אינטימית מצד בן-הזוג (Intimate Partner Violence או IPV) בשיעורים גבוהים ביותר. IPV מוגדר על ידי ה-CDC (המרכז לבקרה ומניעה של מחלות) כחוויה של "אלימות פיזית, אלימות מינית, מעקב אובססיבי ותוקפנות פסיכולוגית מצד בן-זוג אינטימי עכשווי או לשעבר".

בעוד שתפוצת האלימות האינטימית מצד בן-זוג על פני משך החיים כולם היא בממוצע 22% בקרב נשים החיות באירופה – מספר גבוה להחריד בפני עצמו – הנתונים בארצות הנורדיות חמורים עוד יותר. למעשה, לדנמרק יש שיעור ה-IPV הגבוה ביותר בארצות האיחוד האירופי, 32 אחוזים, ופינלנד מדורגת מיד אחריה (30%), ואחריה שבדיה (28%). ואין מדובר רק באלימות מצד בני-זוג. סקרים אחרים בדקו את האלימות נגד נשים בכלל. ושוב, בארצות הנורדיות התגלו כמה משיעורי האלימות הגבוהים ביותר באיחוד האירופי, כפי שהיא נמדדת על סמך דיווחים על תקיפות מיניות, התעללות פיזית או התעללות נפשית.

מאמר חדש ב-Social Sciences & Medicine מאת אנריקה גרסיה וחואן מרלו מתייחס לקיומן של שתי המציאויות הללו – שוויון מגדרי ושיעורים גבוהים של אלימות נגד נשים – כ"פרדוקס הנורדי". מדובר בפרדוקס כיוון שסיכון גבוה ל-IPV כלפי נשים מקושר בדרך-כלל לרמות נמוכות יותר של שוויון מגדרי, בעיקר בארצות העניות יותר. (למשל, 71 אחוז מהנשים באתיופיה סבלו מ-IPV). אינטואיטיבית, יש בכך הגיון: במדינה שמתעלמת מזכויות הנשים, או שאינה מתייחסת לנשים כאל שוות, נראה סביר שתהיה גם סובלנות רבה יותר לפגיעה בהן.

ובכל זאת, אותו ההיגיון אינו חל בקצה השני של סולם השוויון המגדרי. כפי שגרסיה ומלו מציינים, הארצות האירופיות עם רמת השוויון המגדרי הנמוכה ביותר, כגון איטליה ויוון, גם מדווחות על רמות הרבה יותר נמוכות של IPV (כ-30 אחוז פחות) בהשוואה לאומות הנורדיות.

מהו ההסבר לפרדוקס הזה? מדוע השוויון המגדרי בארצות הנורדיות לא הפחית את האלימות נגד נשים? זוהי התעלומה הטרגית שגרסיה ומלו חוקרים.

אפשרות אחת היא שהפרדוקס נגרם בשל פערים בדיווח, שכן נשים בארצות הנורדיות עשויות להרגיש חופשיות יותר לדווח על התעללות. אינטואיטיבית, זה נראה הגיוני: אם את חיה בארץ שבה רמת השוויון המגדרי גבוהה יותר, סביר שתפחדי פחות מההשלכות האפשריות אם תאשימי בן-זוג או תספרי למשטרה על פשע מיני. (בערב הסעודית, רק 3.3 אחוז מהנשים שסבלו מ-IPV דיווחו למשטרה או לשופט).יחד עם זאת, גרסיה ומרלו מטילים צל על ההסבר הזה, שכן הם מציינים שהראיות הזמינות מראות דווקא על רמה נמוכה יותר של דיווח על IPV בקרב נשים בארצות הנורדיות. למשל, בעוד ש-20 אחוז מהנשים

באירופה אמרו שהמקרה החמור ביותר של IPV שהן חוו הובא לידיעת המשטרה, רק 10 אחוז מהנשים בדנמרק ובפינלנד יכלו לומר את אותו הדבר. המגמה הזאת מגובה בנתונים אחרים, כולל סטטיסטיקות על אונס וסקרים הבודקים את תופעת "האשמת הקורבן". לבסוף, אפילו אם חלק מן הפרדקוס הנורדי היה קשור ברמת הדיווח, הדבר היה רק מחזק את התעלומה האמיתית, שהיא שחברות שוויוניות מבחינה מגדרית עדיין סובלות מרמות בלתי נתפסות של אלימות נגד נשים.

ההשערה העיקרית במחקרם של גרסיה ומרלו – ומדובר עדיין רק בהשערה – היא שרמה גבוהה של שוויון מגדרי עלולה לגרום לאפקט של תגובת-נגד בקרב גברים, דבר הגורם לרמה גבוהה של אלימות כלפי נשים. כיוון ששוויון מגדרי משבש את הנורמות המגדריות המסורתיות, יתכן שהוא גם מחזק גישות של "האשמת הקורבן", שבמסגרתן האלימות מוצגת כנסלחת או זוכה להצדקה. גרסיה ומרלו מצטטים מחקרים רלוונטיים אשר מראים שנשים "בעלות סטטוס כלכלי גבוה יותר ביחס לבני-זוגן עלולות להיות בסיכון גבוה יותר ל-IPV בתלות בשאלה האם בני-זוגם הם בעלי אמונות מסורתיות יותר בכל הקשור למגדר". לגברים המיושנים הללו, הצלחתן של נשים נתפסת כאיום, כערעור על זהותם. אפקט תגובת-הנגד הזה מוחמר עוד יותר על ידי העובדה שנשים הופכות ליותר עצמאיות ותחרותיות בחברות שוויוניות מבחינה מגדרית, ובכל גובר הפוטנציאל לעימות עם בני-זוג המתעקשים לשמר את שליטתם ולהנציח את כפיפותן של הנשים. הקידמה מותירה אנשים מסוימים מאחור, ואנשים אלו נוטים לכעוס…

(סיום המאמר ניתן לקריאה במקור)

ואולי, אבל רק אולי, כל הקריטריונים המערביים לשוויון ולקידום או לפחות רבים מהם, לא באמת מייצגים משהו אמיתי, אולי הם רק דברים חיצוניים, אולי מיגור האלימות לא מגיע דרך סיסמאות ועיסוק בנרטיבים ונוסחאות, אלא בהיישרת מבט מול האמת, משהו הרבה יותר קשה כנראה.

כתבה אוסטרלית על הפרדוקס הנורדי:

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *