נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הצילו! קונצנזוס של חדשות רודף אחרי!

במגזין האמריקאי The cut התפרסמה כתבה עם עצות מומחים כיצד לשרוד את החרדה המתמדת בשנה החדשה, יש משהו שנקרא "סופר-וולקנו" מתחת לאדמת הפארק הלאומי ילוסטון, ממתין לעטוף את הכדוה"א בחורף וולקני ולהרוג את כולנו. הסיכויים קטנים על פי המדענים, אבל הם לא אמרו שלא. תוסיפו את הפחד המתמשך לאיום הפוטנציאלי של מחמה גרעינית, ואת ההשפעות הברורות של ההתחממות הגלובלית, והחדשות היומיות כמעט של אלימות המונית, כל דבר שטראמפ עושה כל יום, זה לא קשה להרגיש כאילו אתה טובע בחדשות רעות.

אם אתה מרגיש אימה מתמשכת, ברמה כל שהיא, אתה לא לבד. סקר אמריקני לפסיכולוגיה שנערך לאחרונה מצא ש -63% מהאמריקאים חושבים ש"עתיד האומה"הוא מקור משמעותי ללחץ. לפי כל הראיות הקיימות, החדשות לא צפויות לתת לנו יותר אושר או דברים קלים יותר לבלוע בקרוב. לכן פנינו ל11 פסיכולוגים ומומחים לחרדות שיעזרו לנו איך לשרוד את שארית השנה…

אחת העצות היא "הגבל את צריכת החדשות שלך למקור קבוע ולוח זמנים", (הארודל קניגסברג, פרופ' לפסיכיאטריה). ד"ר גילדה קארל, מציע לרשום לפני השינה דבר או שניים טובים שקרו באותו יום.

להת'ר מונרו, אחד המומחים אליהם פנה הcut, יש רעיון מעניין: "זכור שדברים טובים עדיין קיימים". 'עצה' זו מעוררת שאלה, האם באמת העולם הוא מה שמשתקף בכלי התקשורת? ולמה האדם הממוצע צריך לפנות למומחים נגד חרדות? האם מה שמשתקף כקונצנזוס והסכמה, או כתמונת מצב, משקף משהו, או שזה סתם מצג שאנשים יוצרים ע"י טפטוף יומיומי של 'נתונים'? האם זה בכוונת מכוין, מישהו מרויח מפאניקה? או שזו סתם דינמיקה שנוצרת מהרצון לסקופים ולהתבלטות?

זה לא תהליך שנהיה מעצמו, אין ספק שהמומנטום של ה'דריכות' הוא זה שמתחזק את כל מערכות המידע. הקשורות בקשר הדוק עם אינטרסים וכסף. בלי ענין מסויים במתרחש בעולם, אנשים לא יצפו בחדשות, הריטינג הנמוך לא יביא פרסומות. בלי יד מכוונת, הנטיה הטבעית היא ליצור דריכות, פחד מסויים, מתח, זה ה'פרומו' של כל האייטמים, משהו קורס, משהו רקוב, משהו מאיים. בדיוק כמו הנסיון ליצור בכח סקרנות וחדשות 'צהובות', מדברים שעין אובייקטיבית לא תמצא בהם שום ענין. כך בדיוק בכל התחומים. גם בתחום הרפואי, אף אחד לא יקרא ולא ישים לב לדברים מבלי איזה שהוא גורם פחד, ענין, מתח, וצורך. וכך בכל התחומים האחרים.

בעז מזרחי במהות החיים שואל: מה קורה כשאנו צורכים חדשות רק מסוג אחד – ואיך נראה העולם באמת? (חלק מתוך הכתבה).

מי מעלים את הכותרות החיוביות

אין חדש תחת השמש. שיעור ראשון בעיתונאות הוא למשוך תשומת לב, וכולם עושים זאת במידה כזו או אחרת. אי אפשר להתעלם מהצדדים השליליים בחיינו. הבעיה מתחילה כשזה כל מה שאנחנו נחשפים אליו. אם בכתבות שמבחינה עיתונאית נחשבות רכות יחסית העולם נצבע בגוונים מאיימים, דמיינו מה הולך בעמודי הבית של אתרי חדשות קלאסיים, במהדורות המרכזיות, במבזקים ברדיו. הנה, למשל, עניין לא ברור: מדוע תאונת דרכים היא אירוע חדשותי? אם לא נחסם ציר מרכזי או משהו כזה, איזו סיבה יש לחשוף את הטרגדיה של אדם פרטי בפרהסיה התקשורתית? זה לא שאנחנו צריכים לגונן על עצמנו מפני העוולות של העולם, אבל הגודש הזה חוסם אותנו מלראות את הצדדים החיוביים שלו.

דיווחים על הדברים הטובים בעולם קיימים, אבל הם טיפה בים. נשאלת השאלה עד כמה יחסי הכוחות הללו משקפים את המציאות? האם העולם הוא באמת מקום מאיים שהולך ומתדרדר, או שמא אנו נמצאים במגמה חיובית של שיפור מתמיד? מה אומרים על כך הנתונים?

נתונים. שדה המוקשים הגדול ביותר בדיונים. ובכל זאת ננסה לצלוח אותו. אנחנו לא עוסקים במקרים פרטיים, אלא בתמונת המציאות, במצב של העולם. וכמובן שיש הרבה עבודה כדי להשתפר. אבל מה הכיוון, לאן פנינו מועדות? ד"ר אנגוס הארווי, מומחה לכלכלה פוליטית וסביבה, פרסם ב-Meduim פוסט תחת הכותרת "99 סיבות מדוע 2017 הייתה שנה נפלאה". בפוסט הוא סוקר שפע אדיר של חדשות טובות, שככל הנראה לא עשו דרכן אל הכותרות הראשיות. הוא טוען כי "ב-2017 הרגיש כאילו התקשורת הגלובלית תפסה את כל הבעיות, אבל אף אחד מהפתרונות". הוא הקים את הארגון Future Crunch שמטרתו להציב תגובת נגד לחדשות הקלסיות, ובפוסט האמור ציין חלק מהעובדות שאסף הארגון ב-2017.

בין האירועים אפשר למנות את היעלמותו של נגיף הזיקה וירידה בתחלואים נוספים, עלייה בגישה למים נקיים, הצלחות גדולות בפרויקטים של שימור טבע, פריצות דרך במלחמה בזיהומים סביבתיים, עלייה בתוחלת חיים וירידה בתמותת ילדים במדינות עולם שלישי, ירידה במחירי אנרגיות נקיות – וזה רק על קצה המזלג. הפוסט כמובן מציין אירועים ספציפיים ולא מדבר על מגמות כפי שאנו מציגים זאת. כלומר, יש הרבה חומר חיובי לעבוד איתו. יש דרך ליצור במדיה שיקוף מאוזן יותר החושף גם את הצדדים החיוביים של החיים. מה האינטרס, אם כן, לפעול אחרת?

ביל גייטס מאמין כי זה כנראה בטבע האנושי. גייטס הוא אחת הדמויות הבולטות הפועלות ליצירת שיפור בקנה מידה גלובלי ולהפצת אג'נדה אופטימיסטית. ממרומי הניסיון רב השנים וההיקף שצבר בתחום, הוא טוען כי המגמה בעולם היא חיובית אך יש סיבות מדוע אנו לא מרגישים את זה באופן מובהק, אם לא ההיפך. בחודש ינואר 2018 קיבל גייטס הזמנת כבוד להיות העורך האורח של המגזין Time. את הגיליון הקדיש להצגת חדשות חיוביות כשהוא מזמין כותבים מגוונים לספק את הזווית שלהם על מה שקורה בעולם.

בטור העורך גייטס מציג נתונים כלליים ומסביר מה לדעתו מונע מאיתנו לראות את הטוב ומושך אותנו לחדשות רוויות מתח. לדבריו, אסונות טבע ושלל אירועים אכן פקדו ופוקדים אותנו, אבל "קשים ככל שיהיו, הם התרחשו בקונטקסט של טרנד גדול וחיובי יותר. במבט כולל, העולם משתפר". גייטס, כאיש מדעים מדויקים מובהק, לא מדבר על תחושה או תפיסת עולם, אלא על מגמה שמגובה בנתונים. בהמשך לחדשות הטובות שמציג ד"ר הארווי, גייטס מציין כי תמותת ילדים מתחת לגיל 5 ירדה בחצי משנת 1990, נתון שמשמעותו 122 מיליון ילדים שחייהם ניצלו. מצב זכויות הלהטבי"ם, על אף שיש עוד עבודה בנושא, השתפר גם הוא: מ-20 מדינות בלבד שבהן היה חוקי להיות לסביות והומוסקסואלים, העולם התקדם ל-100 מדינות. על פי המספרים שהוא מציג, הכוח הפוליטי של נשים במגמת עלייה, 90% מילדי העולם לומדים בבית ספר יסודי וכך הלאה.

פסימיות היא סיבה לאופטימיות

אז אחרי שהשתכנענו שהעולם, על כל האתגרים שבו, נמצא עם הפנים לכיוונים אופטימיים, היכן נעלמות כל הידיעות בנושא? או במילים של גייטס, "מדוע זה מרגיש כאילו העולם בדעיכה?" את התשובות לדעתו אין לחפש בכוונות זדון. יצירת תמהיל חדשותי מלא חרדה אינה אשמתו של אינדיבידואל זה או אחר, זו פשוט נטייה אנושית די בסיסית. הוא מדגים: "וידיאו של בניין עולה באש מייצר המון צפיות, אבל לא רבים יקליקו על הכותרת 'פחות בניינים נשרפו השנה'. זה טבע האדם להתביית על איומים: האבולוציה חיווטה אותנו לדאוג מפני החיות שרוצות לאכול אותנו".

המשך המאמר ניתן לקריאה במקור, אני עוצר ברגע ששוב נדחפת הפסיכולוגיה האבולוציונית, חסרת כל משמעות כרגיל, באותה מדה ניתן לומר שהאבולוציה חיווטה אותנו שלא לדאוג מאיומים לא ריאליים בכדי שנוכל לשרוד באיכות חיים בריאות ותקוה, ולו מפני העובדה הפשוטה שאין שום צורך לדאוג מפני החיות בצורה לא ריאלית.

הנקודה היא לא רק פסימיות ואופטימיות, אלא שתמונת מצב נוצרת ע"י טפטופים קבועים, בהרבה תחומים, כשם שהכתבה בcut פותחת ב"סימנים הברורים להתחממות כדור הארץ", לא מדובר הרי במשהו שאדם מן השורה יודע שהוא נכון, הוא פשוט מאמין לטפטופים הברורים, כך בתחומים רבים אחרים. מערכות המידע כוללות ים של ביג דאטא, וחלונות מלאכותיים שאנשים שזו העבודה שלהם, פותחים עבורינו, הכל נראה כמו נתונים, הכל מגובה במחקרים, ועדיין מדובר בתמונת מצב מלאכותית שמישהו יוצר עבורינו.

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of