נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הרב ד”ר דורון לדווין – בחירה חפשית לאור מחקרי המח

הרב ד”ר דורון לדווין, דוקטור לפיסיקה מטעם הטכניון וראש המדרשה לבנות בטכניון.
מרצה לתורה ומדע, תנ”ך ומחשבת ישראל בבית המדרש של הטכניון.
מומחה ביסודות תורת הקוונטים ומודלים יחסותיים בגרוויטציה קוונטית.
חוקר בתחום מדעי-המח והבחירה החופשית בשיתוף עם מרכז אדמונד ספרא לטיפול בהפרעות למידה באוניברסיטת חיפה.
עובד במקביל בחברת ביוסנס – חברת בת של ג’ונסון & ג’ונסון, בה הוביל את צוות פיתוח הצנטר המתקדם בעולם כיום לטיפול בהפרעות קצב לב.
הפרוייקט זכה במדליית ג’ונסון & ג’ונסון וזיכה אותו גם בפרס החדשנות מטעם נשיא ג’ונסון & ג’ונסון.

על ההרצאה: המוח כמחשב קוונטי

ההצלחות המדעיות של המאה ה-19 בניסוח חוקי החשמל והמגנטיות הביאו את המדענים לסבור שכל מקרי העולם דטרמיניסטים וניתנים לצפייה מראש לו נדע את כל תנאי ההתחלה שלהם, מתוך כך התפתחה אסכולה שלמה בתחום הפסיכולוגיה והמשפט אשר טענה שיש להסיר את אחריותו המוסרית של האדם על מעשיו, בהיות שאין לו בחירה חופשית.
באמירות אלו, האנושות צעדה אלפי שנים אחורה מבחינה מוסרית, למחוזות אפלים שעד היום לא התאוששנו מהם.
תחילת המאה ה-20, הביאה ברכה בפריצות דרך מדעיות, ותורת הקוונטים הציגה בפני עולם המדע תמונה שונה בתכלית, לפיה לא ניתן לקבוע את תנאי ההתחלה באופן חד ערכי, ולכן גם ההתפתחות הצפויה של האירועים איננה ניתנת לצפייה חד משמעית. מתוך כך היה נראה כי המדע שוב סלל את הדרך בפני ההכרה המדעית האנושית לאפשרות הבחירה החופשית ואחריות האדם על מעשיו.
בשנות השמונים של המאה העשרים, חוקר מדעי המח בשם Benjamin Libet ביצע ניסוי פשטני שתוצאותיו הביאו אותו למסקנה שהבחירה החופשית הנה אשליה.
מאז ועד היום, רבים החוקרים בתחום מדעי המח שאימצו את הניסוי של Libet עם המסקנות שלו, ואף שכללו את הביצוע של ניסויים דומים, והדעה הרווחת כיום בתחום חשוב ומתפתח זה היא, שאין לאדם בחירה חופשית וחווית הבחירה החופשית הנה אשליה מתוחכמת של המח.
חוקרים אלו, מבססים את הניתוח שלהם על הפרדה בין החלק הקוונטי (שהנו אקראי ובלתי מודע) לבין לחלק הקלאסי – הרצוני והמודע.בהרצאה המוצעת, אנו נסביר שהפרשנות שניתנה לניסויים שבוצעו מאז Libet ועד היום, המציגים שכביכול אין בחירה חופשית, נובעים מפרשנות שגויה של תורת הקוונטים.
אנו נסביר את המשמעות העמוקה של היות מח האדם מכונה קוונטית.
שתי מסקנות יוצאות משם באופן מיידי, ואשר כעת יש לשתיהן ביסוס אמפירי:
1. יש הבדל מובהק בין התנהגות מח אנושי שהאותות החשמליים שלו נמדדים לבין מח אנושי שאיננו נמדד.
2. למידה אפשרית אך ורק במח החופשי ממדידה של האותות החשמליים שלו. הרעיון שהמח האנושי מתנהג כמחשב קוונטי, מציג את מה שאנחנו יודעים כיום על מדעי המח, כקצה קצהו של קרחון עצום הנחבא בים של בורות. הצוהר הנפתח למחקר וללימוד מכאן והלאה מצביע על אופק החותר למפגש עם האינסופי. חלק מפירות המחקר הוצגו השנה במסגרת הרצאת TEDx:

לסיכום, הבחירה ותודעת האדם החופשית אפשריים במח האנושי, אך דווקא כאשר לא מודדים את הפעילות החשמלית שלו. על כך אמרו רבותינו ז”ל “אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין”.

לדויין בכנס מדע ותודעה:

 

ראה: סקירה מפורטת על ההרצאה.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of