
קישור למאמר: https://rationalbelief.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E/
ד"ר דורון לדווין – בחירה חפשית לאור מחקרי המח

צוות האתר
- מילות מפתח למאמר זה: בחירה חפשית
- נושאים הקשורים למאמר זה: וידאו, מאמרים, מטריאליזם מול דואליזם, נפש האדם
ד"ר דורון לדווין, דוקטור לפיסיקה מטעם הטכניון וראש מדרשה בטכניון.
מומחה ביסודות תורת הקוונטים ומודלים יחסותיים בגרוויטציה קוונטית.
חוקר בתחום מדעי-המח והבחירה החופשית בשיתוף עם מרכז אדמונד ספרא לטיפול בהפרעות למידה באוניברסיטת חיפה.
עובד במקביל בחברת ביוסנס – חברת בת של ג'ונסון & ג'ונסון, בה הוביל את צוות פיתוח הצנטר המתקדם בעולם כיום לטיפול בהפרעות קצב לב.
הפרוייקט זכה במדליית ג'ונסון & ג'ונסון וזיכה אותו גם בפרס החדשנות מטעם נשיא ג'ונסון & ג'ונסון.
על ההרצאה: המוח כמחשב קוונטי
ההצלחות המדעיות של המאה ה-19 בניסוח חוקי החשמל והמגנטיות הביאו את המדענים לסבור שכל מקרי העולם דטרמיניסטים וניתנים לצפייה מראש לו נדע את כל תנאי ההתחלה שלהם, מתוך כך התפתחה אסכולה שלמה בתחום הפסיכולוגיה והמשפט אשר טענה שיש להסיר את אחריותו המוסרית של האדם על מעשיו, בהיות שאין לו בחירה חופשית.
באמירות אלו, האנושות צעדה אלפי שנים אחורה מבחינה מוסרית, למחוזות אפלים שעד היום לא התאוששנו מהם.
תחילת המאה ה-20, הביאה ברכה בפריצות דרך מדעיות, ותורת הקוונטים הציגה בפני עולם המדע תמונה שונה בתכלית, לפיה לא ניתן לקבוע את תנאי ההתחלה באופן חד ערכי, ולכן גם ההתפתחות הצפויה של האירועים איננה ניתנת לצפייה חד משמעית. מתוך כך היה נראה כי המדע שוב סלל את הדרך בפני ההכרה המדעית האנושית לאפשרות הבחירה החופשית ואחריות האדם על מעשיו.
בשנות השמונים של המאה העשרים, חוקר מדעי המח בשם Benjamin Libet ביצע ניסוי פשטני שתוצאותיו הביאו אותו למסקנה שהבחירה החופשית הנה אשליה.
מאז ועד היום, רבים החוקרים בתחום מדעי המח שאימצו את הניסוי של Libet עם המסקנות שלו, ואף שכללו את הביצוע של ניסויים דומים, והדעה הרווחת כיום בתחום חשוב ומתפתח זה היא, שאין לאדם בחירה חופשית וחווית הבחירה החופשית הנה אשליה מתוחכמת של המח.
חוקרים אלו, מבססים את הניתוח שלהם על הפרדה בין החלק הקוונטי (שהנו אקראי ובלתי מודע) לבין לחלק הקלאסי – הרצוני והמודע.בהרצאה המוצעת, אנו נסביר שהפרשנות שניתנה לניסויים שבוצעו מאז Libet ועד היום, המציגים שכביכול אין בחירה חופשית, נובעים מפרשנות שגויה של תורת הקוונטים.
אנו נסביר את המשמעות העמוקה של היות מח האדם מכונה קוונטית.
שתי מסקנות יוצאות משם באופן מיידי, ואשר כעת יש לשתיהן ביסוס אמפירי:
1. יש הבדל מובהק בין התנהגות מח אנושי שהאותות החשמליים שלו נמדדים לבין מח אנושי שאיננו נמדד.
2. למידה אפשרית אך ורק במח החופשי ממדידה של האותות החשמליים שלו. הרעיון שהמח האנושי מתנהג כמחשב קוונטי, מציג את מה שאנחנו יודעים כיום על מדעי המח, כקצה קצהו של קרחון עצום הנחבא בים של בורות. הצוהר הנפתח למחקר וללימוד מכאן והלאה מצביע על אופק החותר למפגש עם האינסופי. חלק מפירות המחקר הוצגו השנה במסגרת הרצאת TEDx:
לסיכום, הבחירה ותודעת האדם החופשית אפשריים במח האנושי, אך דווקא כאשר לא מודדים את הפעילות החשמלית שלו. על כך אמרו רבותינו ז"ל "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".
לדויין בכנס מדע ותודעה:
ראה: סקירה מפורטת על ההרצאה.
הנ"ל טוען לעניין תיארוך הבריאה, שברגע שהופיע "צופה", היינו אדם הראשון [האדם המתבונן הראשון], שזה היה לפני התשפ"ד שנים, אז הוא קבע את המציאות [עפ"י יסודות תורת הקוונטים] , ולפני שהוא הופיע אז היה הכל פתוח כמו כל מציאות ללא צופה , או שלא הייתה בכלל וכו'.
וזה איכשהו אמור לענות על שאלת תיארוך הבריאה, לא הבנתי את הטענה, איך זה אמור לעזור אם אנו מקבלים את המדידות של מיליארדי השנים, כשלפי התורה נוצר העולם 6 ימים לפני בריאת האדם.
אני מקווה ששאלתי נכון, ומקווה שהשאלה במקום, לא הצלחתי למצוא איך ליצור איתו קשר אז חשבתי אולי אתם מכירים את הנושא.
תודה מראש
הכיוון שלו מוכר המדידות הן דבר יחסי וגם הזמן עצמו דבר יחסי, זה חלק ממה שמייחסים לתורת הקואנטים, ראה כאן וכאן
על פי תורת הקוונטים, גם הזמן עצמו לפני שיש צופה איננו הזמן "הנוסע" כפי שאנחנו מכירים אותו.
כיוון הזמן הנוכח לנו כבני אדם הוא תוצר של העליה באנטרופיה של מערכות לאחר קיום מדידות על ידי צופה ואיבוד של האינפורמציה הקוונטית.
לכן אין סתירה כלל בין תארוך הבריאה במסורת שלנו לבין התצפיות שאנחנו רואים כיום בטבע, שכולן תוצאה של הופעת הצופה המודד הראשון.
אם מדברים כבר על בחירה חופשית, רציתי לשאול שאלה ששואלים אותי לפעמים ואני לא יודע ממש לענות להם.
השאלה היא בנוגע ל"חטאים של גיל הנעורים"
הרבה פעמים בחורים טוענים ש"אין להם בחירה חופשית בזה" "איך הקב"ה נותן ניסיון שאי אפשר לעמוד בו" וכד'
אז מה התשובה לנושא הזה?
בזמן מתן תורה הגברים התחתנו בגיל 13 כך שאז הדרישה לשמירת הברית היא מובנת, אבל היום בחורים צריכים להתמודד שנים עם הדחף הטבעי הזה ונראה ש99 אחוז מהם לא מצליחים…
אשמח לשמוע מה תוכלו להגיד על הנושא
תודה מראש.
הטענה אכן נכונה, מאד קשה להתגבר על היצר, ובפרט באורח החיים של דורינו
לא חושב שאפשר לדעת נתונים כמה יכולים להתגבר וכמה לא
אבל אם אכן אדם אנוס, אזי אונס רחמנא פטריה, נכון
השאלה היא האם קושי או אפילו קושי גדול = אונס
וכדאי מאד לראות גם דברי הרב וולבא כאן, חפש בדף 'התבגרות'
תודה.
אבל אם מדובר באונס אזי שזה לא ניסיון בעצם כי אם מדובר בניסיון משמיים לא ייתכן שינסו אדם בדבר שלא יכול לעמוד בו…
אבל בכללי לא מצאתי בספרי המוסר שמזכירים מצב של אונס בשמירת הברית אלא רק כמה שמדובר בעוון חמור וידוע מה שכתב השו"ע שזה העוון החמור ביותר… ואם מדובר בדבר שכמעט ולא ניתן לעמוד בו למה לא דובר על כך בספרים?
נכון, אם מדובר באונס זה לא נסיון, ברור
ספרי המוסר לא מזכירים מצב כזה, כנראה אינם סבורים שמדובר במצב של אונס או ששכיח כאן אונס
יש רמזים בספר חסידים שיתכן מצב כזה שאדם אנוס לעשות עברה, וכן בשם האדמור מאיזביצ'א
אבל קשה לעשות מזה עיקרון
כיצד נמדדת התודעה בחיי היום יום?
התודעה לא נמדדת היא החויה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו לאורך כל הזמן
היכן ניתן למצוא חומר/ ספר בנושא?
כאן תמצאי רשימת מאמרים ביניהם סקירות ספרים בנושא