נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

הרב ד”ר מיכאל אברהם על סרטוני התעמולה של I-God נגד תושבע”פ

הרב ד”ר מיכאל אברהם, טרח באתרו והתייחס לסרטוני התעמולה האלו (גישתו לתושבע”פ לעתים שונה מעט מהגישה המסורתית, וחבל, אבל כפי שהוא אומר, טיעוני הערוץ הזה קלושים וילדותיים, ואין זה משנה כלל איך מסתכלים על תושבע”פ, מדובר בחומר מיסיונרי נמוך), להלן הקדמתו לדברים:

התייחסות לסרטוני הערוץ המיסיונרי iGod – הקדמה

בס”ד

וויכוחים רבניים עם נצרות ונוצרים רווחו מאד בימי הביניים. כיום התחושה היא שמדובר באנכרוניזם. ניהול ויכוחים עם הנצרות נראה כשעשוע תיאולוגי חסר משמעות מעשית. כמה יהודים שוקלים ברצינות להמיר את דתם לנצרות? בשביל מה להתווכח עם מישהו שלא יקשיב לך ושגם אתה לא באמת מקשיב לו? טיעונים של נוצרים על פניהם לא נראים משכנעים, ובוודאי לא יותר מהטיעונים היהודיים. לכן ספק עד כמה נכון להשקיע בהם אנרגיות ומאמצים.

סרטוני igod

בזמן האחרון הגיעו לאתר כאן כמה פניות של אנשים שראו סרטונים בערוץ יוטיוב של מיסיונרים נוצרים, ששמו בישראל (או בישמעאל) igod. מטרתם לערער את מסורת התורה שבעל פה ולהביא אנשים לזנוח את המחויבות והאמונה היהודית ובעקבות כך לאמץ את הדת והאמונה הנוצרית. כמה מהפונים סיפרו על כך שלסרטונים הללו יש השפעה משמעותית על אנשים, והוסיפו שאין ברשת תגובה והתייחסות מסודרת אליהם. כמה מהם ביקשו ממני להציע תגובה מסודרת כזאת.

כדי להבין על מה מדובר, בחרתי בסרטון הראשון שהופניתי אליו, שמבקר את התורה שבעל פה והמסורת הרבנית. צפיתי בסרטון ובחלקי ההמשך אביא את התייחסותי. שני הדוברים הם ישראלים כמוני כמוכם ונראים יהודים כשרים (הבנתי שמדובר ביהודים משיחיים, כינוי לכת נוצרית ובה גם יהודים וגם לא יהודים שמתחזים ליהודים ומאמינים בישו)[1]. לכאורה הם ממש חלק מאתנו, וזה כנראה חלק מהקסם של הסרטונים הללו. הרושם המתקבל הוא שהם מדברים אלינו מבפנים ולא מבחוץ, כלומר מנסים להראות לנו ולברר אתנו מה המסורת שלנו עצמנו מחייבת אותנו ואותם גם יחד. כביכול יש כאן בירור פנים יהודי שלהם אתך במטרה לגלות מה הקב”ה דורש מכולנו. זאת בשונה מההטפה הנוצרית שתמיד נתפסת כניסיון מבחוץ להעביר אותנו על דתנו ולאמץ מסורת זרה, ולכן מעוררת אנטגוניזם.

הסרטון שראיתי רחוק מלהיות חכם. הוא שטחי, רצוף הנחות לא מבוססות ושגויות, עם קורט של בורות. יש בו עיוותים מגמתיים, חשדות לא מבוססים והצעות ספקולטיביות למדיי. הדיבור מלווה במנטרות שחוזרות שוב ושוב כדי להטמיע את המסר, עם העוויות ומניירות בשפת הגוף (סימני גרשיים באצבעות) שמנסות להעביר מסרים בדרך לא מילולית. אמנם ביקורת כזאת נטפלת לשולי ולצדדי, בעוד שביקורת עניינית אמורה להתייחס לטיעונים. אבל למען האמת לא ראיתי שם הרבה מעבר לכל זה. הטיעונים שמוצגים שם הם ירודים למדיי, ואני מוצא את עצמי תמה כיצד לחומר ברמה כה ירודה יש השפעה ממשית על אנשים.

האתר של igod לא מאפשר תגובות ודיון על הדברים, ולא בכדי. אני מניח שהדוברים חוששים שבדיונים ישרים והגונים הטיעונים שלהם ייחשפו במערומיהם, ולכן מונעים דיון ענייני בדברים. יעיד על כך המגיב באתר כאן שיצר סרטון תגובהוסיפר שכשהוא העלה אותו ליוטיוב הוא אולץ להוריד אותו באיום תביעה על פגיעה בזכויות יוצרים (לא בדקתי, אבל לדעתי אין לדרישה זו בסיס משפטי. למיטב ידיעתי החוק בישראל, ולא רק בה, מאפשר להשתמש בחיבור או יצירה כלשהם למטרות של ביקורת ולימוד, ואין בכך הפרה של זכות היוצרים – לפחות כל עוד מזכירים את היוצר ואת המקור, כלומר שומרים על זכות היוצרים המוסרית). בכל אופן, ברור שמדובר כאן בהטפה שלא מוכנה להעמיד את הדברים לדיון. הדברים בעייתיים שבעתיים כשהביקורת של הדוברים היא על כך שהיהדות הרבנית מונעת דיון ענייני ברעיונותיה.

ובכל זאת, למרות שמעט מביך להיזקק לטיעונים הקלושים הללו, נאמנים עליי התיאורים שהועלו כאן ולפיהם הדברים משפיעים ולכן זוקקים תגובה מסודרת. לתדהמתי ביוטיוב מופיע שלסרטון המדובר היו למעלה מחצי מיליון צפיות, אז כנראה בכל זאת יש בו קסם כלשהו.

מטרתי כאן

כאמור, שני הדוברים מבקשים לעשות שני דברים בסרטון שלהם: 1. לערער על המסורת הרבנית וההלכתית. 2. לגרום לנו לאמץ את האלטרנטיבה הנוצרית (אם כי זה לא נעשה בפירוש בסרטון הזה. זה קיים בסרטונים אחרים). כפי שכבר הזכרתי, מישור 2 נראה לא מאד משמעותי, אבל מישור 1 מכיל טיעוני ביקורת על המסורת שלנו, והם שווים התייחסות בין אם הם באים ממקור נוצרי או אחר, ובין אם מסיקים מהם מסקנות שראוי להמיר דת ובין אם רק לזנוח את המסורת הרבנית. לכן בדבריי אתמקד במישור 1, כלומר בהתייחסות לטיעוני הביקורת על האמונה והמסורת ההלכתית, שהם הרלוונטיים יותר. רק בשולי הדברים אעיר גם על מישור 2, כלומר אשאל את עצמי האם האלטרנטיבה הנוצרית או המשיחית עונה על הקשיים שמוצגים בסרטונים.

הערה הלכתית-מתודולוגית: האם מותר לצפות ולדון בסרטים אלה?

אקדים ואומר שאנשים עלולים לתהות האם מותר לראות סרטון כזה, שהרי מדובר בהפצת עבודה זרה. לכאורה מי שרואה אותו עובר על “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”. על כך אענה בתרתי:

  1. אין מנוס מהתייחסות לטיעונים שאם לא כן הותרנו את הזירה בידיהם, והפקרנו את אלו שרואים את הסרטים ולא מוצאים להם מענה.
  2. במישור העקרוני אני לא מקבל איסור על היחשפות לטיעונים מכל סוג שהוא והתייחסות אליהם. טיעון זכאי ליחס ענייני, ואם הוא לא תקף יש להצביע על כך. החרמה של דעות ושל טיעונים אינה נכונה וגם לא מועילה. להבנתי, גם מי שמעלה טיעונים שגויים, כל עוד הוא מציג טיעונים ולא סתם מטיף, זכאי לקבל התייחסות עניינית, וגם טקטית כך יועיל יותר לעשות.

ככלל, החרמות הן נשקו של החלש וחסר הישע. כשמחרימים מישהו שמעלה טיעונים משדרים בזה מסר שאין לנו טיעונים ענייניים נגדו ולכן אנחנו מנסים לעקוף את הצורך בטיעונים על ידי הצגתו כבלתי לגיטימי. זה נעשה גם בתוך העולם הדתי, ובוודאי ביחס לגורמים שמחוצה לו. דרך כזאת נושאת רווחים לטווח הקצר אבל נזקה רב לטווח הארוך. בעידן האינטרנט קשה להאמין שמישהו יצליח לכסות מפני הציבור את קיומם של הסרטונים על ידי החרמות או התעלמות. ואם בצד ההחרמה אין התייחסות עניינית, הטיעונים נותרים ללא תשובה. לכן בימינו נכון שבעתיים להתייחס עניינית לכל טיעון וטוען.

חוסר היכולת של תפיסות שמרניות להתמודד עם הטיעונים הללו

חלק מהטיעונים בסרטונים מניחים הנחות בעייתיות, אלא שהנחות אלו אכן מקובלות אצל רבים במסורת היהודית. לכן בעלי תפיסת עולם שמרנית לא יכולים לתת תשובות מספקות לחלק מהטיעונים הללו. כך, לדוגמה, יהודי שדוגל בתפיסה שאכן כל פרטי המסורת ההלכתית ניתנו למשה בסיני (=”כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש”), לא יוכל לתקוף חזיתית את ההנחה הזאת עצמה כשהיא מהווה את עיקר התשתית לרוב הטיעונים בסרטון דנן. אם יוכיחו לו באותו ובמופתים שיש תפיסות הלכתיות שהתחדשו לאורך ההיסטוריה ולא ירדו מסיני, לא תהיה לו תשובה על כך. היהודי השמרן מניח שהאותנטיות היא תנאי למחויבות, ולהנחה זו שותפים גם המיסיונרים. לכן השמרנים מנסים להוכיח שהכל ירד מסיני, והמיסיונרים מוכיחים שלא. הצד השווה לשניהם הוא שהאותנטיות (זה שהמקור הוא מסיני) היא הבסיס היחיד למחויבות. אבל הנחה זו עצמה היא בעייתית. צודקים המיסיונרים שלא הכל ירד מסיני, ושהלכות רבות התחדשו על ידי בני אדם לאורך ההיסטוריה, אבל הם לא צודקים במסקנה שהם מסיקים שאין הצדקה למחויבות הלכתית כלפי פרטים אלה.

כך גם כשיוכיחו לנו שיש תפיסות בעייתיות בתלמוד, הן תפיסות מוסריות והן טעויות בעובדה ובמדע, השמרן ימצא עצמו בבעיה. הוא דוגל בתפיסה שחכמי התלמוד היו שרפי מעלה בעלי רוח הקודש, ולכן לא ייתכן שנפלו אצלם טעויות ולא ייתכן שיש להם תפיסות מוסריות מיושנות שלא נכונות לפחות לימינו. אבל זה גופא מה שמנסים המיסיונרים להוכיח. כנגדם השמרנים מנסים להוכיח שלא כן הוא, אבל במקרים רבים הם נכשלים. שוב יש כאן מסד משותף לשמרנים ולמיסיונרים, והבעיה נעוצה בו עצמו. צודקים המיסיונרים שתלמוד טועה ולא תמיד מבטא את העמדה המוסרית ביותר, אבל שוב הם טועים במסקנה שהם מסיקים מכאן לגבי סמכותו של התלמוד.

סמכותו של התלמוד לא מותנית בכך שאין בו טעויות ושגיאות. סמכותו של התלמוד היא תוצאה של קבלה פורמלית של הציבור. בדיוק כמו שהמחוקק טועה לפעמים, ועדיין דבריו מחייבים כי הוא המוסמך על ידי הציבור לחוקק. בה במידה, למחוקק אין סמכות לקבוע עובדות או כללי מוסר, שכן סמכויותיו הן רק לגבי מה שקיבל מנדט מהציבור (לחוקק). כך גם ביחס לחכמי התלמוד. סמכותם היא אך ורק בתחום ההלכתי, וגם שם אין שום ערובה שהם לא טעו. להיפך, התלמוד עצמו מלמד אותנו שחכמים יכולים לטעות, ואף עשו ועושים שימוש ביכולת הזאת. סמכותם לא נובעת מיכולת מוחלטת אלא מהתפקיד הציבורי שלהם, ולכן היא גם מוגבלת לתחומים שלגביהם הם קיבלו את הסמכות הזאת (לא לעובדות ולא למוסר).

עוד היבט שמונע התייחסות שמרנית לטיעונים הללו הוא שהשמרן לא ירשה לעצמו כלל לצפות בסרטונים כאלה ולשקול ברצינות את טיעוניהם. הרי מבחינתו מדובר באיסור “לא תתורו”. מצב כזה ודאי לא מאפשר התמודדות של ממש מול טיעוני ביקורת, גם לא הגרועים שבהם.

המשיכו לקרוא את החלק הבא – תושב”ע ו”מזימות הרבנים”

[1] קצת מידע רלוונטי עליהם ועל הטכניקות והבעייתיות בדבריהם תוכלו למצוא כאן וכאן.

מצורף סרטון תגובה נוסף (אינו קשור למיכאל אברהם):

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of