ימי התשובה ממשמשים ובאים, למעשה עוד מעט כבר חולפים. החגים מתקרבים. גומרים לחזור בתשובה, והולכים לחפש מתנה לילדים לחג. עם הפנים קדימה.
במסגרת זו שמתי לב שישנם על המדף של 'ספרים חדשים' בסטימצקי, ובכל חנות, ריבוי של ספרים שמסבירים את תולדות הידע, רבים מהם מצויירים, חלקם אפילו בתבנית של קומיקס, כיצד באו לעולם התגליות הגדולות, ספרים אלו הם המשך ישיר למיתוס של פרומתאוס, איך הגיעה האש לבני האדם, וכו', סיפורים משוערים שמוצגים כתומכים באידיאולוגיה או בדרך החיים הרצויה לנו.
רגע לפני שכל היצורים שלא עוצרים, שועטים קדימה לחגוג, ולקנות מיתוסים מן המוכן, אני רוצה רגע לשהות על הרגעים האלו, על ימי התשובה.
אין לי את האפשרות לצייר קומיקס, אבל בכל אופן, מאין באה לעולם התשובה? היכולת לשנות את מהלך החיים?
לצערי גם אין לי את הפנאי והענין לשרבט משהו, כמקובל, על מסקנות שהסיק צוות למחקר מגדרי, מזויות קבורה של האדם הליגת-קיסוסי הקדום, על רעיונות של תשובה וקריאה מחדש בחיים, שרווחו כאן, אולי, לפני מאה אלף שנים.
אסתפק בתשובה המוכרת לנו, מהעולם שלנו, מהתרבות המערבית. באמונה שישנה יכולת לשנות, שהיא זו שהבדילה ועדיין מבדילה בין התרבות שמביאה לעולם קידמה, ובין העולם השלישי, שלכל היותר מייבא קידמה מהעולם המערבי.
בראשית היתה קארמה.
למרות שהמילה קארמה מקורה דוקא במזרח הרחוק, ואילו יסודות התרבות שלנו נמשכים יותר מהמזרח הקרוב, מסופוטמיה, מצרים. מילה זו עדיין מבטאת היטב את תפיסת העולם הכללית של הקדמונים. העולם נשלט על ידי כחות גדולים, מחזוריים, לאדם אין שום דבר לעשות בנדון. יצירות התרבות הנשגבות והגדולות של העולם הקדום, מבטאות בדיוק את הרעיונות האלו, את גזרות הגורל שאי אפשר לברוח מהן ואין טעם להבין, את הכח הכביר שעומד מאחורי מה שקורה בעולם, האלים, או אפילו הכח שמעל לאלים. ומכיון שהעולם אינו בר שינוי, אין סיבה שאדם או קבוצות אנושיות ישתנו. ההבדלים בין המינים והגזעים נתפסו כדבר סטאטי. לגזעים יוחסו תכונות שונות, המציאות היתה מחזורית, ושום דבר לא היה עשוי להשתנות במליון השנים הבאות. התפיסה הזו מובעת בפליאה, ובהשתאות, ובזעקה, האנושית, בכל יצירות התרבות הקדומות. פילוסופינו הדגולים אהבו להצביע על המיתוס של סיזיפוס, אבל זה המיתוס האנושי הכללי, כפי שאומר אלבר קאמי.
כל זאת עד שהגיע הרועה, אותו רועה צאן נווד, שקרא תגר על התפיסה הסטאטית, על הקארמה, על הדברים ש'מוכרחים להיות'. הוא העיר ממזרח צדק, הוא הביא לעולם את הרעיון שאפשר לשנות, שגם אם כל העולם – עדיין – בעבר אחד, יש תקווה לעבר השני. שגם אם חייה של אנושות שלמה, חיי הרוח וחיי הגוף, מושתתים על תפיסה אלילית מחזורית נצחית, דגם פרידמן קוסמולוגי-מיתולוגי, יכול אדם אחד, בכחות עצמו ליצור גשר ולעבור עליו אל העבר השני.
אברהם קרא בשם ה', ובשילוב של תובנה והתגלות, הוא ידע שאפשר ליצור קבוצה חדשה, שתתעלם מהתפיסה האלילית, ובסופו של דבר תייתר את האלילות, לא יהיה בה צורך, כי השינוי ייראה לאנשים אפשרי, יקסום להם, הם ישליכו את אליליהם וירוצו אחרי הרעיונות של אברהם.
יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו. נביאי ישראל מלמדים אותנו שהדבר אפשרי, התורה כבר מדברת על מצב בו העם יהיה מפר ברית, רשע, ובכל אופן יחזור בתשובה ישוב עד ה'. והנביאים מרחיבים זאת, יחזקאל הנביא מתאר רוח חדשה שתישפך על עם ישראל, הם ירצו לשנות. יונה הנביא מתאר את נינווה העיר הגדולה, מחליטה לעשות שינוי, לעזוב את כל העבר שלה, ולבחור בדרך חדשה. אם אלף שנים קודם לכן, ה'פתרון' היחידי לסדום היה – להפוך אותה, כעת, ניתן בהחלט לשלוח איש רוח שישכנע את אנשי העיר הגדולה והחטאה, לשנות את דרכם. אפשר לתקן.
כל הרעיון של הפרוגרס, השינוי, הקידמה, ששינה את העולם, שהחדיר באנשים הכרה שאנחנו צריכים להיות יותר טובים ויותר מוסריים, שאנחנו יכולים לדעת יותר, ולעשות יותר, מקורו ביהדות. הציפיה לתיקון העולם, למשיח, להבאת הגאולה, לשנות, להבין שגם אם נראה שאין תקווה – זה לא נכון, יש תקוה, הכל יכול להשתנות, והכל ישתנה.
(כמחווה קטנה למשלחות חוקרי המגדר וההיסטוריה של הרעיונות, שלבטח מחפשים כרגע בגוגל משפטים מהתרבות ההינדית או הפרסית הקדומה, על ציפיה לתיקון עולם וכו'. זה בסדר שתחפשו, מאמין שתמצאו משהו, אבל אל תשכחו: 1) התרבויות האלו מאוחרות בהרבה לאברהם אבינו, 2) התרבויות האלו לא הביאו שום קידמה ועד לרגע זה אינן שואפות לשום קידמה, הן עולם שלישי שטוב לו מבחינה נפשית פיזית ורוחנית, להיראות כמו הסבא של אברהם אבינו לפני ארבעת אלפים שנה. 'עולם ראשון' – בהגדרה, זה, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות 'מתלמידיו של אברהם אבינו').
לכולנו יש מה לתקן, ויפה שעה אחת קודם.
ובכן, יפה אמר היום הרב הראשי לישראל הרב יוסף:
"אנחנו מבקשים סליחה, מהחטופים – שאנחנו כנראה לא התפללנו מספיק בשבילם… סליחה שלא התפללנו מספיק, סליחה שלא קיימנו מצוות מספיק למען כלל ישראל. סליחה החיילים שלנו שנהרגו על קידוש ה' שלא התפללנו מספיק בשבילם… סליחה מאחינו בני ישראל שלא הרגשנו מספיק את הצער הנורא שלהם".
ואתמול זכינו לדוגמא אישית כיצד מתנצלים ומתחרטים, גם ממנהיג הציבור החרדי האשכנזי:
נכון שכל אדם צריך לחזור בתשובה קודם כל בעצמו, ולכולנו יש מה לתקן, גם כאדם פרטי, וגם כקבוצה. ועדיין, לפנות רק לעצמך זו גם סוג של טהרנות, בשום תחום אנחנו לא מטיפים לכך שכל אחד ידאג לעצמו וזהו, אנחנו בניו של אברהם אבינו, וקוראים בשם ה', וזה עובד ומשפיע.
אני מאמין, שאנשים שדוגלים במטריאליזם, עשויים לחזור בתשובה, להרהר שוב בעמדתם, ולבחון אותה מחדש. גם אם הם לא מקבלים את האופציה הדתית, כי אין להם שעת שקט להתבונן בעולם ולהיות חפשי מרעבון, עדיין, האמונה הפנאטית במטריאליזם, עשויה להיסדק, הנס מגיע במקום בו הטבע נסדק.
נדמיין לעצמנו, עולם מדעי מושלם, בו כל תלמיד בבית הספר לומד על המנגנון הטבעי שהביא להיווצרות התא החי, ובהמשך על מנגנון אבולוציוני מושלם המאפשר לפי נוסחאות מתמטיות ברורות, התפתחות המינים זה מזה. ואפילו התודעה מוסברת, באופן מטריאליסטי כל שהוא. ידע מושלם, ללא סדק. וכמובן, יש אפילו ספרות קומיקס שמדגימה, רוצו לקנות. אך רגע לפני שאתם רצים לקנות, פולש אל העולם הזה רועה צאן שהגיע ממזרח, ומנסה לשכנע אנשים, כי למרות שהם רואים סדרת חוקים ונוסחאות המאפשרות היווצרות חיים ושפע של מינים. עדיין, מאחורי התהליך הזה עומד אל, והחלק הרוחני של האדם נובע מרוחו של האל.
מה יענה, המורה המבריק בן השלושים, לאותו רועה צאן בן ארבעת אלפים שנה? סבאלה, בזמן שאתה רעית צאן, חלבת עיזים, נשאת טלאים על כתפיך, וחינכת תיישים סוררים, אנחנו, האנושות, עשינו משהו, גילינו את ההסבר הטבעי המדעי המטריאליסטי המושלם לכל זה. תבין, אין מקום לאל בתוך כל הסיפור הזה, הכל מוסבר בצורה מושלמת. אין לי צורך בהיפותזה הזו. אם לא היינו מבינים איך נוצר התא החי, אם היינו רואים שהמנגנונים האבולוציוניים הם סיפור מאד כללי שאין דרך להוריד אותו לנוסחאות, אם לא היינו יכולים להסביר באופן פיזי מה זו תודעה, אזי הייתי מאד מבין אותך, הייתי נותן לך שעת קתדרה אצלי בכיתה. אבל עכשיו? לבא ולספר לי סיפורים על אל? לא מתאים סבאלה.
ובכן, אם נחזור לעולם האמיתי, נגלה שהמורה לא אומר אמת. המטריאליזם שלו לא קשור לשום הישג מדעי, הנה, המורה הזה חי וקיים, בכל קתדרה, ובכל אוניברסיטה, אין לו שמץ של הסבר על היווצרות התא החי, הוא יודע שהאבולוציה היא סיפור כללי שלא ניתן לניסוח בתיאור רציונליסטי שיטתי, הוא יודע שאין דרך להסביר את התודעה באופן פיזי, ועדיין, הוא לא מרגיש צורך בהיפותזה הזו. לרועה הצאן יש זיכרון ארוך, הוא זוכר גם את נמרוד שהלך באותו ראש. אבל אנחנו נעצור בדור שלנו. המטריאליזם לא בנוי על היכולת להסביר, להיפך, הנסיון ליצור מצג שוא שיש לנו יכולת להסביר, בנוי על המטריאליזם.
החזרה בתשובה צריכה להיות הכרה באמת, בבעיות המהותיות שאין למטריאליזם דרך לפתור, שאינן רק פערי אינפורמציה, אלא שהן בעיות פילוסופיות, מדעיות, מהותיות, מן המדרגה הראשונה, ממשפחת שמיכת הפערים.
בימים האחרונים כמחווה לפטירתו של ג'ונתן וולס, ביולוג מפורסם ממתנגדי האבולוציה, פורסם פרק מעובד מתוך סקירותיו על אבולוציה.
נקודת המבט שאני רוצה לעורר כאן, היא פחות השאלות הביולוגיות המשעממות, ויותר הצד האנושי, האם באמת מטריאליסטים עשויים לחזור בתשובה? או לפחות להודות בבעייתיות של השיטה שלהם?
וולס מדבר על הסיכוי לשינוי, להודאה בכך שהמטריאליזם נמצא במבוי סתום, נביא קצת מדבריו בעיבוד חפשי:
מספר גדל והולך של ביולוגים מכירים כעת בכך שיש בעיות רציניות בתיאוריה האבולוציונית המודרנית.
בשנת 2007 פרסם הביולוג והפילוסוף מאסימו פיגליוצ'י מאמר המעלה את השאלה: "האם אנו זקוקים לסינתזה אבולוציונית מורחבת שחורגת מהניאו-דרוויניזם?".
בשנה שלאחר מכן, פיגליוצ'י ו-15 ביולוגים נוספים (אף אחד מהם איננו מתומכי עיצוב תבוני) התכנסו במכון קונרד לורנץ לחקר אבולוציה, כדי לדון בשאלה זו. בשנת 2010 פרסמו חברי הקבוצה מאמרים המסכמים את הדיונים, בקובץ מאמרים זה, קראו המחברים תיגר על הרעיון הדרוויניסטי לפיו אורגניזמים יכולים להתפתח אך ורק על ידי הצטברות הדרגתית של וריאציות קטנות שנשמרו על ידי ברירה טבעית, ועל הרעיון הניאו-דרוויניסטי לפיו ה-DNA הוא "הגורם הבלעדי של שונות ויחידת תורשה".
בשנת 2011 פרסם הביולוג ג'יימס שפירו (אין קשר לקבוצה הנזכרת, וגם לא לתומכי תכנון תבוני) ספר, שכותרתו "אבולוציה: מבט מהמאה ה-21". שפירו טוען לקיומה של מה שהוא מכנה "הנדסה גנטית טבעית", בספרו הוא מספק ראיות לכך שתאים יכולים לארגן מחדש את הגנום שלהם בדרכים מכוונות. דבריו התקבלו בביטול על ידי מטריאליסטים.
בשנת 2015, נייצ'ר פרסם דיון פומבי, בין מדענים שהאמינו שתאוריית האבולוציה זקוקה ל"חשיבה מחודשת", לבין מדענים שהאמינו שהיא בסדר כמו שהיא. אלה שצידדו בכך שעלינו להודות בפומבי כי התיאוריה זקוקה לחשיבה מחודשת, הציעו כי אנשי המדע שמתקשים להודות בכך, עשויים להיות "רדופים על ידי רוח הרפאים של עיצוב תבוני", ולכן רוצים "להציג חזית מאוחדת מול מכחישי מדע". לדעתם ממצאים אחרונים מתחומים מגוונים מצביעים על כך שנדרש"שינוי מושגי בביולוגיה אבולוציונית". אותם מדענים גם פרסמו מאמר ב- Proceedings of the Royal Society of London , שבו הציעו "מסגרת מושגית חלופית", "סינתזה אבולוציונית מורחבת" השומרת על יסודות התיאוריה האבולוציונית "אך שונה בדגש על התפקיד של תהליכים בונים בהתפתחות ובאבולוציה".
בשנת 2016, קבוצה בינלאומית של ביולוגים ארגנה מפגש פומבי כדי לדון ברעיון של סינתזה אבולוציונית מורחבת, מטעם החברה המלכותית בלונדון. הביולוג גרד מולר פתח את הפגישה בכך שהצביע על כך שהתיאוריה האבולוציונית הנוכחית לא מצליחה להסביר (בין היתר) את מקורם של מבנים אנטומיים חדשים (כלומר, מאקרו-אבולוציה). רוב הדוברים האחרים הסכימו שהתיאוריה הנוכחית אינה מספקת, אם כי שני דוברים הגנו עליה. גם כאן, אף אחד מהדוברים לא היה קשור ולא היה מוכן לקבל את הרעיון של תכנון תבוני.
התומכים בסינתזה אבולוציונית מורחבת הציעו מנגנונים שונים שלטענתם מתעלמים מהם, או לא נותנים להם מקום מספיק, בתיאוריה הנוכחית, אך אף אחד מהמנגנונים המוצעים לא באמת מסביר באופן מדעי אמיתי מעבר למיקרו-אבולוציה (שינויים מינוריים בתוך מינים קיימים). בסיום הפגישה היה ברור שאף אחד מהדוברים לא עמד באתגר שהציב מולר ביום הראשון.
מאמר משנת 2018 ב- Evolutionary Biology סקר כמה מהניסוחים שעדיין מתחרים של תורת האבולוציה. המאמר הסתיים בתהייה האם יתגברו "השסעים המושגיים והמתחים ההסברתיים" המתמשכים.
ובכן, ישנם אנשים אמיצים, המביעים תהיות, ואינם מוכנים להיות ממצופפי השורות ובלבד שלא יהיה פתחון פה לרעיונות דתיים.
ג'ונתן וולס, Your fight is over, אבל הסקירה לא נגמרת ב2018, ב2022 התפרסם מאמרו של סטיבן בוראני בגרדיאן, תחת הכותרת 'האם אנחנו צריכים לתיאוריה חדשה של אבולוציה'?, (הגרדיאן הפיק גם פרק פודקאסט תחת אותה הכותרת), מעט מתוך המאמר:
גל חדש של מדענים טוען שתיאוריית האבולוציה המרכזית זקוקה לשיפוץ דחוף….
ככל שזה נשמע מוזר, מדענים עדיין לא יודעים את התשובות לכמה מהשאלות הבסיסיות ביותר לגבי האופן שבו החיים על פני כדור הארץ התפתחו. אם ניקח את העיניים, למשל. איך הם נוצרו בדיוק?… מן הסתם אתה זוכר את עיקר הענין משיעורי הביולוגיה בבית הספר… זהו הסיפור הבסיסי של האבולוציה, כפי שסופר באינספור ספרי לימוד ורבי מכר מז'אנר המדע הפופולארי. הבעיה, שלפי מספר הולך וגדל של מדענים, התיאור הזה מעוות ומטעה בצורה אבסורדית…
התיאור הזה מתחיל באמצע הסיפור, לוקח כמובן מאליו את קיומם של תאים רגישים לאור, עדשות וקשתיות, מבלי להסביר מאיפה הם הגיעו מלכתחילה. הוא גם לא מסביר בצורה מספקת כיצד רכיבים עדינים ומורכבים כל כך מתערבבים זה בזה ויוצרים איבר אחד.
ולא רק בעיניים מסתבכת התיאוריה המסורתית. "העין הראשונה, הכנף הראשונה, השליה הראשונה. איך הם צצים. אלו הם הדברים הבסיסיים הנדרשים לביולוגיה האבולוציונית", אומר ארמין מוצ'ק, ביולוג מאוניברסיטת אינדיאנה. "ועם זאת, עדיין אין לנו תשובה טובה. הרעיון הקלאסי הזה של שינוי הדרגתי, תאונה משמחת אחת בכל פעם, נכשל עד כה"…
"אם אנחנו לא יכולים להסביר דברים באמצעות הכלים שיש לנו עכשיו", אמר לי ביולוג מאוניברסיטת ייל, גינטר וגנר, "אנחנו חייבים למצוא דרכים חדשות להסביר."
בשנת 2014, שמונה מדענים נענו לאתגר זה, ופרסמו מאמר בכתב העת המוביל Nature, תחת הכותרת: "האם התיאוריה האבולוציונית זקוקה לחשיבה מחודשת?" תשובתם הייתה: "כן, בדחיפות". כל אחד מהכותבים הגיע מתתי תחומים מדעיים מתקדמים…
בשנת 2015, החברה המלכותית בלונדון הסכימה לארח מגמות חדשות באבולוציה , כנס שבו ידברו כמה ממחברי המאמר לצד שורה מכובדת של מדענים. המטרה הייתה לדון ב"פרשנויות חדשות, שאלות חדשות, מבנה סיבתי חדש לגמרי לביולוגיה" (מה שהם כינו EES), אמר לי אחד המארגנים. אבל כשהוכרז על קיום הוועידה, 23 עמיתים מהחברה המלכותית, הארגון המדעי הוותיק והיוקרתי ביותר בבריטניה, כתבו מכתב מחאה לנשיא דאז, חתן פרס נובל סר פול נורס הוזמנו לכינוס, אך מעטים הופיעו. ניק ברטון, זוכה מדליית דרווין-וואלס לשנת 2008, העיטור המכובד ביותר של הביולוגיה האבולוציונית, אמר לי שהוא "החליט לא ללכת כי זה יוסיף עוד שמן למפעל המוזר". הביולוגים המשפיעים בריאן ודבורה צ'רלסוורת' מאוניברסיטת אדינבורו אמרו לי שהם לא השתתפו כי הם מצאו את הגישה "מעצבנת".
התיאורטיקן האבולוציוני ג'רי קוין כתב מאוחר יותר שהמדענים מאחורי הEES- בסך הכל רצו להיראות "מהפכנים" כדי לקדם את הקריירה שלהם. מאמר אחד מ-2017 אפילו הציע שכמה מהתיאורטיקנים מאחורי ה-EES היו חלק ממגמה של הכחשת מדע, ההתקפות האישיות והרמיזות נגד המדענים המעורבים היו "מזעזעות" ו"מכוערות", אמר מדען אחד, למרות שהוא באופן אישי סקפטי לגבי ה-EES.
מה מסביר את תגובות הנגד המרושעות האלו? ראשית, זהו קרב רעיונות על גורלה של אחת התיאוריות הגדולות שעיצבו את העידן המודרני. אבל זה גם מאבק על הכרה ומעמד מקצועיים, על מי יחליט מה העיקר ומה הטפל בתחום כה מרכזי. "הנושא שעומד על הפרק", אומר ארלין סטולצפוס, תיאורטיקנית אבולוציונית במכון המחקר IBBR במרילנד, "הוא מי הולך לכתוב את הנרטיב הגדול של הביולוגיה". ומתחת לכל זה מסתתרת שאלה נוספת ועמוקה יותר: האם הרעיון שנחשב הסיפור הגדול של הביולוגיה, הוא אגדה שעלינו לוותר עליה סופית?
המאמר עצמו מרתק, משום שהוא יורד בראשי פרקים לשרשי הויכוח, אנשי מדע מתחומים שונים מנסים לשלב את המציאות, ואת מה שהם רואים בתחומי מחקרם, לתוך התיאוריה המופשטת של האבולוציה, אך דרכם נחסמת. אחד המושגים עליהם מדברים הוא 'פלסטיות', מינים המסתגלים במהירות עצומה, שלא משאירה מקום לתהליך האיטי של המוטציות האקראיות, שעליו אמרו תמיד שהזמן יכול לעשות הכל, אין זמן, יש משהו מתוחכם בתוך הגנטיקה של החי שיוצר את זה. מזכיר קצת את התיאוריות של ליפטון.
אחד ממושאי הכתבה, מאסימו פיגליוצ'י, פרופסור לשעבר לאבולוציה באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, משתמש במונחים המתאימים לעשרת ימי תשובה: "כדי לשחרר את הביולוגיה מהמורשת של הסינתזה המודרנית, אתה צריך מגוון של טקטיקות כדי לעורר חשבון נפש". אכן, יש צורך בחשבון נפש, אדם צריך להיות כנה עם עצמו, ופיגליוצ'י מוסיף: "אתה צריך לכבוש את לבותיהם של האנשים, כמו גם את מוחותיהם". במהלך אחד הכנסים, העיר אחד המשתתפים כי המחלוקת הזו נראית יותר כמו מלחמת תרבות מאשר כמחלוקת מדעית, פיגליוצ'י קם ואמר: אכן, זו מלחמת תרבות, ואנחנו ננצח בה! את זה צריכים לזכור, זה לא ענין של כן מדע לא מדע, אלא של תרבות, של השקפה, ושל יכולת להיות כנה ולעשות חשבון נפש.
דיויד קלינגהופר, מצטט את המאמר של בוראני, קצת נעלב שאין שום אזכור לתכנון התבוני ולתומכיו, ומוסיף:
"אבולוציוניסטים, עד עכשיו, נרתעו מאוד מאוד מלהודות בדברים כאלה בתקשורת הפופולרית, תמיד הרגישו חובה כמו בני זוג שמציגים כלפי חוץ חיי אושר מופלאים, כעת האשליה הזו של חיי אושר בתוך הבית האבולוציוני הושלכה הצידה באופן דרמטי… אם אי פעם היית בבעלותך רכב לקראת סוף ימיו, אתה מכיר את הסיטואציה: כל רגע מתעוררת בעיה חדשה, שוב ושוב צריכים לעצור ולבצע תיקונים, אתה מאבד את הביטחון בנסיעה, מרגיש שכל רגע המנוע ישבוק חיים, אתה מעדיף לא להגיע לכביש המהיר. נראה שגם אין מי שירצה לקנות אותו, פשוט תגרור אותו ותזדכה מול הרשויות על האגרה". ר
את תפקיד המשגיח זצ"ל, המעורר לתשובה, ממלאים אנשי מדע שונים, שגילו את האמת המרה, שכל הפלפולים והלומדות עליהם גדלו כהסבר מטריאליסטי לכאורה, אינם מחזיקים מים. אחד מהם הוא הכימאי פרופ' ג'ימס טור, על שיחות המוסר שלנו שמענו ב2017, ושוב ב2019, בשנה שעברה הוא שוב יצא בנאום התעוררות, בפניה ישירה לעשרה חוקרים בולטים בתחום האביוגנזה, הוא הציב בפניהם חמש שאלות פשוטות, בעיות מפתח בהיווצרות החיים, שהינן בלתי פתירות. טור התחייב כי במידה ויוצגו פתרונות קבילים לבעיות, הוא יסיר את כל מאמריו והרצאותיו. ומכיון שכידוע לכל אחד מאיתנו יש 'נגיעות', ולא תמיד לימוד המוסר מספיק, הוא מציע שאת השיפוט, יעשו הם, שלשה מתוך עשרת הבכירים בחקר האביוגנזה ישפטו את הפתרונות שיוצעו, והם אלו שיחליטו האם הינם קבילים מבחינה מדעית.
ובכן, הזמן חלף, והמומחים הגדולים השיבו בשתיקה מחרישת אזניים, כנראה שהם עסוקים בתיקון המידות ובחזרה בתשובה ואין להם שום ענין בפתירת בעיות, או לחילופין: הם יודעים שאין להם שמץ מושג. (בתום הזמן המוקדש לאתגר, נערך דיון מרתק בהרווארד של טור מול לי קרונין, בדיקת עובדות בהמשך).
למעשה, גם ארגון אבולוציוניסטי עתיר משאבים הציג אתגר דומה: הוא מציע עשר מליון דולר למי שיציג הסבר מדעי למוצא החיים, השופטים הם אבולוציוניסטים מפורסמים ומוערכים, מייקל רוס, דניס נובל, וג'ורג' צרץ' (למרות שמו הוא גנטיקאי ומהנדס מולקולרי, ולא כומר). באמת שאני מתפלא על החברים שדנים בטיקטוק ובפייסבוק בכזה בטחון ומסבירים איך נוצרו החיים, מדוע הם לא ניגשים לאתגר הזה וקוטפים בלי בעיה עשר מליון דולר? אתה יכול לשבת כל החיים וללמוד מוסר, בלי בעיות פרנסה. (כדאי לראות בדף האתגר את מה שנדרש, כדי להבין עד כמה הבעיה פשוטה ומהותית).
לסיום, למרות שהימים ימי התעוררות לתשובה, וכולם משתדלים לעשות את הישר והטוב, אל תנסו את זה בבית, לכל קוראינו הפרופסורים, הביולוגים, והגנטיקאים, יש סיכון שאם תנסו לדבר בכנות על כך שאין באמת שום הסבר מטריאליסטי לכל התופעות שהחיים שלנו בנויים עליהם, ושכל הסיפור המטריאליסטי הוא רעיון מופשט שאף אחד לא יודע איך הוא עובד במציאות, תיפגעו. כפי שקרה לרבים רבים, ולאחרונה נפגשתי בסיפורו של הפיזיקאי פרופסור אריק הדיין, פרופסור לשעבר, שכן הוא הודח אחרי התנכלות אכזרית, בשל הצגתו לסטודנטים שאלות כפרניות.
כתיבה וחתימה טובה לכולנו.
אם תורת האבולוציה לא הייתה קיימת מלכתחילה, כדרך היחידה להתריס מול הדת והאמונה בבריאה תבונית, תוחלת החיים שלה, כתיאוריה מדעית, הייתה משלשום עד אתמול.